בס״ד
תקופת האחרונים · 1800–1810
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
רבי ישראל סלנטר ייסד את תנועת המוסר. בשנים תרמ״א–תרמ״ב, 1881–1882, פרצו ברוסיה הפרעות שנקראו ״הסופות בנגב״, וגל ההגירה לארצות הברית גבר.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ ישראל סלנטר, אביר יעקב, ר׳ הירשלה ליסקער, ר׳ אייזיק מקומרנא
הערים העיקריות: טריפולי · איזביצא שליד לובלין · סקאלה · חלב
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 25
- מי השילוח1800–1854 · ה׳תק״ס–ה׳תרי״דאיזביצא שליד לובליןמייסד חסידות איזביצא־ראדזין
- בית שלמה1800–1872 · ה׳תק״ס–ה׳תרל״בסקאלהמגדולי רבני גליציה בדורו
- ר׳ אברהם אדאדי1800–1874 · ה׳תק״ס–ה׳תרל״דטריפולימגדולי רבני לוב במאה ה־19, אב״ד בטריפולי ושד״ר מטעם צפת
- ר׳ אברהם דיין1800–1876 · ה׳תק״ס–ה׳תרל״וחלבמגדולי חכמי חלב במאה ה־19, ראש קהל המוסתערבים ודיין, שחכמי דורו כתבו עליו ״דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא״
- ר׳ יעקב רקח1800–1891 · ה׳תק״ס–ה׳תרנ״אטריפוליראש ישיבה מחכמי טריפולי, שסירב לכהן ברבנות רשמית וחי בעוני
- תפארת שלמה1801–1866 · ה׳תקס״א–ה׳תרכ״וראדומסקהאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות ראדומסק, ממשפחת מתנגדים שנמשך לחסידות
- בית אהרן1802–1872 · ה׳תקס״ב–ה׳תרל״בקרליןהאדמו״ר הרביעי של חסידות קרלין, נכדו של רבי אהרן הגדול מקרלין
- ר׳ מרדכי זאב איטינגא1804–1863 · ה׳תקס״ד–ה׳תרכ״גלבובלמדן גליציאני ומחבר פורה, ״נשיא ארץ ישראל״ של כולל עסטרייך־גאליציא
- יסוד העבודה1804–1883 · ה׳תקס״ד–ה׳תרמ״גסלוניםמייסד חסידות סלונים
- קיצור שולחן ערוך1804–1886 · ה׳תקס״ד–ה׳תרמ״ואונגווארפוסק הלכה ואב בית דין באונגוואר
- המרפ״א1804–1893 · ה׳תקס״ד–ה׳תרנ״גירושליםשד״ר והראשון לציון
- מהר״ץ חיות1805–1855 · ה׳תקס״ה–ה׳תרט״וז׳ולקווהאב״ד ז׳ולקווה וקאליש
- אביר יעקב1805–1880 · ה׳תקס״ה–ה׳תר״מתאפילאלתרבה של תאפילאלת עשרות שנים ומגדולי רבני מרוקו ופוסקיה – מקובל, דרשן ופייטן
- ר׳ אייזיק מקומרנא1806–1874 · ה׳תקס״ו–ה׳תרל״דקומרנאהאדמו״ר השני של חסידות קומרנא ונחשב לדמות המרכזית בתולדותיה
- ר׳ אליהו בן משה חיים1807–1859 · ה׳תקס״ז–ה׳תרי״טבגדאדדרשן קהילת בגדאד ומנהיגה הרוחני, ואביו ורבו של רבי יוסף חיים, בעל ״בן איש חי״
- ר׳ יצחק דב במברגר1807–1878 · ה׳תקס״ז–ה׳תרל״חוירצבורגמגדולי רבני גרמניה במאה ה־19, רב מחוז וירצבורג בשנים 1840–1878 וראש ישיבה בה
- המהר״ם שיק1807–1879 · ה׳תקס״ז–ה׳תרל״טירגיןגדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים
- ר׳ אברהם אנקאווא1807–1891 · ה׳תקס״ז–ה׳תרנ״אמסכרהדרשן ופוסק הלכה, רבה הראשי של מסכרה שבאלג׳יריה, מצאצאי רבי אפרים אנקווה
- ר׳ ישראל משה חזן1808–1862 · ה׳תקס״ח–ה׳תרכ״באלכסנדריהנכדו של בעל ״חקרי לב״, שד״ר ורבה של רומא, קורפו ואלכסנדריה
- ר׳ הירשלה ליסקער1808–1874 · ה׳תקס״ח–ה׳תרל״דליסקאמייסד חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה התשע עשרה
- ייטב לב1808–1883 · ה׳תקס״ח–ה׳תרמ״גסיגטהאדמו״ר הראשון של חסידות סיגט ורבה של סיגט במשך 25 שנה
- רש״ר הירש1808–1888 · ה׳תקס״ח–ה׳תרמ״חפרנקפורט דמייןמאבות הנאו־אורתודוקסיה בגרמניה ומעצב שיטת ״תורה עם דרך ארץ״
- ר׳ אליהו שיק1809–1874 · ה׳תקס״ט–ה׳תרל״דלידא״ר׳ אלינקע לידער״ – רב הערים לידא, זאגר וקוברין
- המלבי״ם1809–1879 · ה׳תקס״ט–ה׳תרל״טבוקרשטמגדולי פרשני המקרא באחרונים: בפירושו מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם מול פשט הפסוקים תוך דיוקי דקדוק, ולשיטתו אין במקרא חזרה או כפילות
- ר׳ ישראל סלנטר1809–1883 · ה׳תקס״ט–ה׳תרמ״גוילנהמייסד תנועת המוסר בליטא