בס״ד
תקופת האחרונים · 1880–1886
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: הרב עוזיאל, יד סופר, הריי״צ, ויגד יעקב
הערים העיקריות: ירושלים · תל אביב · אלכסנדר · לובביץ׳
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 23
- העקידת יצחק מאלכסנדר1880–1942 · ה׳תר״מ–ה׳תש״באלכסנדרהאדמו״ר הרביעי של חסידות אלכסנדר בשנים תרפ״ד–תש״ב, ומקים רשת ישיבות ״בית ישראל״ ברחבי פולין על שם דודו הישמח ישראל
- הריי״צ1880–1950 · ה׳תר״מ–ה׳תש״ילובביץ׳האדמו״ר השישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תר״פ–תש״י, בנו של הרש״ב
- הרב עוזיאל1880–1953 · ה׳תר״מ–ה׳תשי״גירושליםהראשון לציון ה־36 והרב הראשי הספרדי לארץ ישראל מ־1939, ולאחר הקמת המדינה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, לצד הרב הרצוג
- ר׳ אהרן מבעלז1880–1957 · ה׳תר״מ–ה׳תשי״זבעלזהאדמו״ר הרביעי של חסידות בעלז ורב העיירה בשנים תרפ״ז–תשי״ז, שנודע בפרישותו ובסיגופיו מימי נעוריו ובגאונות בתורה שהקפיד להסתיר
- הרב טולידאנו1880–1960 · ה׳תר״מ–ה׳תש״כתל אביברב, פוסק ואיש ציבור, שכיהן כרב הראשי הספרדי של תל אביב וכשר הדתות בממשלות ישראל ה־8 וה־9
- ר׳ שמואל מרציאנו1880–1962 · ה׳תר״מ–ה׳תשכ״בתאוריאתדיין, פוסק הלכה ורב הערים תאוריאת ומאזאגאן שבמרוקו
- הרש״ך1881–1949 · ה׳תרמ״א–ה׳תש״טאוג׳דהדיין בערים דבדו, מאזאגאן ואזמור שבמרוקו, ולבסוף רבה ואב בית הדין של אוג׳דה, ומחשובי הפוסקים בדבדו
- ויגד יעקב1882–1941 · ה׳תרמ״ב–ה׳תש״אפאפארבה של פאפא וראש ישיבתה, מהגדולות והחשובות בהונגריה
- הרב חרל״פ1882–1951 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשי״אירושליםפוסק ומקובל, מתלמידיו המובהקים והקרובים של הראי״ה קוק, ראש ישיבות ״מרכז הרב״ ו״בית זבול״ ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים
- ר׳ יוסף בן נאים1882–1961 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשכ״אפאסרב, סופר, חוקר וביבליוגרף מפאס שבמרוקו, מחבר הספר ״מלכי רבנן״ על חכמי מרוקו ועוד כארבעים ספרים
- ר׳ שאול אבן דנאן1882–1972 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשל״ברבאטדיין, אב בית דין והרב הראשי למרוקו בשנים תש״ט–תשכ״ה
- הרב יוסף צבי קרליבך1883–1942 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״בהמבורגרב ומחנך מגדולי יהדות גרמניה, רבה של ליבק, אלטונה ולבסוף רבה של המבורג
- ר׳ מנחם זמבה1883–1943 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״גורשהמגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונבחר למזכירות הכבוד של התנועה בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת תרפ״ג
- ר׳ יחיא עבאהל1883–1968 · ה׳תרמ״ג–ה׳תשכ״חירושליםהרב הראשי ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים, שנתמנה לתפקיד עם פטירת רבי שלום אלשיך
- ר׳ אברהם גרודזינסקי1884–1944 · ה׳תרמ״ד–ה׳תש״דסלובודקהמרבני תנועת המוסר, משגיח ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, ובשנים שלפני השואה גם ראש הישיבה
- נאות דשא1884–1945 · ה׳תרמ״ד–ה׳תש״הנייטראראש ישיבה והרב האחרון של נייטרא לפני השואה
- בעל הסולם1884–1954 · ה׳תרמ״ד–ה׳תשי״דירושליםמקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה, ומכונה ״בעל הסולם״ על שם פירוש הסולם שחיבר לספר הזוהר
- ר׳ שמעון ועקנין1884–1964 · ה׳תרמ״ד–ה׳תשכ״דטבריהרב, דיין ושד״ר מטבריה ממשפחה שעלתה ממרוקו, חתנו ותלמידו של רבי אברהם אבוחצירא, בנו של רבי יעקב אבוחצירא
- שרידי אש1884–1966 · ה׳תרמ״ד–ה׳תשכ״וברליןרב, פוסק והוגה, שעמד בראש בית המדרש לרבנים בברלין עד סגירתו בליל הבדולח
- יד סופר1885–1944 · ה׳תרמ״ה–ה׳תש״דערלוידור רביעי לחתם סופר, נודע בבחרותו כעילוי ובקיא בבבלי, בירושלמי ובראשונים ואחרונים
- ר׳ ניסן בן־ציון1885–1953 · ה׳תרמ״ה–ה׳תשי״גחיפהרב ליטאי שכיהן ברבנות קהילות ברוסיה, בבלארוס ובפולין, ובארזאמאס הקים תלמוד תורה וישיבה וכונן את חיי הדת בעיר
- הרב יוסף סעדבערך 1885–1973 · ה׳תרמ״ה–ה׳תשל״גתל אביברב, מחנך ואיש ציבור, מראשי הקהילה התימנית בתל אביב ומנהיגה הרוחני של שכונת מחנה יוסף
- ר׳ חצקל לוינשטיין1885–1974 · ה׳תרמ״ה–ה׳תשל״דבני ברקמבעלי המוסר הבולטים במאה ה־20, ששימש משגיח רוחני בישיבות מיר, לומז׳ה־פתח תקווה ופוניבז׳