בס״ד
תקופת האמוראים – דור ב׳ · בבל
האמוראים הם חכמי התלמוד, שפירשו את המשנה ודנו בה, בארץ ישראל ובבבל. ארץ ישראל הייתה תחת שלטון ביזנטיון, שרדף את היהודים, ורוב התלמוד הירושלמי נערך בטבריה. בבבל, תחת שלטון פרס, עמד בראש הקהילה ראש הגולה, והישיבות הגדולות ישבו בסורא, בנהרדעא ובפומבדיתא; שם נערך התלמוד הבבלי.
תלמידי רב ושמואל: רב הונא עמד כארבעים שנה בראש ישיבת סורא, ורב יהודה ייסד את ישיבת פומבדיתא.
בין גדולי החכמים במפה: רב הונא, רב חסדא, רב יהודה, רב נחמן
הערים העיקריות: סורא · נהרדעא · פומבדיתא · מחוזא
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 25
- רב הונא215–297 · ג׳תתקע״ה–ד׳נ״זסוראגדול תלמידי רב, שירש את מקומו כראש ישיבת סורא
- רב חנן בר רבא215–297 · ג׳תתקע״ה–ד׳נ״זסוראמגדולי אמוראי בבל בדור השני, חתנו של רב וחותנו של רב חסדא
- רב חסדא217–309 · ג׳תתקע״ז–ד׳ס״טסוראכהן, מן האמוראים הבולטים בדורו, דיין וראש ישיבת סורא
- רב יהודה220–299 · ג׳תתק״פ–ד׳נ״טפומבדיתאתלמיד מובהק של רב ושמואל, שמסר מאות מאמרים בשמם
- רב עמרםבערך 230–310 · ג׳תתק״צ–ד׳ע׳סוראתלמידו המובהק של רב ששת והבולט בתלמידיו
- רב נחמןבערך 230–320 · ג׳תתק״צ–ד׳פ׳נהרדעאמגדולי אמוראי בבל ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי, ראש ישיבת נהרדעא ודיין מפורסם שהתמחה בדיני ממונות
- רב ברונאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראתלמידו המובהק של רב, ושנים רבות למד תורה בבית מדרשו
- אבימיבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סורארבו המובהק של רב חסדא, שמסר עשרות מפסקיו ואמרותיו
- רב ירמיה בר אבאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראמתלמידי רב ונחשב לתלמיד-חבר שלו
- רב חמא בר גוריאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראתלמיד מובהק של רב, וכמעט כל מאמריו בתלמוד נאמרו בשמו
- רבה בר אבוהבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳מחוזאתלמידו של רב ורבו המובהק של רב נחמן, שמסר בשמו כמעט את כל מאמריו
- רב מתנהבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳נהרדעאתלמיד מובהק של שמואל, שסמך מאוד על חכמתו
- רב קטינאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סורארב קטינא אמר שהעולם יהיה קיים שש אלפי שנה ובאלף השביעי יחרב, ואביי חלק עליו
- רב המנונא סבאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראתלמידו של רב, שקיבל גם מרב אדא בר אהבה ומרב יצחק בר אשיאן
- רב חננאלבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראתלמידו המובהק של רב, שמסר עשרות מפסקיו בהלכות סת״ם
- רב חנא בר ביזנאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳פומבדיתאאמורא בדור השני־שלישי לאמוראי בבל, שמסר את רוב שמועותיו בשם רבי שמעון חסידא, וכולן בענייני אגדה
- רב פפא סבאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראתלמידו של רב, ובתלמוד הוא מוזכר תמיד כמוסר מאמרים משמו
- רבה בר ירמיהבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראאמורא בבלי, תלמידו של שמואל
- רב גידלבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהתלמיד מובהק של רב, ומביא עשרות פעמים בתלמוד את מאמריו
- רב ענןבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳נהרדעאתלמידו המובהק של שמואל, שמסר מאמרים רבים משמו ומשם רב
- חייא בר רבבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראבנו של רב, ככל הנראה נקרא על שם דודו רבי חייא
- רב המנונא השניבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראתלמידו האהוב של רב, שכינה אותו «בני»
- רב ששתבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳שילחיאמורא עיוור ומפורסם בחסידותו, שלא הלך ארבע אמות בלי תפילין
- רב חייא בר אשיבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳סוראשימש את רב בצעירותו ומסר הלכות רבות ממעשיו, ומעדותו למדו שמברכים ברכת התורה גם על התלמוד
- רבה בר רב הונאבערך 250–322 · ד׳י׳–ד׳פ״בסוראבנו ותלמידו של רב הונא וחברו הקרוב של רב חסדא