בס״ד
חכמי ארץ ישראל
כאלף שנה של תורה בארץ ישראל: מאנשי כנסת הגדולה בירושלים בימי הבית השני, דרך הזוגות והתנאים, ועד אמוראי ארץ ישראל. אחרי חורבן הבית עבר מרכז התורה ליבנה, ומשם נדדה הסנהדרין בגליל – לאושא, לשפרעם, לבית שערים, לציפורי ולטבריה. בימי מרד בר כוכבא וגזירות אדריאנוס נהרגו עשרה הרוגי מלכות על קידוש השם, ובכל זאת לא פסקה התורה: רבי יהודה הנשיא ערך כאן את המשנה, ורוב התלמוד הירושלמי נערך בטבריה. אמוראי ארץ ישראל פעלו תחת שלטון רומא ואחר כך ביזנטיון, שרדף את היהודים.
הערים העיקריות: טבריה · ירושלים · יבנה · ציפורי
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 210
- 600–500 לפנה״ס
- זרובבלבערך 520–300 לפנה״ס · ג׳רמ״א–ג׳תס״אירושליםראש הגולה ומנהיג שיבת ציון, נצר ליהויכין מלך יהודה
- מרדכיבערך 520–300 לפנה״ס · ג׳רמ״א–ג׳תס״אשושןמהדמויות העיקריות של מגילת אסתר, בן דודה ואומנה של אסתר המלכה
- חגיבערך 520–300 לפנה״ס · ג׳רמ״א–ג׳תס״אירושליםנביא מימי שיבת ציון שעודד את שבי הגולה לבנות את בית המקדש השני, והבית נבנה בעקבות דבריו
- עזרא הסופרבערך 520–300 לפנה״ס · ג׳רמ״א–ג׳תס״אירושליםחוליה מקשרת במסירת התורה ובין תורה שבכתב לתורה שבעל פה
- מלאכיבערך 520–300 לפנה״ס · ג׳רמ״א–ג׳תס״אירושליםמחבר הספר האחרון בתרי עשר ובכל הנביאים
- נחמיהבערך 520–300 לפנה״ס · ג׳רמ״א–ג׳תס״אירושליםממנהיגי שיבת ציון ומחברי הכנסת הגדולה
- 400–300 לפנה״ס
- שמעון הצדיקבערך 400–300 לפנה״ס · ג׳שס״א–ג׳תס״אירושליםמשיירי כנסת הגדולה, כהן גדול ואב בית דין, וראשון לחכמים הנזכרים בשמם במשנה
- 300–200 לפנה״ס
- אנטיגנוס איש סוכובערך 280–200 לפנה״ס · ג׳תפ״א–ג׳תקס״אסוכותנא בפתח תקופת הזוגות, תלמידו של שמעון הצדיק, ואחריו אב בית דין וראש הקבלה
- יוסי בן יוחנןבערך 250–160 לפנה״ס · ג׳תקי״א–ג׳תר״אירושליםאב בית הדין הראשון בתקופת הזוגות, לצד הנשיא יוסי בן יועזר
- יוסי בן יועזרבערך 230–167 לפנה״ס · ג׳תקל״א–ג׳תקצ״דצרדהנשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות
- 200–100 לפנה״ס
- יוחנן כהן גדולבערך 180–100 לפנה״ס · ג׳תקפ״א–ג׳תרס״אירושליםכהן גדול בימי בית שני, אחרי שמעון הצדיק, שתיקן תקנות חשובות: העביר הודיות המעשר, ביטל את המעוררים ואת הנוקפים וגזר על הדמאי
- נתאי הארבליבערך 170–100 לפנה״ס · ג׳תקצ״א–ג׳תרס״אארבלנתאי הארבלי היה אב בית הדין לצד יהושע בן פרחיה הנשיא, ויחד הם הזוג השני בתקופת הזוגות
- יהושע בן פרחיהבערך 160–90 לפנה״ס · ג׳תר״א–ג׳תרע״אירושליםנשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול, ונתאי הארבלי לצידו כאב בית דין
- יהודה בן טבאיבערך 140–70 לפנה״ס · ג׳תרכ״א–ג׳תרצ״אירושליםיחד עם שמעון בן שטח היו הזוג השלישי בימי אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה, ותיקנו את ימי החנוכה לדורות
- שמעון בן שטחבערך 140–67 לפנה״ס · ג׳תרכ״א–ג׳תרצ״דירושליםממנהיגי האומה בימי אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה אחותו
- חוני המעגלבערך 140–63 לפנה״ס · ג׳תרכ״א–ג׳תרצ״חירושליםתנא צדיק ובעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח, שתפילותיו לגשמים נענו
- הלל הזקן113 לפנה״ס – 8 · ג׳תרמ״ח–ג׳תשס״חירושליםמצאצאי בית דוד; נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות, כמאה שנה לפני החורבן, ומייסד שושלת הנשיאים, שנמשכה 15 דורות
- 100 לפנה״ס – 0
- שמעיהבערך 100–30 לפנה״ס · ג׳תרס״א–ג׳תשל״אירושליםנשיא הסנהדרין, ועם אבטליון אב בית הדין היה הזוג הרביעי
- אבטליוןבערך 100–30 לפנה״ס · ג׳תרס״א–ג׳תשל״אירושליםאב בית דין בסוף תקופת הזוגות, בן זוגו של שמעיה הנשיא
- שמאי הזקןבערך 80 לפנה״ס – 20 · ג׳תרפ״א–ג׳תש״פירושליםתנא ואב בית דין, ועם הלל הזקן הנשיא היה הזוג החמישי והאחרון בתקופת הזוגות
- מנחםבערך 70–10 לפנה״ס · ג׳תרצ״א–ג׳תשנ״אירושליםתנא בדור האחרון של הזוגות, אב בית הדין לצד הלל הזקן
- עקביא בן מהללאלבערך 70 לפנה״ס – 10 · ג׳תרצ״א–ג׳תש״עירושליםתנא בימי הלל הזקן, בסוף תקופת הזוגות
- רבי מיאשאבערך 60 לפנה״ס – 20 · ג׳תש״א–ג׳תש״פירושליםתנא בסוף תקופת הזוגות, בשלהי ימי בית שני
- בבא בן בוטאבערך 50 לפנה״ס – 20 · ג׳תשי״א–ג׳תש״פירושליםמגדולי החכמים בדורו, תלמיד שמאי שקבע הלכה כבית הלל בסמיכה על הקרבן ביום טוב
- רבן שמעון בן הללבערך 50 לפנה״ס – 20 · ג׳תשי״א–ג׳תש״פירושליםבנו של הלל הזקן, ונתמנה אחריו לנשיא הסנהדרין משנת ג׳תשס״ח, כששים שנה לפני חורבן הבית, למשך שתים עשרה שנה
- רבן יוחנן בן זכאיבערך 48 לפנה״ס – 73 · ג׳תשי״ג–ג׳תתל״גיבנהמגדולי התנאים בתקופת חורבן בית שני
- חנניה בן חזקיהבערך 40 לפנה״ס – 20 · ג׳תשכ״א–ג׳תש״פירושליםכשביקשו חכמים לגנוז את ספר יחזקאל, עלה לעלייתו עם שלוש מאות חביות שמן ויישב את הסתירות, ועליו נאמר «זכור אותו האיש לטוב»
- יונתן בן עוזיאלבערך 20 לפנה״ס – 40 · ג׳תשמ״א–ג׳ת״תירושליםהגדול שבשמונים תלמידי הלל הזקן
- רבן גמליאל הזקןבערך 20 לפנה״ס – 50 · ג׳תשמ״א–ג׳תת״יירושליםנשיא הסנהדרין, נכדו של הלל הזקן ואביו של רבן שמעון בן גמליאל הזקן, והראשון שנקרא בתואר ״רבן״
- רבי נחוניה בן הקנהבערך 10 לפנה״ס – 70 · ג׳תשנ״א–ג׳תת״לעמאוסהיה מתפלל תפילה קצרה בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, ותפילתו נאמרת עד היום בתחילת הלימוד ובסופו
- 0–100
- רבי עקיבא1–120 · ג׳תשס״א–ג׳תת״פבני ברקמגדולי חכמי ישראל
- רבי ישמעאל כהן גדולבערך 10–68 · ג׳תש״ע–ג׳תתכ״חירושליםכהן גדול בסוף ימי הבית השני, וסיפר על כניסתו לפני ולפנים ביום הכיפורים
- יהושע בן גמלאבערך 10–70 · ג׳תש״ע–ג׳תת״לירושליםכהן גדול שתיקן שיושיבו מלמדי תינוקות בכל מדינה ובכל עיר ויכניסו אותם כבן שש כבן שבע
- רבי חנינא סגן הכהניםבערך 10–70 · ג׳תש״ע–ג׳תת״לירושליםסגן הכהנים בימי חורבן בית שני, ומאמרותיו עוסקות בעיקר בעבודת הכהנים ובית המקדש
- רשב״ג הזקן10–70 · ג׳תש״ע–ג׳תת״לירושליםנין של הלל הזקן ונשיא הסנהדרין האחרון בימי הבית, ועמד עם רבן יוחנן בן זכאי במחנה המתונים במרד הגדול
- רבי אליעזר בן יעקבבערך 10–80 · ג׳תש״ע–ג׳תת״מירושליםמסר מסורות רבות על בית המקדש ועבודתו, והתלמוד מייחס לו את מסכת מידות
- נחום הלבלרבערך 10–80 · ג׳תש״ע–ג׳תת״מירושליםחבר הסנהדרין בלשכת הגזית ולבלר במקצועו
- רבי חנינא בן דוסאבערך 10–80 · ג׳תש״ע–ג׳תת״מעראבמפורסם בתפילתו על החולים ובמעשי ניסים, ובעוניו: «כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת»
- אדמוןבערך 10–80 · ג׳תש״ע–ג׳תת״מירושליםהחשוב שבדייני הגזירות בירושלים בסוף ימי בית שני
- חנן המצריבערך 10–80 · ג׳תש״ע–ג׳תת״מירושליםהראשון מבין שני תנאים בשם זה
- חנן בן אבישלוםבערך 10–80 · ג׳תש״ע–ג׳תת״מירושליםמדייני הגזירות שבירושלים יחד עם אדמון וחנן המצרי, שקבעו קנסות ותקנות על מקרי גזל
- רבי דוסאבערך 10–90 · ג׳תש״ע–ג׳תת״נירושליםתנא בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי שהאריך ימים, ובזקנתו נועצו בו רבי אלעזר בן עזריה, רבי עקיבא ורבי יהושע
- רבי יהושע בן בתיראבערך 10–90 · ג׳תש״ע–ג׳תת״ניבנהתנא מסוף תקופת בית שני, כנראה ממשפחת בני בתירא שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן
- רבי צדוקבערך 10–90 · ג׳תש״ע–ג׳תת״נירושליםכהן ומגדולי התנאים בדורו
- רבן גמליאל דיבנהבערך 40–114 · ג׳ת״ת–ג׳תתע״דיבנהנשיא הסנהדרין אחרי חורבן הבית השני, מבית הלל וסבו של רבי יהודה הנשיא
- רבי חלפתאבערך 40–139 · ג׳ת״ת–ג׳תתצ״טציפוריאביו של התנא רבי יוסי וסבו של רבי ישמעאל ברבי יוסי
- נחום המדיבערך 40–140 · ג׳ת״ת–ג׳תת״קירושליםהתיר את נדרם של נזירים שעלו מן הגולה ומצאו את בית המקדש חרב, וחכמים חלקו עליו
- רבי טרפוןבערך 50–133 · ג׳תת״י–ג׳תתצ״גלודכהן עשיר ונדיב ועניו, רבו, חברו ובר פלוגתא של רבי עקיבא
- רבי חנינא בן אנטיגנוסבערך 60–130 · ג׳תת״כ–ג׳תת״צירושליםרבי חנינא היה כהן שהרבה להעיד על פרטי בית המקדש לאחר חורבנו, הקפיד בדיני טומאה וטהרה והתמחה בבדיקת בעלי חיים ממום
- נחום איש גמזובערך 70–120 · ג׳תת״ל–ג׳תת״פגמזומרבותיו של רבי עקיבא, שלמד ממנו לדרוש ריבויים ומיעוטים
- רבי יוסי הכהןבערך 70–120 · ג׳תת״ל–ג׳תת״פיבנהמחמשת תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, שקרא לו «חסיד שבדור»
- בן הסגןבערך 70–120 · ג׳תת״ל–ג׳תת״פירושליםתנא וכהן מהדור השני, בנו של רבי חנינא סגן הכהנים
- רבי אלעזר בן ערךבערך 70–120 · ג׳תת״ל–ג׳תת״פעמאוסתלמידו החביב של רבן יוחנן בן זכאי, שכינה אותו «מעיין המתגבר» ואמר שהוא מכריע את כל חכמי ישראל
- רבי יהושעבערך 70–120 · ג׳תת״ל–ג׳תת״פפקיעיןמתלמידי רבן יוחנן בן זכאי ואב בית דין
- רבי שמעון בן נתנאלבערך 70–120 · ג׳תת״ל–ג׳תת״פיבנהאחד מחמשת תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, שכינה אותו «ירא חטא»
- רבי אליעזרבערך 70–120 · ג׳תת״ל–ג׳תת״פלודמבכירי תלמידי רבן יוחנן בן זכאי, שכינה אותו «בור סוד שאינו מאבד טיפה»
- רשב״יבערך 70–163 · ג׳תת״ל–ג׳תתקכ״גמירוןמגדולי תלמידי רבי עקיבא
- שמעון התימניבערך 80–120 · ג׳תת״מ–ג׳תת״פיבנהחברם של רבי יהושע בן חנניה, רבי עקיבא ורבי טרפון, ולמד יום יום עם רבי יהודה בן בבא
- רבי יוסי בן משולםבערך 80–180 · ג׳תת״מ–ג׳תתק״מצפתתנא שהאריך ימים וחי מהדור השני ועד הדור החמישי של התנאים
- רבי יוחנן הסנדלרבערך 90–150 · ג׳תת״נ–ג׳תתק״ימירוןתלמידו ומשמשו של רבי עקיבא
- 100–200
- רבי יהודה הנחתוםבערך 100–135 · ג׳תת״ס–ג׳תתצ״היבנהנמנה בכמה מדרשים בין עשרה הרוגי מלכות
- רבי ישמעאלבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קכפר עזיזבעל הברייתא על שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו ובר הפלוגתא של רבי עקיבא
- עקילס הגרבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קירושליםגר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, קרוב משפחתו של הקיסר אדריאנוס ולפי חז״ל בן אחותו
- אונקלוסבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהחיבר את תרגום אונקלוס – התרגום הארמי המוסמך לתורה
- רבי יהושע בן מתיאבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהרבי יהושע בן מתיא נזכר פעם יחידה במשנה, במסכת עדיות, שם פירש שלושה דברים שאמרו לפני רבי ישמעאל
- רבי אלעזר חסמאבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהמתלמידיו החשובים של רבי עקיבא
- רבי לויטסבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהמוזכר פעם אחת במשנה, באמרתו «מאד מאד הוי שפל רוח, שתקות אנוש רימה», ופעמים נוספות בפרקי דרבי אליעזר
- רבי אלעאיבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהאביו של התנא רבי יהודה בר אלעאי וסבו של רבי יוסי ברבי יהודה
- רבי אלעזר ברבי צדוקבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהכהן, בנו של רבי צדוק, ומוזכר במשנה פעמים רבות
- בן זומאבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהחברו ובן זוגו ללימוד של בן עזאי
- רבי יוסי בן קיסמאבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קקיסריןמגדולי הדור וחברו של רבי חנינא בן תרדיון
- רבי יהודה בן בבאבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קשפרעםאחד מעשרה הרוגי מלכות, חברו הטוב של רבי עקיבא, ונקרא בתלמוד «חסיד»
- רבי יוחנן בן תורתאבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנההתנגד לבר כוכבא, ואמר לרבי עקיבא שזיהה אותו כמשיח: «עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבוא»
- רבי חוצפיתבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קציפורימתורגמנו של רבן גמליאל דיבנה: כשרבן גמליאל דרש בשקט, השמיע רבי חוצפית את דבריו בקול
- רבי אלעזר בן עזריהבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהמונה לנשיא הסנהדרין ביבנה כשהיה כבן שמונה עשרה, ואמר «הרי אני כבן שבעים שנה»
- רבי יוחנן בן נוריבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קבית שעריםחברו ובר פלוגתא של רבי עקיבא
- בן עזאיבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנההצטיין בשקידתו, ונאמר עליו «משמת בן עזאי בטלו השקדנים»
- רבי יוסי הגליליבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהמחשובי חכמי יבנה
- רבי יוחנן התנאבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהתנא המוזכר בתלמוד לצד בן עזאי, רבי ישמעאל ואבא שאול
- אלישע בן אבויהבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קטבריהנחשב לאחד מגדולי התנאים, ולבסוף כפר בתורה ונקרא בגמרא ״אחר״
- רבי חנניא בן חכינאיבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קיבנהמתלמידיו הראשונים של רבי עקיבא, וחברם של בן זומא, בן עזאי ורבי אלעזר בן מתיא
- רבי חנינא בן תרדיוןבערך 110–140 · ג׳תת״ע–ג׳תת״קסכניןמחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא, אביה של ברוריה וחברו של רבי חלפתא
- רבי אלעזר בן מתיאבערך 110–150 · ג׳תת״ע–ג׳תתק״ייבנהמארבעת חכמי יבנה שידעו לדבר בשבעים לשון, יחד עם רבותיו ועם חברו רבי חנינא בן חכינאי
- רבי מתיא בן חרשבערך 110–160 · ג׳תת״ע–ג׳תתק״כרומאעמד בראש ישיבה מפורסמת ברומי, ושם פגשוהו רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר ברבי יוסי ועסקו עמו בהלכה
- רבי יוחנן בן ברוקהבערך 110–160 · ג׳תת״ע–ג׳תתק״כפקיעיןתלמידו של רבי יהושע בן חנניה וחברו של רבי אלעזר חסמא
- רבי אלעזר ברבי שמעוןבערך 130–190 · ג׳תת״צ–ג׳תתק״נמירוןבנו של רבי שמעון בר יוחאי ובן דורו של רבי יהודה הנשיא
- רבי מאירבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאגדול תלמידי רבי עקיבא וממנהיגי הדור לאחר מרד בר כוכבא
- רבי נתןבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאדיין מומחה ש״יורד לעומק הדין״
- רבי יונתןבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאתנא כהן, תלמיד רבי ישמעאל, חברו ובר־הפלוגתא של רבי יאשיה
- רבי פינחס בן יאירבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״ללודנודע בחסידותו ובמידותיו המחמירות ובעל מופתים
- אבא שאולבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאתנא בן דורו של רבי עקיבא, וחברם של רבי יהודה ורבי מאיר
- רבי אלעזר בן שמועבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאמחמשת תלמידי רבי עקיבא הצעירים שהעמידו את התורה, ונסמך בשעת השמד בידי רבי יהודה בן בבא
- רבי יוסיבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לציפורימגדולי תלמידי רבי עקיבא ורבו של רבי יהודה הנשיא
- רבי יהודהבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאמגדולי תלמידי רבי עקיבא
- ברוריהבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאנודעה בלמדנותה יוצאת הדופן, והייתה לומדת כשלוש מאות הלכות ביום
- רבי חזקיה התנאבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״ללודרבי חזקיה מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי ומעשרת בני חבורתו
- רבי נחמיהבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאמגדולי תלמידי רבי עקיבא שנסמכו בחשאי על ידי רבי יהודה בן בבא
- רבי יוחנן בן מתיאבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״ליבנהתנא בן דורו של רבן שמעון בן גמליאל
- רבי יעקבבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאמרבותיו של רבי יהודה הנשיא, שמסר לו את הנוסחאות הנכונות של המשניות והברייתות
- רבי שמעון בן אלעזרבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאתנא מתלמידי רבי מאיר ומוזכר מעט במשנה, אך פעמים רבות בתוספתא ובברייתות
- רבי אליעזר בנו של ריה״גבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאמיוחסת לו ברייתא דל״ב מידות שבהן נדרשת התורה באגדה, והרמב״ם כינה אותה «משנתו של רבי אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי»
- רבי שמעון שזוריבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לשזורמאמריו מובאים ברחבי המשנה והגמרא, וסוגיית האומדנא בגט נקראת על שמו
- רבן שמעון בן גמליאלבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאנשיא הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל דיבנה ואביו של רבי יהודה הנשיא
- רבי יהושע בן רבי עקיבאבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאתנא בן הדור הרביעי, בנו של רבי עקיבא
- רבי יהושע בן קרחהבערך 135–170 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתק״לאושאחברם של רבי מאיר ורבן שמעון בן גמליאל
- רבי יהודה הנשיא135–219 · ג׳תתצ״ה–ג׳תתקע״טציפורינשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר לבית הלל וחותם תקופת התנאים
- רבי חנינאבערך 145–240 · ג׳תתק״ה–ד׳ אלפיםציפוריתלמידו המובהק של רבי יהודה הנשיא, שציווה לפני פטירתו «חנינא בר חמא ישב בראש»
- רבי אחא התנאבערך 150–200 · ג׳תתק״י–ג׳תתק״סאושאתנא בסוף המאה ה־2, בדור הרביעי והחמישי
- רבי דוסתאיבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פעכבראתנא בן הדור החמישי, בנו של רבי ינאי ואחיו של רבי אלעזר ברבי ינאי, וחברם של רבי יהודה הנשיא ורבי יוסי בן כיפר
- איסי בן יהודהבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פציפוריתנא שנקרא בשמות רבים: יוסף איש הוצל, יוסף הבבלי, איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל ואיסי בן מהללאל
- רבי יוסי בן כיפרבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פציפורימוזכר בשני התלמודים, בתוספתא, במסכתות קטנות ובמדרשי ההלכה
- סומכוסבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פטבריהתלמידו המובהק של רבי מאיר, חריף שאמר על כל דבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה
- רבי שמעון בן חלפתאבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פטבריהמבאי ביתו של רבי יהודה הנשיא וחביב עליו
- רבי יוסי ברבי יהודהבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פציפוריתנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה ונכדו של רבי אלעאי, וחברו של רבי יהודה הנשיא
- רבי אלעזר הקפרבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פכפר דבורהידידו של רבי יהודה הנשיא
- רבי שמעון בן יהודהבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פכפר עכותלמידו המובהק של רבי שמעון בר יוחאי, וכמעט כל מאמריו נאמרו בשמו
- רבי מנחם בר סימאיבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פציפוריבנו של רבי סימאי ותנא בדור החמישי, שבירושלמי נקרא רבי נחום בר סימאי
- רבי מנחם ברבי יוסיבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פציפורינקרא גם ורדימוס או אברידימוס
- יהודה בן גריםבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פציפורימתלמידי רבי שמעון בר יוחאי, בן למשפחת גרים
- רבי אבאבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פצפתמחכמי הזוהר, תלמידו וסופרו של רבי שמעון בר יוחאי ומעשרת בני החבריא שלו
- רבי ישמעאל ברבי יוסיבערך 165–220 · ג׳תתקכ״ה–ג׳תתק״פציפורירבי ישמעאל, בנו של רבי יוסי ותלמידו המובהק, היה כהן
- בר קפראבערך 170–230 · ג׳תתק״ל–ג׳תתק״צפרודחכם בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, תלמידו של רבי יהודה הנשיא, שבילדותו למד גם מפי רבי מאיר
- רבן גמליאל ברביבערך 180–235 · ג׳תתק״מ–ג׳תתקצ״הבית שעריםבנו של רבי יהודה הנשיא, שמינהו בצוואתו לנשיא הסנהדרין אחריו, ורבי חנינא בר חמא ישב בראש
- רבי יוחנןבערך 180–280 · ג׳תתק״מ–ד׳מ׳טבריהגדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני
- רבי יהודה נשיאהבערך 190–231 · ג׳תתק״נ–ג׳תתקצ״אציפורינכדו של רבי יהודה הנשיא ובנו ותלמידו של רבן גמליאל ברבי
- 200–300
- רבי סימאיבערך 200–240 · ג׳תתק״ס–ד׳ אלפיםלודמחכמי הוועד של רבי יהודה הנשיא שסדרו את המשנה
- לוי בר סיסיבערך 200–240 · ג׳תתק״ס–ד׳ אלפיםסימונייאמחכמי ארץ ישראל בדור המעבר, ולכן נחשב גם לתנא וגם לאמורא
- רבי חמא בר ביסאבערך 200–240 · ג׳תתק״ס–ד׳ אלפיםלודמאחרוני התנאים, בנו של רבי ביסא ואביו של האמורא רבי אושעיא רבה
- רבי שמעון ברביבערך 200–240 · ג׳תתק״ס–ד׳ אלפיםציפוריבנו הצעיר של רבי יהודה הנשיא ותלמידו הקרוב, שכינה אותו «נר ישראל»
- רבי חייאבערך 200–240 · ג׳תתק״ס–ד׳ אלפיםטבריהמאחרוני התנאים ומראשוני אמוראי ארץ ישראל, דודו ורבו של רב
- רבי יוסי בן זמראבערך 200–240 · ג׳תתק״ס–ד׳ אלפיםציפוריתנא וכהן ממשפחה מיוחסת, ובתו נישאה לבנו של רבי יהודה הנשיא
- אילפאבערך 200–280 · ג׳תתק״ס–ד׳מ׳טבריהתלמיד רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוחנן, שיצא עמו למסחר ונשאר בו כשרבי יוחנן חזר ללימוד
- רבי שמואל בר נחמניבערך 200–305 · ג׳תתק״ס–ד׳ס״הלודמגדולי בעלי האגדה בכל הזמנים, והתלמוד גדוש בדרשותיו
- רבי שמלאיבערך 205–260 · ג׳תתקס״ה–ד׳כ׳הגלילדרשן מחונן ומחשובי בעלי האגדה, שהתפרסם בוויכוחיו עם המינים: «כל מקום שפקרו המינין – תשובתן בצידן»
- רבי חגיבערך 213–373 · ג׳תתקע״ג–ד׳קל״גטבריהתלמידו המובהק של רב הונא ושל רבי זירא
- בר פדאבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳ציפורימראשוני האמוראים, ובתלמוד הוא נקרא בר פדא
- רבי אושעיאבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳קיסריהכהן, בנו של רבי חמא בר ביסא, מגדולי הדור הראשון של האמוראים, כונה «אבי המשנה»
- רב אשי הקדמוןבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳ציפוריאמורא בדור הראשון, חברו של רבי חנינא בר חמא
- רבי זכאי דכבולבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳כבולאמורא ארצישראלי בדור הראשון
- רבי ינאיבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳עכבראכהן מן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל
- רבי הללבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳כבולנכדו של רבי יהודה הנשיא ובנו של רבן גמליאל ברבי, מאחרוני דור המעבר בין התנאים לאמוראים
- רבי חמא בר חנינאבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳ציפורימובא רבות בתלמוד הירושלמי ובמדרשים, ואביו היה ככל הנראה רבי חנינא בר חמא
- רבי יהושע בן לויבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳לודמגדולי הדרשנים וחכמי האגדה, ומאות מאמרים מובאים בשמו בגמרא
- רבי יונתן בן אלעזרבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳טבריהאמורא ארצישראלי בדור הראשון
- חזקיהבערך 220–250 · ג׳תתק״פ–ד׳י׳טבריהבנו של רבי חייא ותאומו של יהודה, והוא סתם «חזקיה» המוזכר בתלמוד פעמים רבות
- רבי אלעזרבערך 220–280 · ג׳תתק״פ–ד׳מ׳טבריהכהן, הנקרא בתלמוד בסתם «רבי אלעזר»
- רבי זריקאבערך 230–330 · ג׳תתק״צ–ד׳צ׳קיסריהמזקני הדור בקיסריה, מן «רבנן דקיסרי»
- רבי יהודה נשיאה השניבערך 240–310 · ד׳ אלפים–ד׳ע׳ציפורינשיא הסנהדרין, בנו של רבן גמליאל הרביעי, וכנראה הנשיא הראשון שישב בישיבה כאחד התלמידים
- עולאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא ארץ ישראלי מפורסם, מן הנחותי שמסרו הלכות ומנהגים מאמוראי הארץ לאמוראי בבל
- רבי סימוןבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהמוזכר פעמים רבות בתלמוד הירושלמי, ובבבלי בעיקר בשם רבו רבי יהושע בן לוי
- גמליאל זוגאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא בתלמוד הירושלמי, הנושא ונותן בהלכה עם רבי יוחנן וריש לקיש
- רבי יצחק האמוראבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא ארצישראלי המוזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי
- רבי לויבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהאמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל, דרשן ובעל אגדה מפורסם
- רבי יעקב בר אידיבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳צורמגדולי דורו ותלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי
- רבי יאשיה האמוראבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהתלמידו המובהק של רבי יוחנן, וקיבל תורה גם מרבי אלעזר
- רבי חייא בר יוסףבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהמסר הרבה ממאמרי רבו רב, וגם לרבי יוחנן ולריש לקיש מסר מהלכותיו
