בס״ד
תקופת האחרונים · 1870–1880
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
אחרי השואה בנו חכמי דור זה את עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית; בשנת תש״ח, 1948, קמה מדינת ישראל.
בין גדולי החכמים במפה: ר׳ איסר זלמן מלצר, ר׳ ירוחם ממיר, החזון איש, עצי חיים
הערים העיקריות: ירושלים · מיר · בגדאד · קובנה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 19
- כף החיים1870–1939 · ה׳תר״ל–ה׳תרצ״טבגדאדמקובל ופוסק יליד בגדאד, תלמיד הבן איש חי, שעלה לירושלים ב־1904
- דבר אברהם1870–1943 · ה׳תר״ל–ה׳תש״גקובנהרבה האחרון של קהילת קובנה ומגדולי הפוסקים במאה העשרים, המוכר בעולם התורני על שם ספרו שו״ת דבר אברהם
- ר׳ אהרן בן שמעון1870–1949 · ה׳תר״ל–ה׳תש״טצפתרבה הראשי של צפת וראש ישיבת ״מרן הבית יוסף״
- ר׳ איסר זלמן מלצר1870–1953 · ה׳תר״ל–ה׳תשי״גסלוצקרבה של סלוצק וראש ישיבתה, ומשנת 1925 ראש ישיבת עץ חיים בירושלים עד פטירתו
- הגרנ״ט1871–1928 · ה׳תרל״א–ה׳תרפ״חראדיןראש ישיבת ראדין שייסד החפץ חיים, מגדולי ראשי הישיבות באירופה בדור שלפני השואה, ונודע בכינוי ״ר׳ נפתלי ראדינער״
- מנחת אלעזר1871–1937 · ה׳תרל״א–ה׳תרצ״זמונקאטשהאדמו״ר השלישי בחסידות מונקאטש ואב״ד העיר, פוסק הלכה ומחשובי הרבנים במזרח־מרכז אירופה בין שתי מלחמות העולם
- ר׳ יחיאל מיכל טוקצינסקי1871–1955 · ה׳תרל״א–ה׳תשט״וירושליםראש ומנהל ישיבת ״עץ חיים״ בירושלים ואבי ה״לוח לארץ ישראל״
- ר׳ ירוחם ממיר1873–1936 · ה׳תרל״ג–ה׳תרצ״ומירמשגיח ישיבת מיר ומגדולי תנועת המוסר, שעיצב את שיטתה המוסרית של הישיבה
- הרב צבי פסח פרנק (הר צבי)1873–1960 · ה׳תרל״ג–ה׳תש״כירושליםרבה הראשי האשכנזי של ירושלים ואב בית הדין האשכנזי פרושי בה כארבעים שנה, ממייסדי הרבנות הראשית וחבר מועצת הרבנות הראשית
- מוהרמ״ך1874–1950 · ה׳תרל״ד–ה׳תש״יג׳רבהמגדולי רבני תוניסיה וראב״ד ג׳רבה, שתיקן תקנות באי והנהיג לימוד הלכה ודרכי פסק בישיבות
- ר׳ אלחנן וסרמן1875–1941 · ה׳תרל״ה–ה׳תש״אברנוביץ׳ראש ישיבה בולט בין מלחמות העולם, ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ׳, תלמיד מובהק של החפץ חיים, ממנהיגי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה
- ר׳ אייזיק שר1875–1952 · ה׳תרל״ה–ה׳תשי״בסלבודקהראש ישיבת סלבודקה בליטא, ולאחר מכן מייסד ישיבת סלבודקה בבני ברק ועומד בראשה, מאנשי תנועת המוסר
- ר׳ אליהו לופיאן1876–1970 · ה׳תרל״ו–ה׳תש״לזכרון יעקבמהבולטים ברבני תנועת המוסר במאה העשרים וחניך בית המדרש בקלם, שבו המשיך למסור שיעורים גם בימי מלחמת העולם הראשונה ופעל להקמתו מחדש
- ר׳ יונתן שטייף1877–1958 · ה׳תרל״ז–ה׳תשי״חבודפשטדיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידם של השבט סופר ושל רבי דוד ניימן־לאקנבך בישיבת פרשבורג
- ר׳ אליעזר יהודה פינקל1877–1965 · ה׳תרל״ז–ה׳תשכ״המירראש ישיבת מיר כחמישים שנה, בשנים תרע״ז–תשכ״ה, בנו של הסבא מסלבודקה וחתנו של רבי אליהו ברוך קמאי, שאותו ירש בראשות הישיבה
- החזון איש1878–1953 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״גבני ברקמגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה־20, וממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל
- ר׳ יצחק אלפייה1878–1955 · ה׳תרל״ח–ה׳תשט״וירושליםרב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, שהתפרנס כל ימיו משחיטה
- ר׳ עקיבא סופר (דעת סופר)1878–1959 · ה׳תרל״ח–ה׳תשי״טפרשבורגרבה האחרון של פרשבורג, היא ברטיסלאבה, לפני השואה, והרביעי בשושלת רבני פרשבורג מצאצאי החת״ם סופר
- עצי חיים1879–1926 · ה׳תרל״ט–ה׳תרפ״וסיגטרבה של סיגט והאדמו״ר השלישי מסיגט, מחבר ספרי עצי חיים