בס״ד
תקופת האחרונים · 1875–1880
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: החזון איש, עצי חיים, ר׳ אלחנן וסרמן, ר׳ אליעזר יהודה פינקל
הערים העיקריות: ירושלים · ברנוביץ׳ · סלבודקה · קזבלנקה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 16
- ר׳ אלחנן וסרמן1875–1941 · ה׳תרל״ה–ה׳תש״אברנוביץ׳ראש ישיבה בולט בין מלחמות העולם, ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ׳, תלמיד מובהק של החפץ חיים, ממנהיגי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה
- ר׳ אייזיק שר1875–1952 · ה׳תרל״ה–ה׳תשי״בסלבודקהראש ישיבת סלבודקה בליטא, ולאחר מכן מייסד ישיבת סלבודקה בבני ברק ועומד בראשה, מאנשי תנועת המוסר
- ר׳ חנניה חביב אזולאי1876–1953 · ה׳תרל״ו–ה׳תשי״גקזבלנקהרב ופוסק ירושלמי ממשפחה ספרדית המיוחסת לחיד״א, שכיהן כרב העיר לייז׳ שבבלגיה וכמו״צ בקונסטנטין שבאלג׳יריה, ועמד בראש ישיבת ״מקור חיים״ שהקים בקזבלנקה
- ר׳ אליהו לופיאן1876–1970 · ה׳תרל״ו–ה׳תש״לזכרון יעקבמהבולטים ברבני תנועת המוסר במאה העשרים וחניך בית המדרש בקלם, שבו המשיך למסור שיעורים גם בימי מלחמת העולם הראשונה ופעל להקמתו מחדש
- הרב בן ציון חזן1877–1951 · ה׳תרל״ז–ה׳תשי״אירושליםתלמידו ובן ביתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, ורבה הספרדי של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים
- ר׳ יונתן שטייף1877–1958 · ה׳תרל״ז–ה׳תשי״חבודפשטדיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידם של השבט סופר ושל רבי דוד ניימן־לאקנבך בישיבת פרשבורג
- ר׳ אליעזר יהודה פינקל1877–1965 · ה׳תרל״ז–ה׳תשכ״המירראש ישיבת מיר כחמישים שנה, בשנים תרע״ז–תשכ״ה, בנו של הסבא מסלבודקה וחתנו של רבי אליהו ברוך קמאי, שאותו ירש בראשות הישיבה
- ר׳ לויק1878–1944 · ה׳תרל״ח–ה׳תש״דיקטרינוסלברב ומקובל, רבה של יקטרינוסלב שבאוקראינה עד שנת 1939, ומהמנהיגים הבודדים של היהדות התורנית בברית המועצות בתקופה שבין המהפכה הקומוניסטית למלחמת העולם השנייה
- ר׳ שלמה מלכה1878–1949 · ה׳תרל״ח–ה׳תש״טח׳רטוםפוסק, דיין ופרשן מקרא יליד מרוקו, שכיהן כדיין בטבריה, ומשנת 1906 כרב ומנהיג הקהילה היהודית הקטנה של סודאן, תחילה באומדורמאן ואחר כך בח׳רטום
- החזון איש1878–1953 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״גבני ברקמגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה־20, וממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל
- ר׳ יהושע בירדוגו1878–1953 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״גמקנסרבה הראשי של מקנס, ראב״ד בית הדין הגדול לערעורים ברבאט ורבה הראשי של מרוקו בשנים 1941–1949, ונחשב לאחד מפוסקי ההלכה החשובים שהוציאה מקרבה יהדות מרוקו
- ר׳ יצחק אלפייה1878–1955 · ה׳תרל״ח–ה׳תשט״וירושליםרב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, שהתפרנס כל ימיו משחיטה
- ר׳ עקיבא סופר (דעת סופר)1878–1959 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״טפרשבורגרבה האחרון של פרשבורג, היא ברטיסלאבה, לפני השואה, והרביעי בשושלת רבני פרשבורג מצאצאי החת״ם סופר
- הרב לרנר1878–1962 · ה׳תרל״ח–ה׳תשכ״בירושליםתלמיד חכם ומקובל ירושלמי, ראש ישיבת המקובלים שער השמים, ממקימי שכונת שערי חסד ומייסד בית הכנסת הגר״א בה, שבו היה החזן הקבוע במועדים ובימים הנוראים
- עצי חיים1879–1926 · ה׳תרל״ט–ה׳תרפ״וסיגטרבה של סיגט והאדמו״ר השלישי מסיגט, מחבר ספרי עצי חיים
- ר׳ סלמאן אליהו1879–1940 · ה׳תרל״ט–ה׳ת״שירושליםמקובל חשוב ורב עדת יוצאי עיראק בירושלים, תלמיד ה״בן איש חי״, שעזב את עסקי משפחתו כדי להתמסר לתורה, ולפי עדות בניו סיים את התלמוד הבבלי בעיון רב לפני שנכנס לעולם הקבלה