בס״ד
תקופת האחרונים · 1690–1710
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: הבעש״ט, אור החיים, בעל התולדות, ר׳ מרדכי עטייא
הערים העיקריות: מרקש · אלטונה · מז׳יבוז׳ · ברודי
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 27
- ר׳ מרדכי עטייאבערך 1690–1746 · ה׳ת״נ–ה׳תק״ומרקשמחכמי מרקש שבמרוקו
- באר היטב (ר׳ יהודה אשכנזי)1690–1748 · ה׳ת״נ–ה׳תק״חטיקטיןבנו של רבי שמעון סופר מפרנקפורט
- ר׳ יעקב פינטובערך 1690–1765 · ה׳ת״נ–ה׳תקכ״המרקשראש ישיבת מקובלים, אב בית הדין ורבה הראשי של מרקש במאה השמונה עשרה, שכונה ״הרי״ף החדש״
- ר׳ מסעוד רקח1690–1768 · ה׳ת״נ–ה׳תקכ״חטריפולייצא מארץ ישראל כשד״ר והתיישב בטריפולי, שם כיהן כאב״ד וחולל מהפכה רוחנית בקרב יהודי לוב
- ר׳ יוסף מולכו1692–1768 · ה׳תנ״ב–ה׳תקכ״חסלוניקיראש השוחטים בסלוניקי ופוסק מרכזי בהלכות שחיטה, שפעל להעלאת רמת השוחטים
- ר׳ יהונתן אייבשיץ1694–1764 · ה׳תנ״ד–ה׳תקכ״דאלטונהרב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו
- שאגת אריה1695–1785 · ה׳תנ״ה–ה׳תקמ״המץמפרשי התלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים ומגדולי דורו
- ר׳ וולף קיציס1695–1788 · ה׳תנ״ה–ה׳תקמ״חמז׳יבוז׳מתלמידי הבעל שם טוב ובן לוויתו הקרוב
- אור החיים1696–1743 · ה׳תנ״ו–ה׳תק״גסלאמגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן תלמוד, מקובל ופוסק
- ר׳ גרשון מקיטוב1696–1761 · ה׳תנ״ו–ה׳תקכ״אברודירב ומקובל מחברי הקלויז בברודי, גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב
- הרמד״ו1696–1776 · ה׳תנ״ו–ה׳תקל״ופדובהפרשן מקרא, רופא, מלומד ומקובל מפדובה שבאיטליה, תלמיד חבר של הרמח״ל, מראשי חבורתו ולימים מנהיגה
- הבעש״ט1698–1760 · ה׳תנ״ח–ה׳תק״כמז׳יבוז׳מייסד תנועת החסידות
- יעב״ץ1698–1776 · ה׳תנ״ח–ה׳תקל״ואלטונהמגדולי הרבנים במאה ה־18, בנו של החכם צבי
- ר׳ צדקה חוצין1699–1772 · ה׳תנ״ט–ה׳תקל״בבגדאדהרב הראשי של בגדאד כשלושים שנה, שנבחר מחכמי חלב אחרי מגפת הדבר
- ר׳ יוסף אמזלגבערך 1700–1768 · ה׳ת״ס–ה׳תקכ״חירושליםדיין וראש ישיבה בירושלים, מתלמידי רבי חיים בן עטר שעלו עמו ממרוקו וייסדו את ישיבת כנסת ישראל
- ר׳ מאיר תאומים1700–1770 · ה׳ת״ס–ה׳תק״ללבובמגיד מישרים, מורה צדק וראש ישיבה בלבוב
- ר׳ רפאל טריווישבערך 1700–1773 · ה׳ת״ס–ה׳תקל״גירושליםמחכמי איזמיר וירושלים, תלמידו המובהק של רבי אליהו הכהן בעל ״שבט מוסר״, שעלה לירושלים והתחבר לרבה של העיר, חכם רבי ישראל יעקב אלגאזי
- ר׳ מסעוד אלפסי1700–1774 · ה׳ת״ס–ה׳תקל״דתוניסיליד פאס שהשתקע בתוניס וכיהן כרב הראשי של תוניסיה
- בעל מקדש מלך1700–1780 · ה׳ת״ס–ה׳תק״ממרקשמגדולי מקובלי מרוקו
- בעל התולדות1700–1781 · ה׳ת״ס–ה׳תקמ״אפולנאההוותיק שבתלמידי הבעש״ט ומאבות החסידות
- ר׳ רפאל שלמה לניאדו1700–1793 · ה׳ת״ס–ה׳תקנ״גחלב״הרש״ל״ – רב העיר חלב ומגדולי רבניה ודייניה במאה ה־18, ממשפחת רבנים ידועה
- ר׳ יהודה עייאש1705–1761 · ה׳תס״ה–ה׳תקכ״אאלג׳ירמגדולי רבני אלג׳יר, פוסק ודרשן שחיבר ספרים רבים שכותרתם ״יהודה״
- ר׳ משה אוסטרר1705–1784 · ה׳תס״ה–ה׳תקמ״דברודימחכמי ומקובלי פולין, מראשי חכמי הקלויז בברודי ומגיד מישרים בעיר, שעמד בראש הקלויז אחר פטירת רבי חיים צאנזר
- רמח״ל1707–1746 · ה׳תס״ז–ה׳תק״ופדובהמקובל, משורר ומחבר ספרי מוסר באיטליה
- בעל הפרדס1708–1775 · ה׳תס״ח–ה׳תקל״הקניגסברגרב, דרשן ומקובל, מצאצאי הרא״ה ובעל המאור, שכיהן כרבה של קניגסברג שלושים שנה ונודע בכינוי ״בעל הפרדס״ על שם ספרו
- הבעל שם מלונדון1708–1782 · ה׳תס״ח–ה׳תקמ״בלונדוןרב, בעל שם, מקובל מעשי ואלכימאי, שנודע בכינויים ״הבעל שם מלונדון״ ו״דוקטור פאלקון״, ועליו נפוצו סיפורי מופתים רבים