בס״ד
תקופת האחרונים · 1620–1670
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בשנת תכ״ו, 1666, נאסר שבתי צבי בידי העות׳מאנים; התנועה המשיחית השקרית שלו זעזעה את העולם היהודי.
בין גדולי החכמים במפה: פרי חדש, ר׳ חיים אבולעפיה, חכם צבי, ר׳ יעקב חגיז
הערים העיקריות: ירושלים · פאס · קושטא · איזמיר
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 24
- 1600–1650
- ר׳ יעקב חגיז1620–1674 · ה׳ש״פ–ה׳תל״דירושליםיליד פאס שייסד בירושלים את ישיבת ״בית יעקב״ במימון משפחת ויגה, וקבע בה סדרי לימוד חדשים
- ר׳ משה גאלנטי1620–1689 · ה׳ש״פ–ה׳תמ״טירושליםהראשון לציון הראשון וראש רבני ירושלים במאה ה־17
- ר׳ חיים בן עטר הזקן1620–1721 · ה׳ש״פ–ה׳תפ״אסלאראש ישיבה בסלא שבמרוקו, סבו ורבו של רבי חיים בן עטר בעל ״אור החיים״
- הש״ך1622–1663 · ה׳שפ״ב–ה׳תכ״גוילנהדיין בבית הדין של וילנה אצל בעל חלקת מחוקק
- הרמ״ז1625–1697 · ה׳שפ״ה–ה׳תנ״זמנטובהמגדולי המקובלים ביהדות איטליה במאה ה־17, רב וראש ישיבה בוונציה ובמנטובה
- ר׳ מנחם סירירו1628–1701 · ה׳שפ״ח–ה׳תס״אפאספוסק, דיין, ראש ישיבה ומנהיג קהילת פאס במאה ה־17
- מגן אברהם1637–1682 · ה׳שצ״ז–ה׳תמ״בקאלישמגדולי האחרונים
- חוות יאיר1638–1702 · ה׳שצ״ח–ה׳תס״בוורמייזאמגדולי האחרונים באשכנז ומחבר שו״ת ״חוות יאיר״, שנקרא גם לזכר סבתו הלמדנית חוה בכרך, נכדת המהר״ל
- באר היטב (ר׳ זכריה מנדל)1640–1706 · ה׳ת׳–ה׳תס״ובעלזאבנו הבכור של רבי אריה לייב ״הארוך״, רבה של קראקא
- ר׳ אדם בעל שם1640–1712 · ה׳ת׳–ה׳תע״ברופשיץמקובל ובעל מופת, הידוע בעיקר מ״שבחי הבעש״ט״: לפני פטירתו ציווה לבנו למסור את כתביו הקבליים לנער ישראל בן אליעזר – לימים הבעל שם טוב
- ר׳ יוסף אלמושנינו1643–1689 · ה׳ת״ג–ה׳תמ״טבלגרדהרב הראשי של יהודי בלגרד, שהייתה אז מרכז הלכה, והתכתב עם רבי משה בן חביב והחכם צבי
- 1650–1700
- בית שמואל1650–1703 · ה׳ת״י–ה׳תס״גשידלובמן הנושאי כלים המרכזיים על אבן העזר
- ר׳ אברהם הלוי1650–1712 · ה׳ת״י–ה׳תע״בקהירראש רבני מצרים בקהיר
- ר׳ אברהם ברודא1650–1717 · ה׳ת״י–ה׳תע״זפרנקפורטרב וראש ישיבה מגדולי דורו, ״רבן של כל בני הגולה״ בלשון בני דורו, ואבי משפחת ברוידא
- ר׳ יהודה בן עטר1655–1733 · ה׳תט״ו–ה׳תצ״גפאסאב בית הדין של פאס ומגדולי רבני מרוקו בדורו, שכונה ״רבי אל־כביר״
- פרי חדש1656–1695 · ה׳תט״ז–ה׳תנ״הירושליםפוסק ושד״ר, מגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה־17, ראש ישיבת בית יעקב ורבה של ירושלים
- משנה למלך1657–1727 · ה׳תי״ז–ה׳תפ״זקושטארב, פוסק ואב בית דין בקושטא וראש ישיבה
- חכם צבי1658–1718 · ה׳תי״ח–ה׳תע״חאלטונהרב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף המאה ה־17 ובתחילת המאה ה־18
- ר׳ אליהו הכהן1659–1729 · ה׳תי״ט–ה׳תפ״טאיזמירדיין, דרשן ומקובל מחכמי איזמיר, שחיבר עשרות ספרי מוסר, מדרש ופרשנות
- ר׳ חיים אבולעפיה1660–1744 · ה׳ת״כ–ה׳תק״דאיזמיררב ושד״ר, ששימש רבה של איזמיר וזכה לכבוד אף אצל המוסלמים
- מנחת יעקב1661–1733 · ה׳תכ״א–ה׳תצ״גפראג״מנחת יעקב״ על ״תורת החטאת״ לרמ״א – איסור והיתר
- ר׳ אליעזר נחום1662–1744 · ה׳תכ״ב–ה׳תק״דאדריאנופולראש ישיבה באדריאנופול ובקושטא שעלה לירושלים וכיהן בה כראשון לציון
- ר׳ דוד אופנהיים1664–1736 · ה׳תכ״ד–ה׳תצ״ופראגפוסק, רבה של ניקלשבורג ומורביה ואחר כך של פראג, שם הקים ישיבה ותמך בה מכספו
- ר׳ חיים אלפאנדרי1665–1733 · ה׳תכ״ה–ה׳תצ״גקושטארב ופוסק מגדולי דורו בקושטא, נכדו של ר׳ חיים אלפאנדרי הזקן