בס״ד
תקופת האחרונים · 1886–1890
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ עזרא עטייה, הרב מפוניבז׳, הרבי מסאטמר, באבא סאלי
הערים העיקריות: ירושלים · בני ברק · אוטבוצק · קמניץ
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 21
- אמרי שאול (מודז׳יץ)1886–1947 · ה׳תרמ״ו–ה׳תש״זאוטבוצקהאדמו״ר השני של חסידות מודז׳יץ בשנים תרפ״א–תש״ח, שלחצרו באוטבוצק נהרו חסידים רבים מיהדות פולין
- ר׳ ראובן גרוזובסקי1886–1958 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״חקמניץר״מ וראש ישיבה בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, חתנו של רבי ברוך בר ליבוביץ, ולאחר פטירתו עמד בראשות הישיבה יחד עם גיסיו
- הגרי״ז1886–1959 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״טבריסקרבה של בריסק אחרי אביו רבי חיים, ראש ישיבת בריסק בבריסק ולאחר מכן בירושלים, וממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי בארץ ישראל בשנות הקמת המדינה
- הרב מפוניבז׳1886–1969 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשכ״טבני ברקרבה של פוניבז׳ וראש ישיבתה בליטא לפני השואה, ומייסד ישיבת פוניבז׳ בבני ברק וראשה הראשון
- ר׳ יחזקאל אברמסקי1886–1976 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״ולונדוןפרשן התוספתא, ראש בית הדין בלונדון ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הרב אונטרמן1886–1976 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״ותל אביבממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי האשכנזי השלישי של תל אביב בשנים 1946–1964 והרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 1964–1972
- הרב זוין1886–1978 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״חירושליםתלמיד חכם, חסיד חב״ד ומרבני הציונות הדתית, שייסד בתש״ב יחד עם הרב מאיר בר־אילן את האנציקלופדיה התלמודית וערך את כל כרכיה שיצאו בימי חייו – מפעל חייו בשלושים וחמש שנותיו האחרונות
- מהר״ם שפירא1887–1933 · ה׳תרמ״ז–ה׳תרצ״גלובליןנשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ורבה האחרון של לובלין, וחבר הסיים הפולני בשנים 1922–1927
- ר׳ עזרא עטייה1887–1970 · ה׳תרמ״ז–ה׳תש״לירושליםראש ישיבת ״פורת יוסף״ במשך 45 שנה, בשנים תרפ״ה–תש״ל, מגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה־20, שכונה ״רב רבנן״ ו״המורה״
- הרב הנזיר1887–1972 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״בירושליםהוגה דעות וחוקר תלמוד, קבלה ופילוסופיה יהודית, ר״מ בישיבת מרכז הרב
- אמרי חיים1887–1972 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״בבני ברקהאדמו״ר הרביעי בשושלת ויז׳ניץ בשנים תרצ״ו–תשל״ב, ממנהיגי היהדות החרדית וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הרבי מסאטמר1887–1979 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״טסאטמרהאדמו״ר המייסד של חסידות סאטמר
- הרב הרצוג1888–1959 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשי״טירושליםהרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ושל מדינת ישראל מתרצ״ז ועד פטירתו, ולפני כן רבה הראשי של יהדות אירלנד
- ר׳ יצחק סבאג1888–1971 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשל״אמקנסרב, דיין וראש ישיבה, מגדולי רבני מרוקו במאה העשרים
- ר׳ אברהם לובנוב1888–1973 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשל״גלנינגרדרבה של לנינגרד מתש״ג ואסיר ציון, ולפני כן רב העיר לפל
- ר׳ אברהם אליהו קפלן1889–1924 · ה׳תרמ״ט–ה׳תרפ״דברליןראש בית המדרש לרבנים בברלין – סמינר הילדסהיימר – ומאנשי תנועת המוסר, שהביא אל בית המדרש את רוחן של ישיבות ליטא
- ר׳ דוד רפפורט1889–1941 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״אברנוביץ׳עילוי מגיל צעיר, מצאצאי רבי עקיבא איגר ומשפחת הגאון מווילנה, ומבני הכולל ״בית ישראל״ בסלובודקה
- האדמו״ר מפיאסצנה1889–1943 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״גפיאסצנההאדמו״ר הראשון מפיאסצנה והוגה חסידי דגול בפולין בין שתי מלחמות העולם
- ר׳ יעקב דהאן1889–1944 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״דמרקשמגדולי ראשי הישיבות במרקש ודיין בעיר במחצית הראשונה של המאה ה־20
- ר׳ עובדיה הדאיה1889–1969 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשכ״טירושליםדיין ומקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל, חבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול לערעורים, ורבה הספרדי הראשון של פתח תקווה
- באבא סאלי1889–1984 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשמ״דבודניברבו של מחוז תאפילאלת וראש ישיבה בו, מקובל מגדולי יהדות מרוקו, בנו של רבי מסעוד ונכדו של רבי יעקב אבוחצירא