בס״ד
תקופת האחרונים · 1840–1845
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ אליעזר גורדון, רד״צ הופמן, ר׳ חיים משאש, ר׳ הירש מיכל
הערים העיקריות: ירושלים · טלז · וקשנה · פאטיליטש
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 18
- ר׳ אריה ליב ליפקין1840–1902 · ה׳ת״ר–ה׳תרס״בוקשנהרב ליטאי, נכדו של רבי זאב ליפקין בעל הגהות ״בן אריה״ על התלמוד, ואחיינו של רבי ישראל מסלנט שקיבל מתורתו
- ר׳ הירש מיכל1840–1906 · ה׳ת״ר–ה׳תרס״וירושליםצדיק ירושלמי, מדמויות המופת של היישוב הישן במאה ה־19, שהתפרסם כאיש קדוש ובעל מופת
- ר׳ מנחם מנדל מפאטיליטש1840–1917 · ה׳ת״ר–ה׳תרע״זפאטיליטשאב״ד ואדמו״ר בפאטיליטש שבגליציה, בנו של רבי צבי הירש לנדמן אדמו״ר קיטוב, ומצד אמו רבקה נינו של רבי אורי מסטרליסק
- ר׳ מכלוף אלחררבערך 1840–1917 · ה׳ת״ר–ה׳תרע״זאיליגמרבני וצדיקי יהדות מרוקו, רב ומקובל שחי ופעל בעיירה איליג וסביבותיה
- ר׳ אלעזר הלויבערך 1840–1919 · ה׳ת״ר–ה׳תרע״טמרקשראש הישיבה הגדולה במרקש, שהייתה אבן שואבת לתלמידים מכל האזור לצד ישיבתו של רבי שלמה הכהן
- ר׳ אליעזר גורדון1841–1910 · ה׳תר״א–ה׳תר״עטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז, שתחת הנהגתו גדלה והתפתחה ומשכה מאות תלמידים מרוסיה ומפולין
- בעל הלשם1841–1926 · ה׳תר״א–ה׳תרפ״וטלזמחשובי המקובלים בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, המכונה ״בעל הלשם״ על שם ספריו ״לשם שבו ואחלמה״, שבהם ביאר והרחיב את שיטת האר״י והתפלמס עם שיטותיהם של מקובלים אחרים
- ר׳ משה עידאן1842–1894 · ה׳תר״ב–ה׳תרנ״דג׳רבהדיין ומקובל שפעל באי ג׳רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה, ונחשב ל״ראש המקובלים״ בארצו
- ר׳ שמואל בן קיקי1842–1919 · ה׳תר״ב–ה׳תרע״טטבריהרב, אב בית דין, משורר ופייטן בטבריה, וממנהיגי הקהילה היהודית בעיר
- רשב״ח1843–1892 · ה׳תר״ג–ה׳תרנ״בבגדאדפוסק, פייטן, עיתונאי ומתרגם, מבולטי רבני בבל במאה ה־19
- ר׳ הילה וכסלר1843–1894 · ה׳תר״ג–ה׳תרנ״דשוואבךרב, דיין, מורה לתלמוד ומקובל בפרנקוניה שבבוואריה, מחוג המקורבים של הרב במברגר, שהתכתב בענייני הלכה עם רבים מרבני גרמניה, ובהם רש״ר הירש והרב עזריאל הילדסהיימר
- ר׳ חיים משאש1843–1904 · ה׳תר״ג–ה׳תרס״דמקנסדיין, פוסק הלכה, ראש ישיבה ומשורר במקנס שבמרוקו, ואביו של רבי יוסף משאש
- רד״צ הופמן1843–1921 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״אברליןממנהיגי יהדות גרמניה ואסכולת ״תורה עם דרך ארץ״, ראש בית המדרש לרבנים בברלין אחרי הילדסהיימר
- אור שמח1843–1926 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״ודווינסקרבה הליטאי של דווינסק כ־38 שנה, ומגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה
- ר׳ בנימין יחזקאל יהודה1844–1912 · ה׳תר״ד–ה׳תרע״בירושליםראש ישיבה, מקובל וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים ובפרט קהילת עולי עיראק
- ר׳ מנחם מנכין היילפרין1844–1924 · ה׳תר״ד–ה׳תרפ״דירושליםמקובל ירושלמי, יליד הורודנה שברוסיה הלבנה, שהקדיש את עיתותיו לתורה והתפרנס ממסחר בספרי קודש ובאתרוגים מארץ ישראל
- חכם מכלוף אמסלם1844–1929 · ה׳תר״ד–ה׳תרפ״טפאסרב ומקובל מחכמי פאס, בעל ידע רב באלכימיה
- ר׳ כליפה אלמליח1844–1953 · ה׳תר״ד–ה׳תשי״גאוולאד מנצוררב, דיין ומחבר מרבני מרוקו, שכיהן ברבנות היישוב אוולאד מנצור 83 שנה, תחילה לצד רבי משה ועקנין ואחר כך במקומו