בס״ד
חכמי הקווקז
יהודי ההרים קוראים לעצמם ״ג׳והור״, ושפתם, ג׳והורי, היא ניב של פרסית יהודית. רובם ישבו בכפרים הרריים ובערים לאורך הים הכספי, בדאגסטן ובצפון אזרבייג׳ן – בדרבנט, בקובה ובסביבתן. בגאורגיה ישבה קהילה עתיקה אחרת, יהודי גאורגיה, בכותאיסי, באוני ובטביליסי. במחצית הראשונה של המאה ה־19 כבשה רוסיה את האזור. רבי אליהו בן מישאל ייסד בדרבנט את הרבנות הראשית של יהודי ההרים, ותלמידיו השלימו את לימודיהם בישיבות אשכנז; בימי השלטון הסובייטי המשיכו רבני הקווקז ללמד תורה בתנאים קשים.
הערים העיקריות: דרבנט · כותאיסי · טמיר־חאן־שורה · קובה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 23
- 1600–1700
- ר׳ ראובן בר שמואל1679–1746 · ה׳תל״ט–ה׳תק״וקוסאראבי שושלת רבני מזרחי בקובה
- 1700–1800
- ר׳ גרשון ללה נקדי1720–1790 · ה׳ת״פ–ה׳תק״נאבא־סאוואמחכמי אבא־סאווא, המרכז התורני של יהודי ההרים לפני דרבנט
- ר׳ ישראל נוקולי1750–1810 · ה׳תק״י–ה׳תק״עדרבנטהרב הראשון שרוב יהודי ההרים ראו בו את סמכותם העליונה
- ר׳ מתתיהו מזרחי1770–1830 · ה׳תק״ל–ה׳תק״צשמאכהמן החכמים המעטים בקרב יהודי ההרים שחיבוריהם נזכרים
- ר׳ אליהו בן מישאל1781–1848 · ה׳תקמ״א–ה׳תר״חדרבנטהפך את דרבנט לבירה הרוחנית של יהודי ההרים: ייסד את הרבנות הראשית של מזרח הקווקז, ארגן את החינוך התורני, אסף את הספרייה התורנית הגדולה בקווקז, ושלח בסוף שנות ה־1820 שלושה מתלמידיו לישיבת בילא צרקווא – מכאן נהגו רבני הקהילות הגדולות להשלים לימודם בישיבות אשכנז
- ר׳ יצחק בן יעקב1795–1877 · ה׳תקנ״ה–ה׳תרל״זדרבנטיהודי ההרים הראשון שקיבל השכלה תורנית מלאה בישיבות אשכנז
- 1800–1900
- ר׳ אברהם בן חנוכה1815–1861 · ה׳תקע״ה–ה׳תרכ״אטמיר־חאן־שורההתלמיד המובהק של רבי אליהו בן מישאל ויורשו המיועד
- ר׳ גרשון בר ראובן1815–1891 · ה׳תקע״ה–ה׳תרנ״אקובה״ירושלים של הקווקז״ קיבלה את שמה בימיו: בהנהגתו נפתחו כ־18 בתי כנסת, ישיבות וחדרים, ומכל הקווקז באו לבית דינו לקבל סמיכה
- ר׳ ראובן מן רא״ם1820–1890 · ה׳תק״פ–ה׳תר״נקובהמקובל, מרבני העיר קובה
- ר׳ חזגיל מושאילוב1846–1913 · ה׳תר״ו–ה׳תרע״גטמיר־חאן־שורההרב הראשי של יהודי ההרים בצפון הקווקז – כמקבילו של רבי יעקב יצחקי בדרום
- ר׳ יעקב יצחקי1846–1917 · ה׳תר״ו–ה׳תרע״זדרבנטרבם של יהודי ההרים בקווקז
- ר׳ יצחק בר גרשון1852–1930 · ה׳תרי״ב–ה׳תר״צקובההמנהיג הרוחני של יהודי ההרים בשנות המלחמות והמהפכה
- ר׳ אברהם חוולס1857–1931 · ה׳תרי״ז–ה׳תרצ״אצחינוואלישליחו של רבי יצחק אלחנן לגאורגיה, שחולל מהפכה בחינוך היהודי שם
- ר׳ ראובן אלואשווילי1858–1922 · ה׳תרי״ח–ה׳תרפ״בכותאיסימן הסמכויות הרוחניות הבכירות של יהודי גאורגיה ומנהיג הזרם החרדי־שמרני בה
- ר׳ מיכאל אליאשווילי1861–1938 · ה׳תרכ״א–ה׳תרצ״חסוג׳ונהדמות רבנית בולטת ביהדות גאורגיה
- ר׳ רפאל מושאילוב1881–1929 · ה׳תרמ״א–ה׳תרפ״טטמיר־חאן־שורההרב האחרון בשושלת מושאילוב בטמיר־חאן־שורה
- ר׳ יוסף אליהו הנקין1881–1973 · ה׳תרמ״א–ה׳תשל״גאוניבתשע שנותיו בגאורגיה התמחה במנהגי יהודיה, בעיקר בגיטין וקידושין, ומכתביו מאותה תקופה הם מקור חשוב לחייהם
- ר׳ שמואל לויטין1882–1974 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשל״דכותאיסישליח חב״ד שהקים בכותאיסי רשת מוסדות חינוך וישיבה שלמדו בה בשיאה כ־600 תלמידים
- הרב דוד באזוב1883–1947 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״זאונימנהיג הציונות הדתית של יהודי גאורגיה: הפיץ את הרעיון הציוני בכל קהילותיה, הקים בתי ספר עבריים, ובשנת 1925 הביא לעלייתן של 17 משפחות לארץ ישראל
- ר׳ אסף פינחסוב1884–1920 · ה׳תרמ״ד–ה׳תר״פדרבנטרב, מחנך ומתרגם
- ר׳ גבריאל דבראשוילי1896–1985 · ה׳תרנ״ו–ה׳תשמ״הסוראמירבה הראשי של העיר סוראמי שבגאורגיה, שאת קהילתה היהודית הנהיג למעלה משישים שנה
- ר׳ משה דבראשוילי1898–1980 · ה׳תרנ״ח–ה׳תש״מכותאיסירב כותאיסי בשנות השלטון הסובייטי, ציר בפרלמנט של גאורגיה העצמאית
- 1900–2000
- ר׳ יעקב דבראשוילי1902–1988 · ה׳תרס״ב–ה׳תשמ״חכותאיסיהרב הראשי של יהודי גאורגיה בישראל ורב העדה הגאורגית בירושלים בשנים 1980–1988