בס״ד
תקופת האחרונים · 1890–1900
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
חכמי דור זה הנהיגו את עולם התורה אחרי השואה, בארץ ישראל ובתפוצות.
בין גדולי החכמים במפה: הרב שך, ר׳ אהרל׳ה ראטה, הסטייפלר, הגרא״ח נאה
הערים העיקריות: ירושלים · מקנס · בני ברק · תל אביב
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 24
- הגרא״ח נאה1890–1954 · ה׳תר״נ–ה׳תשי״דירושליםרב ודיין ירושלמי ומחשובי רבני חב״ד, תלמיד קרוב של שלושת האדמו״רים האחרונים של חב״ד, מראשי כולל חב״ד וממקימי ישיבת תורת אמת
- ר׳ יחזקאל סרנא1890–1969 · ה׳תר״נ–ה׳תשכ״טירושליםראש ישיבת חברון ״כנסת ישראל״ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מ־1954
- ר׳ ברוך טולידנו1890–1970 · ה׳תר״נ–ה׳תש״למקנסרבה הראשי ואב בית הדין של מקנס שבמרוקו, ממשפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד
- ר׳ שלום יצחק הלוי1890–1973 · ה׳תר״נ–ה׳תשל״גתל אביבהרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב, ובאופן לא רשמי רבם הראשי של יוצאי תימן בישראל
- הרב ממטרסדורף1891–1980 · ה׳תרנ״א–ה׳תש״ממטרסדורףרבה האחרון של מטרסדורף ונשיא שבע הקהילות, ראש ישיבת חתן סופר בניו יורק
- הרצי״ה1891–1982 · ה׳תרנ״א–ה׳תשמ״בירושליםראש ישיבת מרכז הרב כשלושים שנה ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית
- ר׳ אליהו דסלר1892–1953 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשי״גגייטסהדמגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם, שכיהן כרב באנגליה, כמנהיג רוחני של כולל גייטסהד וכמשגיח רוחני בישיבת פוניבז׳, ושיחות המוסר שנשא בה ידועות בעולם הישיבות
- ר׳ יוסף משאש1892–1974 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשל״דמקנסדיין, פוסק, משורר ואיש ציבור
- ר׳ חיים יעקב מקומרנא1892–1979 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשל״טירושליםאדמו״ר בדור החמישי בחסידות קומרנא
- ר׳ אהרל׳ה ראטה1894–1947 · ה׳תרנ״ד–ה׳תש״זירושליםאדמו״ר חסידי, מייסד ״חבורת שומר אמונים״, שממנה צמחו חסידויות שומרי אמונים, תולדות אהרן, הנקראת על שמו, ותולדות אברהם יצחק, ובהן הוא מכונה ״האדמו״ר הזקן״
- ר׳ יהודה לייב לוין1894–1971 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשל״אמוסקבהרבה הראשי של מוסקבה וראש ישיבת ״קול יעקב״ בעיר משנת 1957 ועד פטירתו
- בית ישראל1894–1977 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשל״זירושליםהאדמו״ר הרביעי בשושלת גור בשנים תש״ח–תשל״ז, ששיקם את החסידות בארץ ישראל לאחר השואה ונמנה עם מנהיגי הציבור החרדי הבולטים בארץ
- ר׳ יעקב ישראל זובר1895–1953 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשי״גסטוקהולםחסיד חב״ד ומקורבו של האדמו״ר הרש״ב, ששימש שליח חב״ד ברוסיה ובגאורגיה ופעל שם להחזקת חיי התורה תחת השלטון הסובייטי
- מקור ברוך (סערט ויז׳ניץ)1895–1963 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשכ״גחיפהמייסדה והאדמו״ר הראשון של חסידות סערט ויז׳ניץ בשנים תרצ״ו–תשכ״ד, בנו של בעל ה״אהבת ישראל״ מוויז׳ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה
- הרב נסים1895–1981 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשמ״אירושליםהראשון לציון ה־37 והרב הראשי הספרדי לישראל בשנים 1955–1972, שנבחר לתפקיד לבקשת קודמו הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל
- ר׳ אליעזר זוסיא מסקולען1897–1982 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״בסקולןמייסד חסידות סקולען ואדמו״רה הראשון
- ר׳ לוי יצחק בנדר1897–1989 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״טירושליםממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה העשרים
- ר׳ יעקב עדס1898–1963 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשכ״גירושליםראש ישיבת פורת יוסף בירושלים במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית
- ר׳ מאיר חדש1898–1989 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשמ״טירושליםהמשגיח של ישיבת חברון במשך למעלה מיובל, ומהבולטים באישי תנועת המוסר
- לב שמחה1898–1992 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשנ״בירושליםהאדמו״ר החמישי בשושלת חסידות גור בשנים תשל״ז–תשנ״ב ועמד בראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ר׳ יצחק כדורי1898–2006 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשס״וירושליםרב ומקובל בולט, שכונה בשנותיו האחרונות ״זקן המקובלים״
- ר׳ יעקב מוצפי1899–1983 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשמ״גירושליםמקובל ואב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים
- הסטייפלר1899–1985 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשמ״הבני ברקמגדולי הדור הליטאים, ומחבר סדרת הספרים ״קהלות יעקב״ על התלמוד, שעל שמה נודע
- הרב שך1899–2001 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשס״אבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ במשך כחמישים שנה, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה