בס״ד
תקופת האחרונים · 1750–1770
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בהונגריה עמד החתם סופר בראש ישיבת פרשבורג, שהייתה המרכז התורני של הונגריה, ותלמידיו הקימו ישיבות בכל רחביה.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ בונים מפשיסחה, היהודי הקדוש, ר׳ צבי הירש מזידיטשוב, ר׳ ברוך ממז׳יבוז׳
הערים העיקריות: פשיסחה · ירושלים · קאלוב · קרקוב
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 26
- ר׳ מנחם מנדל משקלוב1750–1827 · ה׳תק״י–ה׳תקפ״זירושליםמתלמידיו המובהקים של הגר״א, ששימשו בשנותיו האחרונות וערך את כתביו לדפוס
- ר׳ אייזיק מקאליב1751–1821 · ה׳תקי״א–ה׳תקפ״אקאלובמייסד חסידות קאליב והאדמו״ר החסידי הראשון שישב באופן קבוע בלב הונגריה
- מאור ושמש1751–1823 · ה׳תקי״א–ה׳תקפ״גקרקובמגדולי אדמו״רי החסידות ומבכירי תלמידי רבי אלימלך מליז׳נסק
- ר׳ משולם איגרא1752–1801 · ה׳תקי״ב–ה׳תקס״אטיסמניץרב ופוסק, מגאוני דורו בגליציה
- ר׳ משה חיים1752–1836 · ה׳תקי״ב–ה׳תקצ״ובגדאדרבה של בגדאד כמעט חמישים שנה וסבו של הבן איש חי, שכונה ״אל חכם״
- ר׳ אברהם בינג1752–1841 · ה׳תקי״ב–ה׳תר״אוירצבורגמגדולי רבני גרמניה, רבה של וירצבורג, אב״ד, פוסק וראש ישיבה
- ר׳ ברוך ממז׳יבוז׳1753–1811 · ה׳תקי״ג–ה׳תקע״אמז׳יבוז׳נכד הבעל שם טוב ואדמו״ר בדור השלישי לחסידות, שלפי עדות רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב יוסף מפולנאה מינהו סבו ליורשו
- ר׳ יצחק טייב1753–1828 · ה׳תקי״ג–ה׳תקפ״חתוניסמגדולי רבני תוניסיה וראש רבני תוניס אחרי רבי דוד חזקיה גז
- מהר״ם בנט1753–1829 · ה׳תקי״ג–ה׳תקפ״טניקלשבורגאב״ד וראש ישיבת ניקלשבורג ורבה הראשי של מוראביה במשך 40 שנה
- ר׳ אלעזר פלקלס1754–1826 · ה׳תקי״ד–ה׳תקפ״ופראגתלמידו המובהק של הנודע ביהודה וראש בית הדין של פראג
- ר׳ אשר לב (וולרשטיין)1754–1837 · ה׳תקי״ד–ה׳תקצ״זקרלסרוהה״רבי אשר וולרשטיין״ – בנו של השאגת אריה, רב המדינה בוולרשטיין ואחר כך הרב הראשי של דוכסות באדן בקרלסרוהה
- ר׳ וולף איגר1756–1795 · ה׳תקט״ז–ה׳תקנ״הברסלאודודו ורבו של רבי עקיבא איגר, שלמד אצלו בישיבתו בברסלאו
- ר׳ אורי מסטרליסק1757–1826 · ה׳תקי״ז–ה׳תקפ״וסטרליסקאדמו״ר המכונה ״השרף״, ממפיצי החסידות בגליציה ומייסד שושלת סטרליסק
- ישמח משה1758–1841 · ה׳תקי״ח–ה׳תר״אאיהלרבה של איהל שבהונגריה, מראשי מפיצי החסידות בהונגריה ואבי שושלת סיגט־סאטמר
- ר׳ נפתלי מרופשיץ1760–1827 · ה׳תק״כ–ה׳תקפ״זרופשיץאדמו״ר בגליציה ומייסד חסידות רופשיץ
- ר׳ מאיר מאפטא1760–1827 · ה׳תק״כ–ה׳תקפ״זאפטאאדמו״ר ורב העיר אפטא, אבי שושלת אפטא
- ר׳ אפרים זלמן מרגליות1760–1828 · ה׳תק״כ–ה׳תקפ״חברודימחכמי הקלויז בברודי ומחשובי הפוסקים בדורו, בן דורו של רבי עקיבא איגר
- רעק״א1761–1837 · ה׳תקכ״א–ה׳תקצ״זפוזנאגדול הדור; השפעה מכרעת על דרך ניתוח הגמרא ועל הפסיקה
- חתם סופר1762–1839 · ה׳תקכ״ב–ה׳תקצ״טפרשבורגראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בדורות האחרונים
- ר׳ צבי הירש מזידיטשוב1763–1831 · ה׳תקכ״ג–ה׳תקצ״אזידיטשובאדמו״ר ומקובל, מייסד שושלת חסידות זידיטשוב, שכונה ״שר בית הזוהר״
- ר׳ בונים מפשיסחה1765–1827 · ה׳תקכ״ה–ה׳תקפ״זפשיסחהאדמו״ר פשיסחה השני, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש, שהעמיק ושכלל את שיטת פשיסחה
- הסבא מראדושיץ1765–1843 · ה׳תקכ״ה–ה׳תר״גראדושיץ״הסבא קדישא מראדושיץ״ – אדמו״ר חסידי, אבי שושלת ראדושיץ ובעל מופת
- ר׳ אברהם ענתיבי1765–1858 · ה׳תקכ״ה–ה׳תרי״חחלברבה הראשי של חלב, דיין, מקובל, דרשן ופייטן
- היהודי הקדוש1766–1813 · ה׳תקכ״ו–ה׳תקע״גפשיסחהמייסד חסידות פשיסחה, שהתאפיינה בחריפות ולמדנות, המעטת העיסוק במופתים והתעמקות בפנימיות
- ר׳ אהרן מסטרשלה1766–1828 · ה׳תקכ״ו–ה׳תקפ״חסטרשלהמבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של בעל התניא, ופעל לשחרורו ממאסר
- אהבת שלום1768–1825 · ה׳תקכ״ח–ה׳תקפ״הקוסובאבי שושלת חסידות קוסוב, שממנה יצאה חסידות ויז׳ניץ