בס״ד
תקופת האחרונים · 1865–1870
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: הרב קוק (הראי״ה), אמרי אמת, ר׳ משה מרדכי אפשטיין, ר׳ דוד אבוחצירא
הערים העיקריות: ירושלים · קזבלנקה · גור · תאפילאלת
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 18
- ר׳ רחמים מלמד כהן1865–1932 · ה׳תרכ״ה–ה׳תרצ״בירושליםרב ודרשן מיהודי פרס, רבה של עדת יהודי פרס בירושלים
- הרב קוק (הראי״ה)1865–1935 · ה׳תרכ״ה–ה׳תרצ״הירושליםרב, פוסק, מקובל והוגה דעות, שהקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן בה כרב הראשי האשכנזי הראשון, וייסד את ישיבת מרכז הרב – ״הישיבה המרכזית העולמית״
- רבי חיים השני1865–1937 · ה׳תרכ״ה–ה׳תרצ״זקזבלנקהצדיק ומקובל מרוקאי, נכדו של רבי חיים פינטו, ומכונה ״רבי חיים השני״ או ״הקטן״
- אמרי אמת1865–1948 · ה׳תרכ״ה–ה׳תש״חגורבנו הבכור של השפת אמת, ששימש 43 שנה כאדמו״ר מגור
- ר׳ דוד אבוחצירא1866–1919 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרע״טתאפילאלתמקובל ומנהיג קהילת תאפילאלת, בכורו של רבי מסעוד אבוחצירא ואחיו הגדול של הבבא סאלי
- ר׳ משה מרדכי אפשטיין1866–1933 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרצ״גסלובודקהראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, שהועברה בתרפ״ד לחברון, וחבר מועצת גדולי התורה
- מארי אברהם אלנדאף1866–1940 · ה׳תרכ״ו–ה׳ת״שירושליםממנהיגי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין ושד״ר, והראשון מבין יוצאי תימן שחקר את ספרות יהודי תימן
- ר׳ כמוס פלאח1866–1941 · ה׳תרכ״ו–ה׳תש״אבנגאזידרשן, מקובל, דיין ומורה צדק, אב בית הדין ורבה הראשי של בנגאזי שבלוב, ומשנת 1911 גם רב מחוז קירנאיקה
- קרן לדוד1867–1928 · ה׳תרכ״ז–ה׳תרפ״חסאטמררב וראש ישיבה בכמה מקהילות הונגריה, ידוע על שם ספרו קרן לדוד
- ר׳ אהרן בוטבול1867–1946 · ה׳תרכ״ז–ה׳תש״ופאסראב״ד העיר פאס וממנהיגי הקהילה היהודית בה, חזן ופייטן, מסדר הגיטין, שוחט ובודק
- מהרי״ץ דושינסקי1867–1948 · ה׳תרכ״ז–ה׳תש״חגלנטהרבן של גלנטה וחוסט, ומתרצ״ג גאב״ד העדה החרדית בירושלים, השני בתפקיד אחרי רבי יוסף חיים זוננפלד
- ר׳ מימון בן-עטר1867–1958 · ה׳תרכ״ז–ה׳תשי״חאלכסנדריהמחנך וחזן יליד מקנס, שבגיל 17 כבר נחשב לאחד מגדולי רבני העיר
- ר׳ יעקב טולידאנו בן משה1868–1921 · ה׳תרכ״ח–ה׳תרפ״אמקנסדיין ואב״ד בעיר מקנס, פוסק ומשורר
- ר׳ שמואל אלעלוף1868–1933 · ה׳תרכ״ח–ה׳תרצ״גירושליםרב ועסקן ציבור יליד פאס שעלה לירושלים בצעירותו, ומראשי ועד העדה המערבית בירושלים
- ר׳ שמעון נתן נטע מלעלוב1869–1929 · ה׳תרכ״ט–ה׳תרפ״טירושליםהאדמו״ר החמישי בשושלת חסידות לעלוב, בנו וממלא מקומו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, ונקרא על שם רשב״י ועל שם סבו רבי נתן נטע מחלם
- ר׳ יעקב חי זריהן1869–1953 · ה׳תרכ״ט–ה׳תשי״גטבריהרב, ראש ישיבה ואב בית הדין של טבריה בשנים תרפ״ט–תשי״ג, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר
- ר׳ דוד צבאח1869–1956 · ה׳תרכ״ט–ה׳תשט״זרבאטדיין ופוסק חשוב ממרוקו, שכיהן כסופר בית הדין ברבאט תחת הרב רפאל אנקווה, ואחר כך כראב״ד אל-ג׳דידה, פורט ליוטי ורבאט
- ר׳ רפאל הצרפתי1869–1956 · ה׳תרכ״ט–ה׳תשט״זאוז׳דאפוסק הלכה מרבני מרוקו, בן לשושלת רבני משפחת הצרפתי שכיהנו ברבנות ובדיינות בפאס כארבע מאות שנה, וכיהן כרבה של אוז׳דא ושל מאזאגאן