- ריש לקישבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהמגדולי אמוראי ארץ ישראל, גיסו ובר הפלוגתא המרכזי של רבי יוחנן
- רבי שמעון בר אבאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהכהן ותלמיד־חבר של רבי יוחנן
- רבי שמעון חסידאבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳סכניןאמורא בדור השני
- זעיריבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהגדול תלמידי רבי חנינא ומגדולי חכמי ארץ ישראל, ואמרותיו מוזכרות עשרות פעמים בתלמוד
- רב גידלבערך 250–290 · ד׳י׳–ד׳נ׳טבריהתלמיד מובהק של רב, ומביא עשרות פעמים בתלמוד את מאמריו
- רבי אבא בר ממלבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהמכונה גם רבה בר ממל
- רבי יוסי בר חנינאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהמאמוראי ארץ ישראל החשובים, נסמך לרבנות בידי רבו רבי יוחנן והיה לתלמיד חבר שלו
- רבי אבא בר זבדאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהאחרי פטירת רבי אלעזר נחשב מחשובי חכמי ארץ ישראל: הוא היה הפותח בהלכה, ורבי אמי ורבי אסי היו החותמים
- רבי אבדימיבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳חיפהמאמריו בהלכה ובאגדה נזכרו בתלמוד ובמדרשים, ומדבריו: «מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים»
- רבי יצחק נפחאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהרבי יצחק נפחא היה מבעלי האגדה הפוריים ביותר בדורו, ובעל הלכה ואגדה כאחד
- רב חנינאבערך 250–300 · ד׳י׳–ד׳ס׳טבריהכהן מזרע עלי הכהן, ואחיהם של רבה ורב אושעיא
- רב אושעיאבערך 250–310 · ד׳י׳–ד׳ע׳טבריהאחיו של רב חנינא
- רבן גמליאל החמישיבערך 260–309 · ד׳כ׳–ד׳ס״טקיסריהנשיא הסנהדרין השמונה עשר, בנו של רבי יהודה נשיאה השני ודור 12 להלל הזקן
- רבה בר בר חנהבערך 260–320 · ד׳כ׳–ד׳פ׳טבריהתלמיד רבי יוחנן, ואחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי אלעזר
- רבי אבהובערך 270–339 · ד׳ל׳–ד׳צ״טקיסריהמגדולי תלמידי רבי יוחנן ומוסר מאות מאמרים בשמו
- רבי יעקב בר אחאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳חמת גדרהיה תלמידם של אמוראים רבים ומסר שמועות רבות בשמם
- רבי זיראבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמגדולי חכמי בבל ואחר כך ארץ ישראל
- רבי חייא בר אבאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמוסר שמועותיו של רבי יוחנן – «אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן» מוזכר מאות פעמים בתלמוד
- רבי פדתבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבנו ותלמידו של רבי אלעזר בן פדת, ונקרא על שם סבו
- רב שמואל בר יהודהבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבן למשפחת גרים. רבו רב יהודה החשיב אותו מאוד, כינה אותו «שיננא» וסמך על כל דבריו
- רבי כרוספדאיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבנו של רבי שבתאי ותלמידו של רבי יוחנן, שהביא דברים בשמו
- רבי אסיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהתלמידו המובהק של רבי יוחנן, וחברו ובר פלוגתא של רבי אמי
- רבי יונהבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהאמורא בולט מהדור השלישי והרביעי שעסק בעיקר בהלכה
- רבי חנינא בר פפאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבקי ביותר באגדה ומוזכר תמיד באגדות הש״ס
- רבי אביןבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמגדולי תלמידיו של רבי יוחנן, ובצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא
- רבי אמיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהחברו ובר פלוגתא של רבי אסי
- רבי אחא בר חנינאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריההעביר לטבריה את מאמרי חכמי הדרום, כגון רבי יהושע בן לוי
