בס״ד
תקופת האחרונים · 1660–1670
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ חיים אבולעפיה, ר׳ אברהם אזולאי ממרקש, ר׳ דוד אופנהיים, ר׳ אברהם אבן מוסה
הערים העיקריות: פראג · מרקש · פאס · סקוליה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 18
- אליה רבה1660–1712 · ה׳ת״כ–ה׳תע״בפראגראש מתיבתא ודרשן בפראג ופוסק, מחבר הספרים ״אליה רבה״ ו״אליה זוטא״ על ספרי הלבוש לרבי מרדכי יפה
- ר׳ שמואל הצרפתי1660–1713 · ה׳ת״כ–ה׳תע״גפאסראש ישיבה, דיין ומורה הוראה בעיר פאס שבמרוקו, בן לשושלת רבנים בקהילת המגורשים
- ר׳ משה חסיד מפראגבערך 1660–1717 · ה׳ת״כ–ה׳תע״זפראגמקובל ותלמיד חכם שפעל בפראג בשלהי המאה ה־17 ובראשית המאה ה־18, מתלמידיו המובהקים של רבי אברהם ברודא, ובין תלמידיו בקבלה רבי נתנאל ווייל, בעל ״קרבן נתנאל״, ורבי משה גינצבורג
- ר׳ יצחק חיותבערך 1660–1726 · ה׳ת״כ–ה׳תפ״וסקוליהרב, אב בית דין וראש מתיבתא של קהילת סקוליה שבגליציה המזרחית, מצאצאי רבי יצחק חיות הראשון, אב״ד לבוב, קרקוב ופראג
- ר׳ אברהם אבן מוסהבערך 1660–1733 · ה׳ת״כ–ה׳תצ״גתוניסרב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי שפעל בסאלי ובתוניס, ובסוף ימיו שימש אב בית הדין וראש ישיבה בתוניס
- ר׳ אברהם אזולאי ממרקש1660–1741 · ה׳ת״כ–ה׳תק״אמרקשמגדולי המקובלים בדורו ומגדולי החכמים במרקש שבמרוקו, המכונה גם רבי אברהם אזולאי השלישי
- ר׳ נתן נטע מנהייםבערך 1660–1743 · ה׳ת״כ–ה׳תק״גמנהייםמקובל ואב בית דין, שנקרא גם הכבורג, מבני חבורת רבי יהודה החסיד שעלתה לירושלים, והקדמתו לספרו נחשבת מקור חשוב לתולדות בני החבורה
- ר׳ חיים אבולעפיה1660–1744 · ה׳ת״כ–ה׳תק״דאיזמיררב ושד״ר, ששימש רבה של איזמיר וזכה לכבוד אף אצל המוסלמים
- ר׳ יחיאל היילפריןבערך 1660–1746 · ה׳ת״כ–ה׳תק״ומינסקרב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל, מצאצאי המהרש״ל, שכיהן כרבה של מינסק ונודע בספרו ״סדר הדורות״, ספר היסטורי המבוסס על מקורות מסורתיים בלבד, אם כי היה ידוע גם כתלמיד חכם וכמקובל
- ר׳ משה יקותיאל קופמןבערך 1661–1721 · ה׳תכ״א–ה׳תפ״אקוטנארבה של קוטנא והגלילות ומחבר ״לחם הפנים״, חתנו של רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר בעל ״מגן אברהם״
- ר׳ אברהם יצחקי1661–1729 · ה׳תכ״א–ה׳תפ״טירושליםמחכמי ירושלים, בנו של רבי דוד יצחקי, רבה הראשי של ירושלים, ונכדו מצד אמו של רבי אברהם אזולאי, שכיהן כראשון לציון בשנים 1715–1722
- מנחת יעקב1661–1733 · ה׳תכ״א–ה׳תצ״גמץמרבני אשכנז ופוסק, רבה של מץ, הנודע בשו״ת ״שבות יעקב״ ובחיבוריו ״מנחת יעקב״ על ״תורת החטאת״ לרמ״א ו״חק יעקב״ על הלכות פסח
- ר׳ צבי הירש פרנקל1662–1739 · ה׳תכ״ב–ה׳תצ״טשוואבךרב, פוסק, מקובל ועורך ספרים מיהדות גרמניה, שכיהן כרבה של אידשטיין, כרב מדינת פפאלץ בהיידלברג וכרב מדינת ברנדנבורג-אנסבך בשוואבך
- ר׳ אליעזר נחום1662–1744 · ה׳תכ״ב–ה׳תק״דאדריאנופולראש ישיבה באדריאנופול ובקושטא שעלה לירושלים וכיהן בה כראשון לציון
- ר׳ דוד אופנהיים1664–1736 · ה׳תכ״ד–ה׳תצ״ופראגפוסק, רבה של ניקלשבורג ומורביה ואחר כך של פראג, שם הקים ישיבה ותמך בה מכספו
- ר׳ חיים אלפאנדרי1665–1733 · ה׳תכ״ה–ה׳תצ״גקושטארב ופוסק מגדולי דורו בקושטא, נכדו של ר׳ חיים אלפאנדרי הזקן
- ר׳ שלמה עמארבערך 1665–1735 · ה׳תכ״ה–ה׳תצ״המרקשמקובל ופוסק, אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו
- ר׳ ליבר הגדולבערך 1667–1770 · ה׳תכ״ז–ה׳תק״לברדיצ׳במקובל במאה ה־18 ומייסד העיר ברדיצ׳ב