בס״ד
תקופת האחרונים · 1740–1750
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בשנת ה׳תקס״ג ייסד רבי חיים מוולוז׳ין, תלמיד הגר״א, את ישיבת וולוז׳ין, ״אם הישיבות״ של ליטא.
בין גדולי החכמים במפה: החוזה מלובלין, אוהב ישראל, ר׳ מנחם מנדל מרימנוב, ר׳ משה לייב מסאסוב
הערים העיקריות: מקנס · איזמיר · נדבורנה · סטאנוב
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 28
- ר׳ עמרם בן דיוואן1740–1782 · ה׳ת״ק–ה׳תקמ״במקנסמקובל ושד״ר יליד ירושלים, שיצא פעמיים מטעם קהילת חברון למרוקו ונפטר שם בדרכו חזרה
- ר׳ צבי הירש מנדבורנה1740–1802 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״בנדבורנהאדמו״ר בדור השלישי לחסידות, מפורסם בכינוי ״הצמח ה׳ לצבי״ על שם ספרו
- ר׳ אלכסנדר סנדר מרגליות1740–1802 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״בסטאנוברבה של סטאנוב ופוסק בולט בדורו, בן דורם של הנודע ביהודה והפרי מגדים
- ר׳ יוסף הוכגלרנטר1740–1807 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״זזמושץ׳כונה ״רבי יוסף חריף״ – עילוי וחריף, מגדולי הרבנים בפולין
- ר׳ לוי יצחק מברדיצ׳ב1740–1809 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״טברדיצ׳במגדולי האדמו״רים החסידיים, תלמיד המגיד ממזריטש ומחבר ״קדושת לוי״
- ר׳ יצחק מאיו1740–1810 · ה׳ת״ק–ה׳תק״עאיזמיררב הכולל של איזמיר, פוסק וסופר תורני, בעל ״שרשי הים״ – דיונים רחבים לפי ״שורשים״ על סדר הרמב״ם
- באר מים חיים1740–1817 · ה׳ת״ק–ה׳תקע״זצ׳רנוביץמגדולי תנועת החסידות, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ומחבר ספרי חסידות נודעים
- רבי אברהם המלאך1741–1776 · ה׳תק״א–ה׳תקל״ופסטובבנו ותלמידו של המגיד ממזריטש
- ר׳ נתן אדלר1741–1800 · ה׳תק״א–ה׳תק״ספרנקפורטרב ומקובל בפרנקפורט שנהג במנהגי ארץ ישראל: ברכת כהנים בכל יום ותפילה בהברה ספרדית
- המגיד מדובנא1741–1804 · ה׳תק״א–ה׳תקס״דדובנאהמפורסם שבמגידי דורו, ששימש 18 שנה מגיד בדובנא
- ר׳ אברהם מקליסק1741–1810 · ה׳תק״א–ה׳תק״עטבריהבנעוריו מגדולי תלמידי הגר״א, ואחר כך מתלמידי המגיד ממזריטש
- היר״ח1741–1820 · ה׳תק״א–ה׳תק״פאיזמירפוסק הלכה מגדולי חכמי איזמיר, שעלה לארץ ישראל וכיהן כראשון לציון
- דגל מחנה אפרים1742–1800 · ה׳תק״ב–ה׳תק״ססדילקובנכדו של הבעל שם טוב, מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות
- קונטרס הספיקות1743–1819 · ה׳תק״ג–ה׳תקע״טסיגטאחיו הבכור של רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן
- ר׳ חי טייב1743–1837 · ה׳תק״ג–ה׳תקצ״זתוניסמקובל ובעל מופת מרבניה החשובים של יהדות תוניסיה, שהתפרסם בבקיאותו בתלמוד ובחכמת הקבלה
- ר׳ חיים פינטו1743–1845 · ה׳תק״ג–ה׳תר״המוגדורמגדולי רבני מרוקו, רב, דיין ומקובל במוגדור, שמונה לרב הקהילה בצעירותו
- ר׳ משה לייב מסאסוב1745–1807 · ה׳תק״ה–ה׳תקס״זסאסובאדמו״ר בדור השלישי והרביעי של החסידות, רבם של אלפי חסידים וממפיצי החסידות הבולטים בגליציה
- קצות החושן1745–1812 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״בסטריקצות החושן – ספר יסוד בלימוד ההלכה ובעולם הישיבות
- שולחן ערוך הרב1745–1812 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״בלאדימגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, מייסד חסידות חב״ד והאדמו״ר הראשון בה, ״אדמו״ר הזקן״
- החוזה מלובלין1745–1815 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״הלובליןלאחר פטירת רבו רבי אלימלך מליז׳נסק נעשה לגדול מנהיגי החסידות בגליציה ופולין, והפך את לובלין למוקד חסידי חשוב
- ר׳ מנחם מנדל מרימנוב1745–1815 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״הרימנובאדמו״ר ראשון לחסידות רימנוב, מארבעת המפיצים הראשונים של החסידות בפולין עם החוזה מלובלין, המגיד מקוז׳ניץ והאוהב ישראל
- ר׳ דוד מלעלוב1746–1814 · ה׳תק״ו–ה׳תקע״דלעלובהאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות לעלוב, תלמיד החוזה מלובלין
- ר׳ מרדכי מקרמניץ1746–1820 · ה׳תק״ו–ה׳תק״פקרמניץאדמו״ר בדור השלישי לחסידות ומגדולי האדמו״רים בדורו
- ר׳ רפאל בירדוגו1747–1822 · ה׳תק״ז–ה׳תקפ״במקנסמגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן, שכונה ״המלאך רפאל״ בזכות גדלותו וחסידותו
- הרש״ם1747–1830 · ה׳תק״ז–ה׳תק״צבגדאדמחכמי בגדאד, מקובל ובעל מופת, הידוע גם כחכם ששון עג׳מי
- חיי אדם1748–1820 · ה׳תק״ח–ה׳תק״פוילנהספריו נכתבו להלכה למעשה ונלמדו בציבור
- אוהב ישראל1748–1825 · ה׳תק״ח–ה׳תקפ״האפטאמגדולי תלמידי רבי אלימלך מליז׳נסק, ואבי שושלות אפטא-זינקוב וקופיטשניץ
- ר׳ חיים מוולוז׳ין1749–1821 · ה׳תק״ט–ה׳תקפ״אוולוז׳יןתלמידו הבולט ביותר של הגר״א