בס״ד
תקופת האחרונים · 1880–1890
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בשנים תש״ט–תש״י, 1949–1950, הביא מבצע ״על כנפי נשרים״ לארץ ישראל כחמישים אלף עולים, רובם המוחלט מתימן, וקהילות שלמות מארצות המזרח עלו בעקבותיהם.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ עזרא עטייה, הרב מפוניבז׳, יד סופר, הרבי מסאטמר
הערים העיקריות: ירושלים · בני ברק · ברלין · אלכסנדר
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 33
- העקידת יצחק מאלכסנדר1880–1942 · ה׳תר״מ–ה׳תש״באלכסנדרהאדמו״ר הרביעי של חסידות אלכסנדר בשנים תרפ״ד–תש״ב, ומקים רשת ישיבות ״בית ישראל״ ברחבי פולין על שם דודו הישמח ישראל
- הריי״צ1880–1950 · ה׳תר״מ–ה׳תש״ילובביץ׳האדמו״ר השישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תר״פ–תש״י, בנו של הרש״ב
- הרב עוזיאל1880–1953 · ה׳תר״מ–ה׳תשי״גירושליםהראשון לציון ה־36 והרב הראשי הספרדי לארץ ישראל מ־1939, ולאחר הקמת המדינה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, לצד הרב הרצוג
- ר׳ אהרן מבעלז1880–1957 · ה׳תר״מ–ה׳תשי״זבעלזהאדמו״ר הרביעי של חסידות בעלז ורב העיירה בשנים תרפ״ז–תשי״ז, שנודע בפרישותו ובסיגופיו מימי נעוריו ובגאונות בתורה שהקפיד להסתיר
- ויגד יעקב1882–1941 · ה׳תרמ״ב–ה׳תש״אפאפארבה של פאפא וראש ישיבתה, מהגדולות והחשובות בהונגריה
- הרב חרל״פ1882–1951 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשי״אירושליםפוסק ומקובל, מתלמידיו המובהקים והקרובים של הראי״ה קוק, ראש ישיבות ״מרכז הרב״ ו״בית זבול״ ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים
- ר׳ שאול אבן דנאן1882–1972 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשל״ברבאטדיין, אב בית דין והרב הראשי למרוקו בשנים תש״ט–תשכ״ה
- הרב יוסף צבי קרליבך1883–1942 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״בהמבורגרב ומחנך מגדולי יהדות גרמניה, רבה של ליבק, אלטונה ולבסוף רבה של המבורג
- ר׳ מנחם זמבה1883–1943 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״גורשהמגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונבחר למזכירות הכבוד של התנועה בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת תרפ״ג
- ר׳ אברהם גרודזינסקי1884–1944 · ה׳תרמ״ד–ה׳תש״דסלובודקהמרבני תנועת המוסר, משגיח ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, ובשנים שלפני השואה גם ראש הישיבה
- נאות דשא1884–1945 · ה׳תרמ״ד–ה׳תש״הנייטראראש ישיבה והרב האחרון של נייטרא לפני השואה
- שרידי אש1884–1966 · ה׳תרמ״ד–ה׳תשכ״וברליןרב, פוסק והוגה, שעמד בראש בית המדרש לרבנים בברלין עד סגירתו בליל הבדולח
- יד סופר1885–1944 · ה׳תרמ״ה–ה׳תש״דערלוידור רביעי לחתם סופר, נודע בבחרותו כעילוי ובקיא בבבלי, בירושלמי ובראשונים ואחרונים
- ר׳ ניסן בן־ציון1885–1953 · ה׳תרמ״ה–ה׳תשי״גחיפהרב ליטאי שכיהן ברבנות קהילות ברוסיה, בבלארוס ובפולין, ובארזאמאס הקים תלמוד תורה וישיבה וכונן את חיי הדת בעיר
- ר׳ חצקל לוינשטיין1885–1974 · ה׳תרמ״ה–ה׳תשל״דבני ברקמבעלי המוסר הבולטים במאה ה־20, ששימש משגיח רוחני בישיבות מיר, לומז׳ה־פתח תקווה ופוניבז׳
- אמרי שאול (מודז׳יץ)1886–1947 · ה׳תרמ״ו–ה׳תש״זאוטבוצקהאדמו״ר השני של חסידות מודז׳יץ בשנים תרפ״א–תש״ח, שלחצרו באוטבוצק נהרו חסידים רבים מיהדות פולין
- ר׳ ראובן גרוזובסקי1886–1958 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״חקמניץר״מ וראש ישיבה בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, חתנו של רבי ברוך בר ליבוביץ, ולאחר פטירתו עמד בראשות הישיבה יחד עם גיסיו
