בס״ד
תקופת האחרונים · 1930–1940
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ שלמה קורח, ר׳ דוד בוסו, ר׳ שמואל אוירבך, הרב דוד דיין
הערים העיקריות: ירושלים · בני ברק · נתניה · קזבלנקה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 22
- חכם שלום כהן1930–2022 · ה׳תר״צ–ה׳תשפ״בירושליםראש ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, ומשנת תשע״ד, לאחר פטירת הרב עובדיה יוסף, נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיגה הרוחני של תנועת ש״ס
- ר׳ יחיאל בוחבוט1930–2022 · ה׳תר״צ–ה׳תשפ״בקזבלנקהרב יליד מרוקו, שכיהן כרב קהילת ״חסד לאברהם״ בקזבלנקה, ולאחר עלייתו כרבה הספרדי של קריית שמונה במקום רבו הרב יצחק אוחנה
- ר׳ דוד בוסו1930–2023 · ה׳תר״צ–ה׳תשפ״גירושליםראש מוסדות ״מאור ישראל״ בירושלים וחתנו של הבבא סאלי
- ר׳ שמואל אוירבך1931–2018 · ה׳תרצ״א–ה׳תשע״חירושליםראש ישיבת מעלות התורה בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות
- הרב דוד דיין1932–1987 · ה׳תרצ״ב–ה׳תשמ״זצפתרב ומורה, ששימש כמורה לתלמוד בישיבת ״שערי ציון״, כרב השכונות בתל אביב וכרבה הספרדי של לימה שבפרו
- ר׳ שלמה אלבאז1932–2009 · ה׳תרצ״ב–ה׳תשס״טמרקשדיין, פייטן וסופר סת״ם, בן למשפחה בת 13 דורות של סופרי סת״ם, שכיהן כסופר בית הדין הרבני במרקש, ולאחר עלייתו כסופר בית הדין הרבני בבאר שבע
- ר׳ ישראל אליהו וינטרוב1932–2010 · ה׳תרצ״ב–ה׳תש״עבני ברקמקובל, מחבר ספרים והוגה דעות חרדי־ליטאי, תלמידם של רבי יצחק הוטנר, רבי אבא ברמן ורבי שמואל בירנבוים
- ר׳ דוד פרץ1933–2017 · ה׳תרצ״ג–ה׳תשע״זטבריהאב בית דין ורבה הספרדי של טבריה במשך כ־40 שנים
- ר׳ חיים מנחם מנדל שטייגר1933–2019 · ה׳תרצ״ג–ה׳תשע״טנתניהרב, מקובל ומשפיע חסידי, מרבני חסידות צאנז בנתניה
- ר׳ דוד יהודיוף1934–1992 · ה׳תרצ״ד–ה׳תשנ״בירושליםרב, שוחט, מוהל ומוציא לאור ירושלמי ממשפחת יהודיוף הבוכרית, שכיהן כר״מ בישיבת פורת יוסף וכרב בית הכנסת של סבו ברחוב יעב״ץ בירושלים
- חכם רפאל אלאשוילי1934–2005 · ה׳תרצ״ד–ה׳תשס״הלודרבם הראשי של יהודי גאורגיה ונשיא איגוד רבני גאורגיה
- בעל מתוק מדבש1935–2005 · ה׳תרצ״ה–ה׳תשס״הירושליםמקובל, מראשי ישיבת ״אנשי מעמד״ ללימוד תורת הנסתר, ר״מ בישיבת המקובלים ״שער השמים״ ומשפיע בחסידות תולדות אהרן ואחר כך בחסידות תולדות אברהם יצחק
- ר׳ שלמה קורח1935–2018 · ה׳תרצ״ה–ה׳תשע״חבני ברקמרבני יהדות תימן, הרב הראשי הספרדי ואב״ד העיר בני ברק, והרב הראשון של העיר מטעם המועצה הדתית שהוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל
- ר׳ נסים מויאל1935–2018 · ה׳תרצ״ה–ה׳תשע״חקריית גתמקובל ממוצא מרוקאי, נכדו של המקובל רבי מסעוד מויאל, שעלה לארץ ישראל והשתקע בקריית גת
- החלבן1935–2019 · ה׳תרצ״ה–ה׳תשע״טתל אביבמקובל ישראלי, צאצא של רבי אליהו הכהן האתמרי, שנודע בכינוי ״החלבן״ על שם עבודתו במחלבת גבינות בתל אביב
- ר׳ משה לוריא1936–2009 · ה׳תרצ״ו–ה׳תשס״טירושליםרב ומקובל מחסידי סלונים, אחיינו של רבי משה קלירס רבה של טבריה, שכיהן כראש ישיבת ״לפלגות ראובן״ בירושלים, ומסוף שנות ה־80 הקדיש את חייו לתורת הקבלה ולכתבי האר״י הקדוש כאחד מראשי ישיבת המקובלים ״שער השמים״
- ר׳ אליהו עצור1936–2016 · ה׳תרצ״ו–ה׳תשע״וירושליםדיין ורב יליד מרוקו, שהתבלט בצעירותו כעילוי ובישראל שימש כר״מ בישיבת פורת יוסף, כרב שכונת קטמונים, כראש ישיבת אהל מועד, ובסוף דרכו כראש אבות בתי הדין בירושלים
- הרב יחזקאל יוסף אשלג1936–2016 · ה׳תרצ״ו–ה׳תשע״ובני ברקמקובל ואדמו״ר מאשלג בבני ברק, נכדו ומפיץ תורתו של רבי יהודה לייב אשלג בעל ״הסולם״, ששימש אותו בשנותיו האחרונות וערך עוד בחייו את הספר ״מסורת הזוהר״ יחד עם רבי יהודה צבי ברנדוויין מסטרטין
- הסבא מנתניה1937–2013 · ה׳תרצ״ז–ה׳תשע״גנתניהרב מקובל ישראלי שכונה ״הסבא קדישא מנתניה״ ו״סבא לב״, ניצול שואה מרומניה ותלמידו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי בישיבת בית יוסף
- הבבא ליאון1939–2015 · ה׳תרצ״ט–ה׳תשע״הבני ברקמקובל מבני ברק, ראש ישיבת המקובלים ״תיקוני אליהו ומעייני הישועה״, שנודע בכינוי ״הבבא ליאון״
- ר׳ פנחס הכהן רבין (השני)1939–2019 · ה׳תרצ״ט–ה׳תשע״טבני ברקמראשי העדה הבוכרית ורבו של קונגרס יהודי בוכרה העולמי, ממשיך שושלת רבני העדה
- ר׳ עקיבא רבינוביץ מפוריסוב1939–2024 · ה׳תרצ״ט–ה׳תשפ״דירושליםאדמו״ר פוריסוב בירושלים ומקובל, צאצא בן אחר בן לרבי יהושע אשר מפוריסוב, שעמד בראש כוללים ללימוד הקבלה בשם ״דרכי צדק״ ובראש ארגון להכנסת אורחים ומשלוחי אוכל לנזקקים