בס״ד
ספרד והמזרח
בין המאה העשירית למאה השתים עשרה פרח בספרד ״תור הזהב״: תורה, שירה, הגות ורפואה – שמואל הנגיד, רבי יהודה הלוי והרמב״ם. אחר כך, תחת שלטון נוצרי, פעלו הרמב״ן, הרשב״א והר״ן, עד גזירות קנ״א בשנת ה׳קנ״א, 1391, והגירוש בשנת ה׳רנ״ב, 1492. המגורשים בנו קהילות חדשות בצפון אפריקה ובאימפריה העות׳מאנית – בסלוניקי, בקושטא ובמצרים – ובארץ ישראל; בצפת חיבר מרן רבי יוסף קארו את השולחן ערוך, והאר״י לימד בה קבלה. בכיוון זה גם חכמי המזרח: בגדאד, תימן ופרס, ובדורות האחרונים – ירושלים.
הערים העיקריות: ירושלים · צפת · ברצלונה · איזמיר
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 295
- 900–1000
- ר׳ משה בן חנוך910–965 · ד׳תר״ע–ד׳תשכ״הקורדובהאחד מ״ארבעת השבויים״ שלפי האגדה העבירו את מרכז התורה מבבל לספרד
- ר׳ חסדאי אבן שפרוט915–975 · ד׳תרע״ה–ד׳תשל״הקורדובהמדינאי, שתדלן ורופא בחצר החליף בקורדובה, שפעל למען יהודי ספרד וארצות אחרות
- מנחם בן סרוק920–970 · ד׳תר״פ–ד׳תש״לקורדובהמדקדק ובלשן בתור הזהב בספרד
- דונש בן לברט920–990 · ד׳תר״פ–ד׳תש״נקורדובהתלמיד רס״ג; הראשון שהכניס את המשקל הכמותי של השירה הערבית לשירה העברית, והמדקדק הראשון שהבחין בין פועל עומד לפועל יוצא
- רבינו חושיאל935–1020 · ד׳תרצ״ה–ד׳תש״פקירואןאביו ורבו של רבנו חננאל, ורבו של רב ניסים גאון
- ר׳ יעקב בן נסים940–1006 · ד׳ת״ש–ד׳תשס״וקירואןראש ישיבה ומנהיג קהילת קירואן בשלהי תקופת הגאונים, שבימיו פרח בה לימוד התורה
- אבן אביתור940–1010 · ד׳ת״ש–ד׳תש״עקורדובהחכם ומשורר, מראשוני משוררי יהדות ספרד במאה ה־10
- ר׳ שמריה בן אלחנן945–1011 · ד׳תש״ה–ד׳תשע״אקהירמ״ארבעת השבויים״ לפי ספר הקבלה, הרב הראשי של יהודי מצרים בפוסטאט ומנהיגם בהכרת השלטון הפאטמי
- ר׳ יהודה חיוג׳945–1012 · ד׳תש״ה–ד׳תשע״בקורדובהממדקדקי העברית בספרד המוסלמית
- ר׳ חנוך בן משה950–1014 · ד׳תש״י–ד׳תשע״דקורדובהראש ישיבת קורדובה ומנהיג יהדות ספרד במפנה המאות ה־10 וה־11, בן ״ארבעת השבויים״
- ר׳ אלחנן בן שמריה965–1026 · ד׳תשכ״ה–ד׳תשפ״וקהירמנהיג יהודי מצרים בפוסטאט בתחילת המאה ה־11, שתוארו הבולט היה ״ראש הסדר״
- ר״ח965–1055 · ד׳תשכ״ה–ד׳תתט״וקירואןראש ישיבת קירואן
- רב ניסים גאון990–1057 · ד׳תש״נ–ד׳תתי״זקירואןראש ישיבת קירואן ורבו של הרי״ף
- שמואל הנגיד993–1056 · ד׳תשנ״ג–ד׳תתט״זגרנדהראש רבני ספרד, פוסק ומדינאי, שכיהן כווזיר הגדול ושר הצבא של ממלכת גרנדה
- ריב״ג995–1050 · ד׳תשנ״ה–ד׳תת״יסרגוסהבלשן, פילולוג ורופא, הנחשב לגדול המדקדקים העבריים בימי הביניים
- 1000–1100
- הרי״ף1013–1103 · ד׳תשע״ג–ד׳תתס״גקלעת חמאדאחד משלושת עמודי ההוראה של השולחן ערוך, עם הרמב״ם והרא״ש
- ר׳ שלמה אבן גבירול1021–1058 · ד׳תשפ״א–ד׳תתי״חסרגוסהמגדולי משוררי ספרד בשירת הקודש ובשירת החול, ומחבר ״כתר מלכות״
- רי״ץ גיאת1038–1089 · ד׳תשצ״ח–ד׳תתמ״טלוסנהמגדולי חכמי ספרד בדור השני לראשונים, ראש ישיבת לוסנה, פוסק, פרשן ומשורר
- ר׳ יצחק בן ראובן1043–1100 · ד׳תת״ג–ד׳תת״סדניהרב, פוסק ופייטן, בן דורו של הרי״ף
- רבינו בחיי1050–1120 · ד׳תת״י–ד׳תת״פסרגוסהדיין ופילוסוף יהודי בסרגוסה
- רמב״ע1055–1140 · ד׳תתט״ו–ד׳תת״קגרנדהמשורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי המשוררים היהודים
- ר׳ אברהם בר חייא1065–1136 · ד׳תתכ״ה–ד׳תתצ״וברצלונהמראשוני המחברים בעברית במתמטיקה ובאסטרונומיה, שטבע מונחים מדעיים עבריים והעביר את מדעי הערבים ליהודי אירופה
- ר׳ יהודה הברצלוני1070–1140 · ד׳תת״ל–ד׳תת״קברצלונה״ספר העתים״ – הלכות שבת ומועדים מתורת הגאונים
- ריה״ל1075–1141 · ד׳תתל״ה–ד׳תתק״אטולדורב, משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים
- הר״י מיגש1077–1141 · ד׳תתל״ז–ד׳תתק״אלוסנהראש ישיבת לוסנה אחרי רבו 38 שנה
- ראב״ע1089–1164 · ד׳תתמ״ט–ד׳תתקכ״דקורדובהמבולטי ראשוני ספרד בתור הזהב: איש אשכולות, משורר, בלשן, פרשן מקרא ופילוסוף, שעסק גם במתמטיקה ובאסטרונומיה
- ר׳ נתנאל פיומי1090–1165 · ד׳תת״נ–ד׳תתקכ״הצנעאנגיד תימן וראש רבניה, פילוסוף ומחבר ״גן השכלים״, שנכתב בעקבות ״חובות הלבבות״ ומתפלמס עם טענות המוסלמים על שינוי התורה
- ר׳ יהודה אבן סוסאן1095–1165 · ד׳תתנ״ה–ד׳תתקכ״הפאסדיין בפאס שנודע בגאונותו בתורה ובחסידותו
- 1100–1200
- רבי מימון הדיין1100–1166 · ד׳תת״ס–ד׳תתקכ״וקורדובהאביו ורבו של הרמב״ם ותלמיד הר״י מיגאש
- הראב״ד הראשון1110–1180 · ד׳תת״ע–ד׳תתק״מטולדוהיסטוריון, פילוסוף ואסטרונום בספרד של המאה ה־12
- הרמב״ם1138–1204 · ד׳תתצ״ח–ד׳תתקס״דפוסטאט״הנשר הגדול״ – ״ממשה עד משה לא קם כמשה״
- ר׳ יהודה בר יקר1140–1220 · ד׳תת״ק–ד׳תתק״פברצלונהרבו המובהק של הרמב״ן, שקיבל ממנו את תורת בעלי התוספות
- הרמ״ה1147–1244 · ד׳תתק״ז–ה׳ד׳טולדוגדול חכמי טולדו, פרשן תלמוד, פוסק, מקובל וחוקר המסורה
- ר׳ יוסף אבן עקנין1150–1220 · ד׳תתק״י–ד׳תתק״פפאספילוסוף, רופא, משורר ופרשן מקרא ותלמוד, שחי רוב חייו בפאס בימי רדיפות אל־מוואחידון
- ר׳ אברהם בן הרמב״ם1186–1237 · ד׳תתקמ״ו–ד׳תתקצ״זקהירבנו ותלמידו של הרמב״ם, נגיד יהודי מצרים ורופא חצר
- הרמב״ן1194–1270 · ד׳תתקנ״ד–ה׳ל׳גירונהמגדולי ראשוני ספרד: פוסק, פרשן, מקובל ורופא
- 1200–1300
- רבנו יונה1200–1263 · ד׳תתק״ס–ה׳כ״גברצלונהבן דודו של הרמב״ן ורבו של הרשב״א
- ר׳ דוד הנגיד1212–1300 · ד׳תתקע״ב–ה׳ס׳קהירבנו של רבי אברהם בן הרמב״ם ונגיד יהודי מצרים
- ר׳ תנחום הירושלמי1219–1291 · ד׳תתקע״ט–ה׳נ״אקהירפרשן מקרא ומילונאי בן המאה ה־13, שכתב בערבית יהודית
- ר׳ פנחס הלוי1225–1290 · ד׳תתקפ״ה–ה׳נ׳ברצלונהאחיו ורבו של הרא״ה
- הרא״ה1235–1300 · ד׳תתקצ״ה–ה׳ס׳ברצלונהמגדולי פוסקי ספרד
- הרשב״א1235–1310 · ד׳תתקצ״ה–ה׳ע׳ברצלונהרבה של ברצלונה וראש חכמי ספרד בדורו
- ספר החינוך1245–1310 · ה׳ה׳–ה׳ע׳ברצלונההמחבר העלים את שמו
- מהר״י ג׳יקטיליה1248–1305 · ה׳ח׳–ה׳ס״הקסטיליהמגדולי המקובלים בספרד במאה ה־13
- הריטב״א1250–1330 · ה׳י׳–ה׳צ׳סרגוסה״ראשון חריף שדבריו נהירים וברורים ללומד״
- רבינו בחיי1255–1340 · ה׳ט״ו–ה׳ק׳סרגוסהפרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה
- הטור1269–1343 · ה׳כ״ט–ה׳ק״גטולדוסידר את ההלכה בארבעה חלקים: או״ח, יו״ד, אה״ע, חו״מ – על מתכונתו נכתבו הבית יוסף והשולחן ערוך
- ר׳ אברהם בן אסמעאל1280–1340 · ה׳מ׳–ה׳ק׳טולדומחכמי ספרד, מפורסם בעיקר כרבו המובהק של רבנו ירוחם
- כפתור ופרח1280–1355 · ה׳מ׳–ה׳קט״ובית שאן״כפתור ופרח״ – החוקר הראשון של גאוגרפיית ארץ ישראל ומצוות התלויות בארץ
- המגיד משנה1283–1360 · ה׳מ״ג–ה׳ק״כברצלונה״הרב המגיד״ – מעיקרי נושאי כלי הרמב״ם
- ר׳ שם טוב אבן גאון1287–1330 · ה׳מ״ז–ה׳צ׳ברצלונהמגדולי התורה בספרד ומקובל
- ר׳ יהודה בן הרא״ש1290–1349 · ה׳נ׳–ה׳ק״טטולדובנו של הרא״ש שירש את מקומו ברבנות טולדו ובראשות ישיבתה
- רבנו ירוחם1290–1350 · ה׳נ׳–ה׳ק״יטולדומגדולי הפוסקים; פסקיו מובאים הרבה בבית יוסף והשפיעו על השולחן ערוך
- אבודרהם1290–1350 · ה׳נ׳–ה׳ק״יסביליהספרו, הראשון מסוגו, מרכז את פירוש התפילות, הלכותיהן ומנהגי ספרד ומסביר את הלוח העברי
- הר״ן1290–1376 · ה׳נ׳–ה׳קל״וברצלונהדיין וראש ישיבה בברצלונה
- 1300–1400
- ר׳ פרץ הכהן1304–1370 · ה׳ס״ד–ה׳ק״לברצלונהמגדולי חכמי ספרד במאה ה־14 ורבו של הריב״ש, שהרבה לשבחו
- ר׳ מנחם בן זרח1315–1385 · ה׳ע״ה–ה׳קמ״הטולדורב מתקופת הראשונים בספרד, בנו של מגורש מצרפת
- מנורת המאור1320–1390 · ה׳פ׳–ה׳ק״נטולדו״מנורת המאור״ – לקט אגדה ומוסר בשבעה ״נרות״
- ר׳ וידאל אפרים1325–1391 · ה׳פ״ה–ה׳קנ״אמיורקהמחכמי מיורקה במאה ה־14 ורבו של הרשב״ץ, שכינהו ״מורי הקדוש״
- הריב״ש1326–1408 · ה׳פ״ו–ה׳קס״חולנסיהמגדולי חכמי ספרד במאה ה־14
- ר׳ חסדאי קרשקש1340–1410 · ה׳ק׳–ה׳ק״עברצלונהרב, פילוסוף ומנהיג יהודי ספרד, מראשי הפולמוס היהודי־נוצרי ומהראשונים שהטילו ספק בפילוסופיה של אריסטו
- נימוקי יוסף1340–1420 · ה׳ק׳–ה׳ק״פברצלונהפירושו על הרי״ף נדפס סביבו
- ר׳ אפרים אנקווה1354–1442 · ה׳קי״ד–ה׳ר״בתלמסאןרב, רופא ופילוסוף מגולי ספרד, שעזב את ספרד בגזירות קנ״א והיה רב ודיין בתלמסאן
- ר׳ יצחק קנפנטון1360–1463 · ה׳ק״כ–ה׳רכ״גסמורהמגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, ״רב קשטיליא״
- התשב״ץ1361–1444 · ה׳קכ״א–ה׳ר״דאלג׳ירמגדולי רבני ומנהיגי יהדות אלג׳יריה: בא ממיורקה, ברח לאלג׳יר בגזירות קנ״א ומילא שם את מקום הריב״ש
- ר׳ יוסף אלבו1380–1444 · ה׳ק״מ–ה׳ר״דדרוקההעמיד את עיקרי הדת על שלושה: מציאות ה׳, תורה מן השמים, שכר ועונש
- הרז״ה1390–1460 · ה׳ק״נ–ה׳ר״כצנעאמגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה־15, פרשן מקרא והלכה ורופא, שחיבר 18 חיבורים, רבים מהם על כתבי הרמב״ם
- 1400–1500
- ר׳ יוסף אבן שם טוב1400–1460 · ה׳ק״ס–ה׳ר״כסגוביהפילוסוף שנטה לפשר בין הדעות ולא לשלול לגמרי את לימוד הפילוסופיה
- הרשב״ש1400–1467 · ה׳ק״ס–ה׳רכ״זאלג׳ירבנו של הרשב״ץ ורבה של אלג׳יר אחרי פטירת אביו
- בעל העקידה1420–1494 · ה׳ק״פ–ה׳רנ״דקלטיודמחכמי ספרד בדור הגירוש, פילוסוף, דרשן ופרשן מקרא, הידוע בשם ספרו ״עקידת יצחק״
- ר׳ משה קפשאלי1420–1495 · ה׳ק״פ–ה׳רנ״הקושטאהרב הראשי ליהודי איסטנבול, שהוכר בידי הסולטאנים מהמט השני ובאיזיט השני כסמכות התורנית העליונה באימפריה העות׳מאנית
- ר׳ יוסף חיון1425–1496 · ה׳קפ״ה–ה׳רנ״וליסבוןמגדולי פרשני המקרא בפורטוגל
- ר׳ צמח דוראן1430–1500 · ה׳ק״צ–ה׳ר״סאלג׳ירבנו של הרשב״ש ונכדו של התשב״ץ
- מהר״י אבוהב1433–1493 · ה׳קצ״ג–ה׳רנ״גטולדו״אחרון גאוני קסטיליה״
- הרא״ם1435–1526 · ה׳קצ״ה–ה׳רפ״וקושטאאחד משלושת הפרשנים העיקריים של רש״י על התורה
- אברבנאל1437–1508 · ה׳קצ״ז–ה׳רס״חליסבוןמפרש המקרא, פילוסוף ומדינאי, ממנהיגי יהודי חצי האי האיברי
- ר׳ ישועה הלוי1440–1500 · ה׳ר׳–ה׳ר״סטולדוספרו מספרי היסוד בכללי התלמוד: סדרי רב ותלמיד, לשונות התלמוד וכללי הניתוח
