בס״ד
תקופת האחרונים · 1895–1900
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: הרב שך, ר׳ יעקב עדס, הסטייפלר, ר׳ מאיר חדש
הערים העיקריות: ירושלים · בני ברק · סטוקהולם · חיפה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 20
- ר׳ יעקב ישראל זובר1895–1953 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשי״גסטוקהולםחסיד חב״ד ומקורבו של האדמו״ר הרש״ב, ששימש שליח חב״ד ברוסיה ובגאורגיה ופעל שם להחזקת חיי התורה תחת השלטון הסובייטי
- מקור ברוך (סערט ויז׳ניץ)1895–1963 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשכ״גחיפהמייסדה והאדמו״ר הראשון של חסידות סערט ויז׳ניץ בשנים תרצ״ו–תשכ״ד, בנו של בעל ה״אהבת ישראל״ מוויז׳ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה
- בבא חאקי1895–1970 · ה׳תרנ״ה–ה׳תש״לרמלההרב הראשי הספרדי הראשון של רמלה ולוד, שמונה ביוזמת הראשון לציון הרב עוזיאל וכיהן ברמלה כעשרים שנה לצד הרב ישראל גלזר
- הרב נסים1895–1981 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשמ״אירושליםהראשון לציון ה־37 והרב הראשי הספרדי לישראל בשנים 1955–1972, שנבחר לתפקיד לבקשת קודמו הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל
- רבי אברום1895–1982 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשמ״בירושליםרב ומקובל מחסידי בויאן בירושלים, שנהג בחייו בפשטות ונחשב לצדיק נסתר
- חכם משה צאלח1896–1966 · ה׳תרנ״ו–ה׳תשכ״ובגדאדרב ומקובל, מחכמי עיראק בדור האחרון, תלמידו המובהק של המקובל רבי יהודה פתיה ומראשי ישיבת ״בית זילכה״ בבגדאד
- הצדיק מרעננה1896–1977 · ה׳תרנ״ו–ה׳תשל״זרעננהמקובל חסידי שנודע בכינוי ״הצדיק מרעננה״, איש מופת שרבים נהרו אליו לקבל את ברכתו, והיה מתפלל ובוכה שעות על חולים
- ר׳ אליעזר זוסיא מסקולען1897–1982 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״בסקולןמייסד חסידות סקולען ואדמו״רה הראשון
- ר׳ לוי יצחק בנדר1897–1989 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״טירושליםממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה העשרים
- ר׳ יעקב עדס1898–1963 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשכ״גירושליםראש ישיבת פורת יוסף בירושלים במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית
- הרב זכריה הכהן1898–1967 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשכ״זנהללרב יליד תימן ששימש כשוחט וכרב המושב נהלל, והיה מקובל על מתיישבי עמק יזרעאל כולו
- ר׳ מרדכי עטיה1898–1978 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשל״חירושליםתלמיד חכם, מקובל ואיש ציבור, שעמד בראש הקהילה החלבית במקסיקו סיטי, ותחת הנהגתו נקבעו בה שיעורי תורה והוקמו מוסדות חסד ותלמודי תורה
- ר׳ מאיר חדש1898–1989 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשמ״טירושליםהמשגיח של ישיבת חברון במשך למעלה מיובל, ומהבולטים באישי תנועת המוסר
- לב שמחה1898–1992 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשנ״בירושליםהאדמו״ר החמישי בשושלת חסידות גור בשנים תשל״ז–תשנ״ב ועמד בראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ר׳ יצחק כדורי1898–2006 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשס״וירושליםרב ומקובל בולט, שכונה בשנותיו האחרונות ״זקן המקובלים״
- ר׳ אברהם ברזני1899–1973 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשל״גירושליםרב, שוחט ומקובל יליד ארביל שבכורדיסטן, נצר למשפחת ברזאני שהעמידה רבנים ושוחטים ליהודי כורדיסטן במשך כארבע מאות שנה, ולפי מסורות המשפחה הדור ה־22 לשושלת הרבנים
- ר׳ משה יאיר וינשטוק1899–1982 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשמ״בירושליםרבי בנציון משה יאיר וינשטוק היה מקובל נודע בירושלים, מתלמידיו הבולטים של ״בעל הסולם״, ונכדו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו״ר הרביעי של חסידות ללוב
- ר׳ יעקב מוצפי1899–1983 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשמ״גירושליםמקובל ואב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים
- הסטייפלר1899–1985 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשמ״הבני ברקמגדולי הדור הליטאים, ומחבר סדרת הספרים ״קהלות יעקב״ על התלמוד, שעל שמה נודע
- הרב שך1899–2001 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשס״אבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ במשך כחמישים שנה, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה