בס״ד
תקופת האחרונים · 1840–1860
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
רבים מהם ראו את מלחמת העולם הראשונה, בשנים תרע״ד–תרע״ח, 1914–1918, שעקרה קהילות וישיבות ממקומן, ואת השלטון הסובייטי שרדף את הדת.
בין גדולי החכמים במפה: הסבא מסלבודקה, ר׳ חיים מבריסק, ר׳ אליעזר גורדון, התעוררות תשובה
הערים העיקריות: בגדאד · דווינסק · ירושלים · טלז
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 27
- ר׳ אליעזר גורדון1841–1910 · ה׳תר״א–ה׳תר״עטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז, שתחת הנהגתו גדלה והתפתחה ומשכה מאות תלמידים מרוסיה ומפולין
- רשב״ח1843–1892 · ה׳תר״ג–ה׳תרנ״בבגדאדפוסק, פייטן, עיתונאי ומתרגם, מבולטי רבני בבל במאה ה־19
- רד״צ הופמן1843–1921 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״אברליןממנהיגי יהדות גרמניה ואסכולת ״תורה עם דרך ארץ״, ראש בית המדרש לרבנים בברלין אחרי הילדסהיימר
- אור שמח1843–1926 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״ודווינסקרבה הליטאי של דווינסק כ־38 שנה, ומגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה
- אמרי ברוך1845–1892 · ה׳תר״ה–ה׳תרנ״בויז׳ניץהאדמו״ר השני בחסידות ויז׳ניץ והרביעי בשושלת קוסוב־ויז׳ניץ, בנו של הצמח צדיק ונכד רבי ישראל מרוז׳ין
- הרידב״ז1845–1913 · ה׳תר״ה–ה׳תרע״גסלוצקלמדן מפורסם ומפרשני התלמוד הירושלמי, ונודע כעילוי עוד בצעירותו
- ר׳ חיים בז׳רנו1846–1931 · ה׳תר״ו–ה׳תרצ״אבוקרשטתלמיד חכם, פייטן וחוקר הלדינו, שעמד בראש הקהילה הספרדית בבוקרשט וכיהן כממלא מקום הרב הראשי של טורקיה
- שפת אמת1847–1905 · ה׳תר״ז–ה׳תרס״הגורהאדמו״ר השני בחסידות גור
- ר׳ שלמה מבאבוב1847–1905 · ה׳תר״ז–ה׳תרס״הבאבובמקים חסידות באבוב והאדמו״ר הראשון שלה
- ר׳ רפאל אנקווה1847–1935 · ה׳תר״ז–ה׳תרצ״הסלאהוגה, פרשן ופוסק נודע, והראשון שהתמנה לרב הראשי של מרוקו, בשנת 1918
- ר׳ אליהו חזן1848–1908 · ה׳תר״ח–ה׳תרס״חטריפולירבה הראשי של טריפולי, הראשון מרבני לוב שנשא את התואר ״חכם באשי״, ואחר כך רבה הראשי של אלכסנדריה
- ר׳ רפאל אהרן בן שמעון1848–1928 · ה׳תר״ח–ה׳תרפ״חקהירפוסק הלכה, רבה הראשי של קהיר ונשיא בית הדין בה כשלושים שנה
- ר׳ יוסף חיים זוננפלד1848–1932 · ה׳תר״ח–ה׳תרצ״בירושליםמנהיג היהדות החרדית והיישוב הישן בירושלים, ורבה הראשון של העדה החרדית משנת תר״פ
- הסבא מסלבודקה1849–1927 · ה׳תר״ט–ה׳תרפ״זסלבודקהמראשי תנועת המוסר ואבי אסכולת סלבודקה, ששמה דגש על ״גדלות האדם"
- דרכי תשובה1850–1913 · ה׳תר״י–ה׳תרע״גמונקאטשרבה של מונקאטש והאדמו״ר השני של חסידות מונקאטש
- הסבא מנובהרדוק1850–1919 · ה׳תר״י–ה׳תרע״טנובהרדוקמגדולי מפיצי תנועת המוסר ותלמידו של רבי ישראל מסלנט
- התעוררות תשובה1850–1944 · ה׳תר״י–ה׳תש״דערלוינכדו של החתם סופר וממנהיגי יהדות הונגריה במאה העשרים
- הרד״ף1851–1924 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״דסלוניקימגדולי רבני סלוניקי ובסוף ימיו הרב הראשי בפועל של בולגריה
- ר׳ ישעיה מקרסטיר1851–1925 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״הקרסטירמייסד חסידות קרסטיר
- ר׳ שמעון אגסי1852–1914 · ה׳תרי״ב–ה׳תרע״דבגדאדדרשן ומגדולי רבני בגדאד, שני במעמדו לחכם באשי
- ערוגת הבושם1853–1910 · ה׳תרי״ג–ה׳תר״עחוסטמגדולי רבני הונגריה בסוף המאה התשע עשרה
- ר׳ חיים מבריסק1853–1918 · ה׳תרי״ג–ה׳תרע״חבריסקמגדולי הדור ואבי שיטת הלימוד של הישיבות הליטאיות, ״שיטת בריסק״: ניתוח הסוגיה ל״שני דינים״ והבחנה בין ״חפצא״ ל״גברא״
- המהרי״ד מבעלז1854–1926 · ה׳תרי״ד–ה׳תרפ״ובלזהאדמו״ר השלישי של חסידות בעלז ורב העיירה בלז מתרנ״ד, מנהיג יהודי בולט בגליציה ובהונגריה
- ר׳ יעקב מאיר1856–1939 · ה׳תרט״ז–ה׳תרצ״טירושליםהראשון לציון והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית בשנים תרפ״א–תרצ״ט, לצד הרב קוק
- הרוגוצ׳ובר1858–1936 · ה׳תרי״ח–ה׳תרצ״ודווינסקרב קהילת החסידים, רובם חסידי קאפוסט, בדווינסק, במקביל לאור שמח רב המתנגדים
- ר׳ יהודה לייב צירלסון1859–1941 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״אקישינברבה הראשי של בסרביה ושל העיר קישינב וראש ישיבת קישינב, שהקים בה מערכת חינוך חרדית מקיפה מגן הילדים ועד ישיבות גבוהות
- ר׳ יהודה פתיה1859–1942 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״בבגדאדרב ומקובל עיראקי, תלמיד הבן איש חי, שנודע בתיקוני נפש ובהוצאת דיבוקים ובפתרון חלומות