בס״ד
תקופת האחרונים · 1914–1920
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ יעקב סודרי, ישועות משה, ר׳ אברהם יצחק מתולדות אהרן, ר׳ שלמה וולבה
הערים העיקריות: ירושלים · בני ברק · קזבלנקה · מונקאטש
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 19
- ר׳ אברהם יצחק מתולדות אהרן1914–1996 · ה׳תרע״ד–ה׳תשנ״וירושליםמייסד חסידות ״תולדות אהרן״ וחתנו של רבי אהרן ראטה
- ר׳ ברוך רבינוביץ ממונקאטש1914–1997 · ה׳תרע״ד–ה׳תשנ״זמונקאטשהאדמו״ר הרביעי בשושלת מונקאטש בשנים תרצ״ז–תש״ה, חתנו וממלא מקומו של רבי חיים אלעזר שפירא
- ר׳ יעקב סודרי1914–2002 · ה׳תרע״ד–ה׳תשס״בחיפהרב ומוהל, יליד צפרו שבמרוקו שגדל בירושלים ולמד בישיבת פורת יוסף, והוסמך לרבנות בידי הראשון לציון הרב יעקב מאיר
- ר׳ שלמה וולבה1914–2005 · ה׳תרע״ד–ה׳תשס״הבאר יעקבמגדולי המשגיחים בדור האחרון, שכונה ״זקן המשגיחים״ או ״המשגיח״ סתם, והיו שראו בו שריד אחרון לתנועת המוסר מהדור שלפני השואה
- הרב שטינמן1914–2017 · ה׳תרע״ד–ה׳תשע״זבני ברקמגדולי רבני היהדות החרדית־ליטאית בישראל וראש ישיבות פוניבז׳ לצעירים, גאון יעקב וארחות תורה
- ר׳ אברהם אבוחצירא (בבא הנא)1915–1973 · ה׳תרע״ה–ה׳תשל״גיבנהרב הערים יבנה ורמלה, בנו של רבי יצחק אבוחצירא, הבבא חאקי, וחתנו של דודו הבבא סאלי
- ציץ אליעזר1915–2006 · ה׳תרע״ה–ה׳תשס״וירושליםמחשובי הפוסקים במאה העשרים, דיין וחבר בית הדין הרבני הגדול, ורבו של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים
- ר׳ יוסף צוברי1916–2000 · ה׳תרע״ו–ה׳תש״סתל אביבפוסק תימני שכיהן כרבה של העדה התימנית בתל אביב משנת 1952 ועד פטירתו, וזכה בפרס לספרות תורנית הלכתית על שם הרב יעקב משה טולידאנו לשנת התשנ״א
- ישועות משה1916–2012 · ה׳תרע״ו–ה׳תשע״בבני ברקהאדמו״ר החמישי בשושלת ויז׳ניץ בשנים תשל״ב–תשע״ב, ומתשמ״ט נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ר׳ שמעון דיין1917–1975 · ה׳תרע״ז–ה׳תשל״הקזבלנקהרב, פוסק הלכה ודיין בבתי הדין הרבניים בדמנאת, במרקש ובקזבלנקה שבמרוקו, ובקזבלנקה שימש אב בית הדין
- בבא מאיר1917–1983 · ה׳תרע״ז–ה׳תשמ״גארפודרב ומקובל, בנו בכורו של הבבא סאלי
- ר׳ מאיר צובירי (מארי מאיר)1917–1995 · ה׳תרע״ז–ה׳תשנ״הגדרהמחשובי רבני צנעא, חתנו של הרב יחיא יצחק הלוי, שכיהן כרבה הספרדי הראשון של גדרה במשך 33 שנים
- הרב קאפח1917–2000 · ה׳תרע״ז–ה׳תש״סירושליםפוסק תימני־ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, חבר מועצת הרבנות הראשית ונשיא הקהילה התימנית בירושלים
- ר׳ יצחק זילבר1917–2004 · ה׳תרע״ז–ה׳תשס״דירושליםמחנך ופעיל לקירוב יוצאי ברית המועצות ליהדות, ששמר מצוות בדקדקנות תחת השלטון הקומוניסטי ומסר שם שיעורי תורה
- ר׳ בנימין זילבר1917–2008 · ה׳תרע״ז–ה׳תשס״חבני ברקפוסק הלכה ובעל מוסר, שבצעירותו דבק בו הכינוי ״בנימין הצדיק״
- ר׳ יהושע מאמאן1917–2018 · ה׳תרע״ז–ה׳תשע״חירושליםדיין ופוסק מרבני מרוקו, שכיהן כאב בית הדין ורב העיר מרקש, ובארץ ישראל כרב הספרדי בנהריה, כאב בית הדין בבאר שבע וכחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים
- הרב ישעיהו משורר1918–1998 · ה׳תרע״ח–ה׳תשנ״חפתח תקווהדיין מרבני יהדות תימן בארץ ישראל, הרב הראשון של שכונות מחנה יהודה ושעריה בפתח תקווה, אב בית הדין בפתח תקווה וחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים
- ר׳ יצחק חזן1919–1990 · ה׳תרע״ט–ה׳תש״נקזבלנקהרב, פוסק ודיין מרבני מרוקו, שתחום התמחותו העיקרי היה סידור הגיטין
- ר׳ יהודה הכהן רבין1919–2001 · ה׳תרע״ט–ה׳תשס״אירושליםהרב הראשי ליהדות בוכרה בישראל, בן למשפחת רבני בוכרה – אביו, סבו וסבא רבה כיהנו כרבניה הראשיים