בס״ד
תקופת האמוראים – דור ב׳ · ארץ ישראל
האמוראים הם חכמי התלמוד, שפירשו את המשנה ודנו בה, בארץ ישראל ובבבל. ארץ ישראל הייתה תחת שלטון ביזנטיון, שרדף את היהודים, ורוב התלמוד הירושלמי נערך בטבריה. בבבל, תחת שלטון פרס, עמד בראש הקהילה ראש הגולה, והישיבות הגדולות ישבו בסורא, בנהרדעא ובפומבדיתא; שם נערך התלמוד הבבלי.
רבי יוחנן עמד שנים רבות בראש הישיבה בטבריה, ועמו ריש לקיש.
בין גדולי החכמים במפה: רבי יוחנן, רבי אלעזר, ריש לקיש, רבי שמואל בר נחמני
הערים העיקריות: טבריה · לוד · הגליל · ציפורי
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 26
- 150–200
- רבי יוחנןבערך 180–280 · ג׳תתק״מ–ד׳מ׳טבריהגדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני
- 200–250
- אילפאבערך 200–280 · ג׳תתק״ס–ד׳מ׳טבריהתלמיד רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוחנן, שיצא עמו למסחר ונשאר בו כשרבי יוחנן חזר ללימוד
- רבי שמואל בר נחמניבערך 200–305 · ג׳תתק״ס–ד׳ס״הלודמגדולי בעלי האגדה בכל הזמנים, והתלמוד גדוש בדרשותיו
- רבי שמלאיבערך 205–260 · ג׳תתקס״ה–ד׳כ׳הגלילדרשן מחונן ומחשובי בעלי האגדה, שהתפרסם בוויכוחיו עם המינים: «כל מקום שפקרו המינין – תשובתן בצידן»
- רבי אלעזרבערך 220–280 · ג׳תתק״פ–ד׳מ׳טבריהכהן, הנקרא בתלמוד בסתם «רבי אלעזר»
- רבי יהודה נשיאה השניבערך 240–310 · ד׳ אלפים–ד׳ע׳ציפורינשיא הסנהדרין, בנו של רבן גמליאל הרביעי, וכנראה הנשיא הראשון שישב בישיבה כאחד התלמידים
- 250–300
- רב כהנא השניבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סוראתלמידו של רב, ולפי מסורת הגאונים בנו החורג
- עולאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא ארץ ישראלי מפורסם, מן הנחותי שמסרו הלכות ומנהגים מאמוראי הארץ לאמוראי בבל
- רבי סימוןבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהמוזכר פעמים רבות בתלמוד הירושלמי, ובבבלי בעיקר בשם רבו רבי יהושע בן לוי
- גמליאל זוגאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא בתלמוד הירושלמי, הנושא ונותן בהלכה עם רבי יוחנן וריש לקיש
- רבי יצחק האמוראבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא ארצישראלי המוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי
- רבי לויבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל, דרשן ובעל אגדה מפורסם
- רבי יעקב בר אידיבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳צורמגדולי דורו ותלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי
- רבי יאשיה האמוראבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהתלמידו המובהק של רבי יוחנן, וקיבל תורה גם מרבי אלעזר
- רבי חייא בר יוסףבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהמסר הרבה ממאמרי רבו רב, וגם לרבי יוחנן ולריש לקיש מסר מהלכותיו
- ריש לקישבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהמגדולי אמוראי ארץ ישראל, גיסו ובר הפלוגתא המרכזי של רבי יוחנן
- רבי שמעון בר אבאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהכהן ותלמיד־חבר של רבי יוחנן
- רבי שמעון חסידאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סכניןאמורא בדור השני
- זעיריבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהגדול תלמידי רבי חנינא ומגדולי חכמי ארץ ישראל, ואמרותיו מוזכרות עשרות פעמים בתלמוד
- רבי אבא בר ממלבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהמכונה גם רבה בר ממל
- רבי יוסי בר חנינאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהמאמוראי ארץ ישראל החשובים, נסמך לרבנות בידי רבו רבי יוחנן והיה לתלמיד חבר שלו
- רבי אבא בר זבדאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהאחרי פטירת רבי אלעזר נחשב מחשובי חכמי ארץ ישראל: הוא היה הפותח בהלכה, ורבי אמי ורבי אסי היו החותמים
- רבי אבדימיבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳חיפהמאמריו בהלכה ובאגדה נזכרו בתלמוד ובמדרשים, ומדבריו: «מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים»
- רבי יצחק נפחאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהרבי יצחק נפחא היה מבעלי האגדה הפוריים ביותר בדורו, ובעל הלכה ואגדה כאחד
- רב חנינאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהכהן מזרע עלי הכהן, ואחיהם של רבה ורב אושעיא
- רב אושעיאבערך 250–310 · ד׳י׳–ד׳ע׳טבריהאחיו של רב חנינא