בס״ד

כל המפות

תקופת האחרונים · 1860–1865

1860–1865 · ה׳תר״כ–ה׳תרכ״ה · לפי שנת הלידה · 17 חכמים

תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.

בין גדולי החכמים במפה: ר׳ שמעון שקופ, ר׳ ברוך בער, הרש״ב, ר׳ יוסף לייב בלוך

הערים העיקריות: ירושלים · ריסאני · לובביץ׳ · בטרץ׳

לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים

המפה המודפסת בגודל מלא

החכמים במפה · 17

  1. ר׳ יצחק דמן תולאל1860–1912 · ה׳תר״כ–ה׳תרע״ב
    ריסאני
    רב ומקובל מרבני מרוקו ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא
  2. הרש״ב1860–1920 · ה׳תר״כ–ה׳תר״פ
    לובביץ׳
    האדמו״ר החמישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תרמ״ג–תר״פ
  3. ר׳ יהודה ישכר מרמלשטיין1860–1926 · ה׳תר״כ–ה׳תרפ״ו
    בטרץ׳
    רב העיירה בטרץ׳ שברומניה, תלמיד המהר״ם שיק והייטב לב וחסידו של רבי יהוסף רוטנברג מקוסון
  4. ר׳ יוסף לייב בלוך1860–1929 · ה׳תר״כ–ה׳תרפ״ט
    טלז
    רב העיר טלז וראש ישיבת טלז במשך כ־20 שנה, מאנשי תנועת המוסר
  5. ר׳ אברהם יליןבערך 1860–1934 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״ד
    וונגרוב
    תלמיד חכם מהאחרונים ומחבר ספרים רבים, שעסק מלבד הש״ס והפוסקים גם בעיון רב בתנ״ך, בקבלה ובספרי החסידות
  6. אהבת ישראל1860–1936 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״ו
    ויז׳ניץ
    האדמו״ר השלישי בשושלת ויז׳ניץ והחמישי בשושלת קוסוב־ויז׳ניץ
  7. ר׳ שמעון שקופ1860–1939 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״ט
    גרודנה
    ראש ישיבת שער התורה בגרודנה כעשרים שנה, ולפני כן ר״מ בישיבת טלז, שם פיתח שיטת לימוד שהתפרסמה בכל עולם הישיבות
  8. ר׳ ציון ביתאן1860–1955 · ה׳תר״כ–ה׳תשט״ו
    טריפולי
    מורה, דיין, ראש ישיבה ומקובל, מחשובי רבני טריפולי במאה ה־20, ששימש כאב בית הדין של טריפולי שבלוב
  9. ר׳ נסים נחום1862–1927 · ה׳תרכ״ב–ה׳תרפ״ז
    ירושלים
    מקובל, איש ציבור ונדבן ירושלמי שמוצאו מטריפולי שבלוב
  10. ר׳ דוד הכהן סקלי1862–1949 · ה׳תרכ״ב–ה׳תש״ט
    אוראן
    מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג׳יריה, יליד דבדו שבמרוקו
  11. ר׳ אברהם שטרנהרץ1862–1955 · ה׳תרכ״ב–ה׳תשט״ו
    טשערין
    נינו של רבי נתן מברסלב ונכדו של רבי נחמן מטשערין, ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור הרביעי וממייסדיה בארץ ישראל
  12. ר׳ ברוך בער1863–1939 · ה׳תרכ״ג–ה׳תרצ״ט
    קמניץ
    מגדולי תלמידי רבי חיים מבריסק, וראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה, בוילנה ובקמניץ
  13. ר׳ חיים עוזר1863–1940 · ה׳תרכ״ג–ה׳ת״ש
    וילנה
    מגדולי התורה בליטא שלפני השואה ופוסק בולט, נשיא מועצת גדולי התורה
  14. ר׳ מסעוד בן שבתבערך 1863–1959 · ה׳תרכ״ג–ה׳תשי״ט
    קזבלנקה
    רבי מסעוד בן יצחק בן שבת היה מקובל, מראשי חכמי קזבלנקה ותרודנת, שכיהן ברבנות בקהילות הכפריות של עמק הסוס ובסוף ימיו שימש שוחט ובודק בקזבלנקה
  15. ר׳ פנחס נתן מרידיק1864–1932 · ה׳תרכ״ד–ה׳תרצ״ב
    רידיק
    האדמו״ר מרידיק משושלת חסידות קומרנה, בנו של רבי אליעזר צבי מקומרנה
  16. ר׳ שלום הדאיה1864–1944 · ה׳תרכ״ד–ה׳תש״ד
    ירושלים
    מגדולי חכמי ארם צובא וירושלים, אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל אחרי רבי מסעוד הכהן אלחדד
  17. ר׳ זליג ראובן בנגיס1864–1953 · ה׳תרכ״ד–ה׳תשי״ג
    ירושלים
    כיהן ברבנות בליטא ובבלארוס כארבעים וארבע שנה, ומתרצ״ח היה ראב״ד העדה החרדית בירושלים ומתש״ט הגאב״ד השלישי שלה, וכן ראש ישיבת ״אהל משה״