בס״ד
תקופת האחרונים · 1770–1780
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בשנת תקפ״ז, 1827, החליט הצאר ניקולאי הראשון לגייס ילדים יהודים לצבא – גזירת הקנטוניסטים.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ צבי הירש חריף, ר׳ משה מלעלוב, ר׳ יצחק מוורקא, הנתיבות
הערים העיקריות: ליסא · צ׳רנוביל · צפת · פיורדא
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 16
- הנתיבות1770–1832 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״בליסאמהבולטים באחרונים ורבה של ליסא, שבה גדלה הישיבה למאות תלמידים
- ר׳ מרדכי מצ׳רנוביל1770–1837 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״זצ׳רנובילהאדמו״ר השני בחסידות צ׳רנוביל, בנו וממשיכו של רבי מנחם נחום בעל ״מאור עיניים״
- פאת השולחן1770–1839 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״טצפתמבולטי תלמידי הגר״א וממנהיגי עליית תלמידיו לארץ ישראל
- ר׳ וולף המבורג1770–1850 · ה׳תק״ל–ה׳תר״יפיורדאראש ישיבת פיורדא ומבכירי רבני אשכנז בראשית המאה ה־19
- ר׳ יצחק קובו1770–1854 · ה׳תק״ל–ה׳תרי״דירושליםהראשון לציון והחכם באשי, שד״ר ומגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה־19
- ר׳ נחמן מברסלב1772–1810 · ה׳תקל״ב–ה׳תק״עברסלבמייסד חסידות ברסלב והאדמו״ר היחיד שלה – לא מינה יורש, וחסידיו כונו ״החסידים המתים״
- אדמו״ר האמצעי1773–1827 · ה׳תקל״ג–ה׳תקפ״זלובביץ׳האדמו״ר השני בשושלת חב״ד בשנים תקע״ג–תקפ״ח, שהעמיק והרחיב את תורת אביו, וביסס את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש
- ר׳ ישועה בסיס1773–1860 · ה׳תקל״ג–ה׳תר״כתוניסדיין ומקובל, ראש רבני תוניסיה, שנודע בעיונו העמוק ובחריפותו ובדאגתו לצורכי תלמידיו
- ר׳ נח מלכוביץ׳1775–1832 · ה׳תקל״ה–ה׳תקצ״בלכוביץ׳האדמו״ר השני בשושלת לכוביץ׳, כונה ״דער זון״ – הבן
- הישועות יעקב1775–1839 · ה׳תקל״ה–ה׳תקצ״טלבוב״הישועות יעקב״ – פוסק, אב בית דין לבוב ומגדולי רבני גליציה
- ר׳ פנחס די שיגורה1775–1851 · ה׳תקל״ה–ה׳תרי״אאזמיר״הפרד״ס״ – אב״ד, ריש מתיבתא, מקובל ופוסק באזמיר
- ר׳ צבי הירש חריף1776–1834 · ה׳תקל״ו–ה׳תקצ״דאונגוואר״ר׳ צבי הירש חריף״ – ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובוניהד, ובסוף ימיו של אובן ישן
- ר׳ משה מלעלוב1776–1850 · ה׳תקל״ו–ה׳תר״ילעלובהאדמו״ר השני מלעלוב, ״אדמו״ר של החסידות העממית״ בפולין
- מהריב״ו1777–1870 · ה׳תקל״ז–ה׳תר״לתטואןמקובל ומגדולי רבני מרוקו, המכונה ״הנר המערבי״, רבה ואב בית הדין של תטואן כ־40 שנה
- ר׳ אלעזר לנדא1778–1831 · ה׳תקל״ח–ה׳תקצ״אברודינכד הנודע ביהודה, רבה של ברודי, פרשן תלמודי ופוסק בגליציה
- ר׳ יצחק מוורקא1779–1848 · ה׳תקל״ט–ה׳תר״חוורקאאבי חסידות וורקא, שממנה יצאו חסידויות הקיימות עד היום ובהן אמשינוב, ומגדולי תלמידי רבי שמחה בונים