בס״ד
תקופת האמוראים – דור ח׳
האמוראים הם חכמי התלמוד, שפירשו את המשנה ודנו בה, בארץ ישראל ובבבל. ארץ ישראל הייתה תחת שלטון ביזנטיון, שרדף את היהודים, ורוב התלמוד הירושלמי נערך בטבריה. בבבל, תחת שלטון פרס, עמד בראש הקהילה ראש הגולה, והישיבות הגדולות ישבו בסורא, בנהרדעא ובפומבדיתא; שם נערך התלמוד הבבלי.
אחרוני האמוראים: התלמוד עצמו קורא לרב אשי ולרבינא ״סוף הוראה״, ותקופת האמוראים מסתיימת בשנת ד׳ר״ס, 500.
בין גדולי החכמים במפה: רבינא האחרון, רבה תוספאה, רב הונא מרי
הערים העיקריות: מתא מחסיא · נהרדעא · סורא
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 3
- רבינא האחרוןבערך 410–499 · ד׳ק״ע–ד׳רנ״טמתא מחסיאאחרון האמוראים, שהשלים את עריכת התלמוד הבבלי וחתם אותו
- רב הונא מריבערך 420–470 · ד׳ק״פ–ד׳ר״לנהרדעאראש הגולה בדור השמיני לאמוראי בבל, וכנראה נכדו של ראש הגולה רב הונא בריה דרב נתן
- רבה תוספאהבערך 420–474 · ד׳ק״פ–ד׳רל״דסוראאמורא בבלי בדור השמיני ומעורכי התלמוד