בס״ד
חכמי מרוקו
במרוקו ישבו קהילות יהודיות גדולות – בפאס, במקנס, במרקש, בסלא, ברבאט, בטנג׳יר ובתטואן, ובקהילות הדרום בתאפילאלת ובהרי האטלס. אחרי גירוש ספרד בשנת ה׳רנ״ב, 1492, הגיעו אליה מגורשים, וקמו בה משפחות רבנים לדורות – בירדוגו, טולידאנו ומשאש במקנס, ואבוחצירא בתאפילאלת. ממרוקו יצא רבי חיים בן עטר, ה״אור החיים״, שנולד בסלא ועלה לירושלים. בדור האחרון עלו רוב רבני מרוקו לארץ ישראל; במפה זו הם מסומנים בעיר שבה פעלו או נולדו במרוקו.
הערים העיקריות: פאס · מרקש · מקנס · רבאט
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 157
- 900–1000
- ר׳ יהודה חיוג׳945–1012 · ד׳תש״ה–ד׳תשע״בפאסממדקדקי העברית בספרד המוסלמית
- ר׳ שלמה בן יהודה גאוןבערך 980–1051 · ד׳תש״מ–ד׳תתי״אפאסגאון וראש ישיבת גאון יעקב בארץ ישראל ופייטן, שישב על כס הגאונות משנת 1025 ועד פטירתו, גם לאחר מותו של רב האי גאון, ובשונה משאר הגאונים מונה בזכות חכמתו ואישיותו ולא בזכות יחוס להלל הזקן או לרבי אלעזר בן עזריה
- 1000–1100
- ר׳ יהודה אבן סוסאן1095–1165 · ד׳תתנ״ה–ד׳תתקכ״הפאסדיין בפאס שנודע בגאונותו בתורה ובחסידותו
- 1100–1200
- ר׳ יהודה אבן עבאס1100–1167 · ד׳תת״ס–ד׳תתקכ״זפאסדיין ומשורר מיהודי מרוקו, שכיהן כדיין בפאס ובשנותיו האחרונות חי בחלב
- ר׳ זכריה אגמאתיבערך 1120–1195 · ד׳תת״פ–ד׳תתקנ״האגמאתרב מרוקאי מתקופת הראשונים במאה ה־12, שהתגורר באגמאת וכונה על שמה
- ר׳ יוסף אבן עקנין1150–1220 · ד׳תתק״י–ד׳תתק״פפאספילוסוף, רופא, משורר ופרשן מקרא ותלמוד, שחי רוב חייו בפאס בימי רדיפות אל־מוואחידון
- 1300–1400
- ר׳ אפרים אנקווה1354–1442 · ה׳קי״ד–ה׳ר״במרכשרב, רופא ופילוסוף מגולי ספרד, שעזב את ספרד בגזירות קנ״א והיה רב ודיין בתלמסאן
- 1400–1500
- ר׳ אברהם סבע1440–1508 · ה׳ר׳–ה׳רס״חפאסרב, מקובל והוגה דעות בדור גירוש ספרד, תלמידו של רבי יצחק די ליאון
- ר׳ משה אבן זברהבערך 1440–1510 · ה׳ר׳–ה׳ר״עפאססופר סת״ם, מדקדק ופוסק הלכה מחכמי ספרד, שלאחר גירוש ספרד התיישב בפאס שבמרוקו
- ר׳ יעקב קניזלבערך 1450–1520 · ה׳ר״י–ה׳ר״פפאסמראשוני הפרשנים על פירוש רש״י לתורה, וממנהיגיה הרוחניים של יהדות פאס בדור שלאחר גירוש ספרד
- ר׳ משה דאנוןבערך 1450–1520 · ה׳ר״י–ה׳ר״פפאסחכם תלמודי ופוסק הלכה מחכמי פורטוגל, שלאחר גירוש פורטוגל התיישב בפאס שבמרוקו, ועליו נאמר שהיה הדיין האחרון בפורטוגל
- ר׳ חיים אבן חביב1460–1520 · ה׳ר״כ–ה׳ר״פפאסקיבץ וסידר לראשונה את תשובות הרשב״א לפי ״בתים״ – במשך מאות שנים הקובץ הגדול ביותר שלהן
- ר׳ חיים גאגיןבערך 1460–1535 · ה׳ר״כ–ה׳רצ״הפאסראש ישיבה ופוסק הלכה, ראש החכמים והרב של קהילת התושבים בפאס שבמרוקו
- ר׳ דוד הלוי מדרעאבערך 1470–1545 · ה׳ר״ל–ה׳ש״התמגרותרב ומקובל ממגורשי ספרד שהגיע למרוקו, הידוע בכינוי ״מול דרעא״, מהדמויות הבולטות והמובילות של חוג המקובלים בעמק הדרעא
- מהר״י בירב1474–1541 · ה׳רל״ד–ה׳ש״אפאסרבם של כל רבני צפת בדורו, ביניהם רבי יוסף קארו והמבי״ט
- ר׳ שלמה בן תאמצותבערך 1480–1550 · ה׳ר״מ–ה׳ש״ימרקשמרבני מרקש במאה ה־16, מן החכמים שהגיעו אליה עם מגורשי ספרד, ונחשב לאחד מקדושי מרוקו
- ר׳ שלמה אבן מלךבערך 1480–1558 · ה׳ר״מ–ה׳שי״חפאסמחכמי העיר פאס שבמרוקו, שנודע בעיקר בפירושו לתנ״ך ״מכלל יופי״, מעין אנציקלופדיה לפרשנות המקרא ולדקדוקו
- ר׳ אברהם אדרוטילבערך 1482–1566 · ה׳רמ״ב–ה׳שכ״ופאסרב, מקובל וכרוניקן, מבכירי החכמים של קהילת המגורשים בעיר פאס שבמרוקו
- ר׳ שמעון לביא1485–1585 · ה׳רמ״ה–ה׳שמ״הפאסחכם, מקובל ופייטן מדור גירוש ספרד, מחבר הפיוט ״בר יוחאי״
- 1500–1600
- הרמב״ם אלבאזבערך 1530–1600 · ה׳ר״צ–ה׳ש״סתרודאנתרב ומקובל בעיר תרודאנת שבמרוקו במאה ה־16, ומחבר ״היכל הקודש״, ביאור קבלי לתפילות השנה המשלב הלכות והנהגות קבליות
- ר׳ וידאל הצרפתי1540–1619 · ה׳ש׳–ה׳שע״טפאסמורה צדק ואב״ד בפאס, מצאצאי גולי ספרד, שכונה ״סיניור״
- ר׳ שאול סירירו1566–1655 · ה׳שכ״ו–ה׳תט״ופאסרבה של פאס וראש הישיבה הגדולה בה, שעסק גם בפילוסופיה ובקבלה ונאבק בהתנצרות
- ר׳ אברהם אזולאי1570–1643 · ה׳ש״ל–ה׳ת״גפאסמקובל, סב סבו של החיד״א, שעלה מפאס לחברון
- ר׳ יעקב הלוי מתטואןבערך 1590–1646 · ה׳ש״נ–ה׳ת״ותטואןמקובל, משורר, אב בית הדין ורבה של תטואן שבמרוקו במאה השבע עשרה
- 1600–1700
- ר׳ יעקב ששפורטש1610–1698 · ה׳ש״ע–ה׳תנ״חסאלירב ודיין יליד אלג׳יריה, דור אחד עשר לרמב״ן, שכיהן כרב בתלמסאן ולאחר מכן בקהילות אמסטרדם, לונדון והמבורג
- ר׳ יצחק הצרפתי השני1611–1661 · ה׳שע״א–ה׳תכ״אפאסאב בית הדין וראש הישיבה של פאס, דרשן ומרבותיה החשובים של העיר, בנו של רבי וידאל הצרפתי ונצר לשושלת רבנים בעיר
- ר׳ יעקב חגיז1620–1674 · ה׳ש״פ–ה׳תל״דפאסיליד פאס שייסד בירושלים את ישיבת ״בית יעקב״ במימון משפחת ויגה, וקבע בה סדרי לימוד חדשים
- ר׳ חיים בן עטר הזקן1620–1721 · ה׳ש״פ–ה׳תפ״אסלאראש ישיבה בסלא שבמרוקו, סבו ורבו של רבי חיים בן עטר בעל ״אור החיים״
- ר׳ מנחם סירירו1628–1701 · ה׳שפ״ח–ה׳תס״אפאספוסק, דיין, ראש ישיבה ומנהיג קהילת פאס במאה ה־17
- ר׳ יצחק דלויהבערך 1635–1711 · ה׳שצ״ה–ה׳תע״אמרקשדרשן, אב בית הדין, ראש הישיבה ורב העיר מרקש בשלהי המאה ה־17 ובראשית המאה ה־18
- ר׳ יהודה בן עטר1655–1733 · ה׳תט״ו–ה׳תצ״גפאסאב בית הדין של פאס ומגדולי רבני מרוקו בדורו, שכונה ״רבי אל־כביר״
- ר׳ חביב טולידנו1658–1715 · ה׳תי״ח–ה׳תע״המקנסדיין וראש ישיבה במקנס שבמרוקו, שמילא את מקום אביו בבית הדין משנת ת״מ, לצד אחיו הגדול רבי משה טולידנו
- ר׳ שמואל הצרפתי1660–1713 · ה׳ת״כ–ה׳תע״גפאסראש ישיבה, דיין ומורה הוראה בעיר פאס שבמרוקו, בן לשושלת רבנים בקהילת המגורשים
- ר׳ אברהם אבן מוסהבערך 1660–1733 · ה׳ת״כ–ה׳תצ״גסאלירב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי שפעל בסאלי ובתוניס, ובסוף ימיו שימש אב בית הדין וראש ישיבה בתוניס
- ר׳ שלמה עמארבערך 1665–1735 · ה׳תכ״ה–ה׳תצ״המרקשמקובל ופוסק, אב בית דין וראש ישיבה בעיר מרקש שבמרוקו
- היעב״ץ1673–1753 · ה׳תל״ג–ה׳תקי״גפאסמגדולי חכמי מרוקו במאה ה־18: פוסק, מקובל, דרשן ופייטן
- רכב״ם1675–1750 · ה׳תל״ה–ה׳תק״יאגאדיררב, מקובל, בלשן ופייטן מיהדות מרוקו, שידע שפות רבות והתווכח עם נוצרים
- המשבי״ר1679–1730 · ה׳תל״ט–ה׳ת״צמקנסאב בית הדין, ראש ישיבה ורב בית כנסת במקנס בראשית המאה ה־18
- ר׳ יהודה בירדוגובערך 1689–1743 · ה׳תמ״ט–ה׳תק״גמקנסרב, דיין ופוסק בעיר מקנס שבמרוקו, תלמידו של בן דודו המשבי״ר וידידו של רבי חיים בן עטר
- ר׳ מרדכי עטייאבערך 1690–1746 · ה׳ת״נ–ה׳תק״ומרקשמחכמי מרקש שבמרוקו
- ר׳ יעקב פינטובערך 1690–1765 · ה׳ת״נ–ה׳תקכ״המרקשראש ישיבת מקובלים, אב בית הדין ורבה הראשי של מרקש במאה השמונה עשרה, שכונה ״הרי״ף החדש״
- אור החיים1696–1743 · ה׳תנ״ו–ה׳תק״גסלאמגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן תלמוד, מקובל ופוסק
- 1700–1800
- ר׳ מסעוד אלפסי1700–1774 · ה׳ת״ס–ה׳תקל״דפאסיליד פאס שהשתקע בתוניס וכיהן כרב הראשי של תוניסיה
- הרש״ב1700–1780 · ה׳ת״ס–ה׳תק״ממרקשמגדולי מקובלי מרוקו
- ר׳ יוסף בן סאמוןבערך 1710–1780 · ה׳ת״ע–ה׳תק״מתטואןרב, דיין ור״מ מרוקאי במאה ה־18, מחבר הספר ״עדות ביהוסף״
- ר׳ דוד בן ברוך1710–1784 · ה׳ת״ע–ה׳תקמ״דתינזרתרב ומקובל במרוקו שהתפרסם כצדיק וקדוש, ורבים באו להתברך מפיו
- ר׳ דוד חסאןבערך 1710–1785 · ה׳ת״ע–ה׳תקמ״הסלארב, דיין, שד״ר וראש ישיבה, מתלמידיו המובהקים של רבי חיים בן עטר, שעלה עמו לארץ ישראל ולמד בישיבת כנסת ישראל בירושלים, וסייע לרבו בהעלאת חידושיו על הכתב ובהגהתם
- ר׳ אפרים מונסונייגו1710–1790 · ה׳ת״ע–ה׳תק״נתטואן״מהרא״ם״ – מקובל, אב בית הדין ורבה של תטואן במאה ה־18
- רב אד״א1714–1761 · ה׳תע״ד–ה׳תקכ״ארבאטראש ישיבה, דיין ופוסק ברבאט, אחיינו של ה״אור החיים״
- ר׳ מרדכי בירדוגו1715–1762 · ה׳תע״ה–ה׳תקכ״במקנס״הרב המרבי״ץ״ – ראש ישיבה ורב במקנס
- ר׳ אליהו הצרפתי1715–1805 · ה׳תע״ה–ה׳תקס״הפאסרב, דיין ופוסק הלכה בפאס שבמרוקו, נצר למשפחת רבנים מיוחסת ממגורשי ספרד
- ר׳ אברהם מנסנובערך 1719–1781 · ה׳תע״ט–ה׳תקמ״אפאסמחכמי פאס, דרשן, מחבר פורה ואיש אשכולות, שבחיבוריו נשקפות ידיעותיו בכל תחומי התורה, לרבות קבלה וכתבי האר״י
- ר׳ דוד בן חסין1727–1792 · ה׳תפ״ז–ה׳תקנ״במקנסמגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו, שהותיר למעלה מ־250 שירים, ובהם ״אערוך מהלל ניבי״ ופיוט ההבדלה ״אענה חלקי גם אני״
- ר׳ יקותיאל בירדוגו1736–1801 · ה׳תצ״ו–ה׳תקס״אמקנסאב״ד מקנס ומפוסקי מרוקו, ממשפחת בירדוגו רבת הרבנים
- ר׳ שאול ישועה אביטבול1739–1809 · ה׳תצ״ט–ה׳תקס״טצפרודיין ורבה הראשי של העיר צפרו שבמרוקו במשך ארבעים ותשע שנים
- ר׳ עמרם בן דיוואן1740–1782 · ה׳ת״ק–ה׳תקמ״במקנסמקובל ושד״ר יליד ירושלים, שיצא פעמיים מטעם קהילת חברון למרוקו ונפטר שם בדרכו חזרה
- ר׳ יוסף ממאן1741–1822 · ה׳תק״א–ה׳תקפ״בתטואןמחיה יהדות בוכרה: שד״ר מצפת שהשתקע בבוכרה, הקים בה בית דין, ישיבה, תלמוד תורה, שחיטה ומקווה, הנהיג את נוסח הספרדים ואת לימוד הזוהר והקבלה
- ר׳ חיים פינטו1743–1845 · ה׳תק״ג–ה׳תר״המוגדורמגדולי רבני מרוקו, רב, דיין ומקובל במוגדור, שמונה לרב הקהילה בצעירותו
- ר׳ רפאל בירדוגו1747–1822 · ה׳תק״ז–ה׳תקפ״במקנסמגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן, שכונה ״המלאך רפאל״ בזכות גדלותו וחסידותו
- ר׳ מימון בירדוגו1767–1827 · ה׳תקכ״ז–ה׳תקפ״זמקנסדיין ודרשן בעיר מקנס בראשית המאה התשע עשרה, בנו של רבי רפאל בירדוגו
- ר׳ אברהם אנהוריבערך 1770–1837 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״זרבאטפוסק הלכה ודיין ברבאט, שהתכתב בהלכה עם רבי רפאל בירדוגו רבה של מקנס ועם דייני מרקש
- ר׳ משה אדרעיבערך 1775–1842 · ה׳תקל״ה–ה׳תר״באגדיררב דרשן וסופר מרוקאי, מתרגם ומורה לשפות, שפעל במרוקו, בלונדון ובאמסטרדם
- מהריב״ו1777–1870 · ה׳תקל״ז–ה׳תר״לתטואןמקובל ומגדולי רבני מרוקו, המכונה ״הנר המערבי״, רבה ואב בית הדין של תטואן כ־40 שנה
- ר׳ חיים טולידנו החמישיבערך 1778–1848 · ה׳תקל״ח–ה׳תר״חמקנסדיין ופוסק במקנס שבמרוקו, שכונה גם רבי חיים הקטן, נחשב מגדולי פוסקי דורו והחליף מכתבים רבים עם רבני המערב וארץ ישראל
- ר׳ יעקב בירדוגו1786–1841 · ה׳תקמ״ו–ה׳תר״אמקנסרב העיר מקנס, אב״ד וראש ישיבה, מגאוני פוסקי מרוקו, שכונה ״לחכם״
- ר׳ משה רוזיליו הראשון1794–1843 · ה׳תקנ״ד–ה׳תר״גמרקשמגדולי רבני ישיבת רבי אברהם אזולאי במרקש ומרבני העיר החשובים במאה ה־19, ממשפחה מיוחסת ממגורשי ספרד
- 1800–1900
- ר׳ יוסף בירדוגו1802–1853 · ה׳תקס״ב–ה׳תרי״גמקנסרב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומשנת תר״ג מנהיגה הרוחני של העיר
- אביר יעקב1805–1880 · ה׳תקס״ה–ה׳תר״מתאפילאלתרבה של תאפילאלת עשרות שנים ומגדולי רבני מרוקו ופוסקיה – מקובל, דרשן ופייטן
- ר׳ אברהם אנקאווא1807–1891 · ה׳תקס״ז–ה׳תרנ״אסלאדרשן ופוסק הלכה, רבה הראשי של מסכרה שבאלג׳יריה, מצאצאי רבי אפרים אנקווה
- ר׳ שאול נחמיאשבערך 1810–1870 · ה׳תק״ע–ה׳תר״לורזאזאתרב, פוסק הלכה, מקובל ומחבר פורה, ממנהיגיה הרוחניים של קהילת ורזאזאת שבמרוקו
- ר׳ יעקב בטאןבערך 1812–1872 · ה׳תקע״ב–ה׳תרל״במרקשרבי שמואל יעקב בטאן היה דרשן, ראש ישיבה, דיין ופוסק הלכה בעיר מרקש שבמרוקו במאה התשע עשרה
- ר׳ רפאל יוסף חרוש1812–1898 · ה׳תקע״ב–ה׳תרנ״חמרקשדרשן, פוסק ודיין ממשפחת רבני מרקש, שכיהן כדיין בעירו ובבית הדין של העדה המערבית בירושלים, שם שימש גם כראש ישיבה
- ר׳ מסעוד אלחדד1820–1927 · ה׳תק״פ–ה׳תרפ״זתרודאנתרב, פרשן התלמוד ומקובל, מראשוני היישוב הירושלמי, שעמד בראש ישיבת המקובלים בית אל במשך כ־24 שנים לאחר פטירת רבי ששון בכר משה פרסיאדו, ושימש בה שליח ציבור
- ר׳ רפאל משה אלבז1824–1896 · ה׳תקפ״ד–ה׳תרנ״וצפרורבה ודיינה של צפרו, פוסק, משורר ומלומד, שחיבר ספרים רבים בהלכה, בשירה, בהיסטוריה ובמדע
- ר׳ רפאל אלעזר בן טובובערך 1825–1886 · ה׳תקפ״ה–ה׳תרמ״ורבאטמרבני עדת המערביים בירושלים במאה ה־19, ששימש כדיין בבית הדין של העדה, ומשנת תר״מ ועד פטירתו כרבה הראשי
- ר׳ מכלוף אלדאודי1825–1910 · ה׳תקפ״ה–ה׳תר״עמרקשהחכם באשי האחרון של מחוז עכו, נציגם של יהודי צפון ארץ ישראל בפני הממשל העות׳מאני, ולימים גם רב ראשי בחיפה
- צוף דב״ש1826–1879 · ה׳תקפ״ו–ה׳תרל״טרבאטתלמיד חכם ומנהיג, שייסד את עדת המערביים בירושלים כעדה עצמאית ונודע כ״אבי היתומים ודיין האלמנות״
- ר׳ מרדכי בן ג׳ו1827–1917 · ה׳תקפ״ז–ה׳תרע״זטנג׳ירמורה צדק, אב בית הדין ורבה של טנג׳יר שבמרוקו במשך כ־60 שנים, שנולד בשנת 1827
- ר׳ מסעוד אבוחצירא1828–1908 · ה׳תקפ״ח–ה׳תרס״חריסאנירב וראש ישיבה בריסאני, בנו הבכור של ״אביר יעקב״ ואביהם של רבי ישראל אבוחצירא, רבי דוד ורבי יצחק אבוחצירא
- ר׳ שמואל נהוןבערך 1829–1900 · ה׳תקפ״ט–ה׳תר״סתטואןרבה ואב בית הדין של תטואן במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, בן לשושלת חכמים בעיר, דרשן ופוסק הלכה
- ר׳ יוסף בירדוגו מרבאטבערך 1831–1890 · ה׳תקצ״א–ה׳תר״נרבאטדיין, אב בית דין וראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, ונמנה עם רבניה החשובים
- ר׳ משה מלכא1835–1900 · ה׳תקצ״ה–ה׳תר״סמקנסמורה, שד״ר, חזן, דרשן ואיש ציבור, מנהיג ואב בית הדין של העדה המערבית בירושלים
- ר׳ אלעזר הלויבערך 1840–1919 · ה׳ת״ר–ה׳תרע״טמרקשראש הישיבה הגדולה במרקש, שהייתה אבן שואבת לתלמידים מכל האזור לצד ישיבתו של רבי שלמה הכהן
- ר׳ שמואל בן קיקי1842–1919 · ה׳תר״ב–ה׳תרע״טרבאטרב, אב בית דין, משורר ופייטן בטבריה, וממנהיגי הקהילה היהודית בעיר
- ר׳ חיים משאש1843–1904 · ה׳תר״ג–ה׳תרס״דמקנסדיין, פוסק הלכה, ראש ישיבה ומשורר במקנס שבמרוקו, ואביו של רבי יוסף משאש
- ר׳ כליפה אלמליח1844–1953 · ה׳תר״ד–ה׳תשי״גאוולאד מנצוררב, דיין ומחבר מרבני מרוקו, שכיהן ברבנות היישוב אוולאד מנצור 83 שנה, תחילה לצד רבי משה ועקנין ואחר כך במקומו
- הרחמ״ן1845–1920 · ה׳תר״ה–ה׳תר״פטיטואןגאב״ד גיברלטר, שד״ר ודיין, שכונה ״הגאון מגיברלטר״
- ר׳ נחמן בטיטו1846–1915 · ה׳תר״ו–ה׳תרע״המרקשאיש ציבור ומנהיג העדה המערבית בירושלים, שהיה חכם באשי והראשון לציון
- ר׳ יוסף ארוואץ1847–1924 · ה׳תר״ז–ה׳תרפ״דרבאטשד״ר ואיש ציבור מרוקאי-ירושלמי ומורה צדק, ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים וחבר בית הדין שלה לצד הרב משה מלכא והרב נחמן בטיטו
- ר׳ רפאל אנקווה1847–1935 · ה׳תר״ז–ה׳תרצ״הסלאהוגה, פרשן ופוסק נודע, והראשון שהתמנה לרב הראשי של מרוקו, בשנת 1918
- ר׳ רפאל אהרן בן שמעון1848–1928 · ה׳תר״ח–ה׳תרפ״חרבאטפוסק הלכה, רבה הראשי של קהיר ונשיא בית הדין בה כשלושים שנה
- ר׳ שלמה אבן דנאן1848–1929 · ה׳תר״ח–ה׳תרפ״טפאסאב בית דין ורבה הראשי של פאס, ומגדולי רבני יהדות מרוקו
- ר׳ מרדכי עזראן1848–1938 · ה׳תר״ח–ה׳תרצ״חמרקשמנכבדי רבני העדה המרוקאית בארץ ישראל בתקופתו
- ר׳ יוסף חיים הכהן1851–1921 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״אמוגדורשד״ר ואב״ד עדת המערבים בירושלים, שעמד בראש ישיבת ״טובי ישבעו״, לימד בישיבת פורת יוסף ובשלהי חייו ייסד וניהל את ישיבת ״עז לתורה״
- ר׳ דוד אלקייםבערך 1851–1941 · ה׳תרי״א–ה׳תש״אמוגדורחכם, משורר, צייר, מגלף ואמן יודאיקה ממוגדור שבמרוקו, שהיה אחד משלושת עורכי האנתולוגיה ״שיר ידידות״ המהווה את הבסיס לשירת הבקשות של יהדות מרוקו
- ר׳ אברהם בן סוסאן1853–1941 · ה׳תרי״ג–ה׳תש״אמוגדוררב, מקובל, דיין וראש ישיבה בעיר דבדו, ולימים ראש אבות בתי הדין בעיר מוגאדור שבמרוקו
- ר׳ בן ציון אלקלעי1858–1913 · ה׳תרי״ח–ה׳תרע״גרבאטשד״ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים
- ר׳ חיים יקותיאל בירדוגו1859–1940 · ה׳תרי״ט–ה׳ת״שרבאטדיין ואב בית הדין של רבאט, בירת מרוקו, והרב הראשי השני של מרוקו בשנים 1935–1940, לאחר פטירת הרב רפאל אנקווה
- ר׳ יצחק דמן תולאל1860–1912 · ה׳תר״כ–ה׳תרע״בריסאנירב ומקובל מרבני מרוקו ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא
- ר׳ דוד הכהן סקלי1862–1949 · ה׳תרכ״ב–ה׳תש״טדבדומקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג׳יריה, יליד דבדו שבמרוקו
- ר׳ דוד אבוחצירא1866–1919 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרע״טתאפילאלתמקובל ומנהיג קהילת תאפילאלת, בכורו של רבי מסעוד אבוחצירא ואחיו הגדול של הבבא סאלי
- ר׳ אהרן בוטבול1867–1946 · ה׳תרכ״ז–ה׳תש״ופאסראב״ד העיר פאס וממנהיגי הקהילה היהודית בה, חזן ופייטן, מסדר הגיטין, שוחט ובודק
- ר׳ מימון בן-עטר1867–1958 · ה׳תרכ״ז–ה׳תשי״חמקנסמחנך וחזן יליד מקנס, שבגיל 17 כבר נחשב לאחד מגדולי רבני העיר
- ר׳ יעקב טולידאנו בן משה1868–1921 · ה׳תרכ״ח–ה׳תרפ״אמקנסדיין ואב״ד בעיר מקנס, פוסק ומשורר
- ר׳ שמואל אלעלוף1868–1933 · ה׳תרכ״ח–ה׳תרצ״גפאסרב ועסקן ציבור יליד פאס שעלה לירושלים בצעירותו, ומראשי ועד העדה המערבית בירושלים
- ר׳ דוד צבאח1869–1956 · ה׳תרכ״ט–ה׳תשט״זרבאטדיין ופוסק חשוב ממרוקו, שכיהן כסופר בית הדין ברבאט תחת הרב רפאל אנקווה, ואחר כך כראב״ד אל-ג׳דידה, פורט ליוטי ורבאט
- ר׳ רפאל הצרפתי1869–1956 · ה׳תרכ״ט–ה׳תשט״זאוז׳דאפוסק הלכה מרבני מרוקו, בן לשושלת רבני משפחת הצרפתי שכיהנו ברבנות ובדיינות בפאס כארבע מאות שנה, וכיהן כרבה של אוז׳דא ושל מאזאגאן
- ר׳ יהודה אזנקוטבערך 1870–1943 · ה׳תר״ל–ה׳תש״גטנג׳יראב בית הדין, ראש הישיבה ורבה הראשי של טנג׳יר במחצית הראשונה של המאה העשרים, לאחר ששימש בה כסופר בית הדין וכדיין שני
- ר׳ יעקב נחמני1871–1955 · ה׳תרל״א–ה׳תשט״ומרקשרב, מקובל ומחבר ספרים במרקש, ממשפחה המיוחסת לפי המסורת לרי״ף ולרמב״ן
- ר׳ חנניה חביב אזולאי1876–1953 · ה׳תרל״ו–ה׳תשי״גקזבלנקהרב ופוסק ירושלמי ממשפחה ספרדית המיוחסת לחיד״א, שכיהן כרב העיר לייז׳ שבבלגיה וכמו״צ בקונסטנטין שבאלג׳יריה, ועמד בראש ישיבת ״מקור חיים״ שהקים בקזבלנקה
- ר׳ שלמה מלכה1878–1949 · ה׳תרל״ח–ה׳תש״טאספלופוסק, דיין ופרשן מקרא יליד מרוקו, שכיהן כדיין בטבריה, ומשנת 1906 כרב ומנהיג הקהילה היהודית הקטנה של סודאן, תחילה באומדורמאן ואחר כך בח׳רטום
- ר׳ יהושע בירדוגו1878–1953 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״גמקנסרבה הראשי של מקנס, ראב״ד בית הדין הגדול לערעורים ברבאט ורבה הראשי של מרוקו בשנים 1941–1949, ונחשב לאחד מפוסקי ההלכה החשובים שהוציאה מקרבה יהדות מרוקו
- הרב טולידאנו1880–1960 · ה׳תר״מ–ה׳תש״כטנג׳יררב, פוסק ואיש ציבור, שכיהן כרב הראשי הספרדי של תל אביב וכשר הדתות בממשלות ישראל ה־8 וה־9
- ר׳ שמואל מרציאנו1880–1962 · ה׳תר״מ–ה׳תשכ״בתאוריאתדיין, פוסק הלכה ורב הערים תאוריאת ומאזאגאן שבמרוקו
- הרש״ך1881–1949 · ה׳תרמ״א–ה׳תש״טאוג׳דהדיין בערים דבדו, מאזאגאן ואזמור שבמרוקו, ולבסוף רבה ואב בית הדין של אוג׳דה, ומחשובי הפוסקים בדבדו
- ר׳ יוסף בן נאים1882–1961 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשכ״אפאסרב, סופר, חוקר וביבליוגרף מפאס שבמרוקו, מחבר הספר ״מלכי רבנן״ על חכמי מרוקו ועוד כארבעים ספרים
- ר׳ שאול אבן דנאן1882–1972 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשל״ברבאטדיין, אב בית דין והרב הראשי למרוקו בשנים תש״ט–תשכ״ה
- ר׳ יצחק סבאג1888–1971 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשל״אמקנסרב, דיין וראש ישיבה, מגדולי רבני מרוקו במאה העשרים
- ר׳ יעקב דהאן1889–1944 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״דמרקשמגדולי ראשי הישיבות במרקש ודיין בעיר במחצית הראשונה של המאה ה־20
- באבא סאלי1889–1984 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשמ״דבודניברבו של מחוז תאפילאלת וראש ישיבה בו, מקובל מגדולי יהדות מרוקו, בנו של רבי מסעוד ונכדו של רבי יעקב אבוחצירא
- ר׳ ברוך טולידנו1890–1970 · ה׳תר״נ–ה׳תש״למקנסרבה הראשי ואב בית הדין של מקנס שבמרוקו, ממשפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד
- ר׳ יוסף שלוש1891–1960 · ה׳תרנ״א–ה׳תש״כמרקשרב, אב״ד וראש החברה קדישא של ועד העדה המערבית בירושלים, מרבני ישיבת פורת יוסף וחבר מועצת הרבנות הראשית
- ר׳ אהרן בן חסין1891–1964 · ה׳תרנ״א–ה׳תשכ״דמוגדורמרבני מרוקו, דור רביעי לרבי דוד בן חסין, שכיהן כרב בערים אלקצר ודבדו, ובהמשך כרב העיר ואב בית הדין באסואירה, כשתחתיו הדיינים רבי משה ויזגאן ורבי רפאל יוסף בירדוגו
- ר׳ יוסף משאש1892–1974 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשל״דמקנסדיין, פוסק, משורר ואיש ציבור
- ר׳ מכלוף אבוחצירא1894–1980 · ה׳תרנ״ד–ה׳תש״ממרקשדיין ומרבני מרוקו, נינו של רבי יעקב אבוחצירא, שכיהן כרב בארפוד ובבני מלאל, ומשנת תש״ט כאב בית הדין במרקש והאזור במקומו של הרב מרדכי קורקוס
- 1900–2000
- ר׳ שמעון ברוך אוחיון1906–1990 · ה׳תרס״ו–ה׳תש״נקזבלנקהמרבני מרוקו, שכיהן כראש ישיבת ״כתר תורה״ בקזבלנקה וכראש השוחטים והבודקים בעיר
- ר׳ יהודה הכהן סקלי1907–1973 · ה׳תרס״ז–ה׳תשל״גקזבלנקהרב וספרא דדיינא מרבני מרוקו, שכיהן בבית הדין בקזבלנקה תחת רבי שלום משאש, ואחר כך כרבה של רוני סו בואה שבצרפת
- ר׳ מסעוד ריוח1908–1979 · ה׳תרס״ח–ה׳תשל״טרבאטרב ופעיל ציבור במרוקו, שכיהן כראש השוחטים ברבאט וכרב האחראי בבית הדין שבעיר על ענייני הקידושין והגיטין
- ר׳ יצחק אוחנה1908–1992 · ה׳תרס״ח–ה׳תשנ״במקנסרב ודיין יליד מקנס, שכיהן כדיין בבית הדין במקנס ולאחר עלייתו כרבה הספרדי של קריית שמונה במשך כעשרים וחמש שנה
- הרב שלמה ילוז1909–1984 · ה׳תרס״ט–ה׳תשמ״דקזבלנקהרב ודיין יליד טבריה, ממשפחה שמוצאה ממזרח מרוקו, שכיהן כאב בית הדין והרב הראשי של יהדות לוב, ועמד בראש מוסדות ״אוצר התורה״ בקזבלנקה
- ר׳ שלום משאש1909–2003 · ה׳תרס״ט–ה׳תשס״גקזבלנקהרבה הראשי של קזבלנקה ואחר כך של מרוקו כולה, ולימים הרב הראשי הספרדי של ירושלים במשך כעשרים וחמש שנה
- ר׳ עזריאל יהודה ליבוביץ1910–1991 · ה׳תר״ע–ה׳תשנ״אטנג׳יררב, אב״ד וראש ישיבת קהל עדת יראים וויען בניו יורק, שלפני השואה עמד בראש ישיבת הוידו-הודהאז ושימש כרב הצעיר של היידוהדהאז
- ר׳ משה מלכה1911–1997 · ה׳תרע״א–ה׳תשנ״זרבאטמרבני מרוקו ודייניה, שכיהן כסגן ראש בית הדין בקזבלנקה לצד הרב שלום משאש
- ר׳ רפאל עבו1913–1983 · ה׳תרע״ג–ה׳תשמ״גקזבלנקהדיין ספרדי בארץ ישראל, שכיהן כאב בית דין בחיפה ובתל אביב, ובסוף ימיו כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים
- ר׳ דוד עובדיה1913–2010 · ה׳תרע״ג–ה׳תש״עצפרורבם של צפרו, פאס ומרקש במרוקו, שהתמנה לרב צפרו תחת אביו בגיל 29 והיה לרב הצעיר ביותר במרוקו, ושימש גם כחבר הפרלמנט וכמפקח על החינוך היהודי שם
- ר׳ יעקב סודרי1914–2002 · ה׳תרע״ד–ה׳תשס״בצפרורב ומוהל, יליד צפרו שבמרוקו שגדל בירושלים ולמד בישיבת פורת יוסף, והוסמך לרבנות בידי הראשון לציון הרב יעקב מאיר
- ר׳ אברהם אבוחצירא (בבא הנא)1915–1973 · ה׳תרע״ה–ה׳תשל״גריסאנירב הערים יבנה ורמלה, בנו של רבי יצחק אבוחצירא, הבבא חאקי, וחתנו של דודו הבבא סאלי
- ר׳ שמעון דיין1917–1975 · ה׳תרע״ז–ה׳תשל״הקזבלנקהרב, פוסק הלכה ודיין בבתי הדין הרבניים בדמנאת, במרקש ובקזבלנקה שבמרוקו, ובקזבלנקה שימש אב בית הדין
- בבא מאיר1917–1983 · ה׳תרע״ז–ה׳תשמ״גארפודרב ומקובל, בנו בכורו של הבבא סאלי
- ר׳ יהושע מאמאן1917–2018 · ה׳תרע״ז–ה׳תשע״חמרקשדיין ופוסק מרבני מרוקו, שכיהן כאב בית הדין ורב העיר מרקש, ובארץ ישראל כרב הספרדי בנהריה, כאב בית הדין בבאר שבע וכחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים
- ר׳ יצחק חזן1919–1990 · ה׳תרע״ט–ה׳תש״נקזבלנקהרב, פוסק ודיין מרבני מרוקו, שתחום התמחותו העיקרי היה סידור הגיטין
- ר׳ לוי נחמני1921–1995 · ה׳תרפ״א–ה׳תשנ״הקזבלנקהרב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים, יליד מרקש, שלימד תורה בקזבלנקה ועלה לארץ ישראל בשנת תשכ״ד
- ר׳ יוסף שרביט1922–2016 · ה׳תרפ״ב–ה׳תשע״ופאסרב העיר הספרדי של אשקלון משנת תש״ך ועד פטירתו, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל משנת תשל״ג
- ר׳ דוד מלול1924–2011 · ה׳תרפ״ד–ה׳תשע״אחנפירהרב העיר חנפירה והכפר בזו שבמרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב היישוב ירוחם במשך למעלה מחמישים שנה
- ר׳ אברהם אלמליח1925–2012 · ה׳תרפ״ה–ה׳תשע״במרקשרב ודיין ישראלי יליד מרוקו, שכיהן כרבה הספרדי של העיר דימונה, כאב בית הדין הרבני בבאר שבע וכמנהל בתי הדין הרבניים בישראל
- ר׳ מנשה מלול1928–1980 · ה׳תרפ״ח–ה׳תש״מקזבלנקהרב מרוקאי־ישראלי, שכיהן כר״מ בישיבת אוצר התורה וכרב בקהילת קזבלנקה, ופעל להקמת תלמודי תורה וישיבות במרוקו
- הרב דוד בר חן1929–2011 · ה׳תרפ״ט–ה׳תשע״ארבאטרב ישראלי ממוצא מרוקאי, שכיהן כרבה הראשי של העיר שדרות במשך קרוב לארבעים שנה
- ר׳ אהרן מונסונגו1929–2018 · ה׳תרפ״ט–ה׳תשע״חקזבלנקהמורה ומחנך, דיין בקזבלנקה במשך כ־50 שנה, ורבה הראשי האחרון של מרוקו ואב בית הדין שלה
- ר׳ יחיאל בוחבוט1930–2022 · ה׳תר״צ–ה׳תשפ״בקזבלנקהרב יליד מרוקו, שכיהן כרב קהילת ״חסד לאברהם״ בקזבלנקה, ולאחר עלייתו כרבה הספרדי של קריית שמונה במקום רבו הרב יצחק אוחנה
- ר׳ שלמה אלבאז1932–2009 · ה׳תרצ״ב–ה׳תשס״טמרקשדיין, פייטן וסופר סת״ם, בן למשפחה בת 13 דורות של סופרי סת״ם, שכיהן כסופר בית הדין הרבני במרקש, ולאחר עלייתו כסופר בית הדין הרבני בבאר שבע
- ר׳ נסים מויאל1935–2018 · ה׳תרצ״ה–ה׳תשע״חמרקשמקובל ממוצא מרוקאי, נכדו של המקובל רבי מסעוד מויאל, שעלה לארץ ישראל והשתקע בקריית גת
- ר׳ אליהו עצור1936–2016 · ה׳תרצ״ו–ה׳תשע״וקזבלנקהדיין ורב יליד מרוקו, שהתבלט בצעירותו כעילוי ובישראל שימש כר״מ בישיבת פורת יוסף, כרב שכונת קטמונים, כראש ישיבת אהל מועד, ובסוף דרכו כראש אבות בתי הדין בירושלים
- הרב שלמה שלוש1942–2014 · ה׳תש״ב–ה׳תשע״דמקנסרבה הראשי הספרדי של חיפה משנת תשנ״ז, ראש אבות בתי הדין בעיר וחבר מועצת הרבנות הראשית, שהחליף בתפקיד את הרב אליהו בקשי דורון
- הרב נסים פרץ1946–2012 · ה׳תש״ו–ה׳תשע״בדאדסמקובל, מוהל ורב, שעמד בראש מוסדות בית אל בבני ברק
- באבא אלעזר1948–2011 · ה׳תש״ח–ה׳תשע״אריסאנירב ומקובל ממשפחת אבוחצירא, בנו של רבי מאיר אבוחצירא, הבבא מאיר, ונכדו של הבאבא סאלי
- ר׳ משה צבי בוחבוט1963–2022 · ה׳תשכ״ג–ה׳תשפ״בקזבלנקהרבה הראשי של העיר טבריה ומחבר שבעה ספרים בענייני הלכה