בס״ד
תקופת האמוראים – דור ג׳
האמוראים הם חכמי התלמוד, שפירשו את המשנה ודנו בה, בארץ ישראל ובבבל. ארץ ישראל הייתה תחת שלטון ביזנטיון, שרדף את היהודים, ורוב התלמוד הירושלמי נערך בטבריה. בבבל, תחת שלטון פרס, עמד בראש הקהילה ראש הגולה, והישיבות הגדולות ישבו בסורא, בנהרדעא ובפומבדיתא; שם נערך התלמוד הבבלי.
בבבל עמדו רבה ורב יוסף בראש ישיבת פומבדיתא; בארץ ישראל עמד רבי אבהו בראש הישיבה בקיסריה, וייצג את היהודים בפני השלטון הרומי.
בין גדולי החכמים במפה: רבי זירא, רבי אבהו, רבי יעקב בר אחא, רב יוסף
הערים העיקריות: טבריה · פומבדיתא · קיסריה · סורא
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 33
- 200–250
- רבי חגיבערך 213–373 · ג׳תתקע״ג–ד׳קל״גטבריהתלמידו המובהק של רב הונא ושל רבי זירא
- רבי זריקאבערך 230–330 · ג׳תתק״צ–ד׳צ׳קיסריהמזקני הדור בקיסריה, מן «רבנן דקיסרי»
- 250–300
- רבה בר בר חנהבערך 260–320 · ד׳כ׳–ד׳פ׳טבריהתלמיד רבי יוחנן, ואחרי פטירתו קיבל את מרותו של רבי אלעזר
- רבי אבהובערך 270–339 · ד׳ל׳–ד׳צ״טקיסריהמגדולי תלמידי רבי יוחנן ומוסר מאות מאמרים בשמו
- רבה280–320 · ד׳מ׳–ד׳פ׳פומבדיתאכהן מצאצאי עלי הכהן, דודו ורבו של אביי, ומגדולי אמוראי בבל בדורו
- רב מרי בר רחלבערך 280–360 · ד׳מ׳–ד׳ק״כמחוזאבן רחל בת שמואל ואיסור גיורא, ועליו נאמר «הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה»
- רבי יעקב בר אחאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳חמת גדרהיה תלמידם של אמוראים רבים ומסר שמועות רבות בשמם
- רבי זיראבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמגדולי חכמי בבל ואחר כך ארץ ישראל
- רבי חייא בר אבאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמוסר שמועותיו של רבי יוחנן – «אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן» מוזכר מאות פעמים בתלמוד
- רבי פדתבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבנו ותלמידו של רבי אלעזר בן פדת, ונקרא על שם סבו
- רב שמואל בר יהודהבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבן למשפחת גרים. רבו רב יהודה החשיב אותו מאוד, כינה אותו «שיננא» וסמך על כל דבריו
- רבי כרוספדאיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבנו של רבי שבתאי ותלמידו של רבי יוחנן, שהביא דברים בשמו
- רבי אסיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהתלמידו המובהק של רבי יוחנן, וחברו ובר פלוגתא של רבי אמי
- רבי יונהבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהאמורא בולט מהדור השלישי והרביעי שעסק בעיקר בהלכה
- רבי חנינא בר פפאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהבקי ביותר באגדה ומוזכר תמיד באגדות הש״ס
- רבי אביןבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמגדולי תלמידיו של רבי יוחנן, ובצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא
- רבי אמיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהחברו ובר פלוגתא של רבי אסי
- רבי אחא בר חנינאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריההעביר לטבריה את מאמרי חכמי הדרום, כגון רבי יהושע בן לוי
- רב שמואל בר רב יצחקבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהנחשב יחד עם רבי זירא לגדול הדור בארץ ישראל, בלט באגדה והיה איש חסד: רקד לפני הכלה כשבידו ענפי הדס, ובפטירתו יצאה בת קול «נפטר רב שמואל בר רב יצחק הגומל חסדים»
- רבי אבא האמוראבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהאמורא בבלי שעלה לארץ ישראל וזכה להצלחה גדולה בתלמודו, עד שהגמרא אומרת «רבותינו שבארץ ישראל – רבי אבא»
- רבי חלבובערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמוסר מאמרי אגדה רבים בשם רבותיו, ותלמידו רבי ברכיה הרבה למסור משמו
- רבי אילעאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהרבי אילעא למד מפי רבי חנינא, רבי ינאי ורבי אושעיא, ורבותיו העיקריים היו רבי יוחנן ותלמידיו
- רבי יוסי בר זבידאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהאמורא בארץ ישראל בדור השלישי ומראשי הדור הרביעי, ובתלמוד הירושלמי מופיע לרוב בסתם «רבי יוסי» או «רבי יסא»
- רב יצחק בר יוסףבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהמן הנחותי; רוב תורתו היא שמועות בשם רבי יוחנן שהעביר לחכמי בבל, וחלק ניכר מהן בסדר קדשים
- רבי חנינא בר פפיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳טבריהשימש דיין והכריע בדין תורה בין חבריו רב יצחק בר יוסף ורבי אבא
- רב הונא בר חייאבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳פומבדיתאכשסירב רבה לקבל את ראשות ישיבת פומבדיתא אחרי רב יהודה, שימש רב הונא בר חייא ראש הישיבה עד פטירתו
- רב המנונא השלישיבערך 290–320 · ד׳נ׳–ד׳פ׳סוראתלמיד מובהק של רב יהודה ושל רב הונא, וחברו הקרוב של רב חסדא, שהתפעל מדבריו ואמר: «מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך»
- רב יוסףבערך 290–322 · ד׳נ׳–ד׳פ״בפומבדיתאבקי גדול בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ובתרגום הפסוקים, ולכן כונה «סיני»
- רב אחא בר יעקבבערך 290–330 · ד׳נ׳–ד׳צ׳פפוניאאמורא בבלי, חסיד וחכם גדול
- רב דימיבערך 290–330 · ד׳נ׳–ד׳צ׳פומבדיתאמן הנחותאי שהביאו את תורת ארץ ישראל לבבל: מסר משמועותיו של רבי יוחנן ושל זעירי, ובירושלמי מכונה «רב אבדימי נחותא»
- רבי יהודה בן פזיבערך 290–340 · ד׳נ׳–ד׳ק׳טבריהכהן ממשמרת דליהו, מן האמוראים המפורסמים בארץ ישראל
- 300–350
- רבה בר רב שילאבערך 300–350 · ד׳ס׳–ד׳ק״יסורארבה שימש כדיין, והוא האמורא הראשון המוזכר בדף הראשון של התלמוד הבבלי
- רב כהנא מפום נהראבערך 300–370 · ד׳ס׳–ד׳ק״לפום נהראכהן ממשפחת עלי הכהן, עמד בראש ישיבת פום נהרא