בס״ד
תקופת האחרונים · 1890–1895
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ ברוך טולידנו, ר׳ יוסף שלוש, ר׳ יחזקאל סרנא, ר׳ אהרל׳ה ראטה
הערים העיקריות: ירושלים · מקנס · תל אביב · מוגדור
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 17
- הגרא״ח נאה1890–1954 · ה׳תר״נ–ה׳תשי״דירושליםרב ודיין ירושלמי ומחשובי רבני חב״ד, תלמיד קרוב של שלושת האדמו״רים האחרונים של חב״ד, מראשי כולל חב״ד וממקימי ישיבת תורת אמת
- ר׳ יחזקאל סרנא1890–1969 · ה׳תר״נ–ה׳תשכ״טירושליםראש ישיבת חברון ״כנסת ישראל״ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מ־1954
- ר׳ ברוך טולידנו1890–1970 · ה׳תר״נ–ה׳תש״למקנסרבה הראשי ואב בית הדין של מקנס שבמרוקו, ממשפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד
- ר׳ שלום יצחק הלוי1890–1973 · ה׳תר״נ–ה׳תשל״גתל אביבהרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב, ובאופן לא רשמי רבם הראשי של יוצאי תימן בישראל
- ר׳ יוסף שלוש1891–1960 · ה׳תרנ״א–ה׳תש״כירושליםרב, אב״ד וראש החברה קדישא של ועד העדה המערבית בירושלים, מרבני ישיבת פורת יוסף וחבר מועצת הרבנות הראשית
- ר׳ אהרן בן חסין1891–1964 · ה׳תרנ״א–ה׳תשכ״דמוגדורמרבני מרוקו, דור רביעי לרבי דוד בן חסין, שכיהן כרב בערים אלקצר ודבדו, ובהמשך כרב העיר ואב בית הדין באסואירה, כשתחתיו הדיינים רבי משה ויזגאן ורבי רפאל יוסף בירדוגו
- הרב נסים כדורי1891–1972 · ה׳תרנ״א–ה׳תשל״בבגדדמגדולי רבני בבל ומגדולי מורי ההוראה בדורו, ששימש בבגדד כראש רבני בבל והסמכות התורנית העליונה, וגם בירושלים הוכר כגדול וזקן רבני בבל
- הרב ממטרסדורף1891–1980 · ה׳תרנ״א–ה׳תש״ממטרסדורףרבה האחרון של מטרסדורף ונשיא שבע הקהילות, ראש ישיבת חתן סופר בניו יורק
- הרצי״ה1891–1982 · ה׳תרנ״א–ה׳תשמ״בירושליםראש ישיבת מרכז הרב כשלושים שנה ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית
- ר׳ אליהו דסלר1892–1953 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשי״גגייטסהדמגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם, שכיהן כרב באנגליה, כמנהיג רוחני של כולל גייטסהד וכמשגיח רוחני בישיבת פוניבז׳, ושיחות המוסר שנשא בה ידועות בעולם הישיבות
- ר׳ יוסף משאש1892–1974 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשל״דמקנסדיין, פוסק, משורר ואיש ציבור
- ר׳ חיים יעקב מקומרנא1892–1979 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשל״טירושליםאדמו״ר בדור החמישי בחסידות קומרנא
- ר׳ אהרל׳ה ראטה1894–1947 · ה׳תרנ״ד–ה׳תש״זירושליםאדמו״ר חסידי, מייסד ״חבורת שומר אמונים״, שממנה צמחו חסידויות שומרי אמונים, תולדות אהרן, הנקראת על שמו, ותולדות אברהם יצחק, ובהן הוא מכונה ״האדמו״ר הזקן״
- הריא״ז מרגליות1894–1969 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשכ״טירושליםתלמיד חכם ירושלמי ומקובל, מחסידי בעלז מבית אביו
- ר׳ יהודה לייב לוין1894–1971 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשל״אמוסקבהרבה הראשי של מוסקבה וראש ישיבת ״קול יעקב״ בעיר משנת 1957 ועד פטירתו
- בית ישראל1894–1977 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשל״זירושליםהאדמו״ר הרביעי בשושלת גור בשנים תש״ח–תשל״ז, ששיקם את החסידות בארץ ישראל לאחר השואה ונמנה עם מנהיגי הציבור החרדי הבולטים בארץ
- ר׳ מכלוף אבוחצירא1894–1980 · ה׳תרנ״ד–ה׳תש״ממרקשדיין ומרבני מרוקו, נינו של רבי יעקב אבוחצירא, שכיהן כרב בארפוד ובבני מלאל, ומשנת תש״ט כאב בית הדין במרקש והאזור במקומו של הרב מרדכי קורקוס