בס״ד
תקופת האחרונים · 1810–1820
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
הנצי״ב עמד בראש ישיבת וולוז׳ין קרוב לארבעים שנה, עד שנסגרה בהוראת השלטון הרוסי לקראת סוף המאה ה־19.
בין גדולי החכמים במפה: הנצי״ב, הכתב סופר, ר׳ עבדאללה סומך, ר׳ משולם פייש מטאהש
הערים העיקריות: ירושלים · בגדאד · למברג · איזמיר
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 15
- שואל ומשיב1810–1875 · ה׳תק״ע–ה׳תרל״הלמברגרבה של למברג ומן הבולטים בין המשיבים בדורו
- ר׳ אברהם פלאג׳י1810–1899 · ה׳תק״ע–ה׳תרנ״טאיזמירבנו הגדול של החבי״ף, שמילא את מקומו כרבה הראשי של איזמיר
- ר׳ נחומקה מהורדנא1811–1879 · ה׳תקע״א–ה׳תרל״טהורודנהצדיק וגבאי צדקה מפורסם שסירב לקבל משרות רבנות ושימש שמש בית המדרש
- פתחי תשובה1813–1868 · ה׳תקע״ג–ה׳תרכ״חאוטיאןליקט את מסקנות כ־180 ספרי שו״ת וסידרן לפי סדר השולחן ערוך
- ר׳ עבדאללה סומך1813–1889 · ה׳תקע״ג–ה׳תרמ״טבגדאדפוסק, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל במאה ה־19
- הכתב סופר1815–1872 · ה׳תקע״ה–ה׳תרל״בפרשבורגבנו ויורשו של החתם סופר כרבה של פרשבורג וראש ישיבתה, ונכדו של רבי עקיבא איגר
- ר׳ יחזקאל משינאווא1815–1898 · ה׳תקע״ה–ה׳תרנ״חשינאוואבנו הבכור של רבי חיים מצאנז, אדמו״ר ורב, מגדולי גליציה בדורו ומייסד שושלת שינאווא
- ר׳ משולם פייש מטאהש1816–1873 · ה׳תקע״ו–ה׳תרל״גטאהשמייסד חסידות טאהש, מצאצאי התוספות יום טוב
- הנצי״ב1816–1893 · ה׳תקע״ו–ה׳תרנ״גוולוז׳יןראש ישיבת וולוז׳ין במשך כארבעים שנה ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה־19
- ר׳ שמואל סלנט1816–1909 · ה׳תקע״ו–ה׳תרס״טירושליםרבה ומנהיגה של העדה האשכנזית בירושלים במשך כ־44 שנים, חתנו וממשיכו של רבי יוסף זונדל מסלנט
- ר׳ יצחק אלחנן1817–1896 · ה׳תקע״ז–ה׳תרנ״וקובנהרבה הראשי של קובנה ומגדולי הפוסקים והמשיבים בדורו, כונה ״רבן של כל בני הגולה״
- מהרי״ל דיסקין1817–1898 · ה׳תקע״ז–ה׳תרנ״חירושליםמחשובי רבני היישוב הישן בירושלים, כונה ״הרב מבריסק״ על שם רבנותו האחרונה בגולה
- היש״א ברכה1817–1906 · ה׳תקע״ז–ה׳תרס״וירושליםהראשון לציון ואב בית הדין בירושלים
- ר׳ אליהו מני1818–1899 · ה׳תקע״ח–ה׳תרנ״טבגדאדמגדולי רבני יהדות עיראק ומקובל, שעלה לארץ ישראל וכיהן כרבה הראשי של חברון, תחילה ללא משכורת
- ר׳ אברהם יעקב מסדיגורה1819–1883 · ה׳תקע״ט–ה׳תרמ״גסדיגורהבנו השני של רבי ישראל מרוז׳ין ומייסד חסידות סדיגורה