בס״ד
תקופת האחרונים · 1860–1870
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בשנים ת״ש–תש״ה, 1939–1945, נרצחו בשואה כשישה מיליון יהודים, ועמם רבים מחכמי אירופה ותלמידיהם.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ שמעון שקופ, ר׳ ברוך בער, הרש״ב, הרב קוק (הראי״ה)
הערים העיקריות: ירושלים · לובביץ׳ · טלז · ויז׳ניץ
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 15
- הרש״ב1860–1920 · ה׳תר״כ–ה׳תר״פלובביץ׳האדמו״ר החמישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תרמ״ג–תר״פ
- ר׳ יוסף לייב בלוך1860–1929 · ה׳תר״כ–ה׳תרפ״טטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז במשך כ־20 שנה, מאנשי תנועת המוסר
- אהבת ישראל1860–1936 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״וויז׳ניץהאדמו״ר השלישי בשושלת ויז׳ניץ והחמישי בשושלת קוסוב־ויז׳ניץ
- ר׳ שמעון שקופ1860–1939 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״טגרודנהראש ישיבת שער התורה בגרודנה כעשרים שנה, ולפני כן ר״מ בישיבת טלז, שם פיתח שיטת לימוד שהתפרסמה בכל עולם הישיבות
- ר׳ אברהם שטרנהרץ1862–1955 · ה׳תרכ״ב–ה׳תשט״וטשעריןנינו של רבי נתן מברסלב ונכדו של רבי נחמן מטשערין, ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור הרביעי וממייסדיה בארץ ישראל
- ר׳ ברוך בער1863–1939 · ה׳תרכ״ג–ה׳תרצ״טקמניץמגדולי תלמידי רבי חיים מבריסק, וראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה, בוילנה ובקמניץ
- ר׳ חיים עוזר1863–1940 · ה׳תרכ״ג–ה׳ת״שוילנהמגדולי התורה בליטא שלפני השואה ופוסק בולט, נשיא מועצת גדולי התורה
- ר׳ זליג ראובן בנגיס1864–1953 · ה׳תרכ״ד–ה׳תשי״גירושליםכיהן ברבנות בליטא ובבלארוס כארבעים וארבע שנה, ומתרצ״ח היה ראב״ד העדה החרדית בירושלים ומתש״ט הגאב״ד השלישי שלה, וכן ראש ישיבת ״אהל משה״
- הרב קוק (הראי״ה)1865–1935 · ה׳תרכ״ה–ה׳תרצ״הירושליםרב, פוסק, מקובל והוגה דעות, שהקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן בה כרב הראשי האשכנזי הראשון, וייסד את ישיבת מרכז הרב – ״הישיבה המרכזית העולמית״
- אמרי אמת1865–1948 · ה׳תרכ״ה–ה׳תש״חגורבנו הבכור של השפת אמת, ששימש 43 שנה כאדמו״ר מגור
- ר׳ דוד אבוחצירא1866–1919 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרע״טתאפילאלתמקובל ומנהיג קהילת תאפילאלת, בכורו של רבי מסעוד אבוחצירא ואחיו הגדול של הבבא סאלי
- ר׳ משה מרדכי אפשטיין1866–1933 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרצ״גסלובודקהראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, שהועברה בתרפ״ד לחברון, וחבר מועצת גדולי התורה
- קרן לדוד1867–1928 · ה׳תרכ״ז–ה׳תרפ״חסאטמררב וראש ישיבה בכמה מקהילות הונגריה, ידוע על שם ספרו קרן לדוד
- מהרי״ץ דושינסקי1867–1948 · ה׳תרכ״ז–ה׳תש״חגלנטהרבן של גלנטה וחוסט, ומתרצ״ג גאב״ד העדה החרדית בירושלים, השני בתפקיד אחרי רבי יוסף חיים זוננפלד
- ר׳ יעקב חי זריהן1869–1953 · ה׳תרכ״ט–ה׳תשי״גטבריהרב, ראש ישיבה ואב בית הדין של טבריה בשנים תרפ״ט–תשי״ג, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר