בס״ד
תקופת האחרונים · 1785–1790
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: הרבי מקוצק, החבי״ף, ר׳ זונדל מסלנט, ר׳ יעקב בירדוגו
הערים העיקריות: ירושלים · ברודי · סיליסטרה · מקנס
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 14
- ר׳ שלמה קלוגר1785–1869 · ה׳תקמ״ה–ה׳תרכ״טברודירב, פוסק ודרשן מגדולי התורה בגליציה, מגיד מישרים בברודי כחמישים שנה
- ר׳ אליעזר פאפו1786–1827 · ה׳תקמ״ו–ה׳תקפ״זסיליסטרהפוסק ומקובל, רב הקהילה הספרדית בסיליסטרה
- ר׳ יעקב בירדוגו1786–1841 · ה׳תקמ״ו–ה׳תר״אמקנסרב העיר מקנס, אב״ד וראש ישיבה, מגאוני פוסקי מרוקו, שכונה ״לחכם״
- ר׳ זונדל מסלנט1786–1865 · ה׳תקמ״ו–ה׳תרכ״הסלנטמגדולי תלמידי התלמידים של הגר״א – גדול תלמידי רבי חיים מוולוז׳ין, ולכן כונה ״הפה השלישי של אליהו״
- אג״ן1787–1848 · ה׳תקמ״ז–ה׳תר״חירושליםמקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל והראשון ששימש בתפקיד המאוחד של הראשון לציון וחכם באשי בירושלים
- ר׳ לייבל׳י קובנער1787–1853 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרי״גקובנהרב ומקובל, מראשוני תלמידי ישיבת וולוז׳ין וקרוב משפחתו של רבי חיים מוולוז׳ין, שכתב בסמיכתו שהוא יכול לפסוק בכל הש״ס בלי שולחן ערוך ולכוון להלכה
- הרבי מקוצק1787–1859 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרי״טקוצקמייסד חסידות קוצק
- החבי״ף1787–1868 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרכ״חאיזמירמגדולי חכמי איזמיר – פוסק, פרשן ומקובל
- ר׳ אליהו יהושע עובדיה1788–1894 · ה׳תקמ״ח–ה׳תרנ״דבגדאדמגדולי חכמי בגדאד, שכיהן בה כדיין וכאב״ד במשך עשרות שנים, ובאחד ההספדים עליו נאמר ש״רוב הדינים והמנהגים בבגדאד על פיו יחנו ועל פיו יסעו״
- ר׳ יהודה ביבאס1789–1852 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרי״בקורפורב ספרדי, מקובל ופוסק בעל השכלה כללית, רבה של קורפו ומבשרי הציונות
- ר׳ יצחק אייזיק חבר1789–1852 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרי״בסובאלקמקובל ליטאי בולט, רב ופוסק בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים רבים בנגלה ובנסתר
- ר׳ אברהם הכהן יצחקי1789–1864 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרכ״דתוניסדיין בתוניס ומגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות
- הצמח צדק1789–1866 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרכ״וליובאוויטשהאדמו״ר השלישי בשושלת חב״ד בשנים תקפ״ח–תרכ״ו, נכדו של בעל התניא שגידלו ולימדו