- החסיד יעבץ1440–1508 · ה׳ר׳–ה׳רס״חליסבוןמגדולי הרבנים בדור גירוש ספרד
- העין יעקב1450–1516 · ה׳ר״י–ה׳רע״וסלמנקהמגדולי חכמי ספרד, ״גדול הדור״
- ר׳ אברהם זכות1452–1514 · ה׳רי״ב–ה׳רע״דסלמנקהאסטרונום בעל שם עולמי: שכלל את האצטרולב, מנחושת במקום עץ, ולוחותיו שימשו את קולומבוס ואת וסקו דה גמה
- ר׳ יצחק קארו1458–1535 · ה׳רי״ח–ה׳רצ״הטולדוראש ישיבה, דרשן ורופא ממגורשי ספרד
- ר׳ יוסף סרגוסי1460–1507 · ה׳ר״כ–ה׳רס״זצפתמחכמי צפת ומנהיגיה ורבו של הרדב״ז
- ר׳ חיים אבן חביב1460–1520 · ה׳ר״כ–ה׳ר״פפאסקיבץ וסידר לראשונה את תשובות הרשב״א לפי ״בתים״ – במשך מאות שנים הקובץ הגדול ביותר שלהן
- ר׳ יצחק שולאל1460–1524 · ה׳ר״כ–ה׳רפ״דקהירהנגיד האחרון של יהודי מצרים לפני ביטול הנגידות
- ר׳ אהרן מטראני1460–1530 · ה׳ר״כ–ה׳ר״צאדריאנופולדודו ורבו של המבי״ט
- ר׳ יוסף פאסי1462–1520 · ה׳רכ״ב–ה׳ר״פסלוניקיפוסק מגורשי ספרד
- ר׳ יוסף טאיטאצאק1465–1546 · ה׳רכ״ה–ה׳ש״וסלוניקיפוסק ומקובל, מראשי יהדות ספרד באימפריה העות׳מאנית
- מהר״ם אלשקר1466–1542 · ה׳רכ״ו–ה׳ש״בקהיררב, פוסק ודיין ספרדי בולט מדור גירוש ספרד, שהתנגד לפלפול ותמך בעיסוק בפילוסופיה בעקבות הרמב״ם
- ר׳ דוד מסר לאון1470–1526 · ה׳ר״ל–ה׳רפ״וולורהרב, פוסק ופילוסוף מראשי יהדות איטליה בראשית המאה ה־16
- ר׳ אברהם אבן טוואה1470–1555 · ה׳ר״ל–ה׳שט״ואלג׳ירפייטן, דיין ופוסק, מנהיגה הרוחני של אלג׳יר ומגדולי פוסקי אלג׳יריה במאה ה־16
- מהר״י בירב1474–1541 · ה׳רל״ד–ה׳ש״אצפתרבם של כל רבני צפת בדורו, ביניהם רבי יוסף קארו והמבי״ט
- ר׳ בנימין זאב1475–1545 · ה׳רל״ה–ה׳ש״הארטהמפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו ביוון ובטורקיה, הידוע על שם ספר השו״ת שלו ״בנימין זאב״
- הרדב״ז1479–1573 · ה׳רל״ט–ה׳של״גקהירמנהיגה של יהדות מצרים אחרי הכיבוש העות׳מאני
- ר׳ מאיר אבן גבאי1480–1540 · ה׳ר״מ–ה׳ש׳קושטאמחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד
- מהרלב״ח1480–1541 · ה׳ר״מ–ה׳ש״אירושליםראש חכמי ירושלים אחרי גירוש ספרד
- ר׳ שמעון לביא1485–1585 · ה׳רמ״ה–ה׳שמ״הטריפוליחכם, מקובל ופייטן מדור גירוש ספרד, מחבר הפיוט ״בר יוחאי״
- מרן הב״י1488–1575 · ה׳רמ״ח–ה׳של״הצפתהוראותיו התקבלו בכל תפוצות ישראל
- ר׳ אליהו קפשאלי1490–1555 · ה׳ר״נ–ה׳שט״וקנדיאההחכם הנודע שבמשפחת קפשאלי, רבה של קנדיאה ומעורכי תקנות קנדיאה
- ר׳ יוסף סאגיס1492–1572 · ה׳רנ״ב–ה׳של״בצפתרב ומקובל, כונה ״החסיד״ ו״פורטוגיסו״
- 1500–1600
- ר׳ ישראל די קוריאל1500–1577 · ה׳ר״ס–ה׳של״זצפתראש ישיבה גדולה בצפת ומראשי בית הדין לצד מרן והמבי״ט
- המבי״ט1500–1580 · ה׳ר״ס–ה׳ש״מצפתתלמידו המובהק של מהר״י בירב, נסמך עם רבי יוסף קארו
- ר׳ יצחק יעבץ1505–1547 · ה׳רס״ה–ה׳ש״זסלוניקיבנו של רבי יוסף יעבץ, רב ורופא בשאלוניקי
- מהריב״ל1505–1580 · ה׳רס״ה–ה׳ש״מסלוניקימגדולי פוסקי יוון ותורכיה בדור שאחרי הגירוש
- ר׳ שלמה אלקבץ1505–1584 · ה׳רס״ה–ה׳שמ״דצפתמקובל ופייטן; יסד את תיקון ליל שבועות עם מרן בניקופול
- מהרשד״ם1506–1589 · ה׳רס״ו–ה׳שמ״טסלוניקימגדולי חכמי סלוניקי, אב״ד וראש ישיבה שעודדה לימוד עצמאי וחשיבה ביקורתית
- האלשיך1506–1600 · ה׳רס״ו–ה׳ש״סצפתדרשן ופוסק; נסמך על ידי מרן, וסמך את רבי חיים ויטאל ואת רבי יום טוב צהלון
- ר׳ משה נג׳ארה1508–1581 · ה׳רס״ח–ה׳שמ״אצפתמגורי האר״י. הוסמך לרבנות בצעירותו והיה דרשן בחסד עליון
- ר׳ אלישע גאליקו1515–1578 · ה׳רע״ה–ה׳של״חצפתמתלמידיו המובהקים של מרן, שגם סמכו
- ר׳ משה אלמושנינו1516–1580 · ה׳רע״ו–ה׳ש״מסלוניקירב, פרשן מקרא ופילוסוף מסלוניקי, ממשפחת אנוסים מאראגון
- ראשית חכמה1518–1587 · ה׳רע״ח–ה׳שמ״זצפתמגורי האר״י; קיבל את כתבי הרמ״ק אחרי פטירתו
- ר׳ זכריה אלצ׳אהרי1519–1589 · ה׳רע״ט–ה׳שמ״טצנעאמגדולי חכמי תימן, משורר ונוסע, שסייר בהודו, בפרס, בעיראק, בטורקיה, בארץ ישראל ובמצרים
- ר׳ יצחק אדרבי1520–1577 · ה׳ר״פ–ה׳של״זסלוניקימגדולי הפוסקים במאה ה־16, שאליו נשלחו שאלות מרחבי הבלקן
- ר׳ בצלאל אשכנזי (שיטה מקובצת)1520–1592 · ה׳ר״פ–ה׳שנ״בקהירבעל השיטה מקובצת: אסף וסידר את פירושי הראשונים על מסכתות הש״ס, והגיה את נוסח התלמוד, בעיקר בסדר קדשים
- הרמ״ק1522–1570 · ה׳רפ״ב–ה׳ש״לצפתמגדולי מקובלי צפת
- מהר״ם גלאנטי1522–1612 · ה׳רפ״ב–ה׳שע״בצפתתלמיד חכם, פוסק ומקובל
- ר׳ אברהם גאלאנטי1525–1560 · ה׳רפ״ה–ה׳ש״כצפתמקובל; חי חיי סגפנות כאביו ואחיו הגדול רבי משה גאלנטי
- מהריק״ש1525–1610 · ה׳רפ״ה–ה׳ש״עקהירמרבניה הנודעים של מצרים, תלמיד הרדב״ז
- ר׳ שלמה סאגיס1530–1587 · ה׳ר״צ–ה׳שמ״זצפתרב, מקובל ופוסק
- בעל הכלים1530–1605 · ה׳ר״צ–ה׳שס״החלבפרשן מקרא וראש הרבנים בארם צובא, ראשון משפחת לניאדו שצאצאיה כיהנו ברבנות חלב
- בעל החרדים1533–1600 · ה׳רצ״ג–ה׳ש״סצפתמקובל, דרשן ומשורר
- האר״י1534–1572 · ה׳רצ״ד–ה׳של״בצפתגדול מקובלי צפת, הוגה קבלת האר״י
- מהרש״ך1540–1602 · ה׳ש׳–ה׳שס״בסלוניקיפוסק הלכה ומגדולי חכמי יוון בדור שלאחר רבי יוסף קארו, רב קהילת מגורשי קסטיליה בסלוניקי
- מדרש שמואל1540–1604 · ה׳ש׳–ה׳שס״דצפתמתלמידיו הראשונים של האר״י וחברו של הרמ״ק
- ר׳ וידאל הצרפתי1540–1619 · ה׳ש׳–ה׳שע״טפאסמורה צדק ואב״ד בפאס, מצאצאי גולי ספרד, שכונה ״סיניור״
- רח״ו1542–1620 · ה׳ש״ב–ה׳ש״פצפתתלמידו המובהק של האר״י, כתב וערך את קבלת האר״י
- הלחם משנה1545–1588 · ה׳ש״ה–ה׳שמ״חסלוניקיממפרשי משנה תורה לרמב״ם
- ר׳ יוסף אבן טבול1545–1616 · ה׳ש״ה–ה׳שע״וצפתמגדולי תלמידי האר״י לצד רבי חיים ויטאל
- הרח״כ1550–1631 · ה׳ש״י–ה׳שצ״אקהירפוסק ופרשן מגדולי חכמי מצרים, שנחלק בהלכה עם המהריק״ש
- מהרש״ח1555–1608 · ה׳שט״ו–ה׳שס״חסלוניקיפוסק הלכה, אב בית דין וראש ישיבה בסלוניקי, נכדו של המהרשד״ם
- ר׳ אהרן ששון1555–1626 · ה׳שט״ו–ה׳שפ״ושאלוניקי״מהר״א ששון״ – רב בשאלוניקי ובקושטא ומחבר שו״ת ״תורת אמת״
- ר׳ ישראל נג׳ארה1555–1628 · ה׳שט״ו–ה׳שפ״חצפתמגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים
- מהרח״ש1557–1647 · ה׳שי״ז–ה׳ת״זסלוניקימגדולי רבני סלוניקי ופוסקי דורו, שהשיב מאות תשובות לכל תפוצות הגולה
- מהריט״ץ1559–1619 · ה׳שי״ט–ה׳שע״טצפת״לקח טוב״, שכתב בגיל 17–18, נדפס בצפת ב־1577 – כנראה הספר הראשון שנדפס בארץ ישראל
- ר׳ שמואל אדוני1560–1633 · ה׳ש״כ–ה׳שצ״גמוצולפוסק, פייטן ומקובל, מגדולי רבני כורדיסטן
- הרי״ף פינטו1565–1648 · ה׳שכ״ה–ה׳ת״חדמשקמגדולי חכמי סוריה במאה ה־17 והרב הראשי של דמשק
- ר׳ שאול סירירו1566–1655 · ה׳שכ״ו–ה׳תט״ופאסרבה של פאס וראש הישיבה הגדולה בה, שעסק גם בפילוסופיה ובקבלה ונאבק בהתנצרות
- ר׳ שלמה עדני1567–1626 · ה׳שכ״ז–ה׳שפ״וחברוןמגדולי מפרשי המשנה, יליד צנעא שגדל בארץ ישראל ופעל בחברון בעוני ובייסורים
- מהרי״ט1568–1639 · ה׳שכ״ח–ה׳שצ״טקושטאמגדולי חכמי צפת וקושטא
- ר׳ אברהם אזולאי1570–1643 · ה׳ש״ל–ה׳ת״גחברוןמקובל, סב סבו של החיד״א, שעלה מפאס לחברון
- ר׳ יוסף איסקפה1570–1662 · ה׳ש״ל–ה׳תכ״באיזמירמגדולי רבני איזמיר ורבה הראשון של הקהילה
- ר׳ יעקב צמח1584–1667 · ה׳שמ״ד–ה׳תכ״זירושליםמקובל ורופא, יליד משפחת אנוסים, שערך וסידר חיבורים רבים בקבלת האר״י, ובהם כתבי ״המהדורא בתרא״ של רבי חיים ויטאל שהוצאו מגניזתם
- ר׳ חיים הכהן1585–1655 · ה׳שמ״ה–ה׳תט״וחלבמקובל, תלמידו של רבי חיים ויטאל ורב בארם צובא
- אסנת ברזאני1590–1670 · ה׳ש״נ–ה׳ת״למוסוללמדנית ופייטנית שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי ״התנאית״
- ר׳ שמואל ויטאל1598–1677 · ה׳שנ״ח–ה׳תל״זדמשקבנו של רבי חיים ויטאל, מרבני ומקובלי דמשק, שסידר את ״שמונה השערים״ מכתבי האר״י
- 1600–1700
- החבי״ב1603–1673 · ה׳שס״ג–ה׳תל״גאיזמיררב ופוסק באיזמיר, שספרו ״כנסת הגדולה״ הפך לאחד מספרי היסוד בפסיקה
- ר׳ אהרן לפפה1604–1667 · ה׳שס״ד–ה׳תכ״זאיזמיררב ודיין במניסה ובאיזמיר
- ר׳ שמואל הלוי מקושטא1610–1675 · ה׳ש״ע–ה׳תל״הקושטאפוסק וראש ישיבה בקושטא במאה ה־17
- ר׳ שלמה אלגאזי1610–1683 · ה׳ש״ע–ה׳תמ״גאיזמירמחבר פורה בכללי התלמוד ובדרוש, ממתנגדי שבתי צבי, שבגללו נאלץ לברוח מטורקיה
- ר׳ שלום שבזי1619–1686 · ה׳שע״ט–ה׳תמ״ותעיזגדול משוררי תימן והאישיות הרבנית הנערצת ביותר על יהודי תימן
- ר׳ יעקב חגיז1620–1674 · ה׳ש״פ–ה׳תל״דירושליםיליד פאס שייסד בירושלים את ישיבת ״בית יעקב״ במימון משפחת ויגה, וקבע בה סדרי לימוד חדשים
- ר׳ משה גאלנטי1620–1689 · ה׳ש״פ–ה׳תמ״טירושליםהראשון לציון הראשון וראש רבני ירושלים במאה ה־17
- ר׳ חיים בן עטר הזקן1620–1721 · ה׳ש״פ–ה׳תפ״אסלאראש ישיבה בסלא שבמרוקו, סבו ורבו של רבי חיים בן עטר בעל ״אור החיים״
- ר׳ מנחם סירירו1628–1701 · ה׳שפ״ח–ה׳תס״אפאספוסק, דיין, ראש ישיבה ומנהיג קהילת פאס במאה ה־17
- ריב״א1630–1690 · ה׳ש״צ–ה׳ת״נכאשאןרופא, פילוסוף ודיין יהודי־פרסי במאה ה־17
- ר׳ יוסף אלמושנינו1643–1689 · ה׳ת״ג–ה׳תמ״טבלגרדהרב הראשי של יהודי בלגרד, שהייתה אז מרכז הלכה, והתכתב עם רבי משה בן חביב והחכם צבי
- ר׳ אברהם הלוי1650–1712 · ה׳ת״י–ה׳תע״בקהירראש רבני מצרים בקהיר
- ר׳ יהודה בן עטר1655–1733 · ה׳תט״ו–ה׳תצ״גפאסאב בית הדין של פאס ומגדולי רבני מרוקו בדורו, שכונה ״רבי אל־כביר״
- פרי חדש1656–1695 · ה׳תט״ז–ה׳תנ״הירושליםפוסק ושד״ר, מגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה־17, ראש ישיבת בית יעקב ורבה של ירושלים
- משנה למלך1657–1727 · ה׳תי״ז–ה׳תפ״זקושטארב, פוסק ואב בית דין בקושטא וראש ישיבה
- ר׳ אליהו הכהן1659–1729 · ה׳תי״ט–ה׳תפ״טאיזמירדיין, דרשן ומקובל מחכמי איזמיר, שחיבר עשרות ספרי מוסר, מדרש ופרשנות
- ר׳ חיים אבולעפיה1660–1744 · ה׳ת״כ–ה׳תק״דאיזמיררב ושד״ר, ששימש רבה של איזמיר וזכה לכבוד אף אצל המוסלמים
- ר׳ אליעזר נחום1662–1744 · ה׳תכ״ב–ה׳תק״דאדריאנופולראש ישיבה באדריאנופול ובקושטא שעלה לירושלים וכיהן בה כראשון לציון
