בס״ד
תקופת האחרונים · 1850–1854
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ חיים מבריסק, התעוררות תשובה, ר׳ שמעון אגסי, ערוגת הבושם
הערים העיקריות: ירושלים · מוגדור · מונקאטש · נובהרדוק
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 21
- דרכי תשובה1850–1913 · ה׳תר״י–ה׳תרע״גמונקאטשרבה של מונקאטש והאדמו״ר השני של חסידות מונקאטש
- הסבא מנובהרדוק1850–1919 · ה׳תר״י–ה׳תרע״טנובהרדוקמגדולי מפיצי תנועת המוסר ותלמידו של רבי ישראל מסלנט
- היארנאמער רביבערך 1850–1920 · ה׳תר״י–ה׳תר״פירושליםהתפרסם כאדמו״ר חסידי ועושה נפלאות, ועסק בחלוקת קמיעות ובמתן ברכות
- ר׳ עזרא הכהן טראבבערך 1850–1920 · ה׳תר״י–ה׳תר״פדמשקראש ישיבה וראש אב בית דין בדמשק, דרשן, חזן ומוהל, בן למשפחת טראב המיוחסת שבעיר
- ר׳ כמוס יאמין1850–1930 · ה׳תר״י–ה׳תר״צעמרוסמקובל, דרשן ואיש מופת, ממקובלי טריפולי, שכיהן כרב הקהילה בכפר עמרוס ושימש בו דמות רוחנית עליונה
- התעוררות תשובה1850–1944 · ה׳תר״י–ה׳תש״דערלוינכדו של החתם סופר וממנהיגי יהדות הונגריה במאה העשרים
- ר׳ יוסף חיים הכהן1851–1921 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״אירושליםשד״ר ואב״ד עדת המערבים בירושלים, שעמד בראש ישיבת ״טובי ישבעו״, לימד בישיבת פורת יוסף ובשלהי חייו ייסד וניהל את ישיבת ״עז לתורה״
- ר׳ יעקב הכהן טראב מסלתון1851–1923 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״גביירותהחכם באשי של ביירות ואב בית הדין שלה, יליד דמשק
- הרד״ף1851–1924 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״דסלוניקימגדולי רבני סלוניקי ובסוף ימיו הרב הראשי בפועל של בולגריה
- הרב לינטופ1851–1924 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״דבירז׳רב ציוני דתי ומקובל, רב הקהילה החסידית בבירז׳ שבליטא, שתמך בתנועת המזרחי והשתדל להשפיע גם על ציבור אגודת ישראל
- ר׳ ישעיה מקרסטיר1851–1925 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״הקרסטירמייסד חסידות קרסטיר
- ר׳ ישמעאל הכהן1851–1929 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״טצפתשד״ר מצפת שיצא בשליחות כוללות העיר למרוקו, תוניס, אלג׳יריה, לוב, הודו, מצרים ויוון, ולימים רבה הראשי הספרדי, ראש הרבנים ואב בית הדין של צפת, ובין לבין חכם באשי ואב בית דין בטיריה שבטורקיה
- ר׳ דוד אלקייםבערך 1851–1941 · ה׳תרי״א–ה׳תש״אמוגדורחכם, משורר, צייר, מגלף ואמן יודאיקה ממוגדור שבמרוקו, שהיה אחד משלושת עורכי האנתולוגיה ״שיר ידידות״ המהווה את הבסיס לשירת הבקשות של יהדות מרוקו
- ר׳ נפתלי הרץ הלוי1852–1902 · ה׳תרי״ב–ה׳תרס״ביפוהרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות, שעסק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר והיה מקובל
- ר׳ שמעון אגסי1852–1914 · ה׳תרי״ב–ה׳תרע״דבגדאדדרשן ומגדולי רבני בגדאד, שני במעמדו לחכם באשי
- ערוגת הבושם1853–1910 · ה׳תרי״ג–ה׳תר״עחוסטמגדולי רבני הונגריה בסוף המאה התשע עשרה
- ר׳ חיים מבריסק1853–1918 · ה׳תרי״ג–ה׳תרע״חבריסקמגדולי הדור ואבי שיטת הלימוד של הישיבות הליטאיות, ״שיטת בריסק״: ניתוח הסוגיה ל״שני דינים״ והבחנה בין ״חפצא״ ל״גברא״
- ר׳ רפאל ענתבי1853–1919 · ה׳תרי״ג–ה׳תרע״טחלברב ומשורר, מגדולי פייטני ארם צובא, שחיבר למעלה מ־400 פיוטים אף שהתעוור בצעירותו, והיה בקי בנגלה ובנסתר
- ר׳ יצחק חי בוכבזה1853–1930 · ה׳תרי״ג–ה׳תר״צטריפולימקובל ומשורר עברי, מורה צדק ואב בית דין, רב הערים מוכנין וגאבס שבתוניסיה ורבה הראשי של טריפולי שבלוב, ובבית דינו כיהנו לצידו הרבנים רחמים עגיב, ציון ביתאן ויוסף ג׳יעאן
- ר׳ צבי אשר כהנא שפירא1853–1938 · ה׳תרי״ג–ה׳תרצ״חירושליםרב ומקובל ירושלמי, צאצא של רבי נתן נטע שפירא בעל ״מגלה עמוקות״ ודור 25 לרש״י, וסבו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
- ר׳ אברהם בן סוסאן1853–1941 · ה׳תרי״ג–ה׳תש״אמוגדוררב, מקובל, דיין וראש ישיבה בעיר דבדו, ולימים ראש אבות בתי הדין בעיר מוגאדור שבמרוקו