בס״ד
תקופת האחרונים · 1830–1835
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: צמח צדיק, ר׳ חיים ברלין, ר׳ אליעזר צבי מקומרנה, ר׳ יוסף בירדוגו מרבאט
הערים העיקריות: ויז׳ניץ · קומרנה · פשבורסק · סלובודקה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 10
- צמח צדיק1830–1884 · ה׳תק״צ–ה׳תרמ״דויז׳ניץמייסד חסידות ויז׳ניץ והאדמו״ר הראשון בה
- ר׳ אליעזר צבי מקומרנה1830–1898 · ה׳תק״צ–ה׳תרנ״חקומרנההאדמו״ר השלישי בשושלת חסידות קומרנה, בנו וממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין, שיומיים לפני פטירתו קבע שבנו ראוי למלא את מקומו וביקש שילבישוהו בגד לבן כמנהג תלמידי הבעש״ט
- ר׳ אברהם זאב הורוביץ1830–1898 · ה׳תק״צ–ה׳תרנ״חפשבורסקדומ״ץ ומקובל בפשבורסק, דור עשירי לשל״ה בן אחר בן, ותלמידם של רבי שמעון מירוסלב ושל בעל ה״בני יששכר״
- ר׳ משה דנישבסקי1830–1910 · ה׳תק״צ–ה׳תר״עסלובודקה״זקן רבני ליטא״ – רבה של סלובודקה, ממייסדי ישיבת ״כנסת בית יצחק״ ומנהלה הראשי
- ר׳ אליהו חי גג׳1830–1915 · ה׳תק״צ–ה׳תרע״התוניסרב תוניסאי שיצא לנדודים כדי להדפיס זוהר מנוקד, והשתקע ברבנות באלג׳יריה
- ר׳ יוסף בירדוגו מרבאטבערך 1831–1890 · ה׳תקצ״א–ה׳תר״נרבאטדיין, אב בית דין וראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, ונמנה עם רבניה החשובים
- המשמ״ח1832–1883 · ה׳תקצ״ב–ה׳תרמ״גירושליםשד״ר ירושלמי, מחבר פיוטים וספרים וראש ישיבת המקובלים בית אל, בנו של רבי חיים אברהם גאגין, נכדו של הרב רפאל שרעבי וחתנו של רבי חיים ניסים אבולעפיה
- שדי חמד1832–1904 · ה׳תקצ״ב–ה׳תרס״דקרסו־בזארמגדולי האחרונים, יליד ירושלים
- ר׳ חיים ברלין1832–1912 · ה׳תקצ״ב–ה׳תרע״בוולוז׳יןבנו של הנצי״ב. רבה של מוסקבה, ובהמשך מינה אותו אביו למלא את מקומו בראשות ישיבת וולוז׳ין, שנסגרה בגזירת הממשל
- המהר״ש1834–1882 · ה׳תקצ״ד–ה׳תרמ״בלובביץ׳האדמו״ר הרביעי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש, בנו הצעיר של הצמח צדק, שנבחר להנהגה למרות היותו צעיר הבנים, בעוד אחיו ייסדו ענפים כקאפוסט