בס״ד

כל המפות

תקופת האחרונים · 1780–1790

1780–1790 · ה׳תק״מ–ה׳תק״נ · לפי שנת הלידה · 21 חכמים

תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.

בליטא עמד רבי יצחק מוולוז׳ין, בנו של רבי חיים, בראש ישיבת וולוז׳ין.

בין גדולי החכמים במפה: השר שלום, הרבי מקוצק, ר׳ יצחק מוולוז׳ין, החבי״ף

הערים העיקריות: סלנט · דובנו · ברסלב · וולוז׳ין

לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים

המפה המודפסת בגודל מלא

החכמים במפה · 21

  1. שערי תשובה1780–1823 · ה׳תק״מ–ה׳תקפ״ג
    דובנו
    רב דובנו ומחבר ״שערי תשובה״ על שולחן ערוך אורח חיים, המביא את דברי הפוסקים שלא הובאו ב״באר היטב״, כולל רבים מחכמי הספרדים
  2. ר׳ צבי הירש ברוידא1780–1840 · ה׳תק״מ–ה׳ת״ר
    סלנט
    ״רבי הירשל סלנטר״ – רב, אב״ד וראש ישיבה בסלנט
  3. ר׳ נתן מברסלב1780–1844 · ה׳תק״מ–ה׳תר״ד
    ברסלב
    תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, שהעלה על הכתב את תורותיו, ומנהיגה בפועל של חסידות ברסלב אחרי פטירת רבו, אף שלא טען להיות אדמו״ר
  4. ר׳ יצחק מוולוז׳ין1780–1849 · ה׳תק״מ–ה׳תר״ט
    וולוז׳ין
    בנו וממשיכו של רבי חיים מוולוז׳ין
  5. ר׳ מאיר׳ל מפרמישלאן1780–1850 · ה׳תק״מ–ה׳תר״י
    פרמישלאן
    אדמו״ר השלישי בשושלת פרמישלאן, נכד רבי מאיר הגדול מתלמידי הבעש״ט ותלמיד מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ
  6. אמרי אש1780–1852 · ה׳תק״מ–ה׳תרי״ב
    אונגוואר
    מגדולי רבני הונגריה ופוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט
  7. ר׳ חיים מרדכי לבטון1780–1869 · ה׳תק״מ–ה׳תרכ״ט
    חלב
    דיין ורבה הראשי של חלב, ממשפחת מגורשי ספרד
  8. השר שלום1781–1855 · ה׳תקמ״א–ה׳תרט״ו
    בעלזא
    מייסד שושלת חסידות בעלזא ורבה של בעלזא מתקע״ז, 1817, עד פטירתו
  9. תפארת ישראל1782–1860 · ה׳תקמ״ב–ה׳תר״כ
    דנציג
    מגדולי חכמי אשכנז ורב בגרמניה, נכדו של מסדר הגט מקליווא
  10. בני יששכר1783–1841 · ה׳תקמ״ג–ה׳תר״א
    דינוב
    אדמו״ר חסידי בדור הרביעי לחסידות, מייסד חסידות דינוב
  11. ר׳ משה מקוברין1783–1858 · ה׳תקמ״ג–ה׳תרי״ח
    קוברין
    האדמו״ר הראשון מקוברין ומן האבות הרוחניים של חסידות סלונים
  12. ר׳ שלמה קלוגר1785–1869 · ה׳תקמ״ה–ה׳תרכ״ט
    ברודי
    רב, פוסק ודרשן מגדולי התורה בגליציה, מגיד מישרים בברודי כחמישים שנה
  13. ר׳ אליעזר פאפו1786–1827 · ה׳תקמ״ו–ה׳תקפ״ז
    סיליסטרה
    פוסק ומקובל, רב הקהילה הספרדית בסיליסטרה
  14. ר׳ יעקב בירדוגו1786–1841 · ה׳תקמ״ו–ה׳תר״א
    מקנס
    רב העיר מקנס, אב״ד וראש ישיבה, מגאוני פוסקי מרוקו, שכונה ״לחכם״
  15. ר׳ זונדל מסלנט1786–1865 · ה׳תקמ״ו–ה׳תרכ״ה
    סלנט
    מגדולי תלמידי התלמידים של הגר״א – גדול תלמידי רבי חיים מוולוז׳ין, ולכן כונה ״הפה השלישי של אליהו״
  16. אג״ן1787–1848 · ה׳תקמ״ז–ה׳תר״ח
    ירושלים
    מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל והראשון ששימש בתפקיד המאוחד של הראשון לציון וחכם באשי בירושלים
  17. הרבי מקוצק1787–1859 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרי״ט
    קוצק
    מייסד חסידות קוצק
  18. החבי״ף1787–1868 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרכ״ח
    איזמיר
    מגדולי חכמי איזמיר – פוסק, פרשן ומקובל
  19. ר׳ יהודה ביבאס1789–1852 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרי״ב
    קורפו
    רב ספרדי, מקובל ופוסק בעל השכלה כללית, רבה של קורפו ומבשרי הציונות
  20. ר׳ אברהם הכהן יצחקי1789–1864 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרכ״ד
    תוניס
    דיין בתוניס ומגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות
  21. הצמח צדק1789–1866 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרכ״ו
    ליובאוויטש
    האדמו״ר השלישי בשושלת חב״ד בשנים תקפ״ח–תרכ״ו, נכדו של בעל התניא שגידלו ולימדו