- ר׳ חיים אלפאנדרי1665–1733 · ה׳תכ״ה–ה׳תצ״גקושטארב ופוסק מגדולי דורו בקושטא, נכדו של ר׳ חיים אלפאנדרי הזקן
- היעב״ץ1673–1753 · ה׳תל״ג–ה׳תקי״גפאסמגדולי חכמי מרוקו במאה ה־18: פוסק, מקובל, דרשן ופייטן
- רכב״ם1675–1750 · ה׳תל״ה–ה׳תק״יאגאדיררב, מקובל, בלשן ופייטן מיהדות מרוקו, שידע שפות רבות והתווכח עם נוצרים
- ר׳ יצחק לומברוזו1680–1752 · ה׳ת״מ–ה׳תקי״בתוניסמגדולי רבני תוניסיה ואבי שושלת לומברוזו
- ר׳ ישראל יעקב אלגאזי1680–1756 · ה׳ת״מ–ה׳תקט״זאיזמירמחכמי איזמיר וירושלים, ראש ישיבת המקובלים בית אל אחרי ר׳ גדליה חיון וראשון לציון
- ר׳ גדליה חיון1683–1750 · ה׳תמ״ג–ה׳תק״יירושליםמקובל ושד״ר, מייסד ישיבת המקובלים ״בית אל״ בירושלים ומחשובי חכמיה
- ר׳ יצחק הכהן רפפורט1685–1755 · ה׳תמ״ה–ה׳תקט״ואיזמיררב ופוסק באיזמיר ובירושלים, הראשון לציון בסוף ימיו
- מעם לועז1689–1732 · ה׳תמ״ט–ה׳תצ״בקושטאמחכמי ירושלים ושד״ריה, נכדו של רבי משה בן חביב
- ר׳ מסעוד רקח1690–1768 · ה׳ת״נ–ה׳תקכ״חטריפולייצא מארץ ישראל כשד״ר והתיישב בטריפולי, שם כיהן כאב״ד וחולל מהפכה רוחנית בקרב יהודי לוב
- ר׳ יוסף מולכו1692–1768 · ה׳תנ״ב–ה׳תקכ״חסלוניקיראש השוחטים בסלוניקי ופוסק מרכזי בהלכות שחיטה, שפעל להעלאת רמת השוחטים
- אור החיים1696–1743 · ה׳תנ״ו–ה׳תק״גסלאמגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן תלמוד, מקובל ופוסק
- מהרד״ם1696–1770 · ה׳תנ״ו–ה׳תק״לצנעאפוסק תימני שעמד בראש האסכולה שקיבלה את השינויים בפסיקה ובנוסח התפילה בתימן
- ר׳ צדקה חוצין1699–1772 · ה׳תנ״ט–ה׳תקל״בבגדאדהרב הראשי של בגדאד כשלושים שנה, שנבחר מחכמי חלב אחרי מגפת הדבר
- 1700–1800
- ר׳ מסעוד אלפסי1700–1774 · ה׳ת״ס–ה׳תקל״דתוניסיליד פאס שהשתקע בתוניס וכיהן כרב הראשי של תוניסיה
- הרש״ב1700–1780 · ה׳ת״ס–ה׳תק״ממרקשמגדולי מקובלי מרוקו
- ר׳ רפאל שלמה לניאדו1700–1793 · ה׳ת״ס–ה׳תקנ״גחלב״הרש״ל״ – רב העיר חלב ומגדולי רבניה ודייניה במאה ה־18, ממשפחת רבנים ידועה
- ר׳ יהודה עייאש1705–1761 · ה׳תס״ה–ה׳תקכ״אאלג׳ירמגדולי רבני אלג׳יר, פוסק ודרשן שחיבר ספרים רבים שכותרתם ״יהודה״
- מולא אור שרגא1705–1793 · ה׳תס״ה–ה׳תקנ״גיזדמקובל ודיין ביזד, שקברו נערץ על יהודי פרס
- ר׳ דוד בן ברוך1710–1784 · ה׳ת״ע–ה׳תקמ״דתינזרתרב ומקובל במרוקו שהתפרסם כצדיק וקדוש, ורבים באו להתברך מפיו
- ר׳ אפרים מונסונייגו1710–1790 · ה׳ת״ע–ה׳תק״נתטואן״מהרא״ם״ – מקובל, אב בית הדין ורבה של תטואן במאה ה־18
- מהרי״ץ1713–1805 · ה׳תע״ג–ה׳תקס״הצנעאמגדולי חכמי צנעא במאה ה־18 וראב״ד בית הדין הגדול, שסמכותו הוכרה בכל תימן
- רב אד״א1714–1761 · ה׳תע״ד–ה׳תקכ״ארבאטראש ישיבה, דיין ופוסק ברבאט, אחיינו של ה״אור החיים״
- ר׳ מרדכי בירדוגו1715–1762 · ה׳תע״ה–ה׳תקכ״במקנס״הרב המרבי״ץ״ – ראש ישיבה ורב במקנס
- ר׳ אליהו ישראל1715–1784 · ה׳תע״ה–ה׳תקמ״דאלכסנדריהשד״ר מטעם ירושלים בקהילות אירופה, ואחר כך אב בית הדין של אלכסנדריה
- ר׳ דוד פארדו1718–1790 · ה׳תע״ח–ה׳תק״נסרייבופרשן ספרות חז״ל, פוסק ומשורר, ופירושו ״חסדי דוד״ הוא הפירוש היחיד המקיף את כל התוספתא
- הרש״ש1720–1777 · ה׳ת״פ–ה׳תקל״זירושליםמקובל בולט שעלה מתימן לארץ ישראל ועמד בראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים
- ר׳ נתן בורג׳יל1720–1791 · ה׳ת״פ–ה׳תקנ״אתוניסמגדולי רבני תוניסיה והרב הראשי שלה
- ר׳ חיים מודעי1720–1794 · ה׳ת״פ–ה׳תקנ״דאיזמירראש חכמי צפת ורבה של איזמיר, מגדולי המשיבים בדורו
- החיד״א1724–1806 · ה׳תפ״ד–ה׳תקס״וירושליםפוסק הלכה, מקובל ושד״ר, שחיבר למעלה ממאה ספרים
- ר׳ דוד בן חסין1727–1792 · ה׳תפ״ז–ה׳תקנ״במקנסמגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו, שהותיר למעלה מ־250 שירים, ובהם ״אערוך מהלל ניבי״ ופיוט ההבדלה ״אענה חלקי גם אני״
- מהרי״ט אלגאזי1727–1802 · ה׳תפ״ז–ה׳תקס״בירושליםראשון לציון וראש ישיבת המקובלים בית אל אחרי הרש״ש
- האבר״ך1735–1819 · ה׳תצ״ה–ה׳תקע״טטריפוליפרשן, משורר וכרוניקאי, גביר ומנהיג קהילת טריפולי בסוף המאה ה־18
- ר׳ יקותיאל בירדוגו1736–1801 · ה׳תצ״ו–ה׳תקס״אמקנסאב״ד מקנס ומפוסקי מרוקו, ממשפחת בירדוגו רבת הרבנים
- ר׳ עמרם בן דיוואן1740–1782 · ה׳ת״ק–ה׳תקמ״במקנסמקובל ושד״ר יליד ירושלים, שיצא פעמיים מטעם קהילת חברון למרוקו ונפטר שם בדרכו חזרה
- ר׳ יצחק מאיו1740–1810 · ה׳ת״ק–ה׳תק״עאיזמיררב הכולל של איזמיר, פוסק וסופר תורני, בעל ״שרשי הים״ – דיונים רחבים לפי ״שורשים״ על סדר הרמב״ם
- היר״ח1741–1820 · ה׳תק״א–ה׳תק״פאיזמירפוסק הלכה מגדולי חכמי איזמיר, שעלה לארץ ישראל וכיהן כראשון לציון
- ר׳ חי טייב1743–1837 · ה׳תק״ג–ה׳תקצ״זתוניסמקובל ובעל מופת מרבניה החשובים של יהדות תוניסיה, שהתפרסם בבקיאותו בתלמוד ובחכמת הקבלה
- ר׳ חיים פינטו1743–1845 · ה׳תק״ג–ה׳תר״המוגדורמגדולי רבני מרוקו, רב, דיין ומקובל במוגדור, שמונה לרב הקהילה בצעירותו
- ר׳ רפאל בירדוגו1747–1822 · ה׳תק״ז–ה׳תקפ״במקנסמגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן, שכונה ״המלאך רפאל״ בזכות גדלותו וחסידותו
- הרש״ם1747–1830 · ה׳תק״ז–ה׳תק״צבגדאדמחכמי בגדאד, מקובל ובעל מופת, הידוע גם כחכם ששון עג׳מי
- ר׳ משה חיים1752–1836 · ה׳תקי״ב–ה׳תקצ״ובגדאדרבה של בגדאד כמעט חמישים שנה וסבו של הבן איש חי, שכונה ״אל חכם״
- ר׳ יצחק טייב1753–1828 · ה׳תקי״ג–ה׳תקפ״חתוניסמגדולי רבני תוניסיה וראש רבני תוניס אחרי רבי דוד חזקיה גז
- ר׳ אברהם ענתיבי1765–1858 · ה׳תקכ״ה–ה׳תרי״חחלברבה הראשי של חלב, דיין, מקובל, דרשן ופייטן
- ר׳ יצחק קובו1770–1854 · ה׳תק״ל–ה׳תרי״דירושליםהראשון לציון והחכם באשי, שד״ר ומגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה־19
- ר׳ ישועה בסיס1773–1860 · ה׳תקל״ג–ה׳תר״כתוניסדיין ומקובל, ראש רבני תוניסיה, שנודע בעיונו העמוק ובחריפותו ובדאגתו לצורכי תלמידיו
- ר׳ פנחס די שיגורה1775–1851 · ה׳תקל״ה–ה׳תרי״אאזמיר״הפרד״ס״ – אב״ד, ריש מתיבתא, מקובל ופוסק באזמיר
- מהריב״ו1777–1870 · ה׳תקל״ז–ה׳תר״לתטואןמקובל ומגדולי רבני מרוקו, המכונה ״הנר המערבי״, רבה ואב בית הדין של תטואן כ־40 שנה
- ר׳ חיים מרדכי לבטון1780–1869 · ה׳תק״מ–ה׳תרכ״טחלבדיין ורבה הראשי של חלב, ממשפחת מגורשי ספרד
- ר׳ אליעזר פאפו1786–1827 · ה׳תקמ״ו–ה׳תקפ״זסיליסטרהפוסק ומקובל, רב הקהילה הספרדית בסיליסטרה
- ר׳ יעקב בירדוגו1786–1841 · ה׳תקמ״ו–ה׳תר״אמקנסרב העיר מקנס, אב״ד וראש ישיבה, מגאוני פוסקי מרוקו, שכונה ״לחכם״
- אג״ן1787–1848 · ה׳תקמ״ז–ה׳תר״חירושליםמקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל והראשון ששימש בתפקיד המאוחד של הראשון לציון וחכם באשי בירושלים
- החבי״ף1787–1868 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרכ״חאיזמירמגדולי חכמי איזמיר – פוסק, פרשן ומקובל
- ר׳ יהודה ביבאס1789–1852 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרי״בקורפורב ספרדי, מקובל ופוסק בעל השכלה כללית, רבה של קורפו ומבשרי הציונות
- ר׳ אברהם הכהן יצחקי1789–1864 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרכ״דתוניסדיין בתוניס ומגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות
- ר׳ יעקב בר יוסף הרופא1790–1851 · ה׳תק״נ–ה׳תרי״אבגדאדדיין ופוסק מפורסם בבגדאד ומחבר פורה
- ר׳ חיים דוד חזן1790–1869 · ה׳תק״נ–ה׳תרכ״טאיזמיראב״ד באיזמיר ואחר כך הראשון לציון וחכם באשי בירושלים, ושתי המשרות אוחדו בבחירתו
- החנ״א1795–1861 · ה׳תקנ״ה–ה׳תרכ״אטבריהרבה של טבריה והראשון לציון בירושלים
- ר׳ יהודה אלקלעי1798–1878 · ה׳תקנ״ח–ה׳תרל״חזמוןרב בזמון שבסרביה, ״מבשר הציונות״ המעשית והמדינית, שגיבש תוכנית להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל כ־50 שנה לפני הרצל
- 1800–1900
- ר׳ אברהם אדאדי1800–1874 · ה׳תק״ס–ה׳תרל״דטריפולימגדולי רבני לוב במאה ה־19, אב״ד בטריפולי ושד״ר מטעם צפת
- ר׳ אברהם דיין1800–1876 · ה׳תק״ס–ה׳תרל״וחלבמגדולי חכמי חלב במאה ה־19, ראש קהל המוסתערבים ודיין, שחכמי דורו כתבו עליו ״דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא״
- ר׳ יעקב רקח1800–1891 · ה׳תק״ס–ה׳תרנ״אטריפוליראש ישיבה מחכמי טריפולי, שסירב לכהן ברבנות רשמית וחי בעוני
- מארי יחיא בדיחי1803–1887 · ה׳תקס״ג–ה׳תרמ״זצנעאמגדולי רבני תימן במאה ה־19, ראש הישיבה הכללית ״בית צאלח״ בצנעא
- המרפ״א1804–1893 · ה׳תקס״ד–ה׳תרנ״גירושליםשד״ר והראשון לציון
- אביר יעקב1805–1880 · ה׳תקס״ה–ה׳תר״מתאפילאלתרבה של תאפילאלת עשרות שנים ומגדולי רבני מרוקו ופוסקיה – מקובל, דרשן ופייטן
- ר׳ אליהו בן משה חיים1807–1859 · ה׳תקס״ז–ה׳תרי״טבגדאדדרשן קהילת בגדאד ומנהיגה הרוחני, ואביו ורבו של רבי יוסף חיים, בעל ״בן איש חי״
- ר׳ אברהם אנקאווא1807–1891 · ה׳תקס״ז–ה׳תרנ״אמסכרהדרשן ופוסק הלכה, רבה הראשי של מסכרה שבאלג׳יריה, מצאצאי רבי אפרים אנקווה
- ר׳ ישראל משה חזן1808–1862 · ה׳תקס״ח–ה׳תרכ״באלכסנדריהנכדו של בעל ״חקרי לב״, שד״ר ורבה של רומא, קורפו ואלכסנדריה
- ר׳ אברהם פלאג׳י1810–1899 · ה׳תק״ע–ה׳תרנ״טאיזמירבנו הגדול של החבי״ף, שמילא את מקומו כרבה הראשי של איזמיר
- ר׳ עבדאללה סומך1813–1889 · ה׳תקע״ג–ה׳תרמ״טבגדאדפוסק, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל במאה ה־19
- היש״א ברכה1817–1906 · ה׳תקע״ז–ה׳תרס״וירושליםהראשון לציון ואב בית הדין בירושלים
- ר׳ אליהו מני1818–1899 · ה׳תקע״ח–ה׳תרנ״טבגדאדמגדולי רבני יהדות עיראק ומקובל, שעלה לארץ ישראל וכיהן כרבה הראשי של חברון, תחילה ללא משכורת
- הסבא קדישא1820–1930 · ה׳תק״פ–ה׳תר״צדמשקפוסק ומקובל, חכם באשי של דמשק ואחר כך רבה של צפת
- ר׳ רפאל משה אלבז1824–1896 · ה׳תקפ״ד–ה׳תרנ״וצפרורבה ודיינה של צפרו, פוסק, משורר ומלומד, שחיבר ספרים רבים בהלכה, בשירה, בהיסטוריה ובמדע
- ר׳ יצחק אבולעפיה1824–1910 · ה׳תקפ״ד–ה׳תר״עדמשקדיין בטבריה, אב״ד דמשק וחכם באשי של סוריה
- ר׳ חיים קורח1824–1914 · ה׳תקפ״ד–ה׳תרע״דצנעאמרבני תימן ומחכמי הישיבה הכללית בצנעא, רבם של רוב רבני תימן בתחילת המאה ה־20 – ביניהם מארי יחיא קאפח ורבי יחיא יצחק הלוי
- ר׳ אברהם הלל1824–1920 · ה׳תקפ״ד–ה׳תר״פבגדאדחכם באשי ואב״ד בבגדאד וממנהיגי יהדות בבל, מראשי ״חברת שומרי מצווה״ שדאגה לחינוך, לצדקה ולכשרות
- צוף דב״ש1826–1879 · ה׳תקפ״ו–ה׳תרל״טירושליםתלמיד חכם ומנהיג, שייסד את עדת המערביים בירושלים כעדה עצמאית ונודע כ״אבי היתומים ודיין האלמנות״
- ר׳ מסעוד אבוחצירא1828–1908 · ה׳תקפ״ח–ה׳תרס״חריסאנירב וראש ישיבה בריסאני, בנו הבכור של ״אביר יעקב״ ואביהם של רבי ישראל אבוחצירא, רבי דוד ורבי יצחק אבוחצירא
- ר׳ יעקב דוויק1828–1919 · ה׳תקפ״ח–ה׳תרע״טחלבמחכמי ארם צובא שכיהן בה כחכם באשי וכאב״ד
- ר׳ אליהו חי גג׳1830–1915 · ה׳תק״צ–ה׳תרע״התוניסרב תוניסאי שיצא לנדודים כדי להדפיס זוהר מנוקד, והשתקע ברבנות באלג׳יריה
- שדי חמד1832–1904 · ה׳תקצ״ב–ה׳תרס״דקרסו־בזארמגדולי האחרונים, יליד ירושלים
- בן איש חי1835–1909 · ה׳תקצ״ה–ה׳תרס״טבגדאדמקובל, דרשן ומגדולי פוסקי עדות המזרח, שהנהיג את יהדות בגדאד כחמישים שנה בלא משרה רשמית ובלא שכר
- רשב״ח1843–1892 · ה׳תר״ג–ה׳תרנ״בבגדאדפוסק, פייטן, עיתונאי ומתרגם, מבולטי רבני בבל במאה ה־19
- ר׳ חיים בז׳רנו1846–1931 · ה׳תר״ו–ה׳תרצ״אבוקרשטתלמיד חכם, פייטן וחוקר הלדינו, שעמד בראש הקהילה הספרדית בבוקרשט וכיהן כממלא מקום הרב הראשי של טורקיה
- ר׳ רפאל אנקווה1847–1935 · ה׳תר״ז–ה׳תרצ״הסלאהוגה, פרשן ופוסק נודע, והראשון שהתמנה לרב הראשי של מרוקו, בשנת 1918
- ר׳ אליהו חזן1848–1908 · ה׳תר״ח–ה׳תרס״חטריפולירבה הראשי של טריפולי, הראשון מרבני לוב שנשא את התואר ״חכם באשי״, ואחר כך רבה הראשי של אלכסנדריה
- ר׳ רפאל אהרן בן שמעון1848–1928 · ה׳תר״ח–ה׳תרפ״חקהירפוסק הלכה, רבה הראשי של קהיר ונשיא בית הדין בה כשלושים שנה
- מארי יחיא קאפח1850–1931 · ה׳תר״י–ה׳תרצ״אצנעאממפורסמי חכמי תימן, מייסד תנועת ״דור דעה״, הדרדעים, שנלחם בזוהר ובקבלה ובאמונות טפלות ודרש לחזור לפסיקת הרמב״ם ורס״ג
- הרד״ף1851–1924 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״דסלוניקימגדולי רבני סלוניקי ובסוף ימיו הרב הראשי בפועל של בולגריה
- ר׳ שמעון אגסי1852–1914 · ה׳תרי״ב–ה׳תרע״דבגדאדדרשן ומגדולי רבני בגדאד, שני במעמדו לחכם באשי
- ר׳ יעקב מאיר1856–1939 · ה׳תרט״ז–ה׳תרצ״טירושליםהראשון לציון והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית בשנים תרפ״א–תרצ״ט, לצד הרב קוק
- ר׳ יהודה פתיה1859–1942 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״בבגדאדרב ומקובל עיראקי, תלמיד הבן איש חי, שנודע בתיקוני נפש ובהוצאת דיבוקים ובפתרון חלומות
- ר׳ דוד אבוחצירא1866–1919 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרע״טתאפילאלתמקובל ומנהיג קהילת תאפילאלת, בכורו של רבי מסעוד אבוחצירא ואחיו הגדול של הבבא סאלי
- ר׳ יחיא יצחק הלוי1867–1932 · ה׳תרכ״ז–ה׳תרצ״בצנעאהרב הראשי של יהודי תימן ואב״ד צנעא
- ר׳ יעקב חי זריהן1869–1953 · ה׳תרכ״ט–ה׳תשי״גטבריהרב, ראש ישיבה ואב בית הדין של טבריה בשנים תרפ״ט–תשי״ג, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר
- כף החיים1870–1939 · ה׳תר״ל–ה׳תרצ״טבגדאדמקובל ופוסק יליד בגדאד, תלמיד הבן איש חי, שעלה לירושלים ב־1904
- ר׳ אהרן בן שמעון1870–1949 · ה׳תר״ל–ה׳תש״טצפתרבה הראשי של צפת וראש ישיבת ״מרן הבית יוסף״
- ר׳ עמרם קורח1871–1952 · ה׳תרל״א–ה׳תשי״בצנעארבה הראשי האחרון של יהדות תימן, שכיהן בצנעא מ־1934
- מוהרמ״ך1874–1950 · ה׳תרל״ד–ה׳תש״יג׳רבהמגדולי רבני תוניסיה וראב״ד ג׳רבה, שתיקן תקנות באי והנהיג לימוד הלכה ודרכי פסק בישיבות
- ר׳ יצחק אלפייה1878–1955 · ה׳תרל״ח–ה׳תשט״וירושליםרב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, שהתפרנס כל ימיו משחיטה
- הרב עוזיאל1880–1953 · ה׳תר״מ–ה׳תשי״גירושליםהראשון לציון ה־36 והרב הראשי הספרדי לארץ ישראל מ־1939, ולאחר הקמת המדינה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, לצד הרב הרצוג
- ר׳ שאול אבן דנאן1882–1972 · ה׳תרמ״ב–ה׳תשל״ברבאטדיין, אב בית דין והרב הראשי למרוקו בשנים תש״ט–תשכ״ה
- ר׳ עזרא עטייה1887–1970 · ה׳תרמ״ז–ה׳תש״לירושליםראש ישיבת ״פורת יוסף״ במשך 45 שנה, בשנים תרפ״ה–תש״ל, מגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה־20, שכונה ״רב רבנן״ ו״המורה״
- ר׳ עובדיה הדאיה1889–1969 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשכ״טירושליםדיין ומקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל, חבר מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הרבני הגדול לערעורים, ורבה הספרדי הראשון של פתח תקווה
- באבא סאלי1889–1984 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשמ״דבודניברבו של מחוז תאפילאלת וראש ישיבה בו, מקובל מגדולי יהדות מרוקו, בנו של רבי מסעוד ונכדו של רבי יעקב אבוחצירא
- ר׳ ברוך טולידנו1890–1970 · ה׳תר״נ–ה׳תש״למקנסרבה הראשי ואב בית הדין של מקנס שבמרוקו, ממשפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד
- ר׳ שלום יצחק הלוי1890–1973 · ה׳תר״נ–ה׳תשל״גתל אביבהרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב, ובאופן לא רשמי רבם הראשי של יוצאי תימן בישראל
- ר׳ יוסף משאש1892–1974 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשל״דמקנסדיין, פוסק, משורר ואיש ציבור
- הרב נסים1895–1981 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשמ״אירושליםהראשון לציון ה־37 והרב הראשי הספרדי לישראל בשנים 1955–1972, שנבחר לתפקיד לבקשת קודמו הרב בן־ציון מאיר חי עוזיאל
- ר׳ יעקב עדס1898–1963 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשכ״גירושליםראש ישיבת פורת יוסף בירושלים במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית
- ר׳ יצחק כדורי1898–2006 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשס״וירושליםרב ומקובל בולט, שכונה בשנותיו האחרונות ״זקן המקובלים״
- ר׳ יעקב מוצפי1899–1983 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשמ״גירושליםמקובל ואב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים
- 1900–2000
- ר׳ סלמאן מוצפי1900–1974 · ה׳תר״ס–ה׳תשל״דירושליםמקובל יליד בגדאד, תלמידו המובהק של הרב יהודה פתיה, שכונה ״חכם סלמן״
- ר׳ יעקב קצין1900–1994 · ה׳תר״ס–ה׳תשנ״דניו יורקמקובל ודיין, בנו של המקובל רבי שאול קצין וחתנו של רבי שלום הדאיה
- ר׳ שלום משאש1909–2003 · ה׳תרס״ט–ה׳תשס״גקזבלנקהרבה הראשי של קזבלנקה ואחר כך של מרוקו כולה, ולימים הרב הראשי הספרדי של ירושלים במשך כעשרים וחמש שנה
- ר׳ יהודה צדקה1910–1991 · ה׳תר״ע–ה׳תשנ״אירושליםראש ישיבת ״פורת יוסף״ בירושלים מתש״ל, יחד עם רבי בן ציון אבא שאול, ורב ספרדי בולט
- ר׳ מצליח מאזוז1911–1971 · ה׳תרע״א–ה׳תשל״אתוניסמגדולי רבני תוניסיה, דיין בבית הדין הרבני בתוניס עד סגירתו בהוראת השלטונות
- ר׳ משה מלכה1911–1997 · ה׳תרע״א–ה׳תשנ״זפתח תקווהמרבני מרוקו ודייניה, שכיהן כסגן ראש בית הדין בקזבלנקה לצד הרב שלום משאש
- ר׳ מרדכי שרעבי1912–1983 · ה׳תרע״ב–ה׳תשמ״גירושליםמקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים ״נהר שלום״ בירושלים, שכונה ״זקן המקובלים״ ו״ראש עדת המכוונים״
- בבא מאיר1917–1983 · ה׳תרע״ז–ה׳תשמ״גארפודרב ומקובל, בנו בכורו של הבבא סאלי
- הרב קאפח1917–2000 · ה׳תרע״ז–ה׳תש״סירושליםפוסק תימני־ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, חבר מועצת הרבנות הראשית ונשיא הקהילה התימנית בירושלים
- ר׳ יהושע מאמאן1917–2018 · ה׳תרע״ז–ה׳תשע״חירושליםדיין ופוסק מרבני מרוקו, שכיהן כאב בית הדין ורב העיר מרקש, ובארץ ישראל כרב הספרדי בנהריה, כאב בית הדין בבאר שבע וכחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים
- ר׳ עובדיה יוסף1920–2013 · ה׳תר״פ–ה׳תשע״גירושליםהראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל בשנים תשל״ג–תשמ״ג, מגדולי פוסקי ההלכה הספרדיים, שכונה בפי רבים ״מרן״ ו״פוסק הדור״
- ר׳ דוד שלוש1920–2016 · ה׳תר״פ–ה׳תשע״ונתניהרבה הראשי של נתניה כ־63 שנה וחבר מועצת הרבנות הראשית כעשר שנים
- אור לציון (חכם בן ציון)1924–1998 · ה׳תרפ״ד–ה׳תשנ״חירושליםראש ישיבת ״פורת יוסף״ בירושלים יחד עם הרב יהודה צדקה, ונחשב מגדולי פוסקי ההלכה במגזר הספרדי
- הרב חיים דוד הלוי1924–1998 · ה׳תרפ״ד–ה׳תשנ״חתל אביבפוסק והוגה דעות, רבה הספרדי הראשי של ראשון לציון ורבה הראשי של תל אביב יפו, וחבר מועצת הרבנות הראשית מתשכ״ד ועד פטירתו
- ר׳ שמעון בעדני1928–2023 · ה׳תרפ״ח–ה׳תשפ״גבני ברקראש כולל תורה וחיים בבני ברק, ולפני כן מראשי ישיבת פורת יוסף ומוסר השיעורים בסניפה בקטמון
- הרב מרדכי אליהו1929–2010 · ה׳תרפ״ט–ה׳תש״עירושליםפוסק ומקובל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים תשמ״ג–תשנ״ג לצד הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
- חכם שלום כהן1930–2022 · ה׳תר״צ–ה׳תשפ״בירושליםראש ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, ומשנת תשע״ד, לאחר פטירת הרב עובדיה יוסף, נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיגה הרוחני של תנועת ש״ס
- הרב בקשי דורון1941–2020 · ה׳תש״א–ה׳תש״פירושליםהראשון לציון, הרב הראשי הספרדי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול בשנים תשנ״ג–תשס״ג, לצד הרב ישראל מאיר לאו
- הרב מאיר מאזוז1945–2025 · ה׳תש״ה–ה׳תשפ״הבני ברקראש ישיבת ״כסא רחמים״ ומוסדותיה מתשל״א, ומגדולי רבני יוצאי תוניסיה
- הרב יעקב יוסף1946–2013 · ה׳תש״ו–ה׳תשע״גירושליםבנו של הרב עובדיה יוסף, ראש ישיבת ״חזון יעקב״ הקרויה על שם סבו, רב שכונת גבעת משה בירושלים, דיין ופוסק