בס״ד
חכמי רוסיה
בשלוש חלוקות פולין, בשלהי המאה ה־18, עברו רוב יהודי פולין־ליטא לשלטון רוסיה. משנת תקנ״א, 1791, ועד המהפכה בשנת תרע״ח, 1917, הם הוגבלו ל״תחום המושב״, ובשנת תרנ״ז, 1897, חיו בו קרוב לארבעה וחצי מיליון יהודים. כאן קמו ישיבות ליטא וחצרות החסידות, וכאן סבלו היהודים מגזירת הקנטוניסטים, שבה נלקחו ילדים לצבא הצאר, ומהפרעות של תרמ״א, 1881, ושל קישינב. תחת השלטון הסובייטי נרדפה הדת, ורבנים מעטים המשיכו להחזיק את התורה בתנאים קשים מאוד.
הערים העיקריות: וילנה · וולוז׳ין · לובלין · לובביץ׳
לחצו על שם החכם כדי לראות פרטים
החכמים במפה · 129
- 1400–1500
- ר׳ שלום שכנא1495–1558 · ה׳רנ״ה–ה׳שי״חלובליןממפתחי שיטת הלימוד המכונה ״חילוקים״
- 1500–1600
- מהרש״ל1510–1573 · ה׳ר״ע–ה׳של״גלובליןמגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד בפולין
- מהרש״א1555–1631 · ה׳שט״ו–ה׳שצ״אאוסטרהאמגדולי האחרונים ומפרשי התלמוד – חידושיו נדפסים ברוב מהדורות הש״ס
- ר׳ מאיר הכהן (אבי הש״ך)1575–1643 · ה׳של״ה–ה׳ת״גאמסטיבובהפוסק ואב בית דין שהתפרסם כגדול בתורה
- 1600–1700
- חלקת מחוקק1604–1656 · ה׳שס״ד–ה׳תט״זוילנהרב וילנה – בבית דינו ישבו הש״ך ובעל שער אפרים
- הש״ך1622–1663 · ה׳שפ״ב–ה׳תכ״גוילנהדיין בבית הדין של וילנה אצל בעל חלקת מחוקק
- מגן אברהם1637–1682 · ה׳שצ״ז–ה׳תמ״בקאלישמגדולי האחרונים
- בית שמואל1650–1703 · ה׳ת״י–ה׳תס״גשידלובמן הנושאי כלים המרכזיים על אבן העזר
- באר היטב (ר׳ יהודה אשכנזי)1690–1748 · ה׳ת״נ–ה׳תק״חטיקטיןבנו של רבי שמעון סופר מפרנקפורט
- ר׳ וולף קיציס1695–1788 · ה׳תנ״ה–ה׳תקמ״חמז׳יבוז׳מתלמידי הבעל שם טוב ובן לוויתו הקרוב
- הבעש״ט1698–1760 · ה׳תנ״ח–ה׳תק״כמז׳יבוז׳מייסד תנועת החסידות
- 1700–1800
- בעל התולדות1700–1781 · ה׳ת״ס–ה׳תקמ״אפולנאההוותיק שבתלמידי הבעש״ט ומאבות החסידות
- המגיד ממזריטש1710–1772 · ה׳ת״ע–ה׳תקל״במזריטשתלמיד הבעש״ט וממלא מקומו בהנהגת תנועת החסידות
- פני משה1710–1781 · ה׳ת״ע–ה׳תקמ״אקיידאןמחבר ״פני משה״ ו״מראה הפנים״ על התלמוד הירושלמי
- הגר״א1720–1797 · ה׳ת״פ–ה׳תקנ״זוילנהסמכות עליונה בתקופת האחרונים
- ר׳ פנחס מקוריץ1726–1791 · ה׳תפ״ו–ה׳תקנ״אקוריץמתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב ומגדולי צדיקי החסידות במאה ה־18
- ר׳ מנחם מנדל מוויטבסק1730–1788 · ה׳ת״צ–ה׳תקמ״חויטבסקמגדולי תלמידי המגיד ממזריטש ומנהיג החסידים ברוסיה הלבנה
- מאור עיניים1730–1797 · ה׳ת״צ–ה׳תקנ״זצ׳רנובילמתלמידי הבעש״ט והמגיד ממזריטש, ומייסד חסידות צ׳רנוביל, שממנה יצאו ענפי טשרנוביל, טאלנא, סקווירא ורחמסטריבקא
- ר׳ זושא מאניפולי1730–1800 · ה׳ת״צ–ה׳תק״סאניפוליצדיק בראשית תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו של רבי אלימלך מליז׳נסק
- ר׳ אהרן הגדול מקרלין1736–1772 · ה׳תצ״ו–ה׳תקל״בקרליןמתלמידיו המובהקים של המגיד ממזריטש ומייסד חסידות קרלין
- המגיד מקוז׳ניץ1736–1814 · ה׳תצ״ו–ה׳תקע״דקוז׳ניץמחשובי האדמו״רים בפולין בתחילת המאה ה־19 ומייסד חסידות קוז׳ניץ
- ר׳ שלמה מקרלין1738–1792 · ה׳תצ״ח–ה׳תקנ״בקרליןממלא מקומו של רבי אהרן הגדול ואדמו״ר קרלין השני
- ר׳ יוסף הוכגלרנטר1740–1807 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״זזמושץ׳כונה ״רבי יוסף חריף״ – עילוי וחריף, מגדולי הרבנים בפולין
- ר׳ לוי יצחק מברדיצ׳ב1740–1809 · ה׳ת״ק–ה׳תקס״טברדיצ׳במגדולי האדמו״רים החסידיים, תלמיד המגיד ממזריטש ומחבר ״קדושת לוי״
- רבי אברהם המלאך1741–1776 · ה׳תק״א–ה׳תקל״ופסטובבנו ותלמידו של המגיד ממזריטש
- המגיד מדובנא1741–1804 · ה׳תק״א–ה׳תקס״דדובנאהמפורסם שבמגידי דורו, ששימש 18 שנה מגיד בדובנא
- דגל מחנה אפרים1742–1800 · ה׳תק״ב–ה׳תק״ססדילקובנכדו של הבעל שם טוב, מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות
- שולחן ערוך הרב1745–1812 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״בלאדימגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, מייסד חסידות חב״ד והאדמו״ר הראשון בה, ״אדמו״ר הזקן״
- החוזה מלובלין1745–1815 · ה׳תק״ה–ה׳תקע״הלובליןלאחר פטירת רבו רבי אלימלך מליז׳נסק נעשה לגדול מנהיגי החסידות בגליציה ופולין, והפך את לובלין למוקד חסידי חשוב
- ר׳ דוד מלעלוב1746–1814 · ה׳תק״ו–ה׳תקע״דלעלובהאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות לעלוב, תלמיד החוזה מלובלין
- ר׳ מרדכי מקרמניץ1746–1820 · ה׳תק״ו–ה׳תק״פקרמניץאדמו״ר בדור השלישי לחסידות ומגדולי האדמו״רים בדורו
- חיי אדם1748–1820 · ה׳תק״ח–ה׳תק״פוילנהספריו נכתבו להלכה למעשה ונלמדו בציבור
- אוהב ישראל1748–1825 · ה׳תק״ח–ה׳תקפ״האפטאמגדולי תלמידי רבי אלימלך מליז׳נסק, ואבי שושלות אפטא-זינקוב וקופיטשניץ
- ר׳ חיים מוולוז׳ין1749–1821 · ה׳תק״ט–ה׳תקפ״אוולוז׳יןתלמידו הבולט ביותר של הגר״א
- ר׳ ברוך ממז׳יבוז׳1753–1811 · ה׳תקי״ג–ה׳תקע״אמז׳יבוז׳נכד הבעל שם טוב ואדמו״ר בדור השלישי לחסידות, שלפי עדות רבי פנחס מקוריץ ורבי יעקב יוסף מפולנאה מינהו סבו ליורשו
- ר׳ מאיר מאפטא1760–1827 · ה׳תק״כ–ה׳תקפ״זאפטאאדמו״ר ורב העיר אפטא, אבי שושלת אפטא
- ר׳ בונים מפשיסחה1765–1827 · ה׳תקכ״ה–ה׳תקפ״זפשיסחהאדמו״ר פשיסחה השני, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש, שהעמיק ושכלל את שיטת פשיסחה
- הסבא מראדושיץ1765–1843 · ה׳תקכ״ה–ה׳תר״גראדושיץ״הסבא קדישא מראדושיץ״ – אדמו״ר חסידי, אבי שושלת ראדושיץ ובעל מופת
- היהודי הקדוש1766–1813 · ה׳תקכ״ו–ה׳תקע״גפשיסחהמייסד חסידות פשיסחה, שהתאפיינה בחריפות ולמדנות, המעטת העיסוק במופתים והתעמקות בפנימיות
- ר׳ אהרן מסטרשלה1766–1828 · ה׳תקכ״ו–ה׳תקפ״חסטרשלהמבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של בעל התניא, ופעל לשחרורו ממאסר
- ר׳ מרדכי מצ׳רנוביל1770–1837 · ה׳תק״ל–ה׳תקצ״זצ׳רנובילהאדמו״ר השני בחסידות צ׳רנוביל, בנו וממשיכו של רבי מנחם נחום בעל ״מאור עיניים״
- ר׳ נחמן מברסלב1772–1810 · ה׳תקל״ב–ה׳תק״עברסלבמייסד חסידות ברסלב והאדמו״ר היחיד שלה – לא מינה יורש, וחסידיו כונו ״החסידים המתים״
- אדמו״ר האמצעי1773–1827 · ה׳תקל״ג–ה׳תקפ״זלובביץ׳האדמו״ר השני בשושלת חב״ד בשנים תקע״ג–תקפ״ח, שהעמיק והרחיב את תורת אביו, וביסס את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש
- ר׳ נח מלכוביץ׳1775–1832 · ה׳תקל״ה–ה׳תקצ״בלכוביץ׳האדמו״ר השני בשושלת לכוביץ׳, כונה ״דער זון״ – הבן
- ר׳ משה מלעלוב1776–1850 · ה׳תקל״ו–ה׳תר״ילעלובהאדמו״ר השני מלעלוב, ״אדמו״ר של החסידות העממית״ בפולין
- ר׳ יצחק מוורקא1779–1848 · ה׳תקל״ט–ה׳תר״חוורקאאבי חסידות וורקא, שממנה יצאו חסידויות הקיימות עד היום ובהן אמשינוב, ומגדולי תלמידי רבי שמחה בונים
- שערי תשובה1780–1823 · ה׳תק״מ–ה׳תקפ״גדובנורב דובנו ומחבר ״שערי תשובה״ על שולחן ערוך אורח חיים, המביא את דברי הפוסקים שלא הובאו ב״באר היטב״, כולל רבים מחכמי הספרדים
- ר׳ צבי הירש ברוידא1780–1840 · ה׳תק״מ–ה׳ת״רסלנט״רבי הירשל סלנטר״ – רב, אב״ד וראש ישיבה בסלנט
- ר׳ נתן מברסלב1780–1844 · ה׳תק״מ–ה׳תר״דברסלבתלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב, שהעלה על הכתב את תורותיו, ומנהיגה בפועל של חסידות ברסלב אחרי פטירת רבו, אף שלא טען להיות אדמו״ר
- ר׳ יצחק מוולוז׳ין1780–1849 · ה׳תק״מ–ה׳תר״טוולוז׳יןבנו וממשיכו של רבי חיים מוולוז׳ין
- ר׳ משה מקוברין1783–1858 · ה׳תקמ״ג–ה׳תרי״חקובריןהאדמו״ר הראשון מקוברין ומן האבות הרוחניים של חסידות סלונים
- ר׳ זונדל מסלנט1786–1865 · ה׳תקמ״ו–ה׳תרכ״הסלנטמגדולי תלמידי התלמידים של הגר״א – גדול תלמידי רבי חיים מוולוז׳ין, ולכן כונה ״הפה השלישי של אליהו״
- הרבי מקוצק1787–1859 · ה׳תקמ״ז–ה׳תרי״טקוצקמייסד חסידות קוצק
- הצמח צדק1789–1866 · ה׳תקמ״ט–ה׳תרכ״וליובאוויטשהאדמו״ר השלישי בשושלת חב״ד בשנים תקפ״ח–תרכ״ו, נכדו של בעל התניא שגידלו ולימדו
- רש״ש (שטראשון)1793–1872 · ה׳תקנ״ג–ה׳תרל״בוילנהמן הבולטים בתלמידי החכמים בקהילת וילנה בדורו
- ר׳ ישראל מרוז׳ין1796–1850 · ה׳תקנ״ו–ה׳תר״ירוז׳יןמייסד חסידות רוז׳ין, חסידות אב לענפים רבים
- ר׳ בנימין דיסקין1798–1844 · ה׳תקנ״ח–ה׳תר״דוולקוביסקרב ליטאי, ראב״ד הורדנה ורבן של וולקוביסק ולומז׳ה
- ר׳ העניך מאלכסנדר1798–1870 · ה׳תקנ״ח–ה׳תר״לאלכסנדרמגדולי תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק, ורב העיר אלכסנדר
- חידושי הרי״ם1799–1866 · ה׳תקנ״ט–ה׳תרכ״וגורא־קלאווריההאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות גור, מגדולי חסידי פשיסחה וקוצק ומגדולי הפוסקים בדורו
- 1800–1900
- מי השילוח1800–1854 · ה׳תק״ס–ה׳תרי״דאיזביצא שליד לובליןמייסד חסידות איזביצא־ראדזין
- תפארת שלמה1801–1866 · ה׳תקס״א–ה׳תרכ״וראדומסקהאדמו״ר הראשון ומייסד חסידות ראדומסק, ממשפחת מתנגדים שנמשך לחסידות
- בית אהרן1802–1872 · ה׳תקס״ב–ה׳תרל״בקרליןהאדמו״ר הרביעי של חסידות קרלין, נכדו של רבי אהרן הגדול מקרלין
- יסוד העבודה1804–1883 · ה׳תקס״ד–ה׳תרמ״גסלוניםמייסד חסידות סלונים
- ר׳ אליהו שיק1809–1874 · ה׳תקס״ט–ה׳תרל״דלידא״ר׳ אלינקע לידער״ – רב הערים לידא, זאגר וקוברין
- ר׳ ישראל סלנטר1809–1883 · ה׳תקס״ט–ה׳תרמ״גוילנהמייסד תנועת המוסר בליטא
- ר׳ נחומקה מהורדנא1811–1879 · ה׳תקע״א–ה׳תרל״טהורודנהצדיק וגבאי צדקה מפורסם שסירב לקבל משרות רבנות ושימש שמש בית המדרש
- פתחי תשובה1813–1868 · ה׳תקע״ג–ה׳תרכ״חאוטיאןליקט את מסקנות כ־180 ספרי שו״ת וסידרן לפי סדר השולחן ערוך
- הנצי״ב1816–1893 · ה׳תקע״ו–ה׳תרנ״גוולוז׳יןראש ישיבת וולוז׳ין במשך כארבעים שנה ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה־19
- ר׳ יצחק אלחנן1817–1896 · ה׳תקע״ז–ה׳תרנ״וקובנהרבה הראשי של קובנה ומגדולי הפוסקים והמשיבים בדורו, כונה ״רבן של כל בני הגולה״
- בית הלוי1820–1892 · ה׳תק״פ–ה׳תרנ״בבריסקמשנה לראש ישיבת וולוז׳ין לצד הנצי״ב, שם הייתה שיטת לימודו החריפה חביבה על התלמידים המוכשרים, ואחר כך רבה של סלוצק ושל בריסק
- ר׳ אליהו חיים מייזל1821–1912 · ה׳תקפ״א–ה׳תרע״בלודז׳רבה של לודז׳ במשך ארבעים שנה וממנהיגי יהדות פולין, נודע ברחמנותו ובצדקתו
- ר׳ צדוק הכהן1823–1900 · ה׳תקפ״ג–ה׳תר״סלובליןהוגה ומחבר פורה בחסידות ובהלכה
- הסבא מקלם1824–1898 · ה׳תקפ״ד–ה׳תרנ״חקלםמגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר
- הרב מוהליבר1824–1898 · ה׳תקפ״ד–ה׳תרנ״חביאליסטוקרב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות
- ערוך השולחן1829–1908 · ה׳תקפ״ט–ה׳תרס״חנובהרדוקרבה של נובהרדוק ופוסק
- ר׳ משה דנישבסקי1830–1910 · ה׳תק״צ–ה׳תר״עסלובודקה״זקן רבני ליטא״ – רבה של סלובודקה, ממייסדי ישיבת ״כנסת בית יצחק״ ומנהלה הראשי
- שדי חמד1832–1904 · ה׳תקצ״ב–ה׳תרס״דקרסו־בזארמגדולי האחרונים, יליד ירושלים
- ר׳ חיים ברלין1832–1912 · ה׳תקצ״ב–ה׳תרע״בוולוז׳יןבנו של הנצי״ב. רבה של מוסקבה, ובהמשך מינה אותו אביו למלא את מקומו בראשות ישיבת וולוז׳ין, שנסגרה בגזירת הממשל
- המהר״ש1834–1882 · ה׳תקצ״ד–ה׳תרמ״בלובביץ׳האדמו״ר הרביעי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש, בנו הצעיר של הצמח צדק, שנבחר להנהגה למרות היותו צעיר הבנים, בעוד אחיו ייסדו ענפים כקאפוסט
- ר׳ איצל׳ה פטרבורגר1837–1907 · ה׳תקצ״ז–ה׳תרס״זסנקט פטרבורגמראשוני תנועת המוסר ומגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט
- ר׳ רפאל שפירא1837–1921 · ה׳תקצ״ז–ה׳תרפ״אוולוז׳יןחתנו של הנצי״ב, משנה לראש ישיבת וולוז׳ין לצדו, ויתר על משרתו לטובת חתנו רבי חיים סולובייצ׳יק מבריסק
- אבני נזר1838–1910 · ה׳תקצ״ח–ה׳תר״עסוכטשובאדמו״ר ומייסד חסידות סוכטשוב בשנת תר״ל, מגדולי הפוסקים והלמדנים בפולין
- משנה ברורה (החפץ חיים)1839–1933 · ה׳תקצ״ט–ה׳תרצ״גראדיןמחשובי הרבנים בדור שלפני השואה ומייסד ישיבת ראדין
- ר׳ אליעזר גורדון1841–1910 · ה׳תר״א–ה׳תר״עטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז, שתחת הנהגתו גדלה והתפתחה ומשכה מאות תלמידים מרוסיה ומפולין
- אור שמח1843–1926 · ה׳תר״ג–ה׳תרפ״ודווינסקרבה הליטאי של דווינסק כ־38 שנה, ומגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה
- הרידב״ז1845–1913 · ה׳תר״ה–ה׳תרע״גסלוצקלמדן מפורסם ומפרשני התלמוד הירושלמי, ונודע כעילוי עוד בצעירותו
- שפת אמת1847–1905 · ה׳תר״ז–ה׳תרס״הגורהאדמו״ר השני בחסידות גור
- הסבא מסלבודקה1849–1927 · ה׳תר״ט–ה׳תרפ״זסלבודקהמראשי תנועת המוסר ואבי אסכולת סלבודקה, ששמה דגש על ״גדלות האדם"
- הסבא מנובהרדוק1850–1919 · ה׳תר״י–ה׳תרע״טנובהרדוקמגדולי מפיצי תנועת המוסר ותלמידו של רבי ישראל מסלנט
- ר׳ חיים מבריסק1853–1918 · ה׳תרי״ג–ה׳תרע״חבריסקמגדולי הדור ואבי שיטת הלימוד של הישיבות הליטאיות, ״שיטת בריסק״: ניתוח הסוגיה ל״שני דינים״ והבחנה בין ״חפצא״ ל״גברא״
- הרוגוצ׳ובר1858–1936 · ה׳תרי״ח–ה׳תרצ״ודווינסקרב קהילת החסידים, רובם חסידי קאפוסט, בדווינסק, במקביל לאור שמח רב המתנגדים
- ר׳ יהודה לייב צירלסון1859–1941 · ה׳תרי״ט–ה׳תש״אקישינברבה הראשי של בסרביה ושל העיר קישינב וראש ישיבת קישינב, שהקים בה מערכת חינוך חרדית מקיפה מגן הילדים ועד ישיבות גבוהות
- הרש״ב1860–1920 · ה׳תר״כ–ה׳תר״פלובביץ׳האדמו״ר החמישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תרמ״ג–תר״פ
- ר׳ יוסף לייב בלוך1860–1929 · ה׳תר״כ–ה׳תרפ״טטלזרב העיר טלז וראש ישיבת טלז במשך כ־20 שנה, מאנשי תנועת המוסר
- ר׳ שמעון שקופ1860–1939 · ה׳תר״כ–ה׳תרצ״טגרודנהראש ישיבת שער התורה בגרודנה כעשרים שנה, ולפני כן ר״מ בישיבת טלז, שם פיתח שיטת לימוד שהתפרסמה בכל עולם הישיבות
- ר׳ אברהם שטרנהרץ1862–1955 · ה׳תרכ״ב–ה׳תשט״וטשעריןנינו של רבי נתן מברסלב ונכדו של רבי נחמן מטשערין, ממנהיגי חסידות ברסלב הבולטים בדור הרביעי וממייסדיה בארץ ישראל
- ר׳ ברוך בער1863–1939 · ה׳תרכ״ג–ה׳תרצ״טקמניץמגדולי תלמידי רבי חיים מבריסק, וראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה, בוילנה ובקמניץ
- ר׳ חיים עוזר1863–1940 · ה׳תרכ״ג–ה׳ת״שוילנהמגדולי התורה בליטא שלפני השואה ופוסק בולט, נשיא מועצת גדולי התורה
- אמרי אמת1865–1948 · ה׳תרכ״ה–ה׳תש״חגורבנו הבכור של השפת אמת, ששימש 43 שנה כאדמו״ר מגור
- ר׳ משה מרדכי אפשטיין1866–1933 · ה׳תרכ״ו–ה׳תרצ״גסלובודקהראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, שהועברה בתרפ״ד לחברון, וחבר מועצת גדולי התורה
- דבר אברהם1870–1943 · ה׳תר״ל–ה׳תש״גקובנהרבה האחרון של קהילת קובנה ומגדולי הפוסקים במאה העשרים, המוכר בעולם התורני על שם ספרו שו״ת דבר אברהם
- ר׳ איסר זלמן מלצר1870–1953 · ה׳תר״ל–ה׳תשי״גסלוצקרבה של סלוצק וראש ישיבתה, ומשנת 1925 ראש ישיבת עץ חיים בירושלים עד פטירתו
- הגרנ״ט1871–1928 · ה׳תרל״א–ה׳תרפ״חראדיןראש ישיבת ראדין שייסד החפץ חיים, מגדולי ראשי הישיבות באירופה בדור שלפני השואה, ונודע בכינוי ״ר׳ נפתלי ראדינער״
- ר׳ ירוחם ממיר1873–1936 · ה׳תרל״ג–ה׳תרצ״ומירמשגיח ישיבת מיר ומגדולי תנועת המוסר, שעיצב את שיטתה המוסרית של הישיבה
- ר׳ אלחנן וסרמן1875–1941 · ה׳תרל״ה–ה׳תש״אברנוביץ׳ראש ישיבה בולט בין מלחמות העולם, ראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ׳, תלמיד מובהק של החפץ חיים, ממנהיגי אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה
- ר׳ אייזיק שר1875–1952 · ה׳תרל״ה–ה׳תשי״בסלבודקהראש ישיבת סלבודקה בליטא, ולאחר מכן מייסד ישיבת סלבודקה בבני ברק ועומד בראשה, מאנשי תנועת המוסר
- ר׳ אליעזר יהודה פינקל1877–1965 · ה׳תרל״ז–ה׳תשכ״המירראש ישיבת מיר כחמישים שנה, בשנים תרע״ז–תשכ״ה, בנו של הסבא מסלבודקה וחתנו של רבי אליהו ברוך קמאי, שאותו ירש בראשות הישיבה
- העקידת יצחק מאלכסנדר1880–1942 · ה׳תר״מ–ה׳תש״באלכסנדרהאדמו״ר הרביעי של חסידות אלכסנדר בשנים תרפ״ד–תש״ב, ומקים רשת ישיבות ״בית ישראל״ ברחבי פולין על שם דודו הישמח ישראל
- הריי״צ1880–1950 · ה׳תר״מ–ה׳תש״ילובביץ׳האדמו״ר השישי בשושלת חב״ד־ליובאוויטש בשנים תר״פ–תש״י, בנו של הרש״ב
- ר׳ מנחם זמבה1883–1943 · ה׳תרמ״ג–ה׳תש״גורשהמגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונבחר למזכירות הכבוד של התנועה בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת תרפ״ג
- ר׳ אברהם גרודזינסקי1884–1944 · ה׳תרמ״ד–ה׳תש״דסלובודקהמרבני תנועת המוסר, משגיח ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, ובשנים שלפני השואה גם ראש הישיבה
- אמרי שאול (מודז׳יץ)1886–1947 · ה׳תרמ״ו–ה׳תש״זאוטבוצקהאדמו״ר השני של חסידות מודז׳יץ בשנים תרפ״א–תש״ח, שלחצרו באוטבוצק נהרו חסידים רבים מיהדות פולין
- ר׳ ראובן גרוזובסקי1886–1958 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״חקמניץר״מ וראש ישיבה בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, חתנו של רבי ברוך בר ליבוביץ, ולאחר פטירתו עמד בראשות הישיבה יחד עם גיסיו
- הגרי״ז1886–1959 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשי״טבריסקרבה של בריסק אחרי אביו רבי חיים, ראש ישיבת בריסק בבריסק ולאחר מכן בירושלים, וממנהיגי הציבור החרדי־ליטאי בארץ ישראל בשנות הקמת המדינה
- ר׳ יחזקאל אברמסקי1886–1976 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״וסלוצקפרשן התוספתא, ראש בית הדין בלונדון ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- הרב זוין1886–1978 · ה׳תרמ״ו–ה׳תשל״חנובוזיקאוותלמיד חכם, חסיד חב״ד ומרבני הציונות הדתית, שייסד בתש״ב יחד עם הרב מאיר בר־אילן את האנציקלופדיה התלמודית וערך את כל כרכיה שיצאו בימי חייו – מפעל חייו בשלושים וחמש שנותיו האחרונות
- ר׳ אברהם לובנוב1888–1973 · ה׳תרמ״ח–ה׳תשל״גלנינגרדרבה של לנינגרד מתש״ג ואסיר ציון, ולפני כן רב העיר לפל
- ר׳ דוד רפפורט1889–1941 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״אברנוביץ׳עילוי מגיל צעיר, מצאצאי רבי עקיבא איגר ומשפחת הגאון מווילנה, ומבני הכולל ״בית ישראל״ בסלובודקה
- האדמו״ר מפיאסצנה1889–1943 · ה׳תרמ״ט–ה׳תש״גפיאסצנההאדמו״ר הראשון מפיאסצנה והוגה חסידי דגול בפולין בין שתי מלחמות העולם
- ר׳ יהודה לייב לוין1894–1971 · ה׳תרנ״ד–ה׳תשל״אמוסקבהרבה הראשי של מוסקבה וראש ישיבת ״קול יעקב״ בעיר משנת 1957 ועד פטירתו
- ר׳ משה פיינשטיין1895–1986 · ה׳תרנ״ה–ה׳תשמ״ולובןמגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה והפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית
- ר׳ אליעזר זוסיא מסקולען1897–1982 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״בסקולןמייסד חסידות סקולען ואדמו״רה הראשון
- ר׳ לוי יצחק בנדר1897–1989 · ה׳תרנ״ז–ה׳תשמ״טאומןממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה העשרים
- 1900–2000
- ר׳ מרדכי מבילגוריי1901–1949 · ה׳תרס״א–ה׳תש״טבילגוריירבה של בילגוריי שבפולין מתרפ״ו ועד השואה, בנו של האדמו״ר השלישי מבעלז ואביו של האדמו״ר מבעלז הנוכחי
- ר׳ יהודה בוטרשוילי1905–1985 · ה׳תרס״ה–ה׳תשמ״המלחובקהמן המנהיגים הרוחניים של יהודי גרוזיה בישראל, שכונה ״חכם יהודה קולאשר״ על שם עיר הולדתו
- ר׳ מענדל פוטרפס1907–1995 · ה׳תרס״ז–ה׳תשנ״היקטרינוסלבממשפיעי חב״ד המרכזיים בישראל
- ר׳ שמואל שלמה מראדזין1909–1942 · ה׳תרס״ט–ה׳תש״בראדזיןהאדמו״ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא־ראדזין, שנודע כעילוי כבר בצעירותו
- הרב יעקב פישמן1913–1983 · ה׳תרע״ג–ה׳תשמ״גמוסקבההרב הראשי של בית הכנסת הכוראלי במוסקבה בשנים 1972–1983, ששימש בפועל כרבה של יהדות מוסקבה
- ר׳ יצחק זילבר1917–2004 · ה׳תרע״ז–ה׳תשס״דקאזאןמחנך ופעיל לקירוב יוצאי ברית המועצות ליהדות, ששמר מצוות בדקדקנות תחת השלטון הקומוניסטי ומסר שם שיעורי תורה