בס״ד
תקופת האחרונים · 1660–1690
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ חיים אבולעפיה, ר׳ אברהם אזולאי ממרקש, היעב״ץ, ר׳ דוד אופנהיים
הערים העיקריות: איזמיר · פראג · פאס · תוניס
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 27
- אליה רבה1660–1712 · ה׳ת״כ–ה׳תע״בפראגראש מתיבתא ודרשן בפראג ופוסק, מחבר הספרים ״אליה רבה״ ו״אליה זוטא״ על ספרי הלבוש לרבי מרדכי יפה
- ר׳ שמואל הצרפתי1660–1713 · ה׳ת״כ–ה׳תע״גפאסראש ישיבה, דיין ומורה הוראה בעיר פאס שבמרוקו, בן לשושלת רבנים בקהילת המגורשים
- ר׳ אברהם אבן מוסהבערך 1660–1733 · ה׳ת״כ–ה׳תצ״גתוניסרב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי שפעל בסאלי ובתוניס, ובסוף ימיו שימש אב בית הדין וראש ישיבה בתוניס
- ר׳ אברהם אזולאי ממרקש1660–1741 · ה׳ת״כ–ה׳תק״אמרקשמגדולי המקובלים בדורו ומגדולי החכמים במרקש שבמרוקו, המכונה גם רבי אברהם אזולאי השלישי
- ר׳ חיים אבולעפיה1660–1744 · ה׳ת״כ–ה׳תק״דאיזמיררב ושד״ר, ששימש רבה של איזמיר וזכה לכבוד אף אצל המוסלמים
- מנחת יעקב1661–1733 · ה׳תכ״א–ה׳תצ״גמץמרבני אשכנז ופוסק, רבה של מץ, הנודע בשו״ת ״שבות יעקב״ ובחיבוריו ״מנחת יעקב״ על ״תורת החטאת״ לרמ״א ו״חק יעקב״ על הלכות פסח
- ר׳ אליעזר נחום1662–1744 · ה׳תכ״ב–ה׳תק״דאדריאנופולראש ישיבה באדריאנופול ובקושטא שעלה לירושלים וכיהן בה כראשון לציון
- ר׳ דוד אופנהיים1664–1736 · ה׳תכ״ד–ה׳תצ״ופראגפוסק, רבה של ניקלשבורג ומורביה ואחר כך של פראג, שם הקים ישיבה ותמך בה מכספו
- ר׳ חיים אלפאנדרי1665–1733 · ה׳תכ״ה–ה׳תצ״גקושטארב ופוסק מגדולי דורו בקושטא, נכדו של ר׳ חיים אלפאנדרי הזקן
- ר׳ שלמה עמארבערך 1665–1735 · ה׳תכ״ה–ה׳תצ״המרקשמקובל ופוסק, אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו
- ר׳ יעקב וילנאבערך 1670–1740 · ה׳ת״ל–ה׳ת״קצפתמקובל, רב ושד״ר הקהילה האשכנזית בירושלים, מבני ״החבורה הקדושה״ של רבי יהודה החסיד וחבר בישיבת המקובלים בירושלים
- מהר״ם א״ש1670–1744 · ה׳ת״ל–ה׳תק״דאייזנשטט״מהר״ם א״ש״ – רבה של אייזנשטט ושבע הקהילות ומחבר שו״ת ״פנים מאירות״
- ר׳ ישעיהו באסאן1673–1739 · ה׳תל״ג–ה׳תצ״טרג׳ו אמיליהרב איטלקי ומשורר, רבן של פדובה ורג׳ו אמיליה ורבו של הרמח״ל
- היעב״ץ1673–1753 · ה׳תל״ג–ה׳תקי״גפאסמגדולי חכמי מרוקו במאה ה־18: פוסק, מקובל, דרשן ופייטן
- רכב״ם1675–1750 · ה׳תל״ה–ה׳תק״יאגאדיררב, מקובל, בלשן ופייטן מיהדות מרוקו, שידע שפות רבות והתווכח עם נוצרים
- המשבי״ר1679–1730 · ה׳תל״ט–ה׳ת״צמקנסאב בית הדין, ראש ישיבה ורב בית כנסת במקנס בראשית המאה ה־18
- ר׳ יעקב קופיל ליפשיץבערך 1680–1740 · ה׳ת״מ–ה׳ת״קמזריטשמקובל שחי בעיר מזריטש ולימד בבית המדרש שבה, ונודע בזכות סידורו ״קול יעקב״, הכולל פירושים לכוונות האר״י ושימש בסיס לרבים מסידורי האר״י שיצאו לאור אחריו
- ר׳ יצחק לומברוזו1680–1752 · ה׳ת״מ–ה׳תקי״בתוניסמגדולי רבני תוניסיה ואבי שושלת לומברוזו
- פני יהושע1680–1756 · ה׳ת״מ–ה׳תקט״זפרנקפורט על המייןמחבר ״פני יהושע״, חידושים על הש״ס בדרך העיון, הסברה והפלפול – מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי בישיבות
- ר׳ ישראל יעקב אלגאזי1680–1756 · ה׳ת״מ–ה׳תקט״זאיזמירמחכמי איזמיר וירושלים, ראש ישיבת המקובלים בית אל אחרי ר׳ גדליה חיון וראשון לציון
- ר׳ גדליה חיון1683–1750 · ה׳תמ״ג–ה׳תק״יירושליםמקובל ושד״ר, מייסד ישיבת המקובלים ״בית אל״ בירושלים ומחשובי חכמיה
- ר׳ יוסף אירגס1685–1730 · ה׳תמ״ה–ה׳ת״צליוורנורב ומקובל איטלקי, רב הקהילה בליוורנו, שהתפרסם בגאונותו בגיל צעיר
- המעשה רוקח1685–1741 · ה׳תמ״ה–ה׳תק״אברודירב ומקובל, ראב״ד ברודי ורבה של הקהילה האשכנזית באמשטרדם, שעלה בערוב ימיו לצפת ונפטר בה תוך שנה
- ר׳ יצחק הכהן רפפורט1685–1755 · ה׳תמ״ה–ה׳תקט״ואיזמיררב ופוסק באיזמיר ובירושלים, הראשון לציון בסוף ימיו
- ר׳ עמנואל חי ריקי1687–1743 · ה׳תמ״ז–ה׳תק״גליבורנורב, פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי
- מעם לועז1689–1732 · ה׳תמ״ט–ה׳תצ״בקושטאמחכמי ירושלים ושד״ריה, נכדו של רבי משה בן חביב
- ר׳ יהודה בירדוגובערך 1689–1743 · ה׳תמ״ט–ה׳תק״גמקנסרב, דיין ופוסק בעיר מקנס שבמרוקו, תלמידו של בן דודו המשבי״ר וידידו של רבי חיים בן עטר