בס״ד
תקופת האחרונים · 1850–1860
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ חיים מבריסק, התעוררות תשובה, ערוגת הבושם, המהרי״ד מבעלז
הערים העיקריות: ירושלים · מוגדור · בגדאד · מונקאטש
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 20
- דרכי תשובה1850–1913 · ה׳תר״י–ה׳תרע״גמונקאטשרבה של מונקאטש והאדמו״ר השני של חסידות מונקאטש
- הסבא מנובהרדוק1850–1919 · ה׳תר״י–ה׳תרע״טנובהרדוקמגדולי מפיצי תנועת המוסר ותלמידו של רבי ישראל מסלנט
- התעוררות תשובה1850–1944 · ה׳תר״י–ה׳תש״דערלוינכדו של החתם סופר וממנהיגי יהדות הונגריה במאה העשרים
- ר׳ יוסף חיים הכהן1851–1921 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״אירושליםשד״ר ואב״ד עדת המערבים בירושלים, שעמד בראש ישיבת ״טובי ישבעו״, לימד בישיבת פורת יוסף ובשלהי חייו ייסד וניהל את ישיבת ״עז לתורה״
- הרד״ף1851–1924 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״דסלוניקימגדולי רבני סלוניקי ובסוף ימיו הרב הראשי בפועל של בולגריה
- ר׳ ישעיה מקרסטיר1851–1925 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״הקרסטירמייסד חסידות קרסטיר
- ר׳ ישמעאל הכהן1851–1929 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״טצפתשד״ר מצפת שיצא בשליחות כוללות העיר למרוקו, תוניס, אלג׳יריה, לוב, הודו, מצרים ויוון, ולימים רבה הראשי הספרדי, ראש הרבנים ואב בית הדין של צפת, ובין לבין חכם באשי ואב בית דין בטיריה שבטורקיה
- ר׳ דוד אלקייםבערך 1851–1941 · ה׳תרי״א–ה׳תש״אמוגדורחכם, משורר, צייר, מגלף ואמן יודאיקה ממוגדור שבמרוקו, שהיה אחד משלושת עורכי האנתולוגיה ״שיר ידידות״ המהווה את הבסיס לשירת הבקשות של יהדות מרוקו
- ר׳ שמעון אגסי1852–1914 · ה׳תרי״ב–ה׳תרע״דבגדאדדרשן ומגדולי רבני בגדאד, שני במעמדו לחכם באשי
- ערוגת הבושם1853–1910 · ה׳תרי״ג–ה׳תר״עחוסטמגדולי רבני הונגריה בסוף המאה התשע עשרה
- ר׳ חיים מבריסק1853–1918 · ה׳תרי״ג–ה׳תרע״חבריסקמגדולי הדור ואבי שיטת הלימוד של הישיבות הליטאיות, ״שיטת בריסק״: ניתוח הסוגיה ל״שני דינים״ והבחנה בין ״חפצא״ ל״גברא״
- ר׳ אברהם בן סוסאן1853–1941 · ה׳תרי״ג–ה׳תש״אמוגדוררב, מקובל, דיין וראש ישיבה בעיר דבדו, ולימים ראש אבות בתי הדין בעיר מוגאדור שבמרוקו
- המהרי״ד מבעלז1854–1926 · ה׳תרי״ד–ה׳תרפ״ובלזהאדמו״ר השלישי של חסידות בעלז ורב העיירה בלז מתרנ״ד, מנהיג יהודי בולט בגליציה ובהונגריה
- ר׳ יעקב מאיר1856–1939 · ה׳תרט״ז–ה׳תרצ״טירושליםהראשון לציון והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית בשנים תרפ״א–תרצ״ט, לצד הרב קוק
- ר׳ בן ציון אלקלעי1858–1913 · ה׳תרי״ח–ה׳תרע״גירושליםשד״ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים
- הרוגוצ׳ובר1858–1936 · ה׳תרי״ח–ה׳תרצ״ודווינסקרב קהילת החסידים, רובם חסידי קאפוסט, בדווינסק, במקביל לאור שמח רב המתנגדים
- ר׳ חיים יקותיאל בירדוגו1859–1940 · ה׳תרי״ט–ה׳ת״שרבאטדיין ואב בית הדין של רבאט, בירת מרוקו, והרב הראשי השני של מרוקו בשנים 1935–1940, לאחר פטירת הרב רפאל אנקווה
- ר׳ יהודה לייב צירלסון1859–1941 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״אקישינברבה הראשי של בסרביה ושל העיר קישינב וראש ישיבת קישינב, שהקים בה מערכת חינוך חרדית מקיפה מגן הילדים ועד ישיבות גבוהות
- ר׳ יהודה פתיה1859–1942 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״בבגדאדרב ומקובל עיראקי, תלמיד הבן איש חי, שנודע בתיקוני נפש ובהוצאת דיבוקים ובפתרון חלומות
- ר׳ שלום אלשיך1859–1944 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״דירושליםרב ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים, שעמד בראש קהילת יוצאי תימן משנת 1893 יחד עם מארי אברהם אלנדאף, ומשנת 1908 בראש הקהילה העצמאית עד פטירתו