בס״ד
תקופת הראשונים · 900–1030
אחרי שקיעת ישיבות בבל עבר מרכז התורה לארצות רבות: לצפון אפריקה, לספרד ולפרובנס, לצרפת, לאשכנז ולאיטליה. הראשונים כתבו את הפירושים והחיבורים הגדולים על התלמוד ועל ההלכה – רש״י ובעלי התוספות, הרי״ף, הרמב״ם, הרמב״ן, הרשב״א והרא״ש – בימים של פריחה לצד רדיפות קשות.
בין גדולי החכמים במפה: רבנו גרשום, הרי״ף, ר׳ חנוך בן משה, ר׳ אלחנן בן שמריה
הערים העיקריות: קורדובה · מגנצא · קירואן · קהיר
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 26
- 900–950
- ר׳ משה בן חנוך910–965 · ד׳תר״ע–ד׳תשכ״הקורדובהאחד מ״ארבעת השבויים״ שלפי האגדה העבירו את מרכז התורה מבבל לספרד
- ר׳ חסדאי אבן שפרוט915–975 · ד׳תרע״ה–ד׳תשל״הקורדובהמדינאי, שתדלן ורופא בחצר החליף בקורדובה, שפעל למען יהודי ספרד וארצות אחרות
- מנחם בן סרוק920–970 · ד׳תר״פ–ד׳תש״לקורדובהמדקדק ובלשן בתור הזהב בספרד
- דונש בן לברט920–990 · ד׳תר״פ–ד׳תש״נקורדובהתלמיד רס״ג; הראשון שהכניס את המשקל הכמותי של השירה הערבית לשירה העברית, והמדקדק הראשון שהבחין בין פועל עומד לפועל יוצא
- רבינו חושיאל935–1020 · ד׳תרצ״ה–ד׳תש״פקירואןאביו ורבו של רבנו חננאל, ורבו של רב ניסים גאון
- ר׳ יעקב בן נסים940–1006 · ד׳ת״ש–ד׳תשס״וקירואןראש ישיבה ומנהיג קהילת קירואן בשלהי תקופת הגאונים, שבימיו פרח בה לימוד התורה
- אבן אביתור940–1010 · ד׳ת״ש–ד׳תש״עקורדובהחכם ומשורר, מראשוני משוררי יהדות ספרד במאה ה־10
- רבנו ליאונטין940–1020 · ד׳ת״ש–ד׳תש״פמגנצארבו המובהק של רבנו גרשום מאור הגולה, שכתב עליו ״רבי שלמדני רוב תלמודי… מופלא בדורו היה״
- ר׳ שמריה בן אלחנן945–1011 · ד׳תש״ה–ד׳תשע״אקהירמ״ארבעת השבויים״ לפי ספר הקבלה, הרב הראשי של יהודי מצרים בפוסטאט ומנהיגם בהכרת השלטון הפאטמי
- ר׳ יהודה חיוג׳945–1012 · ד׳תש״ה–ד׳תשע״בקורדובהממדקדקי העברית בספרד המוסלמית
- 950–1000
- רבנו משולם בן קלונימוסבערך 950–1010 · ד׳תש״י–ד׳תש״עמגנצאפוסק, פרשן המשנה ופייטן בן תקופת הגאונים, ונחשב לגדול חכמי אשכנז בתקופתו ומראשוני החכמים של יהדות גרמניה
- ר׳ חנוך בן משה950–1014 · ד׳תש״י–ד׳תשע״דקורדובהראש ישיבת קורדובה ומנהיג יהדות ספרד במפנה המאות ה־10 וה־11, בן ״ארבעת השבויים״
- ר׳ שמעון הגדולבערך 950–1015 · ד׳תש״י–ד׳תשע״המגנצארב, מקובל, שתדלן ופייטן ממגנצא, נכדו של רבי אבון הגדול, חברו של רבנו גרשום מאור הגולה ודודו של רש״י מצד אמו
- רבנו גרשום960–1028 · ד׳תש״כ–ד׳תשפ״חמגנצאמאור הגולה – מייסד מרכז התורה באשכנז ומנהיגה
- ר׳ אלחנן בן שמריה965–1026 · ד׳תשכ״ה–ד׳תשפ״וקהירמנהיג יהודי מצרים בפוסטאט בתחילת המאה ה־11, שתוארו הבולט היה ״ראש הסדר״
- ר״ח965–1055 · ד׳תשכ״ה–ד׳תתט״וקירואןראש ישיבת קירואן
- ר׳ משה הדרשןבערך 990–1050 · ד׳תש״נ–ד׳תת״ינרבונהרב, דרשן ומחבר מהראשונים, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, שעמד בראש ישיבתה כאביו וסבו, ונודע ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה
- רב ניסים גאון990–1057 · ד׳תש״נ–ד׳תתי״זקירואןראש ישיבת קירואן ורבו של הרי״ף
- ר׳ אליעזר הגדול990–1060 · ד׳תש״נ–ד׳תת״כמגנצאמגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה־11, תלמיד רבנו גרשום
- ר׳ יעקב בן יקר990–1064 · ד׳תש״נ–ד׳תתכ״דמגנצאמגדולי ראשוני אשכנז, תלמיד רבנו גרשום וחברו של רבי אליעזר הגדול
- שמואל הנגיד993–1056 · ד׳תשנ״ג–ד׳תתט״זגרנדהראש רבני ספרד, פוסק ומדינאי, שכיהן כווזיר הגדול ושר הצבא של ממלכת גרנדה
- ריב״ג995–1050 · ד׳תשנ״ה–ד׳תת״יסרגוסהבלשן, פילולוג ורופא, הנחשב לגדול המדקדקים העבריים בימי הביניים
- 1000–1050
- ר׳ יצחק הלוי1000–1080 · ד׳תש״ס–ד׳תת״מגרמיזאאחד משלושת רבותיו המובהקים של רש״י
- ר׳ יצחק בן יהודה1010–1070 · ד׳תש״ע–ד׳תת״למגנצאמגדולי המשיבים באשכנז במאה ה־11
- הרי״ף1013–1103 · ד׳תשע״ג–ד׳תתס״גקלעת חמאדאחד משלושת עמודי ההוראה של השולחן ערוך, עם הרמב״ם והרא״ש
- ר׳ שלמה אבן גבירול1021–1058 · ד׳תשפ״א–ד׳תתי״חסרגוסהמגדולי משוררי ספרד בשירת הקודש ובשירת החול, ומחבר ״כתר מלכות״