- רב שמואל בר רב יצחקבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהנחשב יחד עם רבי זירא לגדול הדור בארץ ישראל, בלט באגדה והיה איש חסד: רקד לפני הכלה כשבידו ענפי הדס, ובפטירתו יצאה בת קול «נפטר רב שמואל בר רב יצחק הגומל חסדים»
- רבי אבא האמוראבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהאמורא בבלי שעלה לארץ ישראל וזכה להצלחה גדולה בתלמודו, עד שהגמרא אומרת «רבותינו שבארץ ישראל – רבי אבא»
- רבי חלבובערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמוסר מאמרי אגדה רבים בשם רבותיו, ותלמידו רבי ברכיה הרבה למסור משמו
- רבי אילעאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהרבי אילעא למד מפי רבי חנינא, רבי ינאי ורבי אושעיא, ורבותיו העיקריים היו רבי יוחנן ותלמידיו
- רבי יוסי בר זבידאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהאמורא בארץ ישראל בדור השלישי ומראשי הדור הרביעי, ובתלמוד הירושלמי מופיע לרוב בסתם «רבי יוסי» או «רבי יסא»
- רב יצחק בר יוסףבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמן הנחותי; רוב תורתו היא שמועות בשם רבי יוחנן שהעביר לחכמי בבל, וחלק ניכר מהן בסדר קדשים
- רבי חנינא בר פפיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהשימש דיין והכריע בדין תורה בין חבריו רב יצחק בר יוסף ורבי אבא
- רבי יהודה בן פזיבערך 290–340 · ד׳נ׳–ד׳ק׳טבריהכהן ממשמרת דליהו, מן האמוראים המפורסמים בארץ ישראל
- 300–400
- רבי יהודה נשיאה השלישיבערך 300–345 · ד׳ס׳–ד׳ק״הקיסריהנשיא הסנהדרין בדור הרביעי והחמישי, בנו של רבן גמליאל החמישי ואביו של הלל נשיאה, מתקן הלוח העברי
- רבי מנאבערך 300–350 · ד׳ס׳–ד׳ק״יציפוריכהן, אמורא מאמוראי ארץ ישראל, בנו ותלמידו של רבי יונה
- רבי זירא השניבערך 310–360 · ד׳ע׳–ד׳ק״כציפוריתלמידו המובהק של רב יוסף בבבל ושל רבי ירמיה בארץ ישראל, וחברם של אביי ורבא
- רביןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהמן האמוראים המפורסמים בארץ ישראל, ובירושלמי נקרא רבי אבון או רבי בון
- רבי חזקיה האמוראבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יקיסריהתלמידו של רבי ירמיה, ומסר הרבה ממאמרותיו
- רבי ירמיהבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהמגדולי אמוראי ארץ ישראל
- רבי אחא האמוראבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״ילודמהמפורסמים שבאמוראי ארץ ישראל בדור הרביעי
- רבי פנחס בר חמאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יציפוריאמורא מפורסם מבעלי האגדה, ודבריו הובאו פעמים רבות בתלמודים ובמדרשים
- רבי ברכיהבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהמגדולי חכמי האגדה בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל, ומכונה גם רבי ברכיה הכהן
- רבי יהושע דסכניןבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יסכניןמחכמי האגדה הבולטים בארץ ישראל
- רבי אבא בר כהנאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהרבי אבא בר כהנא היה בעל מאמרי אגדה רבים, וחבריו היו רבי לוי ורבי זעירא
- רבי חנינא בריה דרבי אבהובערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יקיסריהבנו ותלמידו של רבי אבהו, וכאביו עסק רבות בדברי אגדה
- רב הונא בריה דרב איקאבערך 320–350 · ד׳פ׳–ד׳ק״יטבריהתלמיד מובהק של רבי אבהו, ונודע כמי שלמד מפי רבו בדיוק נמרץ
- הלל נשיאהבערך 330–380 · ד׳צ׳–ד׳ק״מטבריהנשיא הסנהדרין העשרים, בנו של רבי יהודה נשיאה השלישי, מצאצאי הלל הזקן
- רבי אלעזר ברבי יוסיבערך 350–380 · ד׳ק״י–ד׳ק״מטבריהמאחרוני אמוראי ארץ ישראל, בנו ותלמידו של רבי יוסי בר זבידא
- רבי יוסי ברבי בוןבערך 350–380 · ד׳ק״י–ד׳ק״מטבריהמהאמוראים המצוטטים ביותר בתלמוד הירושלמי
- רבי אבין השניבערך 350–390 · ד׳ק״י–ד׳ק״נטבריהאמורא מהדור החמישי והשישי, המוזכר רבות בתלמוד הירושלמי בשם «רבי בון» או «רבי אבין»
- 500–600
- מר זוטרא השלישיבערך 500–570 · ד׳ר״ס–ד׳ש״לטבריהבנו היחיד של ראש הגולה מר זוטרא השני, שנתלה על גשר העיר מחוזא אחרי דיכוי מרדו