בס״ד
תקופת האחרונים · 1840–1850
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: הסבא מסלבודקה, ר׳ אליעזר גורדון, רד״צ הופמן, שפת אמת
הערים העיקריות: ירושלים · מרקש · טלז · טבריה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 24
- ר׳ אלעזר הלויבערך 1840–1919 · ה׳ת״ר–ה׳תרע״טמרקשראש הישיבה הגדולה במרקש, שהייתה אבן שואבת לתלמידים מכל האזור לצד ישיבתו של רבי שלמה הכהן
- ר׳ אליעזר גורדון1841–1910 · ה׳תר״א–ה׳תר״עטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז, שתחת הנהגתו גדלה והתפתחה ומשכה מאות תלמידים מרוסיה ומפולין
- ר׳ שמואל בן קיקי1842–1919 · ה׳תר״ב–ה׳תרע״טטבריהרב, אב בית דין, משורר ופייטן בטבריה, וממנהיגי הקהילה היהודית בעיר
- רשב״ח1843–1892 · ה׳תר״ג–ה׳תרנ״בבגדאדפוסק, פייטן, עיתונאי ומתרגם, מבולטי רבני בבל במאה ה־19
- ר׳ חיים משאש1843–1904 · ה׳תר״ג–ה׳תרס״דמקנסדיין, פוסק הלכה, ראש ישיבה ומשורר במקנס שבמרוקו, ואביו של רבי יוסף משאש
- רד״צ הופמן1843–1921 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״אברליןממנהיגי יהדות גרמניה ואסכולת ״תורה עם דרך ארץ״, ראש בית המדרש לרבנים בברלין אחרי הילדסהיימר
- אור שמח1843–1926 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״ודווינסקרבה הליטאי של דווינסק כ־38 שנה, ומגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה
- ר׳ כליפה אלמליח1844–1953 · ה׳תר״ד–ה׳תשי״גאוולאד מנצוררב, דיין ומחבר מרבני מרוקו, שכיהן ברבנות היישוב אוולאד מנצור 83 שנה, תחילה לצד רבי משה ועקנין ואחר כך במקומו
- אמרי ברוך1845–1892 · ה׳תר״ה–ה׳תרנ״בויז׳ניץהאדמו״ר השני בחסידות ויז׳ניץ והרביעי בשושלת קוסוב־ויז׳ניץ, בנו של הצמח צדיק ונכד רבי ישראל מרוז׳ין
- הרידב״ז1845–1913 · ה׳תר״ה–ה׳תרע״גסלוצקלמדן מפורסם ומפרשני התלמוד הירושלמי, ונודע כעילוי עוד בצעירותו
- הרחמ״ן1845–1920 · ה׳תר״ה–ה׳תר״פגיברלטרגאב״ד גיברלטר, שד״ר ודיין, שכונה ״הגאון מגיברלטר״
- ר׳ נחמן בטיטו1846–1915 · ה׳תר״ו–ה׳תרע״הירושליםאיש ציבור ומנהיג העדה המערבית בירושלים, שהיה חכם באשי והראשון לציון
- ר׳ חיים בז׳רנו1846–1931 · ה׳תר״ו–ה׳תרצ״אבוקרשטתלמיד חכם, פייטן וחוקר הלדינו, שעמד בראש הקהילה הספרדית בבוקרשט וכיהן כממלא מקום הרב הראשי של טורקיה
- שפת אמת1847–1905 · ה׳תר״ז–ה׳תרס״הגורהאדמו״ר השני בחסידות גור
- ר׳ שלמה מבאבוב1847–1905 · ה׳תר״ז–ה׳תרס״הבאבובמקים חסידות באבוב והאדמו״ר הראשון שלה
- ר׳ יצחק אייזיק הלוי1847–1914 · ה׳תר״ז–ה׳תרע״דהמבורגתלמיד חכם, עסקן והיסטוריון, בקי בתלמוד הבבלי והירושלמי ובמדרשים
- ר׳ יוסף ארוואץ1847–1924 · ה׳תר״ז–ה׳תרפ״דירושליםשד״ר ואיש ציבור מרוקאי-ירושלמי ומורה צדק, ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים וחבר בית הדין שלה לצד הרב משה מלכא והרב נחמן בטיטו
- ר׳ רפאל אנקווה1847–1935 · ה׳תר״ז–ה׳תרצ״הסלאהוגה, פרשן ופוסק נודע, והראשון שהתמנה לרב הראשי של מרוקו, בשנת 1918
- ר׳ אליהו חזן1848–1908 · ה׳תר״ח–ה׳תרס״חטריפולירבה הראשי של טריפולי, הראשון מרבני לוב שנשא את התואר ״חכם באשי״, ואחר כך רבה הראשי של אלכסנדריה
- ר׳ רפאל אהרן בן שמעון1848–1928 · ה׳תר״ח–ה׳תרפ״חקהירפוסק הלכה, רבה הראשי של קהיר ונשיא בית הדין בה כשלושים שנה
- ר׳ שלמה אבן דנאן1848–1929 · ה׳תר״ח–ה׳תרפ״טפאסאב בית דין ורבה הראשי של פאס, ומגדולי רבני יהדות מרוקו
- ר׳ יוסף חיים זוננפלד1848–1932 · ה׳תר״ח–ה׳תרצ״בירושליםמנהיג היהדות החרדית והיישוב הישן בירושלים, ורבה הראשון של העדה החרדית משנת תר״פ
- ר׳ מרדכי עזראן1848–1938 · ה׳תר״ח–ה׳תרצ״חיפומנכבדי רבני העדה המרוקאית בארץ ישראל בתקופתו
- הסבא מסלבודקה1849–1927 · ה׳תר״ט–ה׳תרפ״זסלבודקהמראשי תנועת המוסר ואבי אסכולת סלבודקה, ששמה דגש על ״גדלות האדם"