- הגרי״ז1886–1959 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״טבריסקרבה של בריסק אחרי אביו רבי חיים, ראש ישיבת בריסק בבריסק ולאחר מכן בירושלים, וממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי בארץ ישראל בשנות הקמת המדינה
- הרב מפוניבז׳1886–1969 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשכ״טבני ברקרבה של פוניבז׳ וראש ישיבתה בליטא לפני השואה, ומייסד ישיבת פוניבז׳ בבני ברק וראשה הראשון
- ר׳ יחזקאל אברמסקי1886–1976 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״ולונדוןפרשן התוספתא, ראש בית הדין בלונדון ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הרב אונטרמן1886–1976 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״ותל אביבממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי האשכנזי השלישי של תל אביב בשנים 1946–1964 והרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 1964–1972
- הרב זוין1886–1978 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״חירושליםתלמיד חכם, חסיד חב״ד ומרבני הציונות הדתית, שייסד בתש״ב יחד עם הרב מאיר בר־אילן את האנציקלופדיה התלמודית וערך את כל כרכיה שיצאו בימי חייו – מפעל חייו בשלושים וחמש שנותיו האחרונות
- ר׳ עזרא עטייה1887–1970 · ה׳תרמ״ז–ה׳תש״לירושליםראש ישיבת ״פורת יוסף״ במשך 45 שנה, בשנים תרפ״ה–תש״ל, מגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה־20, שכונה ״רב רבנן״ ו״המורה״
- הרב הנזיר1887–1972 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״בירושליםהוגה דעות וחוקר תלמוד, קבלה ופילוסופיה יהודית, ר״מ בישיבת מרכז הרב
- אמרי חיים1887–1972 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״בבני ברקהאדמו״ר הרביעי בשושלת ויז׳ניץ בשנים תרצ״ו–תשל״ב, ממנהיגי היהדות החרדית וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הרבי מסאטמר1887–1979 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״טסאטמרהאדמו״ר המייסד של חסידות סאטמר
- הרב הרצוג1888–1959 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשי״טירושליםהרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ושל מדינת ישראל מתרצ״ז ועד פטירתו, ולפני כן רבה הראשי של יהדות אירלנד
- ר׳ אברהם לובנוב1888–1973 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשל״גלנינגרדרבה של לנינגרד מתש״ג ואסיר ציון, ולפני כן רב העיר לפל
- ר׳ אברהם אליהו קפלן1889–1924 · ה׳תרמ״ט–ה׳תרפ״דברליןראש בית המדרש לרבנים בברלין – סמינר הילדסהיימר – ומאנשי תנועת המוסר, שהביא אל בית המדרש את רוחן של ישיבות ליטא
- ר׳ דוד רפפורט1889–1941 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״אברנוביץ׳עילוי מגיל צעיר, מצאצאי רבי עקיבא איגר ומשפחת הגאון מווילנה, ומבני הכולל ״בית ישראל״ בסלובודקה
- האדמו״ר מפיאסצנה1889–1943 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״גפיאסצנההאדמו״ר הראשון מפיאסצנה והוגה חסידי דגול בפולין בין שתי מלחמות העולם
- ר׳ עובדיה הדאיה1889–1969 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשכ״טירושליםדיין ומקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל, חבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול לערעורים, ורבה הספרדי הראשון של פתח תקווה
- באבא סאלי1889–1984 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשמ״דבודניברבו של מחוז תאפילאלת וראש ישיבה בו, מקובל מגדולי יהדות מרוקו, בנו של רבי מסעוד ונכדו של רבי יעקב אבוחצירא