בס״ד
תקופת האחרונים · 1920–1930
תקופת האחרונים מתחילה בדור שאחרי גירוש ספרד, עם השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו והגהות הרמ״א. חכמיה פעלו בכל ארצות הגולה – באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, בפולין ובליטא, בגרמניה ובהונגריה – ובארץ ישראל. בתקופה זו קמו החסידות, ישיבות ליטא ותנועת המוסר, ואחרי השואה נבנה עולם התורה מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
בין גדולי החכמים במפה: הרב דוד בר חן, ר׳ עובדיה יוסף, אור לציון (חכם בן ציון), אמרי סופר (ערלוי)
הערים העיקריות: ירושלים · בני ברק · קזבלנקה · יבנה
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 25
- ר׳ עובדיה יוסף1920–2013 · ה׳תר״פ–ה׳תשע״גירושליםהראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל בשנים תשל״ג–תשמ״ג, מגדולי פוסקי ההלכה הספרדיים, שכונה בפי רבים ״מרן״ ו״פוסק הדור״
- ר׳ דוד שלוש1920–2016 · ה׳תר״פ–ה׳תשע״ונתניהרבה הראשי של נתניה כ־63 שנה וחבר מועצת הרבנות הראשית כעשר שנים
- ר׳ לוי נחמני1921–1995 · ה׳תרפ״א–ה׳תשנ״הקזבלנקהרב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים, יליד מרקש, שלימד תורה בקזבלנקה ועלה לארץ ישראל בשנת תשכ״ד
- מהרי״ם דושינסקי1921–2003 · ה׳תרפ״א–ה׳תשס״גירושליםמנהיג קהילת דושינסקי וראש ישיבת דושינסקי, ובתקופתו התבססה הקהילה כחצר חסידית
- ר׳ יוסף שרביט1922–2016 · ה׳תרפ״ב–ה׳תשע״ואשקלוןרב העיר הספרדי של אשקלון משנת תש״ך ועד פטירתו, וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל משנת תשל״ג
- ר׳ נחום פרצוביץ1923–1986 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשמ״וירושליםראש ישיבת מיר בירושלים מתשכ״ה, חתנו של רבי חיים שמואלביץ, והעמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם
- אמרי סופר (ערלוי)1923–2016 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשע״וירושליםהאדמו״ר מערלוי, צאצא ישיר של החתם סופר, שהקים מחדש את קהילת ערלוי אחרי השואה
- האדמו״ר מקאליב1923–2019 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשע״טירושליםהאדמו״ר מקאליב, ניצול השואה ומגדולי מנציחיה
- ר׳ גרשון אדלשטיין1923–2023 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשפ״גבני ברקראש ישיבת פוניבז׳ מתשנ״ט, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות
- אור לציון (חכם בן ציון)1924–1998 · ה׳תרפ״ד–ה׳תשנ״חירושליםראש ישיבת ״פורת יוסף״ בירושלים יחד עם הרב יהודה צדקה, ונחשב מגדולי פוסקי ההלכה במגזר הספרדי
- הרב חיים דוד הלוי1924–1998 · ה׳תרפ״ד–ה׳תשנ״חתל אביבפוסק והוגה דעות, רבה הספרדי הראשי של ראשון לציון ורבה הראשי של תל אביב יפו, וחבר מועצת הרבנות הראשית מתשכ״ד ועד פטירתו
- ר׳ דוד מלול1924–2011 · ה׳תרפ״ד–ה׳תשע״אחנפירהרב העיר חנפירה והכפר בזו שבמרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב היישוב ירוחם במשך למעלה מחמישים שנה
- ר׳ ישראל יעקב פישר1925–2003 · ה׳תרפ״ה–ה׳תשס״גירושליםרב שכונת זיכרון משה בירושלים ודיין בבד״ץ העדה החרדית, ובסוף ימיו הראב״ד העשירי שלו, בשנים תשנ״ו–תשס״ג
- ר׳ אברהם אלמליח1925–2012 · ה׳תרפ״ה–ה׳תשע״במרקשרב ודיין ישראלי יליד מרוקו, שכיהן כרבה הספרדי של העיר דימונה, כאב בית הדין הרבני בבאר שבע וכמנהל בתי הדין הרבניים בישראל
- פני מנחם1926–1996 · ה׳תרפ״ו–ה׳תשנ״וירושליםהאדמו״ר השישי מגור בשנים תשנ״ב–תשנ״ו ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שנודע בשם ״הפני מנחם״ על שם ספרו
- ר׳ נסים קרליץ1926–2019 · ה׳תרפ״ו–ה׳תשע״טבני ברקמבכירי פוסקי ההלכה החרדים הליטאים, מייסד בית דין צדק בני ברק בשנת תשכ״ח ועומד בראשו עד תשע״ב – בית הדין הפרטי הגדול בעולם
- ר׳ יהושע נויבירט1927–2013 · ה׳תרפ״ז–ה׳תשע״גירושליםרב וראש ישיבה בירושלים, מייסד ישיבות ״פני שמואל״, ״חכמת שלמה״ ו״נתיבות חכמה״, ופוסק ההלכה של המרכז הרפואי שערי צדק
- ר׳ מנשה מלול1928–1980 · ה׳תרפ״ח–ה׳תש״מקזבלנקהרב מרוקאי־ישראלי, שכיהן כר״מ בישיבת אוצר התורה וכרב בקהילת קזבלנקה, ופעל להקמת תלמודי תורה וישיבות במרוקו
- ר׳ חיים קניבסקי1928–2022 · ה׳תרפ״ח–ה׳תשפ״בבני ברקרב חרדי־ליטאי ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים, שהבולט שבהם ״דרך אמונה״ במצוות התלויות בארץ
- ר׳ שמעון בעדני1928–2023 · ה׳תרפ״ח–ה׳תשפ״גבני ברקראש כולל תורה וחיים בבני ברק, ולפני כן מראשי ישיבת פורת יוסף ומוסר השיעורים בסניפה בקטמון
- הרב מרדכי אליהו1929–2010 · ה׳תרפ״ט–ה׳תש״עירושליםפוסק ומקובל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים תשמ״ג–תשנ״ג לצד הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
- הרב דוד בר חן1929–2011 · ה׳תרפ״ט–ה׳תשע״ארבאטרב ישראלי ממוצא מרוקאי, שכיהן כרבה הראשי של העיר שדרות במשך קרוב לארבעים שנה
- ר׳ אהרן מונסונגו1929–2018 · ה׳תרפ״ט–ה׳תשע״חקזבלנקהמורה ומחנך, דיין בקזבלנקה במשך כ־50 שנה, ורבה הראשי האחרון של מרוקו ואב בית הדין שלה
- ר׳ ברוך מרדכי אזרחי1929–2023 · ה׳תרפ״ט–ה׳תשפ״גירושליםראש ישיבת עטרת ישראל וממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי