בס״ד
תקופת האמוראים – דור ד׳
האמוראים הם חכמי התלמוד, שפירשו את המשנה ודנו בה, בארץ ישראל ובבבל. ארץ ישראל הייתה תחת שלטון ביזנטיון, שרדף את היהודים, ורוב התלמוד הירושלמי נערך בטבריה. בבבל, תחת שלטון פרס, עמד בראש הקהילה ראש הגולה, והישיבות הגדולות ישבו בסורא, בנהרדעא ובפומבדיתא; שם נערך התלמוד הבבלי.
דור אביי ורבא, שוויכוחיהם ממלאים את התלמוד הבבלי. רבא העביר את הישיבה לעירו מחוזא.
בין גדולי החכמים במפה: רבא, אביי, רבי ירמיה, רב אויא
הערים העיקריות: פומבדיתא · טבריה · קיסריה · סורא
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 39
- 250–300
- רב אויאבערך 250–330 · ד׳י׳–ד׳צ׳פומבדיתאאמורא בדור הרביעי, מגדולי תלמידיו של רב הונא, שכיבד אותו מאוד בשל גדלותו בתורה
- רבן גמליאל החמישיבערך 260–309 · ד׳כ׳–ד׳ס״טקיסריהנשיא הסנהדרין השמונה עשר, בנו של רבי יהודה נשיאה השני ודור 12 להלל הזקן
- רבאבערך 278–351 · ד׳ל״ח–ד׳קי״אמחוזאמראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל, ומפורסם בזכות מחלוקותיו עם אביי, «הוויות אביי ורבא»
- אביי279–339 · ד׳ל״ט–ד׳צ״טפומבדיתאכהן מצאצאי עלי הכהן, יתום שגודל בידי דודו רבה, ונקרא גם נחמני
- רב ספראבערך 280–338 · ד׳מ׳–ד׳צ״חפומבדיתאאמורא בבלי בולט, ופסיקותיו מוזכרות מאות פעמים בתלמוד הבבלי
- רב יצחק בריה דרב יהודהבערך 290–350 · ד׳נ׳–ד׳ק״יפומבדיתאתלמידו המובהק של אביו רב יהודה, שהעריכו מאוד ואף מסר מתורתו בפני אחרים
- 300–350
- רב ביביבערך 300–340 · ד׳ס׳–ד׳ק׳פומבדיתאאמורא בבלי בדור השלישי, דן בהלכה עם רב נחמן ועם חברו רב יוסף, והיה דודו של יצחק ריש גלותא
- רבי יהודה נשיאה השלישיבערך 300–345 · ד׳ס׳–ד׳ק״הקיסריהנשיא הסנהדרין בדור הרביעי והחמישי, בנו של רבן גמליאל החמישי ואביו של הלל נשיאה, מתקן הלוח העברי
- רבי מנאבערך 300–350 · ד׳ס׳–ד׳ק״יציפוריכהן, אמורא מאמוראי ארץ ישראל, בנו ותלמידו של רבי יונה
- רב ייבא סבאבערך 300–350 · ד׳ס׳–ד׳ק״יסוראמגדולי תלמידיו של רב הונא, ונזכר כמשמשו של רב וכמשמשם של תלמידיו, כמו רב ברונא ורב חננאל
- רב נחמן בר יצחקבערך 300–356 · ד׳ס׳–ד׳קט״זפומבדיתאתלמידו המובהק של רבא, שימש ראש כלה ועמד בראש ישיבת פומבדיתא אחרי פטירת רבא
- רבי זירא השניבערך 310–360 · ד׳ע׳–ד׳ק״כציפוריתלמידו המובהק של רב יוסף בבבל ושל רבי ירמיה בארץ ישראל, וחברם של אביי ורבא
- רביןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהמן האמוראים המפורסמים בארץ ישראל, ובירושלמי נקרא רבי אבון או רבי בון
- רבי חזקיה האמוראבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יקיסריהתלמידו של רבי ירמיה, ומסר הרבה ממאמרותיו
- רבי ירמיהבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהמגדולי אמוראי ארץ ישראל
- רבי אחא האמוראבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״ילודמהמפורסמים שבאמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי
- רבי פנחס בר חמאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יציפוריאמורא מפורסם מבעלי האגדה, ודבריו הובאו פעמים רבות בתלמודים ובמדרשים
- רבי ברכיהבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהמגדולי חכמי האגדה בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל, ומכונה גם רבי ברכיה הכהן
- רבי יהושע דסכניןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יסכניןמחכמי האגדה הבולטים בארץ ישראל
- רבי אבא בר כהנאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהרבי אבא בר כהנא היה בעל מאמרי אגדה רבים, וחבריו היו רבי לוי ורבי זעירא
- רבי חנינא בריה דרבי אבהובערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יקיסריהבנו ותלמידו של רבי אבהו, וכאביו עסק רבות בדברי אגדה
- רב הונא בר חיננאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יסיכראחברו של רבא. רבא עמד בראש הישיבה במחוזא, ובאותה עת עמד רב הונא בראש הישיבה בסיכרא
- רבה בר מתנהבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יפומבדיתאבנו של רב מתנה. היה אחד מארבעת המועמדים לראשות ישיבת פומבדיתא, יחד עם אביי, רבא ורבי זירא, והוא שאמר לאביי לדרוש בפני הציבור
- רמי בר חמאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יסוראתלמיד חכם חריף שענה על כל שאלה מסברה
- רב הונא בריה דרב נחמןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יסיכראבנם של רב נחמן וילתא ותלמידו של אביו
- רב הונא בריה דרב איקאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהתלמיד מובהק של רבי אבהו, ונודע כמי שלמד מפי רבו בדיוק נמרץ
- רב אחא בר רב הונאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יפומבדיתאלמד בצעירותו אצל רב ששת, אחר כך אצל רבה ולבסוף אצל רבא, ושימש ככל הנראה כדיין
- רחבה דפומבדיתאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יפומבדיתאנודע בדיוק שמועותיו – זכר אפילו את ספקותיו של רב יהודה מי אמר את השמועה, והתלמוד מביא אותו כמשל למדייק בשמועותיו
- רב עוקבא בר חמאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יפומבדיתאאחיו הגדול של רמי בר חמא, ונקרא בדרך כלל רב עוקבא בר חמא
- רב אידי בר אביןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״ישכנציבבנו של רבי אבין הנגר ואחיו של רב חייא בר אבין
- רב איקאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יפומבדיתאאמורא בבלי בדור הרביעי
- רבה בר רב חנןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יפומבדיתארבה בר רב חנן היה חברו מילדות והחברותא של אביי, שנחשב תלמיד חבר שלו
- רב הונא בר יהודהבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יפומבדיתאתלמידם של רב יהודה ושל רב ששת, ומצטט רבות מתורת רב ששת
- בת רב חסדאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״ימחוזאבתו של רב חסדא ואשת שניים מגדולי אמוראי בבל, רמי בר חמא ורבא
- רפרם בר פפאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יסוראתלמידו של רב חסדא וחברו של רבא, שכינהו «פתיא אוכמא» – כלי חרס
- רב חייא בר אביןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יסוראאמורא בבלי, בנו של רבי אבין נגרא ואחיו של רב אידי בר אבין
- רבה בר עולאבערך 320–370 · ד׳פ׳–ד׳ק״לפומבדיתארבה בר עולא היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי, ונשא ונתן בהלכה עם רב כהנא, אביי ורבא
- רב זבידבערך 330–380 · ד׳צ׳–ד׳ק״מפומבדיתאאמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי, בר פלוגתא של רב פפא
- 350–400
- רבי אבין השניבערך 350–390 · ד׳ק״י–ד׳ק״נטבריהאמורא מהדור החמישי והשישי, המוזכר רבות בתלמוד הירושלמי בשם «רבי בון» או «רבי אבין»