בס״ד

כל המפות

תקופת האחרונים · 1854–1860

1854–1860 · ה׳תרי״ד–ה׳תר״כ · לפי שנת הלידה · 18 חכמים

תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.

בין גדולי החכמים במפה: השד״ה, המהרי״ד מבעלז, ר׳ יהודה פתיה, הרוגוצ׳ובר

הערים העיקריות: ירושלים · בגדאד · בלז · פיריץ

לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים

המפה המודפסת בגודל מלא

החכמים במפה · 18

  1. ר׳ יעקב חיים1854–1921 · ה׳תרי״ד–ה׳תרפ״א
    בגדאד
    רב ומקובל, ממנהיגי הקהילה היהודית בבגדאד בראשית המאה ה־20, בנו היחיד, תלמידו המובהק וממשיכו של הבן איש חי
  2. המהרי״ד מבעלז1854–1926 · ה׳תרי״ד–ה׳תרפ״ו
    בלז
    האדמו״ר השלישי של חסידות בעלז ורב העיירה בלז מתרנ״ד, מנהיג יהודי בולט בגליציה ובהונגריה
  3. ר׳ אהרן שלמה מהרילבערך 1855–1938 · ה׳תרט״ו–ה׳תרצ״ח
    ירושלים
    רב ומקובל שמוצאו מזאגר שבליטא, תלמיד חבר של רבי שלמה אלישיב, בעל ״לשם שבו ואחלמה״, שבסמוך לו נקבר בהר הזיתים
  4. ר׳ יעקב יהודה אריה לייב פרנקלבערך 1855–1940 · ה׳תרט״ו–ה׳ת״ש
    פיריץ
    רב הונגרי, מקובל ומחבר ספרים, מצאצאי רבי יעקב קופל מלוקאוו, סבו של החוזה מלובלין
  5. ר׳ יצחק שבדרון1856–1919 · ה׳תרט״ז–ה׳תרע״ט
    ירושלים
    רב בגליציה ובירושלים, בנו של המהרש״ם מברז׳אן, שכיהן כרבה של חאצמר ומשנת 1903 נמנה עם רבני ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים
  6. ר׳ יום טוב ידיד הלוי1856–1923 · ה׳תרט״ז–ה׳תרפ״ג
    חלב
    מקובל מגדולי רבני ארם צובא, נינו של הרב אליהו שמאע הלוי ודודו של רבי יוסף ידיד הלוי
  7. הרב שם טוב גפן1856–1927 · ה׳תרט״ז–ה׳תרפ״ז
    יפו
    פילוסוף נאו־קאנטיאני, מתמטיקאי, מקובל ואיש אשכולות, שלמד רוב תורתו וחכמתו בכוחות עצמו
  8. ר׳ יעקב מאיר1856–1939 · ה׳תרט״ז–ה׳תרצ״ט
    ירושלים
    הראשון לציון והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית בשנים תרפ״א–תרצ״ט, לצד הרב קוק
  9. ר׳ יוסף אלקובי1856–1940 · ה׳תרט״ז–ה׳ת״ש
    מקנס
    מקובל, פוסק וראש ישיבה במרוקו, נצר לשושלת רבנים במקנס ותלמידו המובהק של רבי חיים משאש
  10. השד״ה1857–1933 · ה׳תרי״ז–ה׳תרצ״ג
    ירושלים
    דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא, נכדו של רבי שאול עזרא דוויק הכהן, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר ״אמת מאר״ץ״
  11. ר׳ עזרא הררי רפול1857–1936 · ה׳תרי״ז–ה׳תרצ״ו
    ירושלים
    ראש ישיבה, מקובל ועסקן ציבור מבני ארם צובא בירושלים, מייסד ישיבת ״אהל מועד״, שבראשה העמיד את הרב רפאל שלמה לניאדו
  12. ר׳ בן ציון אלקלעי1858–1913 · ה׳תרי״ח–ה׳תרע״ג
    ירושלים
    שד״ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים
  13. הרוגוצ׳ובר1858–1936 · ה׳תרי״ח–ה׳תרצ״ו
    דווינסק
    רב קהילת החסידים, רובם חסידי קאפוסט, בדווינסק, במקביל לאור שמח רב המתנגדים
  14. ר׳ אהרן ישעיה מהאדאס1859–1927 · ה׳תרי״ט–ה׳תרפ״ז
    הודאס
    אדמו״ר חסידי בהודאס ובמאטסלקה ומייסד חסידות האדאס, מצאצאי רבי יעקב פיש, אחיינו של הבעל שם טוב
  15. ר׳ חיים יקותיאל בירדוגו1859–1940 · ה׳תרי״ט–ה׳ת״ש
    רבאט
    דיין ואב בית הדין של רבאט, בירת מרוקו, והרב הראשי השני של מרוקו בשנים 1935–1940, לאחר פטירת הרב רפאל אנקווה
  16. ר׳ יהודה לייב צירלסון1859–1941 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״א
    קישינב
    רבה הראשי של בסרביה ושל העיר קישינב וראש ישיבת קישינב, שהקים בה מערכת חינוך חרדית מקיפה מגן הילדים ועד ישיבות גבוהות
  17. ר׳ יהודה פתיה1859–1942 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״ב
    בגדאד
    רב ומקובל עיראקי, תלמיד הבן איש חי, שנודע בתיקוני נפש ובהוצאת דיבוקים ובפתרון חלומות
  18. ר׳ שלום אלשיך1859–1944 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״ד
    ירושלים
    רב ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים, שעמד בראש קהילת יוצאי תימן משנת 1893 יחד עם מארי אברהם אלנדאף, ומשנת 1908 בראש הקהילה העצמאית עד פטירתו