בס״ד
תקופת האחרונים · 1746–1750
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: אוהב ישראל, ר׳ חיים מוולוז׳ין, ר׳ דוד מלעלוב, ר׳ מרדכי מקרמניץ
הערים העיקריות: לעלוב · קרמניץ · מקנס · בגדאד
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 7
- ר׳ דוד מלעלוב1746–1814 · ה׳תק״ו–ה׳תקע״דלעלובהאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות לעלוב, תלמיד החוזה מלובלין
- ר׳ מרדכי מקרמניץ1746–1820 · ה׳תק״ו–ה׳תק״פקרמניץאדמו״ר בדור השלישי לחסידות ומגדולי האדמו״רים בדורו
- ר׳ רפאל בירדוגו1747–1822 · ה׳תק״ז–ה׳תקפ״במקנסמגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן, שכונה ״המלאך רפאל״ בזכות גדלותו וחסידותו
- הרש״ם1747–1830 · ה׳תק״ז–ה׳תק״צבגדאדמחכמי בגדאד, מקובל ובעל מופת, הידוע גם כחכם ששון עג׳מי
- חיי אדם1748–1820 · ה׳תק״ח–ה׳תק״פוילנהספריו נכתבו להלכה למעשה ונלמדו בציבור
- אוהב ישראל1748–1825 · ה׳תק״ח–ה׳תקפ״האפטאמגדולי תלמידי רבי אלימלך מליז׳נסק, ואבי שושלות אפטא-זינקוב וקופיטשניץ
- ר׳ חיים מוולוז׳ין1749–1821 · ה׳תק״ט–ה׳תקפ״אוולוז׳יןתלמידו הבולט ביותר של הגר״א