בס״ד
תקופת האחרונים · 1780–1784
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: השר שלום, ר׳ יצחק מוולוז׳ין, בני יששכר, ר׳ נתן מברסלב
הערים העיקריות: דובנו · סלנט · ברסלב · וולוז׳ין
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 12
- שערי תשובה1780–1823 · ה׳תק״מ–ה׳תקפ״גדובנורב דובנו ומחבר ״שערי תשובה״ על שולחן ערוך אורח חיים, המביא את דברי הפוסקים שלא הובאו ב״באר היטב״, כולל רבים מחכמי הספרדים
- ר׳ צבי הירש ברוידא1780–1840 · ה׳תק״מ–ה׳ת״רסלנט״רבי הירשל סלנטר״ – רב, אב״ד וראש ישיבה בסלנט
- ר׳ נתן מברסלב1780–1844 · ה׳תק״מ–ה׳תר״דברסלבתלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, שהעלה על הכתב את תורותיו, ומנהיגה בפועל של חסידות ברסלב אחרי פטירת רבו, אף שלא טען להיות אדמו״ר
- ר׳ יצחק מוולוז׳ין1780–1849 · ה׳תק״מ–ה׳תר״טוולוז׳יןבנו וממשיכו של רבי חיים מוולוז׳ין
- ר׳ מאיר׳ל מפרמישלאן1780–1850 · ה׳תק״מ–ה׳תר״יפרמישלאןאדמו״ר השלישי בשושלת פרמישלאן, נכד רבי מאיר הגדול מתלמידי הבעש״ט ותלמיד מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ
- אמרי אש1780–1852 · ה׳תק״מ–ה׳תרי״באונגווארמגדולי רבני הונגריה ופוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט
- ראבי״ה1780–1854 · ה׳תק״מ–ה׳תרי״דברודירב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה, הידוע בראשי התיבות ראבי״ה, מחלוצי הגישה הביקורתית בכמה תחומים ובעיקר בחקר ספר הזוהר
- ר׳ חיים מרדכי לבטון1780–1869 · ה׳תק״מ–ה׳תרכ״טחלבדיין ורבה הראשי של חלב, ממשפחת מגורשי ספרד
- השר שלום1781–1855 · ה׳תקמ״א–ה׳תרט״ובעלזאמייסד שושלת חסידות בעלזא ורבה של בעלזא מתקע״ז, 1817, עד פטירתו
- תפארת ישראל1782–1860 · ה׳תקמ״ב–ה׳תר״כדנציגמגדולי חכמי אשכנז ורב בגרמניה, נכדו של מסדר הגט מקליווא
- בני יששכר1783–1841 · ה׳תקמ״ג–ה׳תר״אדינובאדמו״ר חסידי בדור הרביעי לחסידות, מייסד חסידות דינוב
- ר׳ משה מקוברין1783–1858 · ה׳תקמ״ג–ה׳תרי״חקובריןהאדמו״ר הראשון מקוברין ומן האבות הרוחניים של חסידות סלונים