בס״ד
אשכנז וליטא
יהדות אשכנז התחילה לפני יותר מאלף שנה בערי הריינוס – מגנצא, ורמייזא ושפירא – שם פעלו רבנו גרשום מאור הגולה, ורש״י שלמד במגנצא ובוורמייזא. בשנת ד׳תתנ״ו, 1096, במסע הצלב הראשון, נטבחו הקהילות האלה, ובדורות שאחריו באו עלילות וגירושים; מרכז התורה עבר מזרחה – לפראג, לקראקא ולפוזנא, ומשם לליטא. חכמי אשכנז ידועים בבעלי התוספות, בלימוד העיון בתלמוד ובמנהגי אשכנז, שהרמ״א כתב על השולחן ערוך. בליטא פעל הגר״א בווילנה, ותלמידו רבי חיים ייסד את ישיבת וולוז׳ין, ״אם הישיבות״. רוב הקהילות נחרבו בשואה, ועולם התורה נבנה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
הערים העיקריות: ירושלים · בני ברק · מגנצא · ניו יורק
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 280
- 900–1000
- רבנו ליאונטין940–1020 · ד׳ת״ש–ד׳תש״פמגנצארבו המובהק של רבנו גרשום מאור הגולה, שכתב עליו ״רבי שלמדני רוב תלמודי… מופלא בדורו היה״
- רבנו גרשום960–1028 · ד׳תש״כ–ד׳תשפ״חמגנצאמאור הגולה – מייסד מרכז התורה באשכנז ומנהיגה
- ר׳ אליעזר הגדול990–1060 · ד׳תש״נ–ד׳תת״כמגנצאמגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה־11, תלמיד רבנו גרשום
- ר׳ יעקב בן יקר990–1064 · ד׳תש״נ–ד׳תתכ״דמגנצאמגדולי ראשוני אשכנז, תלמיד רבנו גרשום וחברו של רבי אליעזר הגדול
- 1000–1100
- ר׳ יצחק הלוי1000–1080 · ד׳תש״ס–ד׳תת״מגרמיזאאחד משלושת רבותיו המובהקים של רש״י
- ר׳ יצחק בן יהודה1010–1070 · ד׳תש״ע–ד׳תת״למגנצאמגדולי המשיבים באשכנז במאה ה־11
- רש״י1040–1105 · ד׳ת״ת–ד׳תתס״הטרואה״פרשנדתא״ – פירושו על התורה והש״ס הוא היסוד ללימוד עד היום
- ר׳ מאיר בן שמואל1060–1135 · ד׳תת״כ–ד׳תתצ״הרמרומראשוני בעלי התוספות
- רשב״ם1080–1160 · ד׳תת״מ–ד׳תתק״כרמרונכדו של רש״י ואחיו הגדול של רבנו תם
- ראב״ן1090–1170 · ד׳תת״נ–ד׳תתק״למגנצאמזקני חכמי אשכנז במאה ה־12, חתם עם רבנו תם והרשב״ם על תקנות
- ריב״ם1095–1135 · ד׳תתנ״ה–ד׳תתצ״הרמרונכד רש״י ואחי רשב״ם ורבנו תם
- 1100–1200
- רבנו תם1100–1171 · ד׳תת״ס–ד׳תתקל״ארמרונכדו של רש״י, מגדולי בעלי התוספות ומנהיג יהדות צרפת
- רשב״ט1105–1175 · ד׳תתס״ה–ד׳תתקל״המגנצאמבעלי התוספות, מראשוני אשכנז ממוצא איטלקי
- ר׳ שמואל החסיד1115–1180 · ד׳תתע״ה–ד׳תתק״משפייראראשון חסידי אשכנז, ועיקר עיסוקו בתורת הנסתר, בכוונות ובעבודת ה׳
- ר״י הזקן1115–1188 · ד׳תתע״ה–ד׳תתקמ״חדמפייראחיינו ותלמידו של רבנו תם
- ר׳ יואל הלוי1115–1200 · ד׳תתע״ה–ד׳תתק״סבוןמבעלי התוספות באשכנז ופייטן
- ר׳ משה הכהן ממגנצא1125–1187 · ד׳תתפ״ה–ד׳תתקמ״זמגנצאמבעלי התוספות, תלמיד רבנו תם
- ר״י מאורליינש1130–1189 · ד׳תת״צ–ד׳תתקמ״טאורליאןתלמיד רבינו תם. נהרג על קידוש השם בלונדון ביום הכתרת ריצ׳רד לב הארי, 1189
- ר׳ יהודה ממגנצא1130–1196 · ד׳תת״צ–ד׳תתקנ״ומגנצארב, פוסק, פייטן ומקובל
- ריצב״א1140–1210 · ד׳תת״ק–ד׳תתק״עדמפיירמהבולטים שבבעלי התוספות
- בעל התרומה1140–1211 · ד׳תת״ק–ד׳תתקע״אגרמיזאמבעלי התוספות. בן דורו של ראבי״ה
- רבי יהודה החסיד1140–1217 · ד׳תת״ק–ד׳תתקע״זרגנסבורגממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בו
- ראבי״ה1140–1225 · ד׳תת״ק–ד׳תתקפ״הבוןמבעלי התוספות באשכנז
- ר׳ שמחה משפיירא1150–1225 · ד׳תתק״י–ד׳תתקפ״השפייראמגדולי בעלי התוספות באשכנז, ״הגדול שבחבורת חכמי שפיירא״
- הרוקח1160–1240 · ד׳תתק״כ–ה׳ אלפיםגרמיזאמגדולי חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד
- ר׳ יהודה שירליאון1166–1224 · ד׳תתקכ״ו–ד׳תתקפ״דפריזרבו של הסמ״ג, רבי משה מקוצי, ושל רבי יחיאל מפריז, שירש את ישיבתו
- ר׳ יעקב משאנץ1175–1240 · ד׳תתקל״ה–ה׳ אלפיםשאנץמחכמי ארץ ישראל בדור הרמ״ה, ישב בעכו
- אור זרוע1180–1260 · ד׳תתק״מ–ה׳כ׳וינהרבו של מהר״ם
- ר׳ משה מאיוורא1185–1255 · ד׳תתקמ״ה–ה׳ט״ואיווראמבעלי התוספות ונחשב לגדול שבחבורת גדולי איוורא, שעמדה בראשות שלושה אחים בני רבי שניאור
- ר׳ יחיאל מפריז1190–1260 · ד׳תתק״נ–ה׳כ׳פריזרבו של מהר״ם מרוטנבורג
- 1200–1300
- סמ״ג1200–1260 · ד׳תתק״ס–ה׳כ׳קוצימבעלי התוספות. דרשן שנדד בקהילות צרפת וספרד וחיזק את שמירת המצוות
- ר׳ שמואל מאיוורא1200–1295 · ד׳תתק״ס–ה׳נ״הקשטילטירימבעלי התוספות, ערך עם אחיו את תוספות איוורא
- ר׳ יחיאל אבי הרא״ש1210–1263 · ד׳תתק״ע–ה׳כ״גאשכנזמגדולי יהדות אשכנז, נודע במיוחד כאביו ורבו הראשון של הרא״ש
- סמ״ק1210–1280 · ד׳תתק״ע–ה׳מ׳קורבילמבעלי התוספות בצרפת
- מהר״ם מרוטנבורג1220–1293 · ד׳תתק״פ–ה׳נ״גרוטנבורגמאחרוני בעלי התוספות והסמכות ההלכתית של יהדות אשכנז בדורו
- רבנו פרץ1225–1298 · ד׳תתקפ״ה–ה׳נ״חקורבילמאחרוני בעלי התוספות ומעורכי התוספות
- ר׳ נתן בן יהודה1230–1300 · ד׳תתק״צ–ה׳ס׳פריזתלמיד אחרוני בעלי התוספות
- המרדכי1240–1298 · ה׳ אלפים–ה׳נ״חנירנברגמחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות
- תשב״ץ קטן1240–1312 · ה׳ אלפים–ה׳ע״ברוטנבורגמגדולי תלמידי המהר״ם מרוטנבורג
- הרא״ש1250–1328 · ה׳י׳–ה׳פ״חטולדוגדול הדור באשכנז אחרי המהר״ם
- הגהות מיימוניות1260–1298 · ה׳כ׳–ה׳נ״חרוטנבורגצירף לרמב״ם את פסקי חכמי אשכנז ובעלי התוספות
- ר׳ שמשון מקינון1260–1330 · ה׳כ׳–ה׳צ׳שינוןרבנו פרץ הכהן אמר עליו שהיה ״רב גדול מכל בני דורו״
- ר׳ יעקב נורטהויזן1270–1349 · ה׳ל׳–ה׳ק״טנורדהאוזןמחכמי אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה־14
- האגודה1280–1349 · ה׳מ׳–ה׳ק״טפרנקפורטספר האגודה – מסקנת ההלכה בכל סוגיא, על סדר מסכתות התלמוד, כולל קדשים, טהרות וזרעים
- 1300–1400
- ר׳ משה מולין1320–1387 · ה׳פ׳–ה׳קמ״זמגנצארבה של מגנצא, אביו ורבו של המהרי״ל, המוסר בעשרות מקומות מתורתו וממנהגיו
- מהר״ם ס״ל1320–1406 · ה׳פ׳–ה׳קס״ופרנקפורטמחשובי רבני אשכנז אחרי בעלי התוספות
- הגהות אשר״י1330–1415 · ה׳צ׳–ה׳קע״הקרמסהגהותיו מביאות פסקי חכמי אשכנז שקדמו לו
- ר׳ זלמן רונקיל1345–1414 · ה׳ק״ה–ה׳קע״דמגנצארב, ראש ישיבה ומקובל, מגדולי רבני אשכנז במפנה המאה ה־15
- מהר״ש נוישטט1345–1415 · ה׳ק״ה–ה׳קע״הוינהראש ישיבה בווינה ומראשי חכמי אשכנז בסוף המאה ה־14
- ר׳ אייזיק טירנא1355–1425 · ה׳קט״ו–ה׳קפ״הוינהתלמיד מהר״ש נוישטט וחברו של המהרי״ל
- מהרי״ל1355–1427 · ה׳קט״ו–ה׳קפ״זמגנצא״אבי מנהגי אשכנז״ – מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בדורו
- ר׳ אהרן בלומלין1360–1421 · ה׳ק״כ–ה׳קפ״אוינהדודו ורבו של רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן
- מהרז״ך1380–1444 · ה׳ק״מ–ה׳ר״דנירנברגרב נירנברג וראש ישיבה בה, מומחה מפורסם בהלכות גיטין
- ר׳ זלמן יענט1380–1450 · ה׳ק״מ–ה׳ר״יטרוויזור׳ אפרים זלמן ב״ר שמחה יענט מטערויז
- מהרי״ו1385–1460 · ה׳קמ״ה–ה׳ר״כארפורטפוסק אשכנזי שחיבוריו זכו למעמד חשוב בקרב הפוסקים
- תרומת הדשן1390–1460 · ה׳ק״נ–ה׳ר״כוינר נוישטאדטפוסק גדול באשכנז, הרמ״א מרבה להביאו
- 1400–1500
- מהר״י ברונא1400–1480 · ה׳ק״ס–ה׳ר״מרגנסבורגתלמידו של המהרי״ו
- מהר״י מינץ1405–1508 · ה׳קס״ה–ה׳רס״חפדובהייסד בפדובה ישיבה גדולה
- מהר״ם מינץ1415–1480 · ה׳קע״ה–ה׳ר״ממגנצאמגדולי יהדות אשכנז בדורו
- מהרי״ק1420–1480 · ה׳ק״פ–ה׳ר״ממנטובהמגדולי הפוסקים ביהדות איטליה במאה ה־15
- בעל האגור1430–1493 · ה׳ק״צ–ה׳רנ״גנאפוליהאגור מכנס את פסקי הראשונים ומנהגי אשכנז וצרפת – מהמרדכי, הסמ״ג והסמ״ק ועד מהרי״ו, מהרי״ל ומהרא״י – ותפס מקום חשוב בהגהות הרמ״א
- ר׳ יוחנן לוריא1440–1514 · ה׳ר׳–ה׳רע״דשטרסבורגרב, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא, מגדולי רבני דורו
- ר׳ יצחק קלויבר1468–1538 · ה׳רכ״ח–ה׳רצ״חפוזנארב וראש ישיבה בפוזנא, סבו ורבו של המהרש״ל שגדל אצלו
- ר׳ שלום שכנא1495–1558 · ה׳רנ״ה–ה׳שי״חלובליןממפתחי שיטת הלימוד המכונה ״חילוקים״
- 1500–1600
- מהרש״ל1510–1573 · ה׳ר״ע–ה׳של״גלובליןמגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד בפולין
- מהר״ל מפראג1512–1609 · ה׳רע״ב–ה׳שס״טפראגמגדולי ישראל בתחילת העת החדשה: פוסק, מקובל והוגה דעות, בעל מהלכים אצל הקיסר רודולף השני
- ר׳ אליעזר אשכנזי1513–1586 · ה׳רע״ג–ה׳שמ״וקהיררב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף, בעל אישיות עצמאית ודעתנית שנדד בשל כך בין קהילות רבות
- הרמ״א1520–1572 · ה׳ר״פ–ה׳של״בקראקאגדול פוסקי אשכנז במאה ה־16: בהגהותיו ״המפה״ התאים את השולחן ערוך למנהגי אשכנז
- ר׳ יהוסף אשכנזי1530–1570 · ה׳ר״צ–ה׳ש״לצפתמומחה גדול לנוסח המשנה, וידע את ששה סדרי משנה בעל פה
- הלבוש1530–1612 · ה׳ר״צ–ה׳שע״בפוזנאמחכמי בוהמיה ופולין, פוסק ומפרש השולחן ערוך
- ר׳ דוד גנז1541–1613 · ה׳ש״א–ה׳שע״גפראגרב, אסטרונום, מתמטיקאי והיסטוריון
- ר׳ משולם פייבוש1547–1617 · ה׳ש״ז–ה׳שע״זקראקארבו של הב״ח, שמילא את מקומו כרב קראקא
- הכלי יקר1550–1619 · ה׳ש״י–ה׳שע״טפראגדרשן ומוכיח נודע, ממבקרי החברה היהודית בדורו, ומראשי ועד ארבע ארצות
- הסמ״ע1555–1614 · ה׳שט״ו–ה׳שע״דלבובמגדולי האחרונים
- מהרש״א1555–1631 · ה׳שט״ו–ה׳שצ״אאוסטרהאמגדולי האחרונים ומפרשי התלמוד – חידושיו נדפסים ברוב מהדורות הש״ס
- הב״ח1561–1640 · ה׳שכ״א–ה׳ת׳קראקאחמיו של הט״ז. אב״ד וראש מתיבתא בבריסק ובקראקא, מראשי ועד ארבע ארצות
- ר׳ מאיר הכהן (אבי הש״ך)1575–1643 · ה׳של״ה–ה׳ת״גאמסטיבובהפוסק ואב בית דין שהתפרסם כגדול בתורה
- המגיני שלמה1578–1648 · ה׳של״ח–ה׳ת״חקראקאנודע כחריף מופלא
- תוספות יום טוב1579–1654 · ה׳של״ט–ה׳תי״דפראגפירושו על המשנה נדפס סביב המשנה
- מהר״י הלוי1580–1638 · ה׳ש״מ–ה׳שצ״חפוזנאאחיו הגדול ורבו הראשון של רבי דוד הלוי סגל, הט״ז, שהביא את פסקיו פעמים רבות בספריו
- הט״ז1586–1667 · ה׳שמ״ו–ה׳תכ״זלבובחתנו של הב״ח. רב לבוב
- ר׳ מנחם מנדל בס1590–1666 · ה׳ש״נ–ה׳תכ״ופרנקפורט״רבי מענדלין פאס״ – רבה של פרנקפורט וראש ישיבה
- ר׳ השיל מקראקא1595–1663 · ה׳שנ״ה–ה׳תכ״גקראקאמגדולי דורו ורבם של רבים מגדולי פוסקי פולין, בהם הש״ך, הט״ז ורבי שמואל בעל הבית שמואל
- 1600–1700
- ר׳ לייב הארוך1600–1671 · ה׳ש״ס–ה׳תל״אקראקאמגדולי רבני פולין בדורו, וחותנם ומחותנם של אחדים מגדולי רבניה
- חלקת מחוקק1604–1656 · ה׳שס״ד–ה׳תט״זוילנהרב וילנה – בבית דינו ישבו הש״ך ובעל שער אפרים
- ר׳ משה שמשון בכרך1607–1670 · ה׳שס״ז–ה׳ת״לוורמייזאדרשן, פוסק ופייטן ממשפחת בכרך, מצאצאי המהר״ל, רבה של וורמייזא
- ר׳ יצחק מפוזנא1615–1685 · ה׳שע״ה–ה׳תמ״הפוזנאמגדולי חכמי פולין, פוסק ומקובל
- ר׳ אפרים הכהן1616–1678 · ה׳שע״ו–ה׳תל״חאובןרב בליטא, במוראביה ובהונגריה, ומחבר שו״ת ״שער אפרים״
- הש״ך1622–1663 · ה׳שפ״ב–ה׳תכ״גוילנהדיין בבית הדין של וילנה אצל בעל חלקת מחוקק
- מגן אברהם1637–1682 · ה׳שצ״ז–ה׳תמ״בקאלישמגדולי האחרונים
- חוות יאיר1638–1702 · ה׳שצ״ח–ה׳תס״בוורמייזאמגדולי האחרונים באשכנז ומחבר שו״ת ״חוות יאיר״, שנקרא גם לזכר סבתו הלמדנית חוה בכרך, נכדת המהר״ל
- באר היטב (ר׳ זכריה מנדל)1640–1706 · ה׳ת׳–ה׳תס״ובעלזאבנו הבכור של רבי אריה לייב ״הארוך״, רבה של קראקא
- בית שמואל1650–1703 · ה׳ת״י–ה׳תס״גשידלובמן הנושאי כלים המרכזיים על אבן העזר
- ר׳ אברהם ברודא1650–1717 · ה׳ת״י–ה׳תע״זפרנקפורטרב וראש ישיבה מגדולי דורו, ״רבן של כל בני הגולה״ בלשון בני דורו, ואבי משפחת ברוידא
- חכם צבי1658–1718 · ה׳תי״ח–ה׳תע״חאלטונהרב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף המאה ה־17 ובתחילת המאה ה־18
- מנחת יעקב1661–1733 · ה׳תכ״א–ה׳תצ״גפראג״מנחת יעקב״ על ״תורת החטאת״ לרמ״א – איסור והיתר
- ר׳ דוד אופנהיים1664–1736 · ה׳תכ״ד–ה׳תצ״ופראגפוסק, רבה של ניקלשבורג ומורביה ואחר כך של פראג, שם הקים ישיבה ותמך בה מכספו
- מהר״ם א״ש1670–1744 · ה׳ת״ל–ה׳תק״דאייזנשטט״מהר״ם א״ש״ – רבה של אייזנשטט ושבע הקהילות ומחבר שו״ת ״פנים מאירות״
- פני יהושע1680–1756 · ה׳ת״מ–ה׳תקט״זפרנקפורט על המייןמחבר ״פני יהושע״, חידושים על הש״ס בדרך העיון, הסברה והפלפול – מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי בישיבות
- באר היטב (ר׳ יהודה אשכנזי)1690–1748 · ה׳ת״נ–ה׳תק״חטיקטיןבנו של רבי שמעון סופר מפרנקפורט
- ר׳ יהונתן אייבשיץ1694–1764 · ה׳תנ״ד–ה׳תקכ״דאלטונהרב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו
- שאגת אריה1695–1785 · ה׳תנ״ה–ה׳תקמ״המץמפרשי התלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים ומגדולי דורו
- יעב״ץ1698–1776 · ה׳תנ״ח–ה׳תקל״ואלטונהמגדולי הרבנים במאה ה־18, בנו של החכם צבי
- 1700–1800
- ר׳ מאיר תאומים1700–1770 · ה׳ת״ס–ה׳תק״ללבובמגיד מישרים, מורה צדק וראש ישיבה בלבוב
- פני משה1710–1781 · ה׳ת״ע–ה׳תקמ״אקיידאןמחבר ״פני משה״ ו״מראה הפנים״ על התלמוד הירושלמי
- נודע ביהודה1713–1793 · ה׳תע״ג–ה׳תקנ״גפראגרבה של פראג ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה־18 ובדורות האחרונים בכלל
- הגר״א1720–1797 · ה׳ת״פ–ה׳תקנ״זוילנהסמכות עליונה בתקופת האחרונים
- פרי מגדים1727–1792 · ה׳תפ״ז–ה׳תקנ״בלבובמגדולי פרשני השולחן ערוך
- ההפלאה1731–1805 · ה׳תצ״א–ה׳תקס״הפרנקפורטרבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש
- ר׳ אלכסנדר סנדר מרגליות1740–1802 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״בסטאנוברבה של סטאנוב ופוסק בולט בדורו, בן דורם של הנודע ביהודה והפרי מגדים
- ר׳ יוסף הוכגלרנטר1740–1807 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״זזמושץ׳כונה ״רבי יוסף חריף״ – עילוי וחריף, מגדולי הרבנים בפולין
- ר׳ נתן אדלר1741–1800 · ה׳תק״א–ה׳תק״ספרנקפורטרב ומקובל בפרנקפורט שנהג במנהגי ארץ ישראל: ברכת כהנים בכל יום ותפילה בהברה ספרדית
- המגיד מדובנא1741–1804 · ה׳תק״א–ה׳תקס״דדובנאהמפורסם שבמגידי דורו, ששימש 18 שנה מגיד בדובנא
- קונטרס הספיקות1743–1819 · ה׳תק״ג–ה׳תקע״טסיגטאחיו הבכור של רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן
- קצות החושן1745–1812 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״בסטריקצות החושן – ספר יסוד בלימוד ההלכה ובעולם הישיבות
- חיי אדם1748–1820 · ה׳תק״ח–ה׳תק״פוילנהספריו נכתבו להלכה למעשה ונלמדו בציבור
- ר׳ חיים מוולוז׳ין1749–1821 · ה׳תק״ט–ה׳תקפ״אוולוז׳יןתלמידו הבולט ביותר של הגר״א
- ר׳ מנחם מנדל משקלוב1750–1827 · ה׳תק״י–ה׳תקפ״זירושליםמתלמידיו המובהקים של הגר״א, ששימשו בשנותיו האחרונות וערך את כתביו לדפוס
- ר׳ משולם איגרא1752–1801 · ה׳תקי״ב–ה׳תקס״אטיסמניץרב ופוסק, מגאוני דורו בגליציה
- ר׳ אברהם בינג1752–1841 · ה׳תקי״ב–ה׳תר״אוירצבורגמגדולי רבני גרמניה, רבה של וירצבורג, אב״ד, פוסק וראש ישיבה
- מהר״ם בנט1753–1829 · ה׳תקי״ג–ה׳תקפ״טניקלשבורגאב״ד וראש ישיבת ניקלשבורג ורבה הראשי של מוראביה במשך 40 שנה
- ר׳ אלעזר פלקלס1754–1826 · ה׳תקי״ד–ה׳תקפ״ופראגתלמידו המובהק של הנודע ביהודה וראש בית הדין של פראג
- ר׳ אשר לב (וולרשטיין)1754–1837 · ה׳תקי״ד–ה׳תקצ״זקרלסרוהה״רבי אשר וולרשטיין״ – בנו של השאגת אריה, רב המדינה בוולרשטיין ואחר כך הרב הראשי של דוכסות באדן בקרלסרוהה
- ר׳ וולף איגר1756–1795 · ה׳תקט״ז–ה׳תקנ״הברסלאודודו ורבו של רבי עקיבא איגר, שלמד אצלו בישיבתו בברסלאו
- ר׳ אפרים זלמן מרגליות1760–1828 · ה׳תק״כ–ה׳תקפ״חברודימחכמי הקלויז בברודי ומחשובי הפוסקים בדורו, בן דורו של רבי עקיבא איגר
- רעק״א1761–1837 · ה׳תקכ״א–ה׳תקצ״זפוזנאגדול הדור; השפעה מכרעת על דרך ניתוח הגמרא ועל הפסיקה
- חתם סופר1762–1839 · ה׳תקכ״ב–ה׳תקצ״טפרשבורגראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בדורות האחרונים
- הנתיבות1770–1832 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״בליסאמהבולטים באחרונים ורבה של ליסא, שבה גדלה הישיבה למאות תלמידים
- פאת השולחן1770–1839 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״טצפתמבולטי תלמידי הגר״א וממנהיגי עליית תלמידיו לארץ ישראל
- ר׳ וולף המבורג1770–1850 · ה׳תק״ל–ה׳תר״יפיורדאראש ישיבת פיורדא ומבכירי רבני אשכנז בראשית המאה ה־19
- הישועות יעקב1775–1839 · ה׳תקל״ה–ה׳תקצ״טלבוב״הישועות יעקב״ – פוסק, אב בית דין לבוב ומגדולי רבני גליציה
- ר׳ צבי הירש חריף1776–1834 · ה׳תקל״ו–ה׳תקצ״דאונגוואר״ר׳ צבי הירש חריף״ – ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובוניהד, ובסוף ימיו של אובן ישן
- ר׳ אלעזר לנדא1778–1831 · ה׳תקל״ח–ה׳תקצ״אברודינכד הנודע ביהודה, רבה של ברודי, פרשן תלמודי ופוסק בגליציה
- שערי תשובה1780–1823 · ה׳תק״מ–ה׳תקפ״גדובנורב דובנו ומחבר ״שערי תשובה״ על שולחן ערוך אורח חיים, המביא את דברי הפוסקים שלא הובאו ב״באר היטב״, כולל רבים מחכמי הספרדים
- ר׳ צבי הירש ברוידא1780–1840 · ה׳תק״מ–ה׳ת״רסלנט״רבי הירשל סלנטר״ – רב, אב״ד וראש ישיבה בסלנט
- ר׳ יצחק מוולוז׳ין1780–1849 · ה׳תק״מ–ה׳תר״טוולוז׳יןבנו וממשיכו של רבי חיים מוולוז׳ין
- אמרי אש1780–1852 · ה׳תק״מ–ה׳תרי״באונגווארמגדולי רבני הונגריה ופוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט
- תפארת ישראל1782–1860 · ה׳תקמ״ב–ה׳תר״כדנציגמגדולי חכמי אשכנז ורב בגרמניה, נכדו של מסדר הגט מקליווא
- ר׳ שלמה קלוגר1785–1869 · ה׳תקמ״ה–ה׳תרכ״טברודירב, פוסק ודרשן מגדולי התורה בגליציה, מגיד מישרים בברודי כחמישים שנה
- ר׳ זונדל מסלנט1786–1865 · ה׳תקמ״ו–ה׳תרכ״הסלנטמגדולי תלמידי התלמידים של הגר״א – גדול תלמידי רבי חיים מוולוז׳ין, ולכן כונה ״הפה השלישי של אליהו״
- רש״ש (שטראשון)1793–1872 · ה׳תקנ״ג–ה׳תרל״בוילנהמן הבולטים בתלמידי החכמים בקהילת וילנה בדורו
- ר׳ צבי הירש קלישר1795–1874 · ה׳תקנ״ה–ה׳תרל״דטורוןממבשרי הציונות הדתית
- ר׳ בנימין דיסקין1798–1844 · ה׳תקנ״ח–ה׳תר״דוולקוביסקרב ליטאי, ראב״ד הורדנה ורבן של וולקוביסק ולומז׳ה
- ערוך לנר1798–1871 · ה׳תקנ״ח–ה׳תרל״אאלטונהממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה ומראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי
- 1800–1900
- בית שלמה1800–1872 · ה׳תק״ס–ה׳תרל״בסקאלהמגדולי רבני גליציה בדורו
- ר׳ מרדכי זאב איטינגא1804–1863 · ה׳תקס״ד–ה׳תרכ״גלבובלמדן גליציאני ומחבר פורה, ״נשיא ארץ ישראל״ של כולל עסטרייך־גאליציא
- קיצור שולחן ערוך1804–1886 · ה׳תקס״ד–ה׳תרמ״ואונגווארפוסק הלכה ואב בית דין באונגוואר
- מהר״ץ חיות1805–1855 · ה׳תקס״ה–ה׳תרט״וז׳ולקווהאב״ד ז׳ולקווה וקאליש
- ר׳ יצחק דב במברגר1807–1878 · ה׳תקס״ז–ה׳תרל״חוירצבורגמגדולי רבני גרמניה במאה ה־19, רב מחוז וירצבורג בשנים 1840–1878 וראש ישיבה בה
- המהר״ם שיק1807–1879 · ה׳תקס״ז–ה׳תרל״טירגיןגדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים
- רש״ר הירש1808–1888 · ה׳תקס״ח–ה׳תרמ״חפרנקפורט דמייןמאבות הנאו־אורתודוקסיה בגרמניה ומעצב שיטת ״תורה עם דרך ארץ״
- ר׳ אליהו שיק1809–1874 · ה׳תקס״ט–ה׳תרל״דלידא״ר׳ אלינקע לידער״ – רב הערים לידא, זאגר וקוברין
- המלבי״ם1809–1879 · ה׳תקס״ט–ה׳תרל״טבוקרשטמגדולי פרשני המקרא באחרונים: בפירושו מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם מול פשט הפסוקים תוך דיוקי דקדוק, ולשיטתו אין במקרא חזרה או כפילות
- ר׳ ישראל סלנטר1809–1883 · ה׳תקס״ט–ה׳תרמ״גוילנהמייסד תנועת המוסר בליטא
- שואל ומשיב1810–1875 · ה׳תק״ע–ה׳תרל״הלמברגרבה של למברג ומן הבולטים בין המשיבים בדורו
- ר׳ נחומקה מהורדנא1811–1879 · ה׳תקע״א–ה׳תרל״טהורודנהצדיק וגבאי צדקה מפורסם שסירב לקבל משרות רבנות ושימש שמש בית המדרש
- פתחי תשובה1813–1868 · ה׳תקע״ג–ה׳תרכ״חאוטיאןליקט את מסקנות כ־180 ספרי שו״ת וסידרן לפי סדר השולחן ערוך
- הכתב סופר1815–1872 · ה׳תקע״ה–ה׳תרל״בפרשבורגבנו ויורשו של החתם סופר כרבה של פרשבורג וראש ישיבתה, ונכדו של רבי עקיבא איגר
- הנצי״ב1816–1893 · ה׳תקע״ו–ה׳תרנ״גוולוז׳יןראש ישיבת וולוז׳ין במשך כארבעים שנה ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה־19
- ר׳ שמואל סלנט1816–1909 · ה׳תקע״ו–ה׳תרס״טירושליםרבה ומנהיגה של העדה האשכנזית בירושלים במשך כ־44 שנים, חתנו וממשיכו של רבי יוסף זונדל מסלנט
- ר׳ יצחק אלחנן1817–1896 · ה׳תקע״ז–ה׳תרנ״וקובנהרבה הראשי של קובנה ומגדולי הפוסקים והמשיבים בדורו, כונה ״רבן של כל בני הגולה״
- מהרי״ל דיסקין1817–1898 · ה׳תקע״ז–ה׳תרנ״חירושליםמחשובי רבני היישוב הישן בירושלים, כונה ״הרב מבריסק״ על שם רבנותו האחרונה בגולה
- מכתב סופר1820–1883 · ה׳תק״פ–ה׳תרמ״גקרקובבנו של החתם סופר, הדפיס את תשובות אביו
- בית הלוי1820–1892 · ה׳תק״פ–ה׳תרנ״בבריסקמשנה לראש ישיבת וולוז׳ין לצד הנצי״ב, שם הייתה שיטת לימודו החריפה חביבה על התלמידים המוכשרים, ואחר כך רבה של סלוצק ושל בריסק
- ר׳ עזריאל הילדסהיימר1820–1899 · ה׳תק״פ–ה׳תרנ״טברליןממנהיגי אסכולת ״תורה עם דרך ארץ״ – נאו־אורתודוקסיה – בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין, שבו למד בין השאר הרב דוד צבי הופמן
- ר׳ אליהו חיים מייזל1821–1912 · ה׳תקפ״א–ה׳תרע״בלודז׳רבה של לודז׳ במשך ארבעים שנה וממנהיגי יהדות פולין, נודע ברחמנותו ובצדקתו
- הסבא מקלם1824–1898 · ה׳תקפ״ד–ה׳תרנ״חקלםמגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר
- הרב מוהליבר1824–1898 · ה׳תקפ״ד–ה׳תרנ״חביאליסטוקרב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות
- בית יצחק1827–1905 · ה׳תקפ״ז–ה׳תרס״הלבובמגדולי רבני גליציה והפוסקים בדורו, וראב״ד לבוב
- ר׳ אליעזר זוסמן סופר1828–1902 · ה׳תקפ״ח–ה׳תרס״בפאקשמחשובי רבני היהדות האורתודוקסית בהונגריה, ראש ישיבה לאלפי תלמידים ומחבר ספרים פורה
- ערוך השולחן1829–1908 · ה׳תקפ״ט–ה׳תרס״חנובהרדוקרבה של נובהרדוק ופוסק
- ר׳ משה דנישבסקי1830–1910 · ה׳תק״צ–ה׳תר״עסלובודקה״זקן רבני ליטא״ – רבה של סלובודקה, ממייסדי ישיבת ״כנסת בית יצחק״ ומנהלה הראשי
- ר׳ חיים ברלין1832–1912 · ה׳תקצ״ב–ה׳תרע״בוולוז׳יןבנו של הנצי״ב. רבה של מוסקבה, ובהמשך מינה אותו אביו למלא את מקומו בראשות ישיבת וולוז׳ין, שנסגרה בגזירת הממשל
- המהרש״ם1835–1911 · ה׳תקצ״ה–ה׳תרע״אברז׳אןמגדולי הפוסקים בגליציה ומהסמכויות ההלכתיות הגבוהות בדורו
- ר׳ איצל׳ה פטרבורגר1837–1907 · ה׳תקצ״ז–ה׳תרס״זסנקט פטרבורגמראשוני תנועת המוסר ומגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט
- ר׳ רפאל שפירא1837–1921 · ה׳תקצ״ז–ה׳תרפ״אוולוז׳יןחתנו של הנצי״ב, משנה לראש ישיבת וולוז׳ין לצדו, ויתר על משרתו לטובת חתנו רבי חיים סולובייצ׳יק מבריסק
- ר׳ קופל רייך1838–1929 · ה׳תקצ״ח–ה׳תרפ״טבודפשטמראשי היהדות האורתודוקסית בהונגריה, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, שבית הכנסת שלה היה ברחוב קזינצי
- משנה ברורה (החפץ חיים)1839–1933 · ה׳תקצ״ט–ה׳תרצ״גראדיןמחשובי הרבנים בדור שלפני השואה ומייסד ישיבת ראדין
- ר׳ אליעזר גורדון1841–1910 · ה׳תר״א–ה׳תר״עטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז, שתחת הנהגתו גדלה והתפתחה ומשכה מאות תלמידים מרוסיה ומפולין
- רד״צ הופמן1843–1921 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״אברליןממנהיגי יהדות גרמניה ואסכולת ״תורה עם דרך ארץ״, ראש בית המדרש לרבנים בברלין אחרי הילדסהיימר
- אור שמח1843–1926 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״ודווינסקרבה הליטאי של דווינסק כ־38 שנה, ומגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה
- הרידב״ז1845–1913 · ה׳תר״ה–ה׳תרע״גסלוצקלמדן מפורסם ומפרשני התלמוד הירושלמי, ונודע כעילוי עוד בצעירותו
- ר׳ יוסף חיים זוננפלד1848–1932 · ה׳תר״ח–ה׳תרצ״בירושליםמנהיג היהדות החרדית והיישוב הישן בירושלים, ורבה הראשון של העדה החרדית משנת תר״פ
- הסבא מסלבודקה1849–1927 · ה׳תר״ט–ה׳תרפ״זסלבודקהמראשי תנועת המוסר ואבי אסכולת סלבודקה, ששמה דגש על ״גדלות האדם"
- הסבא מנובהרדוק1850–1919 · ה׳תר״י–ה׳תרע״טנובהרדוקמגדולי מפיצי תנועת המוסר ותלמידו של רבי ישראל מסלנט
- התעוררות תשובה1850–1944 · ה׳תר״י–ה׳תש״דערלוינכדו של החתם סופר וממנהיגי יהדות הונגריה במאה העשרים
- ערוגת הבושם1853–1910 · ה׳תרי״ג–ה׳תר״עחוסטמגדולי רבני הונגריה בסוף המאה התשע עשרה
- ר׳ חיים מבריסק1853–1918 · ה׳תרי״ג–ה׳תרע״חבריסקמגדולי הדור ואבי שיטת הלימוד של הישיבות הליטאיות, ״שיטת בריסק״: ניתוח הסוגיה ל״שני דינים״ והבחנה בין ״חפצא״ ל״גברא״
- ר׳ יהודה לייב צירלסון1859–1941 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״אקישינברבה הראשי של בסרביה ושל העיר קישינב וראש ישיבת קישינב, שהקים בה מערכת חינוך חרדית מקיפה מגן הילדים ועד ישיבות גבוהות
- ר׳ יוסף לייב בלוך1860–1929 · ה׳תר״כ–ה׳תרפ״טטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז במשך כ־20 שנה, מאנשי תנועת המוסר
- ר׳ שמעון שקופ1860–1939 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״טגרודנהראש ישיבת שער התורה בגרודנה כעשרים שנה, ולפני כן ר״מ בישיבת טלז, שם פיתח שיטת לימוד שהתפרסמה בכל עולם הישיבות
- ר׳ ברוך בער1863–1939 · ה׳תרכ״ג–ה׳תרצ״טקמניץמגדולי תלמידי רבי חיים מבריסק, וראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה, בוילנה ובקמניץ
- ר׳ חיים עוזר1863–1940 · ה׳תרכ״ג–ה׳ת״שוילנהמגדולי התורה בליטא שלפני השואה ופוסק בולט, נשיא מועצת גדולי התורה
- ר׳ זליג ראובן בנגיס1864–1953 · ה׳תרכ״ד–ה׳תשי״גירושליםכיהן ברבנות בליטא ובבלארוס כארבעים וארבע שנה, ומתרצ״ח היה ראב״ד העדה החרדית בירושלים ומתש״ט הגאב״ד השלישי שלה, וכן ראש ישיבת ״אהל משה״
- הרב קוק (הראי״ה)1865–1935 · ה׳תרכ״ה–ה׳תרצ״הירושליםרב, פוסק, מקובל והוגה דעות, שהקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן בה כרב הראשי האשכנזי הראשון, וייסד את ישיבת מרכז הרב – ״הישיבה המרכזית העולמית״
- ר׳ משה מרדכי אפשטיין1866–1933 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרצ״גסלובודקהראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, שהועברה בתרפ״ד לחברון, וחבר מועצת גדולי התורה
- קרן לדוד1867–1928 · ה׳תרכ״ז–ה׳תרפ״חסאטמררב וראש ישיבה בכמה מקהילות הונגריה, ידוע על שם ספרו קרן לדוד
- מהרי״ץ דושינסקי1867–1948 · ה׳תרכ״ז–ה׳תש״חגלנטהרבן של גלנטה וחוסט, ומתרצ״ג גאב״ד העדה החרדית בירושלים, השני בתפקיד אחרי רבי יוסף חיים זוננפלד
- דבר אברהם1870–1943 · ה׳תר״ל–ה׳תש״גקובנהרבה האחרון של קהילת קובנה ומגדולי הפוסקים במאה העשרים, המוכר בעולם התורני על שם ספרו שו״ת דבר אברהם
- ר׳ איסר זלמן מלצר1870–1953 · ה׳תר״ל–ה׳תשי״גסלוצקרבה של סלוצק וראש ישיבתה, ומשנת 1925 ראש ישיבת עץ חיים בירושלים עד פטירתו
- הגרנ״ט1871–1928 · ה׳תרל״א–ה׳תרפ״חראדיןראש ישיבת ראדין שייסד החפץ חיים, מגדולי ראשי הישיבות באירופה בדור שלפני השואה, ונודע בכינוי ״ר׳ נפתלי ראדינער״
- ר׳ יחיאל מיכל טוקצינסקי1871–1955 · ה׳תרל״א–ה׳תשט״וירושליםראש ומנהל ישיבת ״עץ חיים״ בירושלים ואבי ה״לוח לארץ ישראל״
- ר׳ ירוחם ממיר1873–1936 · ה׳תרל״ג–ה׳תרצ״ומירמשגיח ישיבת מיר ומגדולי תנועת המוסר, שעיצב את שיטתה המוסרית של הישיבה
- הרב צבי פסח פרנק (הר צבי)1873–1960 · ה׳תרל״ג–ה׳תש״כירושליםרבה הראשי האשכנזי של ירושלים ואב בית הדין האשכנזי פרושי בה כארבעים שנה, ממייסדי הרבנות הראשית וחבר מועצת הרבנות הראשית
- ר׳ אלחנן וסרמן1875–1941 · ה׳תרל״ה–ה׳תש״אברנוביץ׳ראש ישיבה בולט בין מלחמות העולם, ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ׳, תלמיד מובהק של החפץ חיים, ממנהיגי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה
- ר׳ אייזיק שר1875–1952 · ה׳תרל״ה–ה׳תשי״בסלבודקהראש ישיבת סלבודקה בליטא, ולאחר מכן מייסד ישיבת סלבודקה בבני ברק ועומד בראשה, מאנשי תנועת המוסר
- ר׳ אליהו לופיאן1876–1970 · ה׳תרל״ו–ה׳תש״לזכרון יעקבמהבולטים ברבני תנועת המוסר במאה העשרים וחניך בית המדרש בקלם, שבו המשיך למסור שיעורים גם בימי מלחמת העולם הראשונה ופעל להקמתו מחדש
- ר׳ יונתן שטייף1877–1958 · ה׳תרל״ז–ה׳תשי״חבודפשטדיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידם של השבט סופר ושל רבי דוד ניימן־לאקנבך בישיבת פרשבורג
- ר׳ אליעזר יהודה פינקל1877–1965 · ה׳תרל״ז–ה׳תשכ״המירראש ישיבת מיר כחמישים שנה, בשנים תרע״ז–תשכ״ה, בנו של הסבא מסלבודקה וחתנו של רבי אליהו ברוך קמאי, שאותו ירש בראשות הישיבה
- החזון איש1878–1953 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״גבני ברקמגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה־20, וממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל
- ר׳ עקיבא סופר (דעת סופר)1878–1959 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״טפרשבורגרבה האחרון של פרשבורג, היא ברטיסלאבה, לפני השואה, והרביעי בשושלת רבני פרשבורג מצאצאי החת״ם סופר
- הרב חרל״פ1882–1951 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשי״אירושליםפוסק ומקובל, מתלמידיו המובהקים והקרובים של הראי״ה קוק, ראש ישיבות ״מרכז הרב״ ו״בית זבול״ ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים
- ר׳ יוסף ברויאר1882–1980 · ה׳תרמ״ב–ה׳תש״מניו יורקנכדו של רש״ר הירש וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית
- הרב יוסף צבי קרליבך1883–1942 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״בהמבורגרב ומחנך מגדולי יהדות גרמניה, רבה של ליבק, אלטונה ולבסוף רבה של המבורג
- ר׳ אברהם גרודזינסקי1884–1944 · ה׳תרמ״ד–ה׳תש״דסלובודקהמרבני תנועת המוסר, משגיח ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, ובשנים שלפני השואה גם ראש הישיבה
- נאות דשא1884–1945 · ה׳תרמ״ד–ה׳תש״הנייטראראש ישיבה והרב האחרון של נייטרא לפני השואה
- שרידי אש1884–1966 · ה׳תרמ״ד–ה׳תשכ״וברליןרב, פוסק והוגה, שעמד בראש בית המדרש לרבנים בברלין עד סגירתו בליל הבדולח
- יד סופר1885–1944 · ה׳תרמ״ה–ה׳תש״דערלוידור רביעי לחתם סופר, נודע בבחרותו כעילוי ובקיא בבבלי, בירושלמי ובראשונים ואחרונים
- ר׳ ניסן בן־ציון1885–1953 · ה׳תרמ״ה–ה׳תשי״גחיפהרב ליטאי שכיהן ברבנות קהילות ברוסיה, בבלארוס ובפולין, ובארזאמאס הקים תלמוד תורה וישיבה וכונן את חיי הדת בעיר
- ר׳ חצקל לוינשטיין1885–1974 · ה׳תרמ״ה–ה׳תשל״דבני ברקמבעלי המוסר הבולטים במאה ה־20, ששימש משגיח רוחני בישיבות מיר, לומז׳ה־פתח תקווה ופוניבז׳
- ר׳ שרגא פייבל מנדלוביץ׳1886–1948 · ה׳תרמ״ו–ה׳תש״חניו יורקמהראשונים והבולטים במנהיגי היהדות החרדית בארצות הברית במאה העשרים, שפעל לעצור את החילון בקרב יהודיה
- ר׳ ראובן גרוזובסקי1886–1958 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״חקמניץר״מ וראש ישיבה בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, חתנו של רבי ברוך בר ליבוביץ, ולאחר פטירתו עמד בראשות הישיבה יחד עם גיסיו
- הגרי״ז1886–1959 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״טבריסקרבה של בריסק אחרי אביו רבי חיים, ראש ישיבת בריסק בבריסק ולאחר מכן בירושלים, וממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי בארץ ישראל בשנות הקמת המדינה
- הרב מפוניבז׳1886–1969 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשכ״טבני ברקרבה של פוניבז׳ וראש ישיבתה בליטא לפני השואה, ומייסד ישיבת פוניבז׳ בבני ברק וראשה הראשון
- ר׳ יחזקאל אברמסקי1886–1976 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״ולונדוןפרשן התוספתא, ראש בית הדין בלונדון ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הרב אונטרמן1886–1976 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״ותל אביבממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי האשכנזי השלישי של תל אביב בשנים 1946–1964 והרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 1964–1972
- הרב הנזיר1887–1972 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״בירושליםהוגה דעות וחוקר תלמוד, קבלה ופילוסופיה יהודית, ר״מ בישיבת מרכז הרב
- הרב הרצוג1888–1959 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשי״טירושליםהרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ושל מדינת ישראל מתרצ״ז ועד פטירתו, ולפני כן רבה הראשי של יהדות אירלנד
- ר׳ אברהם אליהו קפלן1889–1924 · ה׳תרמ״ט–ה׳תרפ״דברליןראש בית המדרש לרבנים בברלין – סמינר הילדסהיימר – ומאנשי תנועת המוסר, שהביא אל בית המדרש את רוחן של ישיבות ליטא
- ר׳ דוד רפפורט1889–1941 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״אברנוביץ׳עילוי מגיל צעיר, מצאצאי רבי עקיבא איגר ומשפחת הגאון מווילנה, ומבני הכולל ״בית ישראל״ בסלובודקה
- ר׳ יחזקאל סרנא1890–1969 · ה׳תר״נ–ה׳תשכ״טירושליםראש ישיבת חברון ״כנסת ישראל״ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מ־1954
- הרב ממטרסדורף1891–1980 · ה׳תרנ״א–ה׳תש״ממטרסדורףרבה האחרון של מטרסדורף ונשיא שבע הקהילות, ראש ישיבת חתן סופר בניו יורק
- הרצי״ה1891–1982 · ה׳תרנ״א–ה׳תשמ״בירושליםראש ישיבת מרכז הרב כשלושים שנה ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית
- ר׳ יעקב קמנצקי1891–1986 · ה׳תרנ״א–ה׳תשמ״וניו יורקראש ישיבת ״מתיבתא תורה ודעת״ בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
- ר׳ שלמה היימן1892–1944 · ה׳תרנ״ב–ה׳תש״דניו יורקרב וראש ישיבה ליטאי־אמריקאי, שנודע בצעירותו בשם ״העילוי מפאריץ׳״
- ר׳ אליהו דסלר1892–1953 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשי״גגייטסהדמגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם, שכיהן כרב באנגליה, כמנהיג רוחני של כולל גייטסהד וכמשגיח רוחני בישיבת פוניבז׳, ושיחות המוסר שנשא בה ידועות בעולם הישיבות
- ר׳ אהרן קוטלר1892–1962 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשכ״בלייקוודראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה באמריקה וממנהיגי הציבור החרדי
- ר׳ אליהו מאיר בלוך1894–1955 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשט״וקליבלנדראש ישיבה ליטאי־אמריקאי, בנו של רבי יוסף יהודה לייב בלוך, ראש ישיבת טלז
- ר׳ יהודה לייב לוין1894–1971 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשל״אמוסקבהרבה הראשי של מוסקבה וראש ישיבת ״קול יעקב״ בעיר משנת 1957 ועד פטירתו
- ר׳ משה פיינשטיין1895–1986 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשמ״וניו יורקמגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה והפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית
- ר׳ מאיר חדש1898–1989 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשמ״טירושליםהמשגיח של ישיבת חברון במשך למעלה מיובל, ומהבולטים באישי תנועת המוסר
- הסטייפלר1899–1985 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשמ״הבני ברקמגדולי הדור הליטאים, ומחבר סדרת הספרים ״קהלות יעקב״ על התלמוד, שעל שמה נודע
- הרב שך1899–2001 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשס״אבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ במשך כחמישים שנה, ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה
- 1900–2000
- ר׳ יעקב יצחק רודרמן1900–1987 · ה׳תר״ס–ה׳תשמ״זבולטימורמייסד ישיבת נר ישראל בבולטימור ועמד בראשה למעלה מחמישים שנה
- ר׳ חיים שמואלביץ1902–1979 · ה׳תרס״ב–ה׳תשל״טירושליםראש ישיבת מיר ומבעלי המוסר הבולטים בתקופתו, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- מנחת יצחק1902–1989 · ה׳תרס״ב–ה׳תשמ״טירושליםרב ופוסק, ראב״ד וגאב״ד העדה החרדית בירושלים, שנודע על שם סדרת שו״ת ״מנחת יצחק״, שעליה קיבל בשנת תשכ״ח את פרס הרב קוק לספרות תורנית
- ר׳ דוד פוברסקי1902–1999 · ה׳תרס״ב–ה׳תשנ״טבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ בבני ברק במשך למעלה מחמישים שנה, בשנים תש״ה–תשנ״ט, לצד רבי שמואל רוזובסקי ורבי אלעזר מנחם מן שך
- הגרי״ד סולובייצ׳יק1903–1993 · ה׳תרס״ג–ה׳תשנ״גבוסטוןרב, ראש ישיבה ופילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית
- פחד יצחק (ר׳ יצחק הוטנר)1906–1980 · ה׳תרס״ו–ה׳תש״מניו יורקראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית, שנודע בכינוי ״הפחד יצחק״ על שם ספריו
- ר׳ ישראל זאב גוסטמן1908–1991 · ה׳תרס״ח–ה׳תשנ״אירושליםעילוי מגרודנא, שמונה בגיל 21 לרב שניפישוק ולדיין בבית דינו של רבי חיים עוזר גרודז׳ינסקי, ונודע כאחרון דייני וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה
- ר׳ שמעון שוואב1908–1995 · ה׳תרס״ח–ה׳תשנ״הניו יורקרב אורתודוקסי ומנהיג קהילה בגרמניה ובארצות הברית, ומשנת 1958 ועד מותו רבה של קהילת ״קהל עדת ישורון״ בוושינגטון הייטס
- הרב שאול ישראלי1909–1995 · ה׳תרס״ט–ה׳תשנ״הירושליםפוסק ומן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית, תלמידו המובהק של הראי״ה קוק ושל הרב חרל״פ, ומשנת תשי״ט מסר שיעור כללי בישיבת מרכז הרב ונקרא ראש ישיבה
- הרב קהתי1910–1976 · ה׳תר״ע–ה׳תשל״ובני ברקמחבר הביאור ״משניות מבוארות״ לששת סדרי המשנה, המכונה בפי הלומדים ״משניות קהתי״, שנועד להפיץ תורה ברבים גם בקרב תלמידים והציבור הרחוק מעולם התורה
- ר׳ גדליה שור1910–1979 · ה׳תר״ע–ה׳תשל״טניו יורקראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית במשך עשרות שנים, וראש ישיבת בית מדרש עליון במונסי
- ר׳ שלמה זלמן אוירבך1910–1995 · ה׳תר״ע–ה׳תשנ״הירושליםראש ישיבת קול תורה במשך 46 שנה ומחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים, שרבים מהארץ ומחו״ל פנו אליו
- הרב אלישיב1910–2012 · ה׳תר״ע–ה׳תשע״בירושליםמגדולי פוסקי ההלכה בדורו, שכונה ״פוסק הדור״ לצד רבי שלמה זלמן אוירבך, ונחשב לסמכות ההלכתית הבכירה במגזר האשכנזי
- ר׳ חיים פינחס שיינברג1910–2012 · ה׳תר״ע–ה׳תשע״בירושליםראש ישיבת ״תורה אור״, פוסק הלכה, רבה של קריית מטרסדורף בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- הרב אברהם שפירא1911–2007 · ה׳תרע״א–ה׳תשס״זירושליםראש ישיבת מרכז הרב, שבה לימד מעל שישים שנה, פוסק ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול
- ר׳ שמחה זיסל ברוידא1912–2000 · ה׳תרע״ב–ה׳תש״סירושליםמראשי ישיבת חברון בירושלים בשנים תשכ״א–תש״ס, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה
- ר׳ שמואל רוזובסקי1913–1979 · ה׳תרע״ג–ה׳תשל״טבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ מעת הקמתה בידי רבי יוסף שלמה כהנמן בתש״ד ועד פטירתו
- הרב יעקב פישמן1913–1983 · ה׳תרע״ג–ה׳תשמ״גמוסקבההרב הראשי של בית הכנסת הכוראלי במוסקבה בשנים 1972–1983, ששימש בפועל כרבה של יהדות מוסקבה
- ר׳ מיכל יהודה ליפקוביץ1913–2011 · ה׳תרע״ג–ה׳תשע״אבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ לצעירים, שבה מסר שיעורים כשישים שנה והעמיד אלפי תלמידים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי
- שבט הלוי1913–2015 · ה׳תרע״ג–ה׳תשע״הבני ברקמחשובי פוסקי ההלכה במפנה המאה ה־21, וכונה בפי רבים בציבור החרדי ״פוסק הדור״
- ר׳ שלמה וולבה1914–2005 · ה׳תרע״ד–ה׳תשס״הבאר יעקבמגדולי המשגיחים בדור האחרון, שכונה ״זקן המשגיחים״ או ״המשגיח״ סתם, והיו שראו בו שריד אחרון לתנועת המוסר מהדור שלפני השואה
- הרב שטינמן1914–2017 · ה׳תרע״ד–ה׳תשע״זבני ברקמגדולי רבני היהדות החרדית־ליטאית בישראל וראש ישיבות פוניבז׳ לצעירים, גאון יעקב וארחות תורה
- ר׳ מרדכי גיפטר1915–2001 · ה׳תרע״ה–ה׳תשס״אקליבלנדראש ישיבת טלז בקליבלנד שבאוהיו מתשל״ט ועד פטירתו, ולפני כן שימש בה משגיח מעת הקמתה בתש״ד
- ציץ אליעזר1915–2006 · ה׳תרע״ה–ה׳תשס״וירושליםמחשובי הפוסקים במאה העשרים, דיין וחבר בית הדין הרבני הגדול, ורבו של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים
- ר׳ יצחק זילבר1917–2004 · ה׳תרע״ז–ה׳תשס״דירושליםמחנך ופעיל לקירוב יוצאי ברית המועצות ליהדות, ששמר מצוות בדקדקנות תחת השלטון הקומוניסטי ומסר שם שיעורי תורה
- ר׳ בנימין זילבר1917–2008 · ה׳תרע״ז–ה׳תשס״חבני ברקפוסק הלכה ובעל מוסר, שבצעירותו דבק בו הכינוי ״בנימין הצדיק״
- מהרי״ם דושינסקי1921–2003 · ה׳תרפ״א–ה׳תשס״גירושליםמנהיג קהילת דושינסקי וראש ישיבת דושינסקי, ובתקופתו התבססה הקהילה כחצר חסידית
- ר׳ נחום פרצוביץ1923–1986 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשמ״וירושליםראש ישיבת מיר בירושלים מתשכ״ה, חתנו של רבי חיים שמואלביץ, והעמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם
- אמרי סופר (ערלוי)1923–2016 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשע״וירושליםהאדמו״ר מערלוי, צאצא ישיר של החתם סופר, שהקים מחדש את קהילת ערלוי אחרי השואה
- ר׳ גרשון אדלשטיין1923–2023 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשפ״גבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ מתשנ״ט, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות
- ר׳ ישראל יעקב פישר1925–2003 · ה׳תרפ״ה–ה׳תשס״גירושליםרב שכונת זיכרון משה בירושלים ודיין בבד״ץ העדה החרדית, ובסוף ימיו הראב״ד העשירי שלו, בשנים תשנ״ו–תשס״ג
- ר׳ נסים קרליץ1926–2019 · ה׳תרפ״ו–ה׳תשע״טבני ברקמבכירי פוסקי ההלכה החרדים הליטאים, מייסד בית דין צדק בני ברק בשנת תשכ״ח ועומד בראשו עד תשע״ב – בית הדין הפרטי הגדול בעולם
- ר׳ יהושע נויבירט1927–2013 · ה׳תרפ״ז–ה׳תשע״גירושליםרב וראש ישיבה בירושלים, מייסד ישיבות ״פני שמואל״, ״חכמת שלמה״ ו״נתיבות חכמה״, ופוסק ההלכה של המרכז הרפואי שערי צדק
- ר׳ חיים קניבסקי1928–2022 · ה׳תרפ״ח–ה׳תשפ״בבני ברקרב חרדי־ליטאי ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים, שהבולט שבהם ״דרך אמונה״ במצוות התלויות בארץ
- ר׳ דוד פיינשטיין1929–2020 · ה׳תרפ״ט–ה׳תש״פניו יורקראש ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים במנהטן, שבה מילא את מקום אביו רבי משה פיינשטיין מתשמ״ו, ומסר בה שיעור יומי בדף היומי
- ר׳ ברוך מרדכי אזרחי1929–2023 · ה׳תרפ״ט–ה׳תשפ״גירושליםראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי
- ר׳ שמואל אוירבך1931–2018 · ה׳תרצ״א–ה׳תשע״חירושליםראש ישיבת מעלות התורה בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות