בס״ד
חסידות
אחרי גזירות ת״ח–ת״ט, שהחריבו קהילות רבות באוקראינה ובפולין, קם רבי ישראל בעל שם טוב. בשנות ה׳ת״ק התיישב במז׳יבוז׳ שבפודוליה, ולימד לעבוד את ה׳ בשמחה, בדבקות ובאהבת ישראל, וקירב גם את פשוטי העם. תלמידו, המגיד ממזריטש, עשה את מזריטש למרכז התנועה, ותלמידיו נשאו אותה לווהלין, לגליציה, לפולין, לרוסיה הלבנה ולליטא. בשנת תקל״ב, 1772, הוחרמו החסידים ביוזמת הגאון מווילנה, ובכל זאת התפשטה החסידות וצמחו ממנה החצרות – חב״ד, קרלין, צ׳רנוביל, צאנז, בלז, גור ועוד. אחרי השואה נבנו החצרות מחדש בארץ ישראל ובארצות הברית.
הערים העיקריות: ירושלים · ניו יורק · לובביץ׳ · סיגט
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 134
- 1600–1700
- ר׳ אדם בעל שם1640–1712 · ה׳ת׳–ה׳תע״ברופשיץמקובל ובעל מופת, הידוע בעיקר מ״שבחי הבעש״ט״: לפני פטירתו ציווה לבנו למסור את כתביו הקבליים לנער ישראל בן אליעזר – לימים הבעל שם טוב
- ר׳ וולף קיציס1695–1788 · ה׳תנ״ה–ה׳תקמ״חמז׳יבוז׳מתלמידי הבעל שם טוב ובן לוויתו הקרוב
- הבעש״ט1698–1760 · ה׳תנ״ח–ה׳תק״כמז׳יבוז׳מייסד תנועת החסידות
- 1700–1800
- בעל התולדות1700–1781 · ה׳ת״ס–ה׳תקמ״אפולנאההוותיק שבתלמידי הבעש״ט ומאבות החסידות
- המגיד ממזריטש1710–1772 · ה׳ת״ע–ה׳תקל״במזריטשתלמיד הבעש״ט וממלא מקומו בהנהגת תנועת החסידות
- ר׳ אלימלך מליז׳נסק1717–1787 · ה׳תע״ז–ה׳תקמ״זליז׳נסקמגדולי החסידות בדור השלישי, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש וגדול מפיצי החסידות בפולין
- ר׳ שמלקה מניקלשבורג1726–1778 · ה׳תפ״ו–ה׳תקל״חניקלשבורגאדמו״ר בדור השלישי לחסידות ורבה הראשי של מוראביה
- המגיד מזלוטשוב1726–1781 · ה׳תפ״ו–ה׳תקמ״אזלוטשובמגדולי תלמידי הבעש״ט, מוכיח ומגיד בברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפיל, ומייסד בית זלוטשוב
- ר׳ פנחס מקוריץ1726–1791 · ה׳תפ״ו–ה׳תקנ״אקוריץמתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב ומגדולי צדיקי החסידות במאה ה־18
- ר׳ מנחם מנדל מוויטבסק1730–1788 · ה׳ת״צ–ה׳תקמ״חויטבסקמגדולי תלמידי המגיד ממזריטש ומנהיג החסידים ברוסיה הלבנה
- מאור עיניים1730–1797 · ה׳ת״צ–ה׳תקנ״זצ׳רנובילמתלמידי הבעש״ט והמגיד ממזריטש, ומייסד חסידות צ׳רנוביל, שממנה יצאו ענפי טשרנוביל, טאלנא, סקווירא ורחמסטריבקא
- ר׳ זושא מאניפולי1730–1800 · ה׳ת״צ–ה׳תק״סאניפוליצדיק בראשית תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו של רבי אלימלך מליז׳נסק
- ר׳ אהרן הגדול מקרלין1736–1772 · ה׳תצ״ו–ה׳תקל״בקרליןמתלמידיו המובהקים של המגיד ממזריטש ומייסד חסידות קרלין
- המגיד מקוז׳ניץ1736–1814 · ה׳תצ״ו–ה׳תקע״דקוז׳ניץמחשובי האדמו״רים בפולין בתחילת המאה ה־19 ומייסד חסידות קוז׳ניץ
- ר׳ שלמה מקרלין1738–1792 · ה׳תצ״ח–ה׳תקנ״בקרליןממלא מקומו של רבי אהרן הגדול ואדמו״ר קרלין השני
- ר׳ צבי הירש מנדבורנה1740–1802 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״בנדבורנהאדמו״ר בדור השלישי לחסידות, מפורסם בכינוי ״הצמח ה׳ לצבי״ על שם ספרו
- ר׳ לוי יצחק מברדיצ׳ב1740–1809 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״טברדיצ׳במגדולי האדמו״רים החסידיים, תלמיד המגיד ממזריטש ומחבר ״קדושת לוי״
- באר מים חיים1740–1817 · ה׳ת״ק–ה׳תקע״זצ׳רנוביץמגדולי תנועת החסידות, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ומחבר ספרי חסידות נודעים
- רבי אברהם המלאך1741–1776 · ה׳תק״א–ה׳תקל״ופסטובבנו ותלמידו של המגיד ממזריטש
- ר׳ אברהם מקליסק1741–1810 · ה׳תק״א–ה׳תק״עטבריהבנעוריו מגדולי תלמידי הגר״א, ואחר כך מתלמידי המגיד ממזריטש
- דגל מחנה אפרים1742–1800 · ה׳תק״ב–ה׳תק״ססדילקובנכדו של הבעל שם טוב, מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות
- ר׳ משה לייב מסאסוב1745–1807 · ה׳תק״ה–ה׳תקס״זסאסובאדמו״ר בדור השלישי והרביעי של החסידות, רבם של אלפי חסידים וממפיצי החסידות הבולטים בגליציה
- שולחן ערוך הרב1745–1812 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״בלאדימגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, מייסד חסידות חב״ד והאדמו״ר הראשון בה, ״אדמו״ר הזקן״
- החוזה מלובלין1745–1815 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״הלובליןלאחר פטירת רבו רבי אלימלך מליז׳נסק נעשה לגדול מנהיגי החסידות בגליציה ופולין, והפך את לובלין למוקד חסידי חשוב
- ר׳ מנחם מנדל מרימנוב1745–1815 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״הרימנובאדמו״ר ראשון לחסידות רימנוב, מארבעת המפיצים הראשונים של החסידות בפולין עם החוזה מלובלין, המגיד מקוז׳ניץ והאוהב ישראל
- ר׳ דוד מלעלוב1746–1814 · ה׳תק״ו–ה׳תקע״דלעלובהאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות לעלוב, תלמיד החוזה מלובלין
- ר׳ מרדכי מקרמניץ1746–1820 · ה׳תק״ו–ה׳תק״פקרמניץאדמו״ר בדור השלישי לחסידות ומגדולי האדמו״רים בדורו
- אוהב ישראל1748–1825 · ה׳תק״ח–ה׳תקפ״האפטאמגדולי תלמידי רבי אלימלך מליז׳נסק, ואבי שושלות אפטא-זינקוב וקופיטשניץ
- ר׳ אייזיק מקאליב1751–1821 · ה׳תקי״א–ה׳תקפ״אקאלובמייסד חסידות קאליב והאדמו״ר החסידי הראשון שישב באופן קבוע בלב הונגריה
- מאור ושמש1751–1823 · ה׳תקי״א–ה׳תקפ״גקרקובמגדולי אדמו״רי החסידות ומבכירי תלמידי רבי אלימלך מליז׳נסק
- ר׳ ברוך ממז׳יבוז׳1753–1811 · ה׳תקי״ג–ה׳תקע״אמז׳יבוז׳נכד הבעל שם טוב ואדמו״ר בדור השלישי לחסידות, שלפי עדות רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב יוסף מפולנאה מינהו סבו ליורשו
- ר׳ אורי מסטרליסק1757–1826 · ה׳תקי״ז–ה׳תקפ״וסטרליסקאדמו״ר המכונה ״השרף״, ממפיצי החסידות בגליציה ומייסד שושלת סטרליסק
- ישמח משה1758–1841 · ה׳תקי״ח–ה׳תר״אאיהלרבה של איהל שבהונגריה, מראשי מפיצי החסידות בהונגריה ואבי שושלת סיגט־סאטמר
- ר׳ נפתלי מרופשיץ1760–1827 · ה׳תק״כ–ה׳תקפ״זרופשיץאדמו״ר בגליציה ומייסד חסידות רופשיץ
- ר׳ מאיר מאפטא1760–1827 · ה׳תק״כ–ה׳תקפ״זאפטאאדמו״ר ורב העיר אפטא, אבי שושלת אפטא
- ר׳ צבי הירש מזידיטשוב1763–1831 · ה׳תקכ״ג–ה׳תקצ״אזידיטשובאדמו״ר ומקובל, מייסד שושלת חסידות זידיטשוב, שכונה ״שר בית הזוהר״
- ר׳ בונים מפשיסחה1765–1827 · ה׳תקכ״ה–ה׳תקפ״זפשיסחהאדמו״ר פשיסחה השני, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש, שהעמיק ושכלל את שיטת פשיסחה
- הסבא מראדושיץ1765–1843 · ה׳תקכ״ה–ה׳תר״גראדושיץ״הסבא קדישא מראדושיץ״ – אדמו״ר חסידי, אבי שושלת ראדושיץ ובעל מופת
- היהודי הקדוש1766–1813 · ה׳תקכ״ו–ה׳תקע״גפשיסחהמייסד חסידות פשיסחה, שהתאפיינה בחריפות ולמדנות, המעטת העיסוק במופתים והתעמקות בפנימיות
- ר׳ אהרן מסטרשלה1766–1828 · ה׳תקכ״ו–ה׳תקפ״חסטרשלהמבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של בעל התניא, ופעל לשחרורו ממאסר
- אהבת שלום1768–1825 · ה׳תקכ״ח–ה׳תקפ״הקוסובאבי שושלת חסידות קוסוב, שממנה יצאה חסידות ויז׳ניץ
- ר׳ מרדכי מצ׳רנוביל1770–1837 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״זצ׳רנובילהאדמו״ר השני בחסידות צ׳רנוביל, בנו וממשיכו של רבי מנחם נחום בעל ״מאור עיניים״
- ר׳ נחמן מברסלב1772–1810 · ה׳תקל״ב–ה׳תק״עברסלבמייסד חסידות ברסלב והאדמו״ר היחיד שלה – לא מינה יורש, וחסידיו כונו ״החסידים המתים״
- אדמו״ר האמצעי1773–1827 · ה׳תקל״ג–ה׳תקפ״זלובביץ׳האדמו״ר השני בשושלת חב״ד בשנים תקע״ג–תקפ״ח, שהעמיק והרחיב את תורת אביו, וביסס את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש
- ר׳ נח מלכוביץ׳1775–1832 · ה׳תקל״ה–ה׳תקצ״בלכוביץ׳האדמו״ר השני בשושלת לכוביץ׳, כונה ״דער זון״ – הבן
- ר׳ משה מלעלוב1776–1850 · ה׳תקל״ו–ה׳תר״ילעלובהאדמו״ר השני מלעלוב, ״אדמו״ר של החסידות העממית״ בפולין
- ר׳ יצחק מוורקא1779–1848 · ה׳תקל״ט–ה׳תר״חוורקאאבי חסידות וורקא, שממנה יצאו חסידויות הקיימות עד היום ובהן אמשינוב, ומגדולי תלמידי רבי שמחה בונים
- ר׳ נתן מברסלב1780–1844 · ה׳תק״מ–ה׳תר״דברסלבתלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, שהעלה על הכתב את תורותיו, ומנהיגה בפועל של חסידות ברסלב אחרי פטירת רבו, אף שלא טען להיות אדמו״ר
- ר׳ מאיר׳ל מפרמישלאן1780–1850 · ה׳תק״מ–ה׳תר״יפרמישלאןאדמו״ר השלישי בשושלת פרמישלאן, נכד רבי מאיר הגדול מתלמידי הבעש״ט ותלמיד מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ
- השר שלום1781–1855 · ה׳תקמ״א–ה׳תרט״ובעלזאמייסד שושלת חסידות בעלזא ורבה של בעלזא מתקע״ז, 1817, עד פטירתו
- בני יששכר1783–1841 · ה׳תקמ״ג–ה׳תר״אדינובאדמו״ר חסידי בדור הרביעי לחסידות, מייסד חסידות דינוב
- ר׳ משה מקוברין1783–1858 · ה׳תקמ״ג–ה׳תרי״חקובריןהאדמו״ר הראשון מקוברין ומן האבות הרוחניים של חסידות סלונים
- הרבי מקוצק1787–1859 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרי״טקוצקמייסד חסידות קוצק
- הצמח צדק1789–1866 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרכ״וליובאוויטשהאדמו״ר השלישי בשושלת חב״ד בשנים תקפ״ח–תרכ״ו, נכדו של בעל התניא שגידלו ולימדו
- ר׳ ישראל מרוז׳ין1796–1850 · ה׳תקנ״ו–ה׳תר״ירוז׳יןמייסד חסידות רוז׳ין, חסידות אב לענפים רבים
- דברי חיים1797–1876 · ה׳תקנ״ז–ה׳תרל״וצאנזרבה של צאנז, האדמו״ר הראשון ומייסד חסידות צאנז, מגדולי מנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו
- ר׳ העניך מאלכסנדר1798–1870 · ה׳תקנ״ח–ה׳תר״לאלכסנדרמגדולי תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק, ורב העיר אלכסנדר
- חידושי הרי״ם1799–1866 · ה׳תקנ״ט–ה׳תרכ״וגורא־קלאווריההאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות גור, מגדולי חסידי פשיסחה וקוצק ומגדולי הפוסקים בדורו
- 1800–1900
- מי השילוח1800–1854 · ה׳תק״ס–ה׳תרי״דאיזביצא שליד לובליןמייסד חסידות איזביצא־ראדזין
- תפארת שלמה1801–1866 · ה׳תקס״א–ה׳תרכ״וראדומסקהאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות ראדומסק, ממשפחת מתנגדים שנמשך לחסידות
- בית אהרן1802–1872 · ה׳תקס״ב–ה׳תרל״בקרליןהאדמו״ר הרביעי של חסידות קרלין, נכדו של רבי אהרן הגדול מקרלין
- יסוד העבודה1804–1883 · ה׳תקס״ד–ה׳תרמ״גסלוניםמייסד חסידות סלונים
- ר׳ אייזיק מקומרנא1806–1874 · ה׳תקס״ו–ה׳תרל״דקומרנאהאדמו״ר השני של חסידות קומרנא ונחשב לדמות המרכזית בתולדותיה
- ר׳ הירשלה ליסקער1808–1874 · ה׳תקס״ח–ה׳תרל״דליסקאמייסד חסידות ליסקא ומראשי תנועת החסידות בהונגריה במאה התשע עשרה
- ייטב לב1808–1883 · ה׳תקס״ח–ה׳תרמ״גסיגטהאדמו״ר הראשון של חסידות סיגט ורבה של סיגט במשך 25 שנה
- ר׳ יחזקאל משינאווא1815–1898 · ה׳תקע״ה–ה׳תרנ״חשינאוואבנו הבכור של רבי חיים מצאנז, אדמו״ר ורב, מגדולי גליציה בדורו ומייסד שושלת שינאווא
- ר׳ משולם פייש מטאהש1816–1873 · ה׳תקע״ו–ה׳תרל״גטאהשמייסד חסידות טאהש, מצאצאי התוספות יום טוב
- ר׳ אברהם יעקב מסדיגורה1819–1883 · ה׳תקע״ט–ה׳תרמ״גסדיגורהבנו השני של רבי ישראל מרוז׳ין ומייסד חסידות סדיגורה
- ר׳ צדוק הכהן1823–1900 · ה׳תקפ״ג–ה׳תר״סלובליןהוגה ומחבר פורה בחסידות ובהלכה
- ר׳ יהושע מבעלז1825–1894 · ה׳תקפ״ה–ה׳תרנ״דבלזהאדמו״ר השני בשושלת בעלז, בנו הצעיר של השר שלום
- ר׳ דוד משה מצ׳ורטקוב1827–1903 · ה׳תקפ״ז–ה׳תרס״גצ׳ורטקובאבי חסידות צ׳ורטקוב ובנו של רבי ישראל מרוז׳ין
- צמח צדיק1830–1884 · ה׳תק״צ–ה׳תרמ״דויז׳ניץמייסד חסידות ויז׳ניץ והאדמו״ר הראשון בה
- המהר״ש1834–1882 · ה׳תקצ״ד–ה׳תרמ״בלובביץ׳האדמו״ר הרביעי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש, בנו הצעיר של הצמח צדק, שנבחר להנהגה למרות היותו צעיר הבנים, בעוד אחיו ייסדו ענפים כקאפוסט
- קדושת יום טוב1836–1904 · ה׳תקצ״ו–ה׳תרס״דסיגטאדמו״ר חסידות סיגט ורב העיר סיגט, ממלא מקום אביו בעל ״ייטב לב״ ונכד ה״ישמח משה״
- אבני נזר1838–1910 · ה׳תקצ״ח–ה׳תר״עסוכטשובאדמו״ר ומייסד חסידות סוכטשוב בשנת תר״ל, מגדולי הפוסקים והלמדנים בפולין
- אמרי ברוך1845–1892 · ה׳תר״ה–ה׳תרנ״בויז׳ניץהאדמו״ר השני בחסידות ויז׳ניץ והרביעי בשושלת קוסוב־ויז׳ניץ, בנו של הצמח צדיק ונכד רבי ישראל מרוז׳ין
- שפת אמת1847–1905 · ה׳תר״ז–ה׳תרס״הגורהאדמו״ר השני בחסידות גור
- ר׳ שלמה מבאבוב1847–1905 · ה׳תר״ז–ה׳תרס״הבאבובמקים חסידות באבוב והאדמו״ר הראשון שלה
- דרכי תשובה1850–1913 · ה׳תר״י–ה׳תרע״גמונקאטשרבה של מונקאטש והאדמו״ר השני של חסידות מונקאטש
- ר׳ ישעיה מקרסטיר1851–1925 · ה׳תרי״א–ה׳תרפ״הקרסטירמייסד חסידות קרסטיר
- המהרי״ד מבעלז1854–1926 · ה׳תרי״ד–ה׳תרפ״ובלזהאדמו״ר השלישי של חסידות בעלז ורב העיירה בלז מתרנ״ד, מנהיג יהודי בולט בגליציה ובהונגריה
- הרוגוצ׳ובר1858–1936 · ה׳תרי״ח–ה׳תרצ״ודווינסקרב קהילת החסידים, רובם חסידי קאפוסט, בדווינסק, במקביל לאור שמח רב המתנגדים
- הרש״ב1860–1920 · ה׳תר״כ–ה׳תר״פלובביץ׳האדמו״ר החמישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תרמ״ג–תר״פ
- אהבת ישראל1860–1936 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״וויז׳ניץהאדמו״ר השלישי בשושלת ויז׳ניץ והחמישי בשושלת קוסוב־ויז׳ניץ
- ר׳ אברהם שטרנהרץ1862–1955 · ה׳תרכ״ב–ה׳תשט״וטשעריןנינו של רבי נתן מברסלב ונכדו של רבי נחמן מטשערין, ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור הרביעי וממייסדיה בארץ ישראל
- אמרי אמת1865–1948 · ה׳תרכ״ה–ה׳תש״חגורבנו הבכור של השפת אמת, ששימש 43 שנה כאדמו״ר מגור
- מנחת אלעזר1871–1937 · ה׳תרל״א–ה׳תרצ״זמונקאטשהאדמו״ר השלישי בחסידות מונקאטש ואב״ד העיר, פוסק הלכה ומחשובי הרבנים במזרח־מרכז אירופה בין שתי מלחמות העולם
- עצי חיים1879–1926 · ה׳תרל״ט–ה׳תרפ״וסיגטרבה של סיגט והאדמו״ר השלישי מסיגט, מחבר ספרי עצי חיים
- העקידת יצחק מאלכסנדר1880–1942 · ה׳תר״מ–ה׳תש״באלכסנדרהאדמו״ר הרביעי של חסידות אלכסנדר בשנים תרפ״ד–תש״ב, ומקים רשת ישיבות ״בית ישראל״ ברחבי פולין על שם דודו הישמח ישראל
- הריי״צ1880–1950 · ה׳תר״מ–ה׳תש״ילובביץ׳האדמו״ר השישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תר״פ–תש״י, בנו של הרש״ב
- ר׳ אהרן מבעלז1880–1957 · ה׳תר״מ–ה׳תשי״זבעלזהאדמו״ר הרביעי של חסידות בעלז ורב העיירה בשנים תרפ״ז–תשי״ז, שנודע בפרישותו ובסיגופיו מימי נעוריו ובגאונות בתורה שהקפיד להסתיר
- ויגד יעקב1882–1941 · ה׳תרמ״ב–ה׳תש״אפאפארבה של פאפא וראש ישיבתה, מהגדולות והחשובות בהונגריה
- ר׳ מנחם זמבה1883–1943 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״גורשהמגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונבחר למזכירות הכבוד של התנועה בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת תרפ״ג
- אמרי שאול (מודז׳יץ)1886–1947 · ה׳תרמ״ו–ה׳תש״זאוטבוצקהאדמו״ר השני של חסידות מודז׳יץ בשנים תרפ״א–תש״ח, שלחצרו באוטבוצק נהרו חסידים רבים מיהדות פולין
- הרב זוין1886–1978 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״חירושליםתלמיד חכם, חסיד חב״ד ומרבני הציונות הדתית, שייסד בתש״ב יחד עם הרב מאיר בר־אילן את האנציקלופדיה התלמודית וערך את כל כרכיה שיצאו בימי חייו – מפעל חייו בשלושים וחמש שנותיו האחרונות
- אמרי חיים1887–1972 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״בבני ברקהאדמו״ר הרביעי בשושלת ויז׳ניץ בשנים תרצ״ו–תשל״ב, ממנהיגי היהדות החרדית וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הרבי מסאטמר1887–1979 · ה׳תרמ״ז–ה׳תשל״טסאטמרהאדמו״ר המייסד של חסידות סאטמר
- ר׳ אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ1888–1967 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשכ״זניו יורקהאדמו״ר השני של חסידות קופיטשניץ בשנים תרצ״ו–תשכ״ז, בנו וממלא מקומו של רבי יצחק מאיר השיל
- ר׳ אברהם לובנוב1888–1973 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשל״גלנינגרדרבה של לנינגרד מתש״ג ואסיר ציון, ולפני כן רב העיר לפל
- האדמו״ר מפיאסצנה1889–1943 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״גפיאסצנההאדמו״ר הראשון מפיאסצנה והוגה חסידי דגול בפולין בין שתי מלחמות העולם
- ר׳ משה יחיאל מאוז׳רוב1889–1971 · ה׳תרמ״ט–ה׳תשל״אניו יורקהאדמו״ר מאוז׳רוב־חנצ׳ין, חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית, ומתחילת תשכ״ח יו״ר הכבוד של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הגרא״ח נאה1890–1954 · ה׳תר״נ–ה׳תשי״דירושליםרב ודיין ירושלמי ומחשובי רבני חב״ד, תלמיד קרוב של שלושת האדמו״רים האחרונים של חב״ד, מראשי כולל חב״ד וממקימי ישיבת תורת אמת
- ר׳ מרדכי שלמה מבויאן1890–1971 · ה׳תר״נ–ה׳תשל״אניו יורקהאדמו״ר מבויאן בניו יורק, בנו של רבי יצחק מבויאן ונינו של רבי ישראל מרוז׳ין
- ר׳ חיים יעקב מקומרנא1892–1979 · ה׳תרנ״ב–ה׳תשל״טירושליםאדמו״ר בדור החמישי בחסידות קומרנא
- ר׳ אהרל׳ה ראטה1894–1947 · ה׳תרנ״ד–ה׳תש״זירושליםאדמו״ר חסידי, מייסד ״חבורת שומר אמונים״, שממנה צמחו חסידויות שומרי אמונים, תולדות אהרן, הנקראת על שמו, ותולדות אברהם יצחק, ובהן הוא מכונה ״האדמו״ר הזקן״
- בית ישראל1894–1977 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשל״זירושליםהאדמו״ר הרביעי בשושלת גור בשנים תש״ח–תשל״ז, ששיקם את החסידות בארץ ישראל לאחר השואה ונמנה עם מנהיגי הציבור החרדי הבולטים בארץ
- ר׳ יעקב ישראל זובר1895–1953 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשי״גסטוקהולםחסיד חב״ד ומקורבו של האדמו״ר הרש״ב, ששימש שליח חב״ד ברוסיה ובגאורגיה ופעל שם להחזקת חיי התורה תחת השלטון הסובייטי
- מקור ברוך (סערט ויז׳ניץ)1895–1963 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשכ״גחיפהמייסדה והאדמו״ר הראשון של חסידות סערט ויז׳ניץ בשנים תרצ״ו–תשכ״ד, בנו של בעל ה״אהבת ישראל״ מוויז׳ניץ, וחבר מועצת גדולי התורה
- ר׳ אליעזר זוסיא מסקולען1897–1982 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״בסקולןמייסד חסידות סקולען ואדמו״רה הראשון
- ר׳ לוי יצחק בנדר1897–1989 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״טירושליםממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה העשרים
- לב שמחה1898–1992 · ה׳תרנ״ח–ה׳תשנ״בירושליםהאדמו״ר החמישי בשושלת חסידות גור בשנים תשל״ז–תשנ״ב ועמד בראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ר׳ יעקב יוסף מסקווירא1899–1968 · ה׳תרנ״ט–ה׳תשכ״חניו סקוורהאדמו״ר השלישי לחסידות סקווירא, בנו של רבי דוד טברסקי מסקווירא
- 1900–2000
- ר׳ יוחנן מקרלין1900–1955 · ה׳תר״ס–ה׳תשט״וויליאמסבורגהאדמו״ר השביעי בשושלת קרלין והאדמו״ר המרכזי של חסידות קרלין־סטולין לאחר השואה, בנו הצעיר של רבי ישראל מסטולין
- ר׳ מרדכי מבילגוריי1901–1949 · ה׳תרס״א–ה׳תש״טבילגוריירבה של בילגוריי שבפולין מתרפ״ו ועד השואה, בנו של האדמו״ר השלישי מבעלז ואביו של האדמו״ר מבעלז הנוכחי
- הרבי מלובביץ׳1902–1994 · ה׳תרס״ב–ה׳תשנ״דניו יורקהאדמו״ר השביעי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תשי״א–תשנ״ד, ונחשב מהרבנים הבולטים בתקופתו
- ויחי יוסף (פאפא)1903–1984 · ה׳תרס״ג–ה׳תשמ״דניו יורקרבה האחרון של פאפא שבהונגריה, ולאחר השואה, שבה נרצחו אשתו ועשרת ילדיו, אדמו״ר ואב״ד פאפא בוויליאמסבורג, רב הקהילה וראש ישיבתה
- ר׳ משה מרדכי מלעלוב1903–1987 · ה׳תרס״ג–ה׳תשמ״זירושליםהאדמו״ר השישי של חסידות לעלוב בשנים תר״ץ–תשמ״ז, ומתשכ״ב גם אדמו״רם של פלג ״הזקנים״ בחסידות קרלין, כיום פינסק־קרלין – רבן של שתי חצרות, תופעה כמעט יחידאית בתנועת החסידות
- השפע חיים (קלויזנבורג)1905–1994 · ה׳תרס״ה–ה׳תשנ״דנתניההאדמו״ר הראשון של חסידות צאנז־קלויזנבורג, נין לבעל ה״דברי חיים״ מצאנז
- ר׳ מענדל פוטרפס1907–1995 · ה׳תרס״ז–ה׳תשנ״הכפר חב״דממשפיעי חב״ד המרכזיים בישראל
- ר׳ שלמה מבאבוב (השני)1907–2000 · ה׳תרס״ז–ה׳תש״סניו יורקהאדמו״ר השלישי בשושלת חסידות באבוב בשנים תש״א–תש״ס
- ר׳ שמואל שלמה מראדזין1909–1942 · ה׳תרס״ט–ה׳תש״בראדזיןהאדמו״ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא־ראדזין, שנודע כעילוי כבר בצעירותו
- נתיבות שלום1911–2000 · ה׳תרע״א–ה׳תש״סירושליםהאדמו״ר בדור השביעי של חסידות סלונים בשנים תשמ״א–תש״ס, ולפני כן מייסד ישיבת ״בית אברהם״ בירושלים ועומד בראשה כארבעים שנה
- ר׳ זלמן לייב מסיגט1912–1944 · ה׳תרע״ב–ה׳תש״דסיגטרבה של סיגט והאדמו״ר הרביעי והאחרון מסיגט באירופה, נקרא על שם סבו הייטב לב ומכונה זלמן לייב
- ר׳ אברהם יצחק מתולדות אהרן1914–1996 · ה׳תרע״ד–ה׳תשנ״וירושליםמייסד חסידות ״תולדות אהרן״ וחתנו של רבי אהרן ראטה
- ר׳ ברוך רבינוביץ ממונקאטש1914–1997 · ה׳תרע״ד–ה׳תשנ״זמונקאטשהאדמו״ר הרביעי בשושלת מונקאטש בשנים תרצ״ז–תש״ה, חתנו וממלא מקומו של רבי חיים אלעזר שפירא
- ברך משה (סאטמר)1914–2006 · ה׳תרע״ד–ה׳תשס״וניו יורקהאדמו״ר השני מסאטמר בשנים תשל״ט–תשס״ו, שמילא את מקום דודו רבי יואל טייטלבוים, ולפני כן כיהן כאב״ד סנטה
- ר׳ יעקב יוסף מספינקא1916–1988 · ה׳תרע״ו–ה׳תשמ״חניו יורקהאדמו״ר השלישי בחסידות ספינקא, שהוכתר לאחר השואה על ידי שרידי החסידים במקום סבו רבי יצחק אייזיק שנספה, כנצר היחיד בן אחר בן לסבו
- ישועות משה1916–2012 · ה׳תרע״ו–ה׳תשע״בבני ברקהאדמו״ר החמישי בשושלת ויז׳ניץ בשנים תשל״ב–תשע״ב, ומתשמ״ט נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- האדמו״ר מטאהש1921–2015 · ה׳תרפ״א–ה׳תשע״הקריית טאהשהאדמו״ר השלישי של חסידות טאהש, נינו של מייסדה
- ר׳ מוטל׳ה מוויז׳ניץ מונסי1922–2018 · ה׳תרפ״ב–ה׳תשע״חמונסימייסד ענף ויז׳ניץ מונסי ואדמו״ר שלו במשך 46 שנים, בנו של האמרי חיים מוויז׳ניץ ונכדו של האהבת ישראל
- משנה הלכות (אונגוואר)1923–2011 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשע״אניו יורקפוסק חרדי בארצות הברית, האדמו״ר הראשון של חסידות אונגוואר משנת תשכ״ג וראש ישיבת ״בית שערים״ בברוקלין, שבסוף ימיו העביר את מרכז החסידות לישראל
- האדמו״ר מקאליב1923–2019 · ה׳תרפ״ג–ה׳תשע״טירושליםהאדמו״ר מקאליב, ניצול השואה ומגדולי מנציחיה
- פני מנחם1926–1996 · ה׳תרפ״ו–ה׳תשנ״וירושליםהאדמו״ר השישי מגור בשנים תשנ״ב–תשנ״ו ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שנודע בשם ״הפני מנחם״ על שם ספרו
- ר׳ נפתלי מבאבוב1931–2005 · ה׳תרצ״א–ה׳תשס״הבורו פארקהאדמו״ר הרביעי בשושלת באבוב בשנים תש״ס–תשס״ה, בנו וממשיכו של רבי שלמה הלברשטאם