בס״ד
תקופת הראשונים · 1280–1400
אחרי שקיעת ישיבות בבל עבר מרכז התורה לארצות רבות: לצפון אפריקה, לספרד ולפרובנס, לצרפת, לאשכנז ולאיטליה. הראשונים כתבו את הפירושים והחיבורים הגדולים על התלמוד ועל ההלכה – רש״י ובעלי התוספות, הרי״ף, הרמב״ם, הרמב״ן, הרשב״א והרא״ש – בימים של פריחה לצד רדיפות קשות.
בימי המגפה השחורה, בשנת ה׳ק״ח, 1348, הואשמו היהודים בהרעלת בארות, ובקהילות רבות נרצחו יהודים; ובשנת ה׳קנ״א, 1391, פגעו גזירות קנ״א בקהילות ספרד.
בין גדולי החכמים במפה: הר״ן, מהר״ש נוישטט, מהרי״ל, תרומת הדשן
הערים העיקריות: ברצלונה · טולדו · מגנצא · וינה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 34
- 1250–1300
- ר׳ אברהם בן אסמעאל1280–1340 · ה׳מ׳–ה׳ק׳טולדומחכמי ספרד, מפורסם בעיקר כרבו המובהק של רבנו ירוחם
- האגודה1280–1349 · ה׳מ׳–ה׳ק״טפרנקפורטספר האגודה – מסקנת ההלכה בכל סוגיא, על סדר מסכתות התלמוד, כולל קדשים, טהרות וזרעים
- כפתור ופרח1280–1355 · ה׳מ׳–ה׳קט״ובית שאן״כפתור ופרח״ – החוקר הראשון של גאוגרפיית ארץ ישראל ומצוות התלויות בארץ
- המגיד משנה1283–1360 · ה׳מ״ג–ה׳ק״כברצלונה״הרב המגיד״ – מעיקרי נושאי כלי הרמב״ם
- ר׳ שם טוב אבן גאון1287–1330 · ה׳מ״ז–ה׳צ׳ברצלונהמגדולי התורה בספרד ומקובל
- רלב״ג1288–1344 · ה׳מ״ח–ה׳ק״דאורנג׳מגדולי מפרשי התורה והוגה פילוסופיה יהודית
- ר׳ יהודה בן הרא״ש1290–1349 · ה׳נ׳–ה׳ק״טטולדובנו של הרא״ש שירש את מקומו ברבנות טולדו ובראשות ישיבתה
- רבנו ירוחם1290–1350 · ה׳נ׳–ה׳ק״יטולדומגדולי הפוסקים; פסקיו מובאים הרבה בבית יוסף והשפיעו על השולחן ערוך
- אבודרהם1290–1350 · ה׳נ׳–ה׳ק״יסביליהספרו, הראשון מסוגו, מרכז את פירוש התפילות, הלכותיהן ומנהגי ספרד ומסביר את הלוח העברי
- הר״ן1290–1376 · ה׳נ׳–ה׳קל״וברצלונהדיין וראש ישיבה בברצלונה
- 1300–1350
- כל בו1300–1340 · ה׳ס׳–ה׳ק׳פרובנסספר הלכות ומנהגים: תפילה, שבת ומועדים, נישואין, איסור והיתר ואבלות
- ר׳ פרץ הכהן1304–1370 · ה׳ס״ד–ה׳ק״לברצלונהמגדולי חכמי ספרד במאה ה־14 ורבו של הריב״ש, שהרבה לשבחו
- ר׳ מנחם בן זרח1315–1385 · ה׳ע״ה–ה׳קמ״הטולדורב מתקופת הראשונים בספרד, בנו של מגורש מצרפת
- ר׳ משה מולין1320–1387 · ה׳פ׳–ה׳קמ״זמגנצארבה של מגנצא, אביו ורבו של המהרי״ל, המוסר בעשרות מקומות מתורתו וממנהגיו
- מנורת המאור1320–1390 · ה׳פ׳–ה׳ק״נטולדו״מנורת המאור״ – לקט אגדה ומוסר בשבעה ״נרות״
- מהר״ם ס״ל1320–1406 · ה׳פ׳–ה׳קס״ופרנקפורטמחשובי רבני אשכנז אחרי בעלי התוספות
- ר׳ וידאל אפרים1325–1391 · ה׳פ״ה–ה׳קנ״אמיורקהמחכמי מיורקה במאה ה־14 ורבו של הרשב״ץ, שכינהו ״מורי הקדוש״
- הריב״ש1326–1408 · ה׳פ״ו–ה׳קס״חולנסיהמגדולי חכמי ספרד במאה ה־14
- הגהות אשר״י1330–1415 · ה׳צ׳–ה׳קע״הקרמסהגהותיו מביאות פסקי חכמי אשכנז שקדמו לו
- ר׳ חסדאי קרשקש1340–1410 · ה׳ק׳–ה׳ק״עברצלונהרב, פילוסוף ומנהיג יהודי ספרד, מראשי הפולמוס היהודי־נוצרי ומהראשונים שהטילו ספק בפילוסופיה של אריסטו
- נימוקי יוסף1340–1420 · ה׳ק׳–ה׳ק״פברצלונהפירושו על הרי״ף נדפס סביבו
- ר׳ זלמן רונקיל1345–1414 · ה׳ק״ה–ה׳קע״דמגנצארב, ראש ישיבה ומקובל, מגדולי רבני אשכנז במפנה המאה ה־15
- מהר״ש נוישטט1345–1415 · ה׳ק״ה–ה׳קע״הוינהראש ישיבה בווינה ומראשי חכמי אשכנז בסוף המאה ה־14
- 1350–1400
- ר׳ אפרים אנקווה1354–1442 · ה׳קי״ד–ה׳ר״בתלמסאןרב, רופא ופילוסוף מגולי ספרד, שעזב את ספרד בגזירות קנ״א והיה רב ודיין בתלמסאן
- ר׳ אייזיק טירנא1355–1425 · ה׳קט״ו–ה׳קפ״הוינהתלמיד מהר״ש נוישטט וחברו של המהרי״ל
- מהרי״ל1355–1427 · ה׳קט״ו–ה׳קפ״זמגנצא״אבי מנהגי אשכנז״ – מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בדורו
- ר׳ אהרן בלומלין1360–1421 · ה׳ק״כ–ה׳קפ״אוינהדודו ורבו של רבי ישראל איסרלן בעל תרומת הדשן
- ר׳ יצחק קנפנטון1360–1463 · ה׳ק״כ–ה׳רכ״גסמורהמגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, ״רב קשטיליא״
- התשב״ץ1361–1444 · ה׳קכ״א–ה׳ר״דאלג׳ירמגדולי רבני ומנהיגי יהדות אלג׳יריה: בא ממיורקה, ברח לאלג׳יר בגזירות קנ״א ומילא שם את מקום הריב״ש
- ר׳ יוסף אלבו1380–1444 · ה׳ק״מ–ה׳ר״דדרוקההעמיד את עיקרי הדת על שלושה: מציאות ה׳, תורה מן השמים, שכר ועונש
- מהרז״ך1380–1444 · ה׳ק״מ–ה׳ר״דנירנברגרב נירנברג וראש ישיבה בה, מומחה מפורסם בהלכות גיטין
- ר׳ זלמן יענט1380–1450 · ה׳ק״מ–ה׳ר״יטרוויזור׳ אפרים זלמן ב״ר שמחה יענט מטערויז
- מהרי״ו1385–1460 · ה׳קמ״ה–ה׳ר״כארפורטפוסק אשכנזי שחיבוריו זכו למעמד חשוב בקרב הפוסקים
- תרומת הדשן1390–1460 · ה׳ק״נ–ה׳ר״כוינר נוישטאדטפוסק גדול באשכנז, הרמ״א מרבה להביאו