בס״ד
תקופת האחרונים · 1854–1860
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: השד״ה, המהרי״ד מבעלז, ר׳ יהודה פתיה, הרוגוצ׳ובר
הערים העיקריות: ירושלים · בגדאד · בלז · פיריץ
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 18
- ר׳ יעקב חיים1854–1921 · ה׳תרי״ד–ה׳תרפ״אבגדאדרב ומקובל, ממנהיגי הקהילה היהודית בבגדאד בראשית המאה ה־20, בנו היחיד, תלמידו המובהק וממשיכו של הבן איש חי
- המהרי״ד מבעלז1854–1926 · ה׳תרי״ד–ה׳תרפ״ובלזהאדמו״ר השלישי של חסידות בעלז ורב העיירה בלז מתרנ״ד, מנהיג יהודי בולט בגליציה ובהונגריה
- ר׳ אהרן שלמה מהרילבערך 1855–1938 · ה׳תרט״ו–ה׳תרצ״חירושליםרב ומקובל שמוצאו מזאגר שבליטא, תלמיד חבר של רבי שלמה אלישיב, בעל ״לשם שבו ואחלמה״, שבסמוך לו נקבר בהר הזיתים
- ר׳ יעקב יהודה אריה לייב פרנקלבערך 1855–1940 · ה׳תרט״ו–ה׳ת״שפיריץרב הונגרי, מקובל ומחבר ספרים, מצאצאי רבי יעקב קופל מלוקאוו, סבו של החוזה מלובלין
- ר׳ יצחק שבדרון1856–1919 · ה׳תרט״ז–ה׳תרע״טירושליםרב בגליציה ובירושלים, בנו של המהרש״ם מברז׳אן, שכיהן כרבה של חאצמר ומשנת 1903 נמנה עם רבני ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים
- ר׳ יום טוב ידיד הלוי1856–1923 · ה׳תרט״ז–ה׳תרפ״גחלבמקובל מגדולי רבני ארם צובא, נינו של הרב אליהו שמאע הלוי ודודו של רבי יוסף ידיד הלוי
- הרב שם טוב גפן1856–1927 · ה׳תרט״ז–ה׳תרפ״זיפופילוסוף נאו־קאנטיאני, מתמטיקאי, מקובל ואיש אשכולות, שלמד רוב תורתו וחכמתו בכוחות עצמו
- ר׳ יעקב מאיר1856–1939 · ה׳תרט״ז–ה׳תרצ״טירושליםהראשון לציון והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית בשנים תרפ״א–תרצ״ט, לצד הרב קוק
- ר׳ יוסף אלקובי1856–1940 · ה׳תרט״ז–ה׳ת״שמקנסמקובל, פוסק וראש ישיבה במרוקו, נצר לשושלת רבנים במקנס ותלמידו המובהק של רבי חיים משאש
- השד״ה1857–1933 · ה׳תרי״ז–ה׳תרצ״גירושליםדיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא, נכדו של רבי שאול עזרא דוויק הכהן, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר ״אמת מאר״ץ״
- ר׳ עזרא הררי רפול1857–1936 · ה׳תרי״ז–ה׳תרצ״וירושליםראש ישיבה, מקובל ועסקן ציבור מבני ארם צובא בירושלים, מייסד ישיבת ״אהל מועד״, שבראשה העמיד את הרב רפאל שלמה לניאדו
- ר׳ בן ציון אלקלעי1858–1913 · ה׳תרי״ח–ה׳תרע״גירושליםשד״ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים
- הרוגוצ׳ובר1858–1936 · ה׳תרי״ח–ה׳תרצ״ודווינסקרב קהילת החסידים, רובם חסידי קאפוסט, בדווינסק, במקביל לאור שמח רב המתנגדים
- ר׳ אהרן ישעיה מהאדאס1859–1927 · ה׳תרי״ט–ה׳תרפ״זהודאסאדמו״ר חסידי בהודאס ובמאטסלקה ומייסד חסידות האדאס, מצאצאי רבי יעקב פיש, אחיינו של הבעל שם טוב
- ר׳ חיים יקותיאל בירדוגו1859–1940 · ה׳תרי״ט–ה׳ת״שרבאטדיין ואב בית הדין של רבאט, בירת מרוקו, והרב הראשי השני של מרוקו בשנים 1935–1940, לאחר פטירת הרב רפאל אנקווה
- ר׳ יהודה לייב צירלסון1859–1941 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״אקישינברבה הראשי של בסרביה ושל העיר קישינב וראש ישיבת קישינב, שהקים בה מערכת חינוך חרדית מקיפה מגן הילדים ועד ישיבות גבוהות
- ר׳ יהודה פתיה1859–1942 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״בבגדאדרב ומקובל עיראקי, תלמיד הבן איש חי, שנודע בתיקוני נפש ובהוצאת דיבוקים ובפתרון חלומות
- ר׳ שלום אלשיך1859–1944 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״דירושליםרב ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים, שעמד בראש קהילת יוצאי תימן משנת 1893 יחד עם מארי אברהם אלנדאף, ומשנת 1908 בראש הקהילה העצמאית עד